ארגון "גדודי חללי אל-אקצא" של פת"ח, שהיה פעיל באינתיפאדה השנייה, חזר לפעילות טרור ומאיים לבצע פיגועים בשטחי הגדה ובישראל עצמה. לישראל ולרש"פ יש אינטרס משותף לעצור את התופעה באיבה כדי לשמור על היחסים ביניהן ולמנוע הסלמה במצב הביטחוני.

ארגון "גדודי חללי אל-אקצא" של תנועת פת"ח הכריז על היערכות וכוננות מלאה בקרב פעיליו לקראת תגובה על חיסולם של שלושת אנשיו בעיר שכם במבצע משותף של השב"כ והימ"מ, גם צה"ל נערך בהתאם בשטחי הגדה כדי למנוע פיגועי נקם נגד חיילים ומתנחלים.

"גדודי חללי אל-אקצא" של פת"ח הכריז על היערכות וכוננות מלאה בקרב פעיליו, לקראת תגובה על חיסול שלושת אנשיו בשכם במבצע משותף של השב"כ והימ"מ. גם צה"ל נערך בהתאם בגדה

גורמי ביטחון בכירים בישראל מכחישים את טענת הפלסטינים כי הסיכול של 3 המחבלים היה "הוצאה להורג" מתוכננת מראש, וטוענים כי החולייה שחוסלה הייתה בדרך לביצוע פיגוע והוגדרה כ"פצצה מתקתקת".

אחד החששות הוא שהמחבל הרביעי השייך לחוליה, שהצליח להתחמק מהחיסול בשכם, ינסה לבצע פיגוע נקם בטווח הזמן המיידי. על פי גורמים בשכם, השב"כ הישראלי העביר אזהרה לבני משפחתו כי הם "ישלמו מחיר כבד" אם הוא לא יסגיר את עצמו.

במערכת הביטחון הישראלית מגדירים את ארגון "גדודי חללי אל-אקצא" של פת"ח כארגון "סורר" וחוששים שארגון חמאס יאמץ אותו אל חיקו כדי להוציא פיגועים בישראל.

בשבוע שעבר איים ארגון "גדודי חללי אלאקצא" כי התגובה לחיסול אנשיו בשכם תהיה "בעומקה של ישראל".

בשב"כ חוששים כי  הטרור בשטחי הגדה עלול להתגבר בחודש הבא לקראת חודש רמדאן.

חשש נוסף במערכת הביטחון הישראלית הוא שהקבוצות החמושות של הצעירים בשכם ובג'נין מנסות ליצור מצב חדש של פיגועי ירי באופן קבוע לעבר מחסומי צה"ל בגדה וכי כל כניסה של כוחות צה"ל לערים הגדולות בגדה תצריך התמודדות של צה"ל עם מבוקשים חמושים.

בשטחים אומרים כי ארגון "גדודי חללי אל-אקצא נולד מחדש נוכח המבוי הסתום בתהליך המדיני, המדיניות הרופסת של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והמשך התיאום הביטחוני של הרש"פ עם ישראל.

בשטחים אומרים כי ארגון "גדודי חללי אל-אקצא נולד מחדש נוכח המבוי הסתום בתהליך המדיני, המדיניות הרופסת של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והמשך התיאום הביטחוני של הרש"פ עם ישראל

הפעילות המחודשת שלו התגברה בעקבות מבצע "שומר החומות".

גורמים בפת"ח אומרים כי "גדודי חללי אל-אקצא" בשכם התעוררו מחדש ללא קשר למצב הפוליטי הכללי וללא קשר לרש"פ. גם בג'נין התעוררה מחדש "קבוצת השהיד אמג'ד אלח'ורי".

מדובר בקבוצות צבאיות עצמאיות הרוכשות את כלי הנשק והתחמושת בעצמן ללא מימון משום ארגון. הן פועלות נגד ישראל כדי להסלים את המצב הביטחוני. הפעילים שלהן הם בני הדור החדש שנולדו לאחר החתימה על הסכמי אוסלו או במהלך האינתיפאדה השנייה.

