ביקור ראשון של אסד באיחוד האמירויות
שני מנהיגים שצעדו על השטיח האדום בארמון באבו דאבי נראו נינוחים ושמחים. זר לא היה מנחש שעד לפני כמה שנים ראשי סוריה ואיחוד האמירויות תקפו זה את זה ללא רחמים, כאשר בשאר אל-אסד גם האשים את המנהיגות האמירתית בכך שהיא