ארגון חמאס נערך למצוא דרכים לפריצת המכשול החדש שישראל הקימה מסביב לרצועת עזה לקראת סבב הלחימה הבא. השקט ברצועה הוא מדומה וחמאס מאיים כבר בחידוש הפעילות נגד ישראל בגבול הרצועה אם תימשך ההסלמה בשטחי הגדה ובשכונת שיח' ג'ראח בירושלים.

הכתובת הייתה על הקיר. ארגון חמאס לא ישלים עם הקמת המכשול התת קרקעי בגבול רצועת עזה, שישלול ממנו את אופציית החדירה לישראל באמצעות מנהרות התקפיות. מנהרות שבחפירתן הוא השקיע עשרות מיליוני דולרים, כדי לבצע פיגועים אסטרטגיים כמו הרג חיילים ואזרחים באזור עוטף עזה או חטיפתם.

חמאס לא ישלים עם הקמת המכשול התת קרקעי בגבול רצועת עזה, שישלול ממנו את אופציית החדירה לישראל ממנהרות התקפיות שבחפירתן השקיע עשרות מיליוני דולרים

ישראל השלימה לפני שלושה חודשים את  בניית המכשול הביטחוני החדש מסביב לרצועת עזה באורך של 65 ק"מ המכתר 2.3 מיליון פלסטינים.

״המכשול משנה מציאות – מה שהיה לפניו לא יהיה עוד״

באורך 65 ק"מ, עם חומה תת-קרקעית, אמצעי גילוי טכנולוגיים, גדר פיזית, מכשול ימי, מערך גילוי וחדרי לחימה – הושלם פרויקט המכשול סביב רצועת עזה לאחר שלוש וחצי שנות עבודה >> https://t.co/VTgRKZptCF pic.twitter.com/iUDzwSyaOq

— צבא ההגנה לישראל (@idfonline) December 7, 2021

בניית המכשול הביטחוני החדש אמורה לשנות את המציאות הביטחונית בגבול הרצועה. היא נועדה להגביר את תחושת הביטחון של כוחות צה"ל בגבול הרצועה וגם של תושבי הישובים ב"עוטף עזה".

בניית המכשול נמשכה 3.5 שנים, הוא כולל חיישנים תת קרקעיים, גדר "חכמה" בגובה של 6 מטרים מפני הקרקע, מחסום ימי הכולל אמצעים לאיתור חדירות מהים, מערכת נשק בשלט רחוק, מגוון מכ"מים ומצלמות וחדרי פיקוד ושליטה.

ארגון חמאס נמצא בלחץ גדול. הוא נמצא בעיצומן של ההכנות לסבב לחימה חדש מול ישראל והחל כבר בתכנונים מבצעיים כיצד להתגבר על המכשול הישראלי החדש. גורמים בחמאס אומרים כי הארגון לא מתכוון לוותר על  נשק המנהרות החודרות שהוכיח את עצמו במבצע "צוק איתן" בשנת 2011.

ב-9 בפברואר חצו שני פעילי חמאס את גבול הרצועה, הם הגיעו לכלי הנדסי ישראלי שנועד לאתר מנהרות חודרות,  השליכו לעברו בקבוק תבערה ונמלטו.

התצפיתניות של צה"ל הפרוסות בגזרה לא הבחינו בחודרים ובחמאס מרוצים ומצביעים על כך שמערך האבטחה שבנתה ישראל בגבול הרצועה הוא חדיר ובלתי מושלם.

ב-9 בפברואר חצו שני פעילי חמאס את גבול הרצועה, הגיעו לכלי הנדסי ישראלי לאיתור מנהרות חודרות, השליכו לעברו בקבוק תבערה ונמלטו. התצפיתניות של צה"ל בגזרה לא הבחינו בחודרים

גורמי ביטחון בישראל מאשרים כי סגירת הרצועה באמצעות המכשול החדש איננה הרמטית במאת האחוזים, ארגון חמאס מכיר היטב את השטח והיכן ניתן למצוא פרצות או לייצר פרצות חדשות כדי לחדור לישראל, בכל מקרה צה"ל מתייחס בחומרה לחדירה שהייתה ופתח בחקירה.

