מכל הפרשיות והכישלונות המציפים את עיריית חיפה בשלוש השנים האחרונות (ואשר את חלקן נחשפו בסידרת תחקירים בזמן ישראל), המעליבה מכולם היא זו הקשורה בחזירי הבר המציפים את רחובות העיר ומטילים אימה ופחד על העוברים ושבים. היא מעליבה בעיקר את האינטיליגנציה של הציבור.

בניגוד לפרשות ומהומות אחרות הנידונות בישיבות הבלתי נגמרות של מועצת העיר – מועצה שכבר מזמן הפכה לעומתית, בה ראשת העיר היא ברווז צולע שכבר חצי שנה לא מצליחה להעביר תקציב – נגע החזירים המשוטטים אינה סוגיה פוליטית כלל ועיקר. אין כאן דם רע, לא מסתתרים פה תקציבים מטורפים, היזמים והאינטרסנטים והתורמים והפוליטרוקים והמתסיסנים וכל אלה שהפכו את חיפה לאחת הערים המושחתות במדינה כיום – כל אלה לא משחקים תפקיד בזירה הזאת.

אין כאן דם רע, לא מסתתרים פה תקציבים מטורפים, היזמים והאינטרסנטים והתורמים והפוליטרוקים והמתסיסנים וכל אלה שהפכו את חיפה לאחת הערים המושחתות במדינה כיום – כל אלה לא משחקים כאן תפקיד

ראשת העיר עינית קליש-רותם ויריביה יכולים לא להסכים על שום דבר ולשטום זה את זה על כל סוגיה – מהדברת עצי האילנתה הבלוטית, דרך הסעות לתלמידים, הנצחה בשמות רחובות, עתיד הנמל, או חקירות פוליטיות שהוזמנו נגד יריבים. אבל על חזירים אין ולא היתה להם כל סיבה לריב. כולם רוצים שחזירי ענק יחיו וישגשגו, רק לא איפה שהילדים חוצים את הרחוב ולא ליד פח הזבל שאליו יורדת השכנה להשליך אשפה באישון לילה.

שקרים, משחקי אגו ובזבוז זמן

אם לשפוט מהלך הרוח המקומי, גם לא מדובר בסוגיה שולית או זוטרה. על פי מחקר מקיף שבוצע באוניברסיטת חיפה שנחשף ביום שישי, סוגיית חזירי הבר המשוטטים ברחבי העיר היא הסוגיה המטרידה ביותר את הציבור החיפאי, בפער גדול מסוגיות אחרות.

חזיר בר ברחובות חיפה

המחקר, שבוצע על ידי פרופ' איתי בארי, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה, בחן את אמון הציבור בביצועי השלטון המקומי של חיפה בהשוואה לראשי ערים גדולות אחרות כתל אביב, ירושלים, ראשון לציון ועוד. מבין שמונה ערים שנבחנו, ההנהגה של חיפה זכתה למקום האחרון, עם מגמה של ירידה מתמשכת באמון הציבור במנהיגיו מאז 2018, השנה בה קליש-רותם הביסה את יהב בבחירות לראשות העיר ברוב עצום.

29% אחוז מהנשאלים במחקר השיבו כי מיגור חזירי הבר הוא הנושא הדחוף ביותר לטיפול בעיר, פי-3 מהנושא השני הכי דחוף, "כבישים ומדרכות" (10%). למעשה, סוגיית החזירים מטרידה את ציבור הנשאלים יותר מסוגיות התחבורה, הפקקים, הכבישים והתשתיות גם יחד – כולן סוגיות מאתגרות עבור עיר כמו חיפה. זיהום האויר המפורסם של העיר נמצא הרחק מאחור, עם 4% בלבד.

43% מהנשאלים דיווחו כי חשו ש"נפגעו באופן אישי" מנוכחות חזירי הבר, כמעט כפול מהנתון שפורסם שנה קודם לכן. 68% מהנשאלים סבורים שיש לפעול נגד החזירים בצורה בלתי מתפשרת.

