יש מדינות שהיו אויבות וכרתו ברית שלום ביניהן אחרי שנים ממשוכות של דם רע. יש מדינות שיחסיהן טובים ויציבים והן מחפשות לטפח, לשמר ולהעמיק את הקשרים. אלה הם המקרים השגרתיים ביחסים בילטרליים. אבל איך נראה אירוע בו היחסים בין שתי מדינות החמיצו כמו חלב מקולקל?

במונחים של דיפלומטיה ומדינאות, חידוש יחסים בין מדינות הוא נדיר יותר. בין טורקיה לישראל שורר חוסר אמון וכעת צריך להמציא מתכון חדש, שיהיה לטעמם של כל הצדדים.

אולי בשל כך, המארחים הטורקים בביקור הממלכתי של הנשיא יצחק הרצוג הכניסו אתמול לתפריט ארוחת הערב החגיגית באנקרה מיני מאכלים ששמותיהם מוכרים בשתי המדינות. חצילים, חומוס, טבולה וקפה טורקי.

תפריט ארוחת הערב בארמון לנשיא ורעייתו בהשתתפות בני הזוג ארדואן הוכן מראש גם בשפה העברית pic.twitter.com/742pibQjTe

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) March 9, 2022

המהלך אינו פשוט ואינו מובן מאליו. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עטה אתמול פנים קודרות. "כך הוא נראה תמיד", אמר לנו בכיר ישראלי שמכיר את הסגנון.

המהלך אינו פשוט ואינו מובן מאליו. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עטה אתמול פנים קודרות. "כך הוא נראה תמיד", אמר לנו בכיר ישראלי שמכיר את הסגנון

ועל אף הפנים הארוכות והעננה על פניו, דבריו של ארדואן עשויים לנעום לאוזן הישראלית. המילה אנטישמיות והצורך לגנות את התופעה, הופיעו לפחות פעמיים במהלך הנאום לצד גינוי אסלאמופוביה, גזענות ושנאת זרים.

מי היה מאמין. כל זה מגיע מהנשיא שאמירות אנטישמיות היו לחם חוקו בעשור האחרון. משרד החוץ הישראלי חיבר ב-2009 (עוד לפני משט המרמרה ב-2010) דוח המעיד כי ארדואן מעודד אנטישמיות בטורקיה.

ארדואן הוא שכינה את ישראל "ציונים מטונפים שמזהמים את הר הבית" או "ברברים הגרועים יותר מהיטלר", כשבפעם האחרונה בחר בהשוואה להיטלר כאשר הכנסת הצביעה בעד חוק יסוד הלאום.

כעת, הנשיא הטורקי התהפך ומעוניין להחליק את הקשיים באמצעות בחירת מילים מדודה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בטקס קבלת הפנים בארמונו, 9 במרץ 2022 (צילום: חיים צח / לע"מ)

ובכן, איך מייצרים יחסים משופרים בין שתי מדינות ששפכו חמתן אחת על השנייה? בשנים האחרונות סין ושוודיה רעננו יחסים בילטרליים אחרי שנות הקפאה. גם מדינות המפרץ וסעודיה חזרו לדבר עם קטאר, אחרי הקפאה וסנקציות במשך כשלוש שנים.

במקרה הראשון, הסינים כעסו על כך שפרס נובל לשלום הוענק למתנגד למשטר הסיני. במקרה השני, מדינות המפרץ טענו שקטאר נותנת מחסה לטרור ומשתפת פעולה עם איראן.

כך או כך, הדרך לשיקום הקשר עוברת ביחסים כלכליים. הצורך הכלכלי מעורר את אחד הצדדים ליזום, וכדי לצקת תוכן לחידוש היחסים מחפשים הצדדים נושא עסקי-כספי-כלכלי להיאחז בו.

וזה בדיוק מה שהתרחש אתמול בארמון אלף החדרים באנקרה. נושא צינורות הגז ושוק האנרגיה יעמדו בלב הפעילות בין ישראל לטורקיה. בניית צינור האיסטמד (בין ישראל, יוון וקפריסין) הוקפא בחודש ינואר 2022, לבקשת ארה"ב. בלב המפגשים הבאים בין הטורקים לישראל, תוגש בקשתם של הטורקים לבנות את צינור הגז האזורי כך שהוא יעבור דרך טורקיה, כדי שגם היא תגזור קופון.

בלב המפגשים הבאים בין הטורקים לישראל, תוגש בקשתם של הטורקים לבנות את צינור הגז האזורי כך שהוא יעבור דרך טורקיה, כדי שגם היא תגזור קופון

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בהצהרה משותפת בארמון באנקרה, 9 במרץ 2022 (צילום: טל שניידר)

מייד אחרי מפגש הרצוג-ארדואן יצאה הודעה מהבית הלבן כי הנשיא הטורקי יזכה היום (חמישי) לשיחת טלפון מנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. יש להניח שעיקר השיחה יהיה בנושא התיווך הטורקי בין שרי החוץ של אוקראינה ורוסיה, אך גם הקשרים עם ישראל יהיו על הפרק.

מה עוד אפשר לעשות כדי לשקם יחסים בין מדינות? ובכן, הרצוג וארדואן דיברו אתמול על "מנגנון" כלשהו שיוקם בשיתוף שתי המדינות. הם המציאו נתיב פתרון סכסוכים חדש, שמיועד להיכנס לפעולה בכל פעם שהמדינות ירגישו שהן על סף פיצוץ.

הרצוג וארדואן דיברו אתמול על "מנגנון" כלשהו שיוקם בשיתוף שתי המדינות. הם המציאו נתיב פתרון סכסוכים חדש, שמיועד להיכנס לפעולה בכל פעם שהמדינות ירגישו שהן על סף פיצוץ

לא כל כך ברור עדיין במה מדובר ואיך מקימים גוף כזה, אם וכאשר ראש אחת המדינות מקלל את המדינה השנייה. פקידי ממשל הכפופים למנהיגים לא יוכלו לפתור קשיים אם ההכפשות והעלבונות האנטישמיים מגיעים מהראש. מה הם יעשו? יגידו למנהיג המדינה שלהם שעליו להפסיק לנבל את הפה?

הרצוג יצא לאנקרה גדוש בכוונות טובות. במשרד החוץ בירושלים עשויים להיות קצת פחות נלהבים לרוץ קדימה עם חימום היחסים ולהיות בטוחים שניתן לסמוך על ארדואן ולהפקיד בידיו (או להעביר דרך חופיו) פרויקט אנרגיה כה עדין וחשוב לאזור.