בעוד שרוחות המלחמה מנשבות במזרח אירופה ועיני כל העולם נשואות אל רוסיה ואוקראינה, רוסיה עושה שריר גם בים התיכון.

הצבא הרוסי פתח השבוע בתרגיל אווירי וימי בשטח סוריה. בעיצומו של המשבר באוקראינה, שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו הגיע דווקא לסוריה, נפגש עם הנשיא בשאר אל-אסד וצפה בתרגיל הצבאי. מדובר בנוכחות הגדולה ביותר של הרוסים באזור מאז המלחמה הקרה, ובאירוע חסר תקדים בשלושים שנים האחרונות.

מאז שהתפרקה ברית המועצות, הנוכחות הרוסית בים התיכון הצטמצמה לבסיס צבאי קטן בנמל טרטוס. כעבור שלושה עשורים, לרוסיה יש מספר בסיסים צבאיים בסוריה והיא מגדילה את נוכחותה בים התיכון באופן משמעותי. סדרת התמרונים הנוכחיים כוללת מפציצים עם יכולת נשיאת ראשי קרב גרעיניים ומטוסי קרב עם טילים על-קוליים.

מאז שהתפרקה בריה"מ, הנוכחות הרוסית בים התיכון הצטמצמה לבסיס צבאי קטן בנמל טרטוס. כעבור שלושה עשורים, לרוסיה יש מספר בסיסים צבאיים בסוריה והיא מגדילה את נוכחותה בים התיכון משמעותית

על פי שויגו, כך רוסיה "מתרגלת התגוננות מפני האיומים על רוסיה עצמה". אבל מי בדיוק מאיים על רוסיה בסוריה? סביר להניח, שכאשר תרגיל כזה מתקיים בעיצומו של משבר רחב ממדים אחר בחלק אחר של העולם, הוא נועד להעביר מסר הרתעתי וחזק.

שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו, משמאל, ונשיא סוריה בשאר אל-אסד בפגישה בדמשק, במסגרת תרגיל צבאי שרוסיה מנהלת בסוריה, 15 בפברואר 2022 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)

הנוכחות האמריקאית בסוריה צומצמה לכמה מאות חיילים, וסוריה אינה נחשבת לאחד היעדים החשובים במדיניות החוץ האמריקאית. עם ישראל, לרוסיה יש הבנות – ובכל מקרה ישראל מנסה להתהלך על בהונות בכל מה שקשור לרוסיה, במזרח התיכון או באירופה. נותרה רק אופציה אחת: אירופה עצמה וברית נאט"ו שהיא חברה בה.

מאז שוולדימיר פוטין עלה לשלטון בשנת 2000, הוא מאתגר את הסדר העולמי הקיים, אם באמצעות מילים ואם באמצעות מעשים. תרגיל רחב בהיקף חסר תקדים בים התיכון הוא ניסיון להעביר מסר לאירופאים – רוסיה עומדת לפעול ולאתגר את הסדר העולמי הנוכחי לא רק במזרח אירופה, אלא גם במזרח התיכון ובאופן ספציפי – בים התיכון, מגרש המשחקים הביתי של אירופה.

תרגיל רחב היקף וחסר תקדים בים התיכון הוא ניסיון להעביר מסר לאירופאים – רוסיה עומדת לאתגר את הסדר העולמי הנוכחי לא רק במזרח אירופה, אלא גם במזה"ת

חיוכים בבירות ערב, חבית חומר נפץ בשייח' ג'ראח

ראש הממשלה נפתלי בנט נהנה מכבוד מלכים בבחריין, הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי חצה את כל האולם על מנת ללחוץ את היד לשרת האנרגיה קארין אלהרר בקהיר, ובאילת התקיימה ועידת עקבה-אילת בהשתתפות משלחת מירדן בראשות מושל עקבה במטרה להדק את שיתופי הפעולה בין הרשויות השכנות בשתי המדינות.