ארגון "גדודי חללי אלאקצא" חוזר לתודעה הפלסטינית מחדש. הוא היה הזרוע הצבאית של ארגון פת"ח בתקופת האינתיפאדה השנייה ופיקד עליו מרוואן ברגותי, המרצה עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי על רצח ישראלים במהלך האינתיפאדה.

בכירים בפת"ח מעריכים כי חזרת ארגון "גדודי חללי אלאקצא" לפעילות נגד ישראל תחזק את מעמדו של מרוואן ברגותי בקרב הירושה. ברגותי הוא האויב המר של מחמוד עבאס ושל חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג'.

למחמוד עבאס, לחוסיין א-שיח' ולמאג'ד פרג', האחראי על מנגנון המודיעין הכללי בגדה, יש אינטרס מובהק לחסל את פעילות הטרור של הקבוצה הזו ולא לאפשר לה להרים ראש ולהתחזק.

ברש"פ מודאגים  מההתפתחויות. ארגוני חמאס והגי'האד האסלאמי מנצלים את חיסול 3 המחבלים לגלות "הזדהות לאומית" ולנגח את הרש"פ על שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל.

זיאד נח'אלה מנהיג הג'יהאד האסלאמי:

הג'יהאד בשטחי הגדה לא ייפסק, הימים יוכיחו שהאוייב הימר הימור מפסיד, הדם של הבחורים בשכם הוא הדלק של ההתנגדות. pic.twitter.com/4IibyJVBQq

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 11, 2022

בכיר הג'יהאד האסלאמי מאהר אלאחראס טוען כי 3 המחבלים שחוסלו בשכם נרדפו עד לרגע האחרון על ידי הרש"פ וישראל כאחד.

לדבריו, אחד המחבלים שחוסלו, אדהם מברוקה, היה עצור במשך שנה וחצי בכלא של הרש"פ ביריחו.

ברש"פ מודאגים  מההתפתחויות. חמאס והגי'האד האסלאמי מנצלים את חיסול 3 המחבלים לגלות "הזדהות לאומית" ולנגח את הרש"פ על השת"פ הביטחוני שלה עם ישראל

בחמאס טוענים כי מבצע החיסול בשכם הוא תוצאה של הפגישה בין יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לבין שר הביטחון בני גנץ לפני 42 ימים, פגישה שבה השתתפו גם חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג'.

קריקטורה-אבו מאזן לבני גנץ: "נשיב לכם מנה אחת אפים על החיסול בשכם". pic.twitter.com/AVBD5X7evI

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 11, 2022

המשחק הכפול של אבו מאזן

ישנן שאלות חשובות הקשורות לחיסול 3 המחבלים במרכז שכם שאין עליהן תשובות.

1

בעת החיסול במרכז שכם, אנשי הביטחון של הרש"פ נעדרו מהמקום. האם הדבר הגיוני?

2

האם היה תיאום מוקדם בין השב"כ הישראלי לבין מנגנון המודיעין של מאגד פרג' לגבי חיסול 3 המחבלים בשכם?

3

כיצד נכנס כוח צבאי ישראלי למרכז שכם, שהוא תחת שליטה ביטחונית פלסטינית מלאה, מחסל 3 מחבלים חמושים ויוצא ממנו ללא שום חיכוך עם כוחות הביטחון הפלסטינים? מדוע אנשי הביטחון הפלסטינים היו בעת החיסול בבסיסיהם?

כיצד נכנס כוח צבאי ישראלי למרכז שכם, שהוא תחת שליטה ביטחונית פלסטינית מלאה, מחסל 3 מחבלים חמושים ויוצא ממנו ללא שום חיכוך עם כוחות הביטחון הפלסטינים?