דיווח ערבי על אירוע חריג בגבול רצועת עזה: מספר פלסטינים חדרו לשטח ישראל, יידו בקבוק תבערה לעבר כלי הנדסי וגרמו לו נזק כבד. מיד לאחר מכן הם נמלטו חזרה לרצועה pic.twitter.com/zOInXcxQ6Y

— אריאל עידן (@Arielidan20) February 9, 2022

גורם בחמאס אמר ב-10 בפברואר לעיתון הלבנוני "אל-אח'באר":

"המבצע היה מסר פלסטיני ברור לישראל, על יכולתה של ההתנגדות לחדור את החומה הזו בטכנולוגיות מודרניות ומתקדמות. מה שקרה יכול להיות תחילתה של פעילות של צעירים פלסטינים סוררים באזור הגבול, כדי להוכיח שצבא האויב ומערכותיו היקרות אינם מסוגלים להגן על עצמם ועל המתנחלים שלהם […] העובדה שצעירים פלסטינים מסוגלים לחצות גבולות ולהתגבר על כל המכשולים פירושה שהקמת החומה נכשלה וההתנגדות תצליח להתגבר עליה בכל עימות".

ארגון חמאס בוחן כעת שיטות להתגבר על המכשול החדש שבנתה ישראל בגבול הרצועה.

אחד הרעיונות שהוא שוקל הינו פריצת הגדר באמצעות כלי רכב ממולכדים העמוסים במאות ק"ג של חומרי נפץ.

חמאס בוחן כעת שיטות להתגבר על המכשול שבנתה ישראל בגבול הרצועה. אחד הרעיונות הנשקלים: פריצת הגדר באמצעות כלי רכב ממולכדים העמוסים במאות ק"ג של חומרי נפץ

גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי חמאס ימשיך כנראה לבנות מנהרות חודרות שיגיעו עד למכשול  החדש שבנה צה"ל. במנהרות ינועו עשרות לוחמים של כוח "הנוח'בה" של חמאס ויגיחו מהן עם סולמות מתקפלים כדי לטפס על הגדר הגבוהה ולחדור לישראל.

צה"ל נערך גם לאפשרות הזו, אבל נראה שחמאס לא ירפה מהניסיונות למצוא דרכים כדי להתגבר על המכשולים הטכנולוגיים שישראל מציבה בפניו בגבול הרצועה.

ארגון חמאס לא משלים עם הקמת המכשול התת קרקעי בגבול רצועת עזה שישלול ממנו את אופציית החדירה לישראל באמצעות מנהרות התקפיות, שבחפירתן הוא השקיע עשרות מיליוני דולרים, כדי לבצע פיגועים אסטרטגיים כמו הרג חיילים ואזרחים באזור עוטף עזה או חטיפתם. pic.twitter.com/gMTvQTE8k4

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 14, 2022

מוצטפא א-צוואף, אחד מהפרשנים הבולטים ברצועת עזה, שמקורב מאוד לתנועת חמאס, מעריך כי בניית המכשול הביטחוני החדש רק תאיץ בארגון חמאס לפתח אמצעי לחימה חדשים כדי להשיג את מטרותיו וכי הפלסטינים כבר הוכיחו את כושר היצירתיות שלהם.

העובדה שארגון חמאס כבר עוסק באופן מעשי בבדיקת דרכים להתגבר על המכשול הישראלי החדש היא סימן נוסף כי הוא שיקם כבר את היכולות הצבאיות שלו שנפגעו בחודש מאי שעבר במהלך מבצע "שומר החומות" ונערך לסבב הלחימה הבא.

מצרים הזהירה את חמאס בשבוע שעבר שלא להגיב על חיסול 3 המחבלים בשכם המשתייכים לארגון "גדודי חללי אלאקצא" של פת"ח במבצע של השב"כ והימ"מ, מכיוון שהדבר עלול להביא להפסקת תהליך שיקום הרצועה מנזקי המלחמה האחרונה. אך חמאס השיב במסר נגדי לישראל כי הוא לא יעמוד מנגד נוכח הפגיעה בפלסטינים בשטחי הגדה וכי הוא שוקל ברצינות רבה את את הפעלת "ההתנגדות העממית" בגבול הרצועה וחידוש פעילות "ההטרדה הלילית" בגבול.