זהו רגע נדיר מאוד ביחסי ישראל והמדינות הערביות במזרח התיכון – לא רק השותפות החדשות להסכמי אברהם מעוניינות בשיתופי בתחום הביטחון, הכלכלה והתיירות, אלא גם השותפות הוותיקות, מצרים וירדן.

ראש הממשלה בנט בארמון יורש העצר בבחריין, 15 בפברואר 2022 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

בעוד שבבחריין חרדים מפעילותיה של איראן ומהסכם הגרעין שעומד להיחתם מחדש על ידי איראן וארה"ב בווינה, במצרים ובירדן רוצים לשדרג את הכלכלה שלהם, ליצור מקומות עבודה ולייצב את המצב. ירדן, שחווה כבר כעשור משבר כלכלי חסר תקדים וצפויה – על פי ההערכות של כלכלנים בינלאומיים – להתמודד עם משבר החוב הפרטי שיהפוך לחוב ציבורי במהלך 2022, מעוניינת בכך במיוחד.

על התמונה הוורודה והמתקתקה הזאת של מזרח התיכון החדש מעיבים האירועים בשייח' ג'ראח, בעזה ובגדה המערבית. איתמר בן-גביר מחד וגורמים פלסטיניים קיצוניים מאידך (גם חמאס וגם תומכי תנועת ה-BDS מהדור הפלסטיני הצעיר) מתחרים ביניהם בתחרות הפירומנים האזורית, כאשר כל אחד מנסה להדליק את השטח בדרכו שלו.

בדיוק כמו במאי 2021, על רקע האירועים במזרח ירושלים, גם חמאס מתחיל להרים את ראשו בעזה ולאיים בהסלמה נוספת. המצב בגדה נותר נפיץ גם הוא, כאשר השליטה של הרשות הפלסטינית על השטח הולכת ומצטמצמת והפופולריות שלה נמצאת בשפל.

המצב הנוכחי הוא התשובה לכל מי שמאמין בנוסחאות הפלא סטייל ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו "לדבר עם האזור ולשכוח מהפלסטינים". משבר חדש בירושלים או בעזה לא ימוטט את הסכמי אברהם ולא יגרום לביטול של הסכמים מסחריים עם המדינות הערביות, אבל הוא יפגע בביטחון ובכלכלה הישראליים ויחזק את מתנגדי השלום והנורמליזציה הרבים מאוד.

משבר חדש בירושלים או בעזה לא ימוטט את הסכמי אברהם ולא יגרום לביטול של הסכמים מסחריים עם המדינות הערביות, אבל הוא יפגע בביטחון ובכלכלה הישראליים ויחזק את מתנגדי השלום והנורמליזציה

עימותים בין ערבים ליהודים בשכונת שייח' ג'ראח, 13 בפברואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

במהלך השבוע שרפו את דגלי ישראל בבחריין ומחו ברשתות נגד התקרבות עם ישראל במצרים ובירדן. גם ראשי המדינה הערביים הזהירו השבוע את הבכירים הישראלים – תמנעו מעוד סבב אלים, בין אם בעזה או בירושלים. מבצע צבאי נוסף או מהומות באל-אקצא יפגעו גם בנו.

אז גם אם לא חייבים לעצור ולחכות שייחתם הסדר מדיני עם הפלסטינים בדרך לנורמליזציה עם מדינות ערב, חייבים לזכור שללא פתרון כזה, ישראל לנצח תחיה על הר געש בלתי נשלט.

הנשיא הטורקי באמירויות – משנאה לאהבה

הביקור הראשון מזה שנים של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באבו דאבי השבוע סימל מהפך מדהים שהחל ביחסים של שתי המדינות לפני כשנה. עד אז לא התקיימו טיסות בין דובאי לאיסטנבול, אתרי חדשות טורקיים לא היו נגישים על אדמת איחוד האמירויות ושני הצדדים האשימו אחד את השני בפגיעה בביטחון הלאומי שלהם.