4

האם תגובה על חיסול 3 המחבלים תבוא דווקא מגבול רצועת עזה או מדרום לבנון באמצעות שיגור מפתיע של רקטות לעבר ישראל?

המודיעין המצרי העביר אזהרה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה כי תגובה כזו תביא להפסקת המהלכים לשיקום רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס משחק משחק כפול מול תושבי שכם בעקבות חיסול 3 המחבלים בעירם.

הוא נמנע מלנחם באופן אישי את משפחות המחבלים, אבל מחמוד אלעלול, סגנו בתנועת פת"ח, ערך ביקור תנחומים אצל משפחות המחבלים בסוכת האבלים ובמהלכו השמיע להן מסר מוקלט מאבו מאזן.

בהקלטה נשמע אבו מאזן אומר את הדברים הבאים:

"73 שנים היינו סבלניים יותר מזה, אין לנו ברירה אלא להחזיר להם מכה אחת אפיים, כי אנחנו אלה המותקפים ולא התוקפים.

אנחנו לא הורגים ולא תוקפים, הם אלו שכן.

החיסול הוא רצח מכוון של הכובש הציוני העושק. האירועים האלה לא יעברו בשקט. אי אפשר לשתוק על זה. אנחנו לא ניתן לדברים מסוג זה לחזור".

יו"ר הרש"פ אמר בעבר מספר פעמים כי התיאום הביטחוני עם ישראל הוא "קדוש". החיסול במרכז שכם התבצע כשבאותה שעה התכנסה ברמאללה המועצה המרכזית של אש"ף וקיבלה החלטה על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.

קריקטורה-חיסול 3 המחבלים בשכם ע"י הימ"מ בעוד אנשי הביטחון של הרש"פ מסירים דגלים של חמאס.

"התיאום הביטחוני של הרש"פ עם ישראל הוא בגידה" pic.twitter.com/CvzahgVV64

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 9, 2022

כל הפרשה הזו מביכה מאוד את הרש"פ מכיוון שישראל אמורה להודיע מראש לרש"פ על כניסת כוחות צה"ל לשטחים שבשליטת הרש"פ. לכן, בשטחים מתייחסים לדברי הניחומים של  אבו מאזן כ"מס שפתיים" בלבד ולא מאמינים לאף מילה שלו.

הפרשה מביכה מאוד את הרש"פ, שישראל אמורה להודיע לה מראש על כניסת כוחות צה"ל לשטחים בשליטתה. לכן בשטחים מתייחסים לדברי הניחומים של אבו מאזן כ"מס שפתיים" ולא מאמינים למילה שלו

הזעם בשכם לא נרגע ויו"ר הרש"פ נאלץ לשגר לעיר גם את מקורבו מאג'ד פרג', ראש המודיעין הכללי, כדי שינסה להרגיע את הזעם כלפי הרש"פ.

אין זו הפעם הראשונה שהמועצה המרכזית של אש"ף מקבלת החלטה על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.

גורמים בפת"ח: מחמוד עבאס לא יישם את החלטת המועצה המרכזית של אש"פ להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל למרות חיסול 3 המחבלים בשכם.
הוא חושש מתגובת ישראל וארה"ב אחרי שנשבע להילחם נגד הטרור. pic.twitter.com/0NZ8nvKCKo

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 10, 2022

בהחלטתה בכינוס של 2015, החליטה המועצה המרכזית להפסיק את כל צורות התיאום הביטחוני עם ישראל "לאור אי עמידה של הכיבוש הישראלי בהסכמים שנחתמו עם הרשות הפלסטינית".

בשנת 2016 הכיר הוועד הפועל של אש"ף בצורך להגדיר את היחסים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים עם ישראל, ולהתחיל ליישם את החלטות המועצה המרכזית של הארגון.

ב-2017 הדגיש הוועד הפועל את הצורך להמשיך ביישום החלטות המועצה המרכזית המגדירים את היחסים עם ישראל.