מוצטפא א-צוואף, אחד הפרשנים הבולטים ברצועה, שמקורב לחמאס, מעריך כי בניית המכשול הביטחוני החדש רק תאיץ בארגון לפתח אמצעי לחימה חדשים וכי הפלסטינים כבר הוכיחו יצירתיות

גורמים בחמאס אמרו לעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" ב-11 בפברואר:

"ההתנגדות ברצועת עזה מוכנה באופן מלא לכל סבב הסלמה חדש עם הכיבוש, החדירות, הירי, הרקטות ושריפת חלק מכלי הרכב הישראליים ברצועת עזה הם רק מסר כי "המצב לא יישאר כך כל עוד ההסלמה תימשך".

השקט היחסי בגבול הרצועה הוא מדומה וזמני. חמאס נערך במרץ לסבב לחימה חדש נגד ישראל והוא ינסה להבקיע את המכשול החדש שבנתה ישראל מסביב לרצועת עזה.

ביומיים האחרונים גברה המתיחות בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים לאחר שביתו של אחד היהודים שמתגורר במקום הועלה באש ע"י פלסטינים. ח"כ איתמר בן גביר פתח במקום "לשכה" כדי להפגין את הריבונות היהודית ובמקום התפתחו התפרעויות והמשטרה עצרה 12 בני אדם.

ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה שיגרו איומים לעבר ישראל בעקבות ההסלמה בשכונת שיח' ג'ראח.

הג'יהאד האיסלאמי מסר בעקבות המתיחות בשייח ג'ראח שבזמרח ירושלים: "ישראל נושאת באחריות למה שקורה בשייח ג'ראח. אנו מזהירים אותה מפיצוץ המצב"."אנו קוראים לעמנו בכל המקומות להתגייס, להכריז על ימי זעם uלהגיע לשייח ג'ראח לשמור על השכונה ולהתעמת מול טרור המתנחלים והחיילים pic.twitter.com/z0CXoNF9Yl

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 13, 2022

בכיר חמאס סוהייל אל-הינדי גינה את החלטת ח"כ איתמר בן גביר לפתוח לשכה בשייח ג'ראח: "תוקפנות מסוכנת ופגיעה ברצון העם הפלסטיני. ירושלים מהווה קו אדום עבורנו".

עם זאת, ארגון חמאס מגלה זהירות רבה ולא ממהר ליישם את משוואת "עזה-ירושלים" שקבע בחודש מאי שעבר בעקבות האירועים בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים שהביאה למבצע "שומר החומות".

חמאס חושש שעימות צבאי חדש יביא להפסקת שיקום הרצועה, הכנסת הכסף הקטארי לרצועה והפסקת הכנסת הכסף של אלפי הפועלים העזתים העובדים בישראל.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודים של אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה. לכאורה. צריך לומר שוב שכל הערכים הללו הם לכאורה.

ביום ראשון שוב ייצא לדרך מצעד דגלים. המאבק על ההפגנה הזו, המלווה בריקודי אלפי בני נוער מהמגזר הדתי, הפך לכאורה לשאלה של משילות וריבונות, חופש ביטוי והזכות להניף דגלי ישראל בירושלים בירתה

מדוע?

מפני שהנפת דגלי ישראל בירושלים היא לא הבעיה. הבעיה היא בשם מה מונף הדגל.

מצעד הדגלים הפך למעשה למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה.
מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא רק יהודי והם בזים לפולחן המוסלמי.

כותב שורות אלה השתתף בשנים אחרות ביום ירושלים, כאשר ההתיישבות העובדת הייתה עולה לירושלים עם כלים חקלאיים ותוצרת חקלאית. כאנשי מילואים עזרנו והתנדבנו לארגון יום ירושלים והוא עבר בדרך כלל כחג שמח, בהסכמה לאומית רחבה, ללא הפרעות מצד הפלסטינים וללא הפגנות לאומניות גזעניות.

אולם עם השנים, ישראלים חילונים ממגזרים שונים הדירו עצמם מירושלים ביום חגה. הנוער הדתי הלאומי והלאומני השתלט על יום ירושלים, עם מצעד גס מלווה בקריאות שנאה והסתה, וגרם לעימות צפוי מול האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים.