43% מהנשאלים דיווחו כי חשו ש"נפגעו באופן אישי" מנוכחות חזירי הבר, כמעט כפול מהנתון שפורסם שנה קודם לכן. 68% מהנשאלים סבורים שיש לפעול נגד החזירים ללא פשרה

ולכן מדהים לגלות שקליש-רותם וחבריה להנהלת העירייה שוב נתפסו כלא אומרים אמת דווקא בסוגיה שדורשת הכי הרבה שיתוף פעולה מהציבור ומקסימום שקיפות.

תמרור שלכאורה אמור להזהיר על קיומם של חזירי בר ברחובות חיפה (צילום:  iStock)

נתחיל מהסוף: עיריית חיפה ביחד עם רשות הטבע והגנים אישרו לאחרונה הרג של חזירי בר. לפני כחודש כינסה העירייה מסיבת עיתונאים והודיעה כי חזירים "סוררים" אשר יחדרו למרחב העירוני הפנימי "יורדמו". יורדמו היא מילה מכובסת להמתה בהרעלה, כמובן. מאז כבר התבצעו "הרדמות" כאלה, אבל אסור בשום אופן לקרוא להן "דילול".

כי "דילול" זאת אותה הפעולה שקליש רותם אסרה עליה בקיץ 2019, חצי שנה אחרי שנכנסה לתפקידה. ההחלטה ההיא – שהפסיקה את פעולות הדילול של חזירים אשר בוצעו בעבר בחיפה, וסייעו לשמור את נוכחות החזירים בעיר בשליטה (שיטה שהופעלה בהצלחה גם בערים כמו קרית טבעון, זכרון יעקב וחוף הכרמל) – התקבלה ללא עבודת מטה רצינית, ללא בדיקה של הצרכים והאיזונים המתבקשים, וכפי שהתברר אחר כך (גם מדוח מבקר הפנים של העירייה) גם ללא חלופות רציניות.

ההחלטה ההיא – שהפסיקה את פעולות הדילול של חזירים אשר בוצעו בעבר בחיפה, וסייעו לשמור את נוכחות החזירים בעיר בשליטה – התקבלה ללא עבודת מטה רצינית, ללא בדיקה של הצרכים וללא חלופות

בדרך פוזרו שקרים וחצאי אמיתות: קליש-רותם טענה שגם רט"ג לא מאמינים באפקטיביות של דילול – אבל ברט"ג אמרו בדיוק ההיפך; קליש-רותם טענה שהדילול אינו אמצעי חוקי – אבל בפועל, עם רשיון מתאים מהמשטרה ובפיקוח, הדילול הוא אמצעי מותר ולפעמים אף הכרחי; העירייה טענה שהיא מבצעת פעולות חליפיות, אבל דוח מבקר הפנים שפורסם הראה שלפחות בשנה וחצי הראשונות בוצעו מעט מאד פעולות נחוצות כמו גידור, ורוב התקציב לא נוצל.

על הרקע הזה נכנסה קליש-רותם לעימות חזיתי עם רשות הטבע והגנים, הגורם הממשלתי המייעץ והמתכלל בתחום חיות הבר. כך נוצר נתק שנמשך כשנתיים במהלכו קפצו משמעותית מספרי הדיווחים על חזירים משוטטים ברחובות, כולל מספר תקריות אלימות שתועדו בתקשורת.

ד"ר עינת קליש-רותם ביומה הראשון בלשכת ראשות עיריית חיפה, 20 בנובמבר 2018 (צילום: ראובן כהן, עיריית חיפה)

מספר הדיווחים למוקד העירייה זינק פי-2.5 – מ-1,400 תלונות בעבר ל-3,500 ב-2020. ההערכות על מספר החזירים המסתובבים ברחובות בהעדר אכיפה, גידור, חינוך ודילול טיפסו מעלה אף הם. בחורף 2020, למשל, צולמו 1,899 חזירי בר במסגרת מחקר של אוניברסיטת חיפה. ב-2021 ההערכות כבר דיברו על הרבה יותר.

בעיריה התעקשו שהנתונים לא נכונים וטענו שחלק מהדיווחים למוקד הינם "דיווחי מחאה" שמתוזמרים על ידי האופוזיציה. אבל יהיו המספרים האמיתיים אשר יהיו, קשה להתכחש לעובדה שמספר החזירים גדל הרבה מעבר ליעד הסביר והמוקדם של בין 200 ל-600 חזירים שסומן על ידי העירייה. חזירי הבר הפכו מקוריוז לא סימפטי לבעיה משמעותית. כל ערב והתיעוד ההזוי שלו: חזירים משתלטים על כיכר, חזירים מפחידים ילד, חזירים חוסמים את הכביש.