המועצה המרכזית חידשה את החלטתה להפסיק את התיאום הביטחוני על כל צורותיו, בכינוס ה-28 שלה בשנת 2018, ולהתנתק מיחסי התלות הכלכלית המעוגנים ב"הסכם פריז" הכלכלי.

בשנת 2019 החליטה הממשלה הפלסטינית על התנתקות כלכלית מישראל, ובשנת 2020 החליטה הרש"פ להפסיק את התיאום הביטחוני והיחסים עם ישראל בתגובה לתוכנית הסיפוח.

המועצה המרכזית של אש"ף החליטה להפסיק את ההתחייבויות עם ישראל, את ההכרה בה ואת התיאום הביטחוני, עד שישראל תכיר במדינת פלסטין בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים. בעבר התקבלו החלטות דומות על ידי אותו הגוף שלא יושמו, שכן הן דורשות את אישורן של מחמוד עבאס. pic.twitter.com/mjPouBvMnA

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 9, 2022

לאן פני הדברים?

קבוצת "גדודי חללי אל-אקצא" נחושה להגיב על החיסול בפיגועים נגד ישראל. התגובה של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מנסה "להכיל" את הזעם העממי אבל גם הוא יודע היטב כי חידוש הפיגועים מצד גורמים בפת"ח יפגע ביציבות שלטון הרש"פ בגדה.

"גדודי חללי אל-אקצא" נחושה להגיב על החיסול בפיגועים נגד ישראל. אבו מאזן מנסה "להכיל" את הזעם העממי אך גם הוא יודע היטב כי חידוש הפיגועים מצד גורמי פת"ח יפגע ביציבות שלטון הרש"פ בגדה

גורמי הביטחון של ישראל צריכים לקחת בחשבון כי באזור שכם נוצר כעת "פצע מדמם" מבחינה ביטחונית שמהווה פוטנציאל לפיגועי טרור בשטחי הגדה ובתוך ישראל עצמה, ישראל צריכה לפעול בחוכמה ביחד עם הרש"פ כדי להרגיע את קבוצת "גדודי חללי אלאקצא" המשתייכת לתנועת פת"ח של אבו מאזן.

אחרי האינתיפאדה השניה, בשנת 2007, הגיע השב"כ הישראלי להסדר עם הרש"פ כי כל המבוקשים של פת"ח בעיר שכם יקבלו חנינה ממעצר או חיסול. הם ימסרו את נשקם לרש"פ ויקלטו במנגנוני הביטחון הפלסטינים. ואכן זה קרה, הרש"פ שכנעה את המבוקשים החמושים בשכם וכמה עשרות מהם חתמו על ההסדר.

צריך לבדוק אם אפשר לעשות עכשיו הסדר דומה, גם כך הרש"פ איבדה את משילותה באזורי חברון וג'נין ולא כדאי לה להוסיף גם את העיר שכם לרשימה.

הרגעת המצב הביטחוני בשטחי הגדה היא חשובה מאוד לישראל וגם לפלסטינים, במיוחד כשקרב הירושה בצמרת פת"ח בעיצומו ועלול להתדרדר למרחץ דמים.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

בתאריך 11.3.2022, פרסמה שאהד אבוסלמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה, המתאר כיצד היא שמחה על כך שתומכים פרו ישראלים מאוכזבים מהפסקת החקירה נגדה מצד הנהלת אוניברסיטת שפילד האלאם בה היא מלמדת. ומכשלון הדרישה להשעייתה משם.

View this post on Instagram

A post shared by Shahd Abusalama (@shahdismailpaints)

מעבר לניסיונותיה החוזרים והנשנים להסוות את הפרסומים והדעות האנטישמיות שלה, לדעתי, כדעות פוליטיות, באותו פוסט היא אף פרסמה קישור לראיון שערכה עם הראפר הבריטי הפופולרי Lowkey, אשר בשיריו, כמו בשיר LONG LIVE PLAESTINE, מאשים את ישראל בכיבוש, רצח עם וטרור.