מצעד הדגלים הפך למצעד שנאה, גזענות, הסתה וריקודים, שכל מטרתם לבזות את הפלסטינים. לתקוע להם אצבע בעין ליד שער שכם ומסגד אל אקצה. מבחינת המפגינים חופש הפולחן בירושלים הוא יהודי בלבד

הדגל הוא לא הבעיה. דגל ישראל מכובד גם במדינות ערביות כאשר נערכים שם הסכמים או מתארחים נציגי המדינה.

גם מפגשים עם נציגי הפלסטינים מלווים בהצבת דגלי ישראל ברקע המפגש.
דגל ישראל הוא לא הגורם למהומות ולא לטילים שעלולים להיירות מעזה.
הבעיה היא דברי השטנה המופקרים שסביבם חוגגים בני נוער מוסתים ושפת השנאה המזמינה מלחמה.

הנושא כבר הגיע לביהמ"ש העליון בשנת 2015 כאשר השופטים נדרשו לדון בקריאות "מוות לערבים" שנישאו במצעד הדגלים, לצד קריאות הסתה מוכרות אחרות: "איטבח אל ערב" ו"יבנה המקדש וישרף המסגד".

לקראת המצעד בשנת 2015 עתרו עמותת "עיר-עמים" ופורום "תג מאיר" לבית המשפט העליון בדרישה למנוע את מעבר הצעדה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט אליקים רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה:

"מי שאומר 'מוות לערבים' אנו בדעה שהוא צריך לקבל עונש וגם המשטרה צריכה להיות בדעה זו. זה לא חופש הביטוי אלא חופש ההסתה".

אמר והתיר את המצעד.

ביהמ"ש אמנם דחה את העתירה נגד המצעד, לא לפני שרקד מילולית בעצמו סביב הסוגיה, כאשר השופט רובינשטיין, חובש כיפה בעצמו, דרש מהמשטרה אכיפה ראויה כלפי סיסמאות הסתה. אמר והתיר את המצעד

מבין אלפי החוגגים המוסתים המשטרה הייתה עוצרת בודדים. על כתבי אישום שהסתיימו בהרשעה לא שמענו מעולם.

בג"ץ אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך הרובע המוסלמי http://t.co/1mKlAqEMau pic.twitter.com/M22hrJdmZb

— Haaretz הארץ (@Haaretz) May 11, 2015

בשנה שעברה רה"מ לשעבר בנימין נתניהו עצמו דרש מאיתמר בן גביר לא להגיע לשער שכם בשל איום הטילים, ומפכ"ל המשטרה ושב"כ התריעו על הצפוי. האירועים התדרדרו לירי רקטות על ירושלים, דחיית המצעד ומהומות בערים המעורבות.

הבעיה היא לא הדגל. הדגל המסמל את מדינת ישראל לא עשה שום דבר לאיש.

אבל מי שמנצל את זהותו היהודית במדינת ישראל כדי לתקוע את מוט הדגל בעיני שכניו, קורא מוות לערבים ומסית לשריפת מסגד החשוב לעולם המוסלמי – הוא האשם ואותו יש לעצור ולמנוע ממנו את הנפת הדגלים במחול החרבות הלאומני שאותו חוגגים דוקא ביום ירושלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. מהחוק החדש ייהנו מי שעומדים בתנאי הסף ומתאימים מבחינה אישית ללימודים אקדמיים, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות שלוש שנים מחייהם ללמידה עיונית.

חוק "ממדים ללימודים" הוא בשורה חשובה רק עבור כמחצית מהלוחמים המשוחררים. ייהנו רק מי שעומדים בתנאי הסף, וגם רוצים ויכולים להקדיש לפחות 3 שנים מחייהם ללמידה עיונית

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין את האמצעים הנדרשים לסייע להם. אלה שכישוריהם והעדפותיהם אינם בתחום העיוני ומחפשים למידה יותר מעשית ותכליתית.

כרגיל, קבוצה זו נשארת מאחור. מדינת ישראל כבר משקיעה משאבים עצומים בסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. כשישה מיליארד שקלים מתוקצבים מדי שנה רק להוראה במוסדות הללו, ועוד מיליארדים נוספים מוקצים למחקר – וטוב שכך!