ואז, אחרי שהחזירים הציפו את העיר, חודש לפתע הקשר בין רט"ג לעיריה ונחתם הסכם: העירייה תשלם לרשות הטבע והגנים, קרי למדינה, 400 אלף שקל עבור ייעוץ שממילא הייתה אמורה לספק לה בחינם, כדי למגר את נגע החזירים. ברט"ג אישרו לזמן ישראל שהסכם כזה לא נחתם בעבר.

העירייה תשלם לרשות הטבע והגנים, קרי למדינה, 400 אלף שקל עבור ייעוץ שממילא הייתה אמורה לספק לה בחינם, כדי למגר את נגע החזירים. ברט"ג אישרו לזמן ישראל שהסכם כזה לא נחתם בעבר

כך יצאו תושבי חיפה פראיירים שלוש פעמים: פעם אחת כשוויתרו על הסיוע של המדינה מטעמים של אגו שלטוני ומאבקי כוח; פעם שנייה כאשר נאותו לקבל את אותו הסיוע, הפעם בתשלום מכוח הסכם; ופעם שלישית בין לבין, כשהלכו לאיבוד במשך שלוש שנים בהצהרות ריקות ומאבקי אגו ושליטה מיותרים.

חזירי בר, אם וגוריה, בשדרות מוריה בחיפה, אפריל 2021 (צילום: יעל הורוביץ, חי פה – חדשות חיפה)

אילוף החזירים הסוררים

ולפתע חזר הדילול, כלומר "הרדמה", לשיח. ההבדל: דילול מתבצע בירי, הרדמה באמצעים תרופתיים. במסיבת עיתונאים לפני חודש התברר שגם העירייה מודה כעת כי כדי להילחם בחזירים אשר חדרו לשטח עירוני אין ברירה ולעיתים חובה לנקוט באמצעים חריגים, קרי המתה.

למעשה, הם מודים שהפתרון הזה הכרחי גם לבני האדם וגם לחזירי הבר הלכודים ברחובות העיר, ואשר הופכים להיות מתוסכלים כשאמצעי המחיה העירוניים (תושבים שמאכילים אותם מתוך בורות) נלקחים מהם לפתע.

תחת קונספט "ההרדמה", פתאום זה הומני להרוג ופתאום זה גם הכרחי. ופתאום כבר לא לועגים לכל מי שאמר את זה קודם.

"אני לא אשתמש במונח דילול", אמר לאחרונה האקולוג ד"ר עמית דולב מרשות הטבע והגנים בריאיון לאמיר גילת. "בעבר היה דילול באמצעות ירי. אנחנו מדברים על פעולה אחרונה בסדר הפעולות במטרה להתמודד עם פרטים סוררים שיש איתם בעיה. אם אני מדבר על שכונה פנימית, חזיר כזה שנכנס פנימה ועכשיו אנחנו שוללים ממנו מזון – אנחנו עושים פעולה כדי ללכוד אותו ולהוציא אותו מהמערכת. אנחנו משתמשים רק בהרדמה, לא בירי".

"בעבר היה דילול באמצעות ירי. אנחנו מדברים על פעולה אחרונה בסדר הפעולות במטרה להתמודד עם פרטים סוררים שיש איתם בעיה. אנחנו משתמשים רק בהרדמה, לא בירי"

כמה "פרטים" כאלה חדרו למרכז העיר, לשכונות כמו הדר, נווה שאנן, בת גלים, כרמליה או רמת הנשיא ואחרות? איש לא יודע לומר בוודאות. אבל ההערכות הזהירות מדברות על מאות חזירי בר, ויהיה קשה מאד לעצור את המגמה.

ד"ר עמית דולב (צילום: רשות הטבע והגנים)

כל תושב שיחכה לו חזיר במפתן המדרגות יתקשר לעירייה לדרוש הרדמה, ובצדק. ואם העירייה תגרור רגליים – יכולה לעלות טענה של אפליה בין אזורים ובין תושבים. הרסן הותר. ובל נשכח שחזירים בוגרים גם ממליטים גורים. אז כירורגית או לא – ההרדמה יכולה להפוך מהר מאד לשיטה.