בראיון, אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“.

אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“

הרי הנכבה הייתה אירוע בה התפנו מבתים כ-600 אלף ערבים בעקבות פלישת צבאות שבע מדינות ערב לגבולות מדינת ישראל עם הקמתה בשנת 1948. משבר הפליטים הזה היה נמנע אם הפלסטינים היו תומכים בתוכנית החלוקה של האו"ם.

אבוסלמה, הלומדת לתואר דוקטור בקולנוע באוניברסיטת שפילד האלאם הושעתה יום לפני שהייתה אמורה להתחיל את משרת ההוראה שלה באוניברסיטה ונפתחה נגדה חקירה בעוון הסתה.

כהגנה, אבוסלמה תקפה את הגדרת IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין. זאת כיוון שכל אמרותיהם יחשבו לאנטישמיות לפי ההגדרה. לכן, לטענתה, היא מועמדת לחקירה בשל לא כלום.

הגדרת IHRA לא נוצרה כדי להשתיק פלסטינים או למנוע ביקורת כלפי מדינת ישראל. הסיבה לעצם קיום ההגדרה היא למנוע התנהגות אנטישמית כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל. במקרה זה, אבוסלמה לא הציגה ביקורת מנומקת כלפי מדינת ישראל אלא השוותה את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית וזו אנטישמיות מובהקת.

להגנתה, אבוסלמה תקפה את הגדרת  הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין

למרות השמחה הרבה לאור המחשבה שנמצא מוסד אקדמי המגנה ופועל כנגד אמירות אנטישמיות מעין אלה, בכוחו של קמפיין מסיבי שתמך באבוסלמה, בשיתוף הלחץ הציבורי שכלל מעל ל-150 ארגונים אקדמאים, פעילים, מוסדות אקדמיים ועיתונאים, נסגרה החקירה כנגדה. מאז אבוסלמה חזרה ללמד ואף קיבלה לטענתה תנאי העסקה טובים יותר.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה ומתארת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות שביצעה מדינת ישראל. במסגרת המניפולציה הזו היא מציגה במכוון שורה של מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה.

דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרה אודות הפגנות השיבה בעזה שכתבה בבלוג שלה, בו היא מציגה את המצב הביטחוני בעזה כמלחמה מתמדת אל מול מדינת ישראל, אשר לטענתה ״פועלת באופן לא אנושי אל מול אוכלוסייה אזרחית״.

אבוסלמה מתארת ירי חסר אבחנה לעבר מפגינים תמימים, זאת, למרות הוראות הפתיחה באש המחמירות של צה"ל, ששונו בעקבות ההפגנה על הגדר עם עזה באוגוסט 2021, בה נפל הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל, לאחר ש"מפגין תמים" ירה בראשו מטווח אפס.

אבוסלמה מקפידה שלא לציין את רמת ומטרת האלימות השוטפת בהפגנות ומציגה את המפגינים כקורבן הסובל מדיכוי אלים למרות שתמונת המצב שונה מהמציאות אותה היא מציירת.

מעבר לפגיעה בחיילים ששומרים על הגבול עם הרצועה, כבר שנים שתושבי עוטף עזה והחקלאים סובלים מטראומות נפשיות ונזק לרכושם כתוצאה מקולות ירי, שיגורי מרגמות ובלוני תבערה המשוגרים מהרצועה על מנת לפגוע באזרחים.

לפי חשיפת ה-JC (שבועון יהודי שמקורו בלונדון)  איסמעיל אבוסלמה, אביה של שאהד אבוסלמה, הוא טרוריסט מורשע, שנידון למאסר עולם על ידי ישראל ב-1972 בעוון הטמנת פצצות במספר אתרים בישראל, כולל אוניברסיטת בר-אילן. הוא נידון למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל בשנת 1985.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה וטוענת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות ישראל. במסגרת המניפולציה היא מציגה במכוון שורת מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה

ניתן להניח שאבוסלמה מזדהה עם התנגדות אלימה הדוגלת בטרור בכך שהיא מתפארת בפעולות של אביה. בהתאם לרוח המשפחתית, היא מהללת טרוריסטים ברשתות החברתיות.