תקצוב האקדמיה מניב בסופו של דבר תשואה משמעותית לחברה הישראלית, הן במישור הכלכלי והן בהיבטים אחרים. ככל שניתן להסיר חסמים בפני הגישה למוסדות אלה ולפתוח אותם לאוכלוסיות נוספות, כפי שעושה תוכנית "ממדים ללימודים", מדובר במאמץ מבורך וראוי.

אלא שהפעילות החשובה הזו רק מדגישה את העוול המשווע והנזק הכבד של הזנחת החצי השני של האוכלוסייה, שחופף במידה רבה ל"ישראל השנייה": בקרב מי  שאינם הולכים כיום לאקדמיה, וגם לא ילכו למרות המימון הגבוה שמציעה תוכנית "ממדים ללימודים", יש  הרבה יותר צעירים ממשפחות עם הכנסה והשכלה נמוכה.

במילים אחרות, אלה הצעירים שבהם נדרשת ההשקעה הממשלתית הגדולה ביותר. הפוטנציאל שלהם לא נמוך יותר מזה של בעלי תארים אקדמיים, הם פשוט קיבלו ומקבלים פחות הזדמנויות.

אבל מה עם החצי השני? הלוחמים שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה יותר, בין השאר עקב הפערים העצומים במערכת החינוך. אלה שאינם יכולים ללמוד ולקיים את עצמם במקביל, ולהוריהם אין אמצעים לסייע להם

ישראל צריכה אותם, עם כישורים וידע מקצועי ברמה גבוהה, כדי לקיים כלכלה מודרנית ומפותחת. המשק משווע לעובדים עם מיומנויות שאינן נרכשות באקדמיה, ולא רק בהייטק – אלא גם בענפי התעשייה, הרכב, השירותים, המלונאות ועוד. בה בעת, מאות אלפי ישראלים תקועים בעבודות בשכר נמוך וללא אופק להתפתחות או התקדמות מקצועית.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית ממה שניתן ללומדים במוסדות אקדמיים.

כתוצאה מכך, היקף הלומדים ואיכות המענה שהם מקבלים נמוכים מאוד גם הם. זאת אף שמחקרים מראים שהתשואה של לימודים מקצועיים ברמה נאותה, יחסית לעלותם, אינה נופלת מהתועלת של לימודים אקדמיים.

ההזנחה באה לידי ביטוי לא רק בתקציבים, אלא גם במעמד ובתשומת הלב הציבורית להם זוכים ההכשרות ולימודי ההנדסאות. במידה רבה, המדינה כבר מספר עשורים מתייחסת למסלולים אלה כ"חצר אחורית" של עולמות ההשכלה והתעסוקה, ואינה מתייחסת אליהם כאל סוגיה לאומית אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

בין השאר, הדבר בא לידי ביטוי בדרך שבה הטיפול בנושא מפוצל בין מגוון רחב של משרדים, גופים ותוכניות ממשלתיות, שחלוקת האחריות ביניהם עמומה ומשתנה לעתים תכופות. אין שום מקבילה למועצה להשכלה גבוהה, או לתהליכי התכנון הרחבים וארוכי הטווח שאותם היא מובילה.

בכך, ישראל בולטת כחריגה ומבודדת בין המדינות המפותחות, שכולן מייחסות ללימודים מקצועיים עדיפות גבוהה, ומשקיעות בהם הרבה יותר משאבים.

ההשקעה בצעירים אלה זניחה לעומת המשאבים העצומים שמועברים לאקדמיה. התקציבים הממשלתיים לקורסים להכשרות מקצועיות וללימודי הנדסאות הם פחות מעשירית מהניתן ללומדים במוסדות אקדמיים

תוכנית "ממדים ללימודים" מהווה קומה נוספת על גבי המערך הנרחב והמסועף של הלימודים האקדמיים בישראל. בתחום הלימודים המקצועיים, עוד לא התחלנו לחפור את היסודות.

רועי מאור הוא מנהל פיתוח מדיניות ומחקר בעמותה "121 – מנוע לשינוי חברתי". קודם לכן שימש למעלה מעשור בתפקידי מנכ"ל, סמנכ"ל חבר ועד ויועץ של ארגונים בתחומי זכויות אדם, תקשורת, אזרחות משותפת וחינוך, וליווה את הקמתם של מספר ארגונים לשינוי חברתי. בעל תואר שני בהיסטוריה.