ודולב צודק, באמת עדיפה הרדמה כירורגית על ציד, וממילא באיזורים מאוכלסים ציד מסוכן הרבה יותר וספק אם אפשרי.

אבל את הגישה ההומנית הזאת אפשר היה להפעיל גם לפני שלוש שנים. אולי אז היו פחות "פרטים סוררים שיש איתם בעיה וחדרו לשכונה פנימית". במקום זאת, ניהלה העירייה מלחמת עולם מול רשות הטבע והגנים, בליבוי של פעילי סביבה שהתקשו כנראה להפנים שפיצוץ אוכלוסין אקולוגי מסכן לא רק את הציבור, אלא גם את החזירים עצמם.

כמובן, לפעמים אישי ציבור טועים, משנים כיוון או מדיניות, מחליפים שיטה. זה לא רק לגיטימי, אלא אף רצוי. אבל כשטועים צריך להתנצל, או לפחות להסביר. קליש-רותם מתמחה מאז תחילת כהונתה בהשלכת האחריות על אחרים: האופוזיציה, רשות הטבע והגנים, יונה יהב, העיתונאים המקומיים, העיתונאים הארציים, משרד התחבורה.

קליש-רותם מתמחה מאז תחילת כהונתה בהשלכת האחריות על אחרים: האופוזיציה, רשות הטבע והגנים, יונה יהב, העיתונאים משרד התחבורה

11 חזירי בר שהורעלו למוות בנשר, 20 ביוני 2020 (צילום: אורן חן, רשות הטבע והגנים)

גם בסוגיה הזאת ניכר שהיא מעדיפה להשאיר את ההסברים לרט"ג, אולי כדי להרחיק את האחריות ממנה. פתאום לא שומעים יותר תירוצים על הומניות וחוקיות. גם הפסיקו ההצהרות המגוחכות על החזירים כ"אטרקציה תיירותית לתושבים מבחוץ", שמגיעים לעיר ומחפשים להצטלם עם מיס פיגי כלשהי.

אז מי שנשלחה להסביר לציבור את המדיניות החדשה היא בעיקר רשות הטבע והגנים. אבל גם לה אין הסבר לאן נעלם כל הזמן הזה במהלכו החזירים התרבו וחדרו לפינות חדשות בעיר.

מי שנשלחה להסביר את המדיניות החדשה היא בעיקר רשות הטבע והגנים. אבל גם לה אין הסבר לאן נעלם כל הזמן הזה במהלכו החזירים התרבו וחדרו לפינות חדשות בעיר

בריאיון סיפר דולב כיצד גידור נקודתי סביב השכונות עצר התקדמות של חזירים אל אזורים מאוכלסים יותר. "בשכונות פריפרליות יש מסדרונות צרים שדרכם נכנסים חזירים. המטרה היא למפות אותם, לאתר אותם, ולחסום את צירי הכניסה", הסביר.

"זה לא ברור מאליו? לא היה צריך לשים את הגדרות האלה מזמן?", נשאל דולב והשיב: "אני בקשר עם חיפה יותר משש-שבע שנים. המלצנו על זה מראש, אבל בתור יועץ אני לא עובד העירייה ולא יכול לחייב מישהו לעשות. זה ברור לחלוטין (שצריך גדרות, א"ה). הראינו בישובים בגליל עד כמה הפתרון הזה יעיל ומשמעותי".

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "פעילות הרדמה של חזירים סוררים, היא פעולה אחרונה בסדר הפעולות בתהליך הטיפול בקונפליקט עם החזירים. הפעילות החשובה ביותר היא צמצום מקורות המזון. פעולה זו לבדה עוזרת בצמצום הקונפליקט בעשרות אחוזים. חסימת צירי כניסה לשכונות נותנת מענה משלים חשוב מאוד בשכונות חיצוניות.

"בשכונות פנימיות, בהן אין לחזירים מוצא לשטחים טבעיים, נדרש הטיפול בהרדמה של פרטים סוררים המסכנים את הציבור, ומנסים לדרוש את המזון בצורה כוחנית".