בשנת 2012, היללה שאהד אבוסלמה את סאמר עיסאווי, שהורשע במהלך האינתיפאדה השנייה בפתיחה באש ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים. ב-2014 היא העלתה לפייסבוק פוסט המהלל את הרוצחת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע בכביש החוף שבוצע על ידי ארגון הפת"ח ב-1978, בו יחד עם חמושים פלסטינים נוספים רצחו צלם חיות בר אמריקאי. לאחר מכן, החוליה חטפה מונית ואוטובוס, ובמהלך נסיעתם ממעגן מיכאל ועד לגלילות ירו על מכוניות חולפות. בסך הכל באותו פיגוע נהרגו 35 אנשים, מתוכם 9 ילדים ונפצעו 71.

אוניברסיטת שפילד האלאם, המאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, הגדרה המשמשת ככוח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר לשואה, זיהתה את ההסתה האנטישמית שמבצעת אבוסאלמה.

האוניברסיטה השעתה אותה ונפתחה כנגדה חקירה, שלבסוף הסתיימה בלא כלום. ההחלטה המבישה הזאת מוכיחה שמוסד הלימודים בחר לזנוח את עמדתו ולהיכנע לתומכי טרור מאשר להוות סביבת לימודים בטוחה וראויה לסטודנטים הלומדים בו.

Sheffield Hallam Uni investigates tweets defending ‘stop Palestinian Holocaust’ poster https://t.co/T8oDl7Hs36 via @JewishNewsUK

— judy evans (@judyevans14) December 27, 2021

אבוסלמה צוברת לגיטימציה בכך שהיא מצטיירת לעולם כפעילת זכויות אדם הפועלת בדרכים לגיטימיות, אך בפועל היא פועלת ותומכת בדרכי טרור ברורות. ניתן לסתור את זהותה ככזו בכך שאם היא או הסטודנטים הפרו פלסטיניים אותם ביקשה לייצג, היו נוהגים בדרכים לגיטימיות והיו מביעים את עמדתם בלבד, לא היה צריך להיאחז בהגדרת IHRA ולהגדיר אותם כאנטישמיים.

יש לזכור שתומכיה של אבוסלמה התנגדו להגדרת IHRA וראו בה גורם לאפליה וגזענות, אך קבלו באהדה את פעולות הטרור, הפיגועים והתנגדות פלסטינית אלימה. עולה השאלה מדוע תומכיה של אבוסלמה מגנים אלימות, אך מצד שני פועלים באותו האופן שעליו הם מלינים. בנוסף, ישנה קהילה אקטיבית של תומכים פרו פלסטינים באוניברסיטה, אשר לפי הפרסומים בעמוד האינסטגרם שלה, הקבוצה כבר פעילה משנת 2019 ומארגנת כנסים, סדנאות ופעילויות הזדהות.

נראה שהדעות שלה לא היוו את הסיבה שבגינה אבוסלמה הושעתה, אלא כיוון שבין שלל פעולותיה האנטישמיות, היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה.

היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה

קיים חשש שאבוסלמה, המלמדת תקשורת וקולנוע, תלמד חומר באופן משוחד ותשטוף את ראשם של אלו האמורים בעתיד הקרוב לספק תמונת מצב ניטרלית לעולם. כל שנותר לקוות הוא שאוניברסיטאות נוספות לא יפלו ללחץ חברתי מתוקשר, אלא ישמרו על ערכיהן וימנעו הסתה אלימה כנגד יהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט, ויהוו סביבת לימוד בטוחה וניטרלית לכלל הסטודנטים במקום לשמש כמוקד הסתה ואלימות.

לירן קוליוק הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.