הביקור הראשון מזה שנים של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באבו דאבי השבוע סימל מהפך מדהים שהחל ביחסים של שתי המדינות לפני כשנה

לרבים היה נדמה שהמשבר האידאולוגי בין טורקיה, התומכת באחים המוסלמים, ואיחוד האמירויות – מי ששמה על נס את הסובלנות כלפי כל אחד מלבד הארגונים האסלאמיסטיים – הוא ארוך טווח ובלתי ניתן לפתרון.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ויורש העצר מוחמד בן זאיד באבו דאבי, 14 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

אך לפני כשנה הקרח ביחסים נסדק, כאשר טורקיה החלה לאותת על שינוי כיוון. המדינה הגדולה והחשובה הזאת פתאום קלטה שלעומתיות איננה תחליף למדיניות חוץ ושהוואקום שנוצר מסביבה מסכן אותה ואת כלכלתה.

השבוע, כאשר שני הצדדים חתמו על כ-13 הסכמים לשיתוף פעולה נרחב במגוון תחומים כלכליים, טורקיה לראשונה מזה שנים נשמה לרווחה. המשבר הכלכלי במדינה ממשיך להשתולל, הלירה הטורקית מתרסקת והיום יותר מתמיד ארדואן זקוק לאופק כלכלי, השקעות זרות בכלכלה הטורקית ושיתופי פעולה ארוכי טווח.

המשבר הכלכלי בטורקיה ממשיך להשתולל, הלירה הטורקית מתרסקת והיום יותר מתמיד ארדואן זקוק לאופק כלכלי, השקעות זרות בכלכלה הטורקית ושיתופי פעולה ארוכי טווח

השאלה האם ארדואן אכן שינה את עורו ומעתה יחדל לסייע לאחים המוסלמים ברחבי העולם עודנה פתוחה. אך נראה שהאמירתים מוכנים לקחת את הסיכון על מנת להפיג את המתחים באזור על ידי הכוח הרך (אך המאוד משכנע) של הכלכלה המשגשגת שלהם ולגרום לארדואן לרדת מהעץ הגבוה אליו הוא טיפס החל מסוף שנות ה-2000.

היום הזה תולדות מזרח התיכון: רצח של רפיק אל-חרירי בביירות

ב-15 בפברואר 2005, נשמע פיצוץ אדיר במרכז ביירות. מכונית תופת התפוצצה ליד השיירה של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי, בן ברית של הסעודים ואויב מר של חזבאללה ואיראן. חרירי, לפחות שמונה ממאבטחיו ומספר עוברי אורח נהרגו במקום.

בהלווייתו של חרירי השתתפו רבבות בני אדם, שקראו לנקום במי שעמד מאחורי הפיגוע הרצחני. לאחר מספר ימים מפלגת אלמוסתקבל, שבראשה עמד בנו סעד א-דין אל-חרירי, החלה לדרוש צדק לרפיק אל-חרירי ואת הוצאת הכוחות הסוריים מלבנון. הפגנות ענק של תומכי חרירי ומאידך תומכי חזבאללה התקיימו בביירות.

בגלל הלחץ הפנימי והבינלאומי ולאחר שלושה עשורים של נוכחות צבאית, סוריה החליטה להוציא את הגייסות שלה מלבנון וסיימה את המהלך במאי 2005. לרגע היה נדמה ש"אביב הארזים" השיג את יעדו והחליש משמעותית את חזבאללה ואת בני בריתו – סוריה ואיראן.

מאוחר יותר יתברר שהאחיזה של חזבאללה רק הלכה והתעצמה. חסן נסראללה, שבימים אלה מציין שלושה עשורים בשלטון, רק הגביר את השליטה שלו – גם בממסד הפוליטי בלבנון וגם בשטח הלבנוני – ו"אביב הארזים" חלף כלא היה.