ב-3 למרץ דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי ספינת המשא הלט Helt, ספינה בבעלות אסטונית, טבעה באותו יום סמוך לנמל אודסה באוקראינה לאחר פיצוץ. כל ששת אנשי הצוות שהיו על הסיפון חולצו מהספינה הפגועה. איגור אילבס, מנכ"ל סוכנות ויסטה שיפינג, שבסיסה בטאלין והספינה בבעלותה, מסר לרויטרס כי הספינה טבעה, יתכן שמפגיעה במוקש ימי.

ב-3 למרץ דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי ספינת המשא הלט, ספינה בבעלות אסטונית, טבעה באותו יום סמוך לנמל אודסה באוקראינה לאחר פיצוץ, יתכן שמפגיעה במוקש ימי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אוקראינה ורוסיה מספקות כ-30% מיצוא החיטה העולמי, והחלק הארי של ייצוא החיטה מארצות אלו עובר דרך נמלי הים השחור. בעקבות המלחמה, נמלים אלו סגורים עכשיו למעשה.

Estonian cargo ship sinks off Ukrainian Black Sea port of Odesa after explosion https://t.co/KBgf4zQ7bx

— BBC News (World) (@BBCWorld) March 3, 2022

זהו אזור מלחמה וכלי שיט נפגעים בו. חברות ביטוח ובנקים נמנעות וימנעו מכיסוי הסיכון הזה. ואכן, נתונים עדכניים מאתרי תעבורה ימית כמו marinetraffic מציגים נתיבים שייט נטושים.

תנועה ימית בים השחור, 5 במרץ 2022, המפה מאתר marinetraffic

התוצאה היא פניקה אמיתית בשוק, שיכולה לגרום לרעב.
מחיר החיטה כמעט הוכפל בשבוע האחרון. עליית המחירים חסַרת תקדִים.

מחירי חוזים עתידיים לחיטה בשיקגו, מתוך CBOT Wheat Futures

ההשלכות של הזינוק במחירי החיטה הן חמורות, מעבר למה שעולה על הדעת. אירופה מתמודדת ותתמודד עם אינפלציה גבוהה יותר, אך מדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון עם אוכלוסיות גדולות התלויות בחיטה ובלחם עומדות בפני אסון. מצרים, אתיופיה, ניגריה, לבנון, אלג'יריה, עיראק, סוריה, תימן, אפגניסטן, ומדינות אחרות.

השלכות הזינוק במחירי החיטה חמורות, מעבר למה שעולה על הדעת. אירופה מתמודדת עם אינפלציה גבוהה יותר, אך מדינות בצ' אפריקה ובמזה"ת, שאוכלוסיותיהן הגדולות תלויות בחיטה – על סף אסון

אספקת החיטה העולמית בעייתית כיום מכמה סיבות, אחת מהן היא הרכישות העצומות למלאי של סין בשנה האחרונה. סין אוגרת מזון בכמויות גבוהות ברמה היסטורית, וכעת יש לה יותר ממחצית מהתירס ודגנים אחרים בעולם. עד אמצע 2022, על פי ההערכות, סין תחזיק ב-69% ממאגרי התירס בעולם, 60% מהאורז ו-51% מהחיטה.

ב-5 למרץ אמר שר החקלאות הסיני שמצב יבול חיטת החורף של סין עשוי להיות "הגרוע ביותר בהיסטוריה", מה שהעלה את רמת החששות לגבי אספקת הדגנים אצל צרכן החיטה הגדול בעולם.

China ag minister says winter wheat condition could be worst in history https://t.co/WYse1dXB60 pic.twitter.com/9DurjohNJ3

— Reuters Business (@ReutersBiz) March 5, 2022

שרשרת האספקה של גרעינים מהמגדלים ועד למשתמשי הקצה נמצאת על הקשקש. החוזים בשיקגו לאספקה במאי ויולי, שהם החוזים העיקריים, בהיקף של 1.215 מיליארד בושל (bushels), כ-17% מהסחר ביצוא לשנה אחת, נסחרים בגבול עליית המחירים.

ב-5 למרץ אמר שר החקלאות הסיני שמצב יבול חיטת החורף של סין עשוי להיות "הגרוע ביותר בהיסטוריה", מה שהעלה את רמת החששות לגבי אספקת הדגנים אצל צרכן החיטה הגדול בעולם

אפילו עם חוזים עתידיים ברמות הגבוהות האלו, רמת המלאים בארה"ב הולכת לשאוף לאפס, ובעלי אסמי התבואות (grain elevators) לא רוצים לקנות במחירים האלה. וחוץ מזה, קציר התבואות בחצי הכדור הצפוני יתחיל רק בעוד כ-4 חודשים. עד אז אין סיכוי גדול שהמצב ישתפר, שהמחסור בתבואות יעלם, ושמחירי החיטה ירדו חזרה לרמתם לפני המשבר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.

אז הנה:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אתמול התקיימה ישיבה סגורה של הליכוד, בה בין היתר אמורים היו לדון על העברת הכספים הקואליציוניים כמתוכנן. בתוך הכספים הקואליציוניים שהועברו יש לא מעט סעיפים מעוררי פליאה.

אחד הסעיפים מעוררי הפליאה הוא העברה של 400 מיליון ש"ח לטובת חלוקת תווי מזון של משרד הפנים לבעלי הכנסות נמוכות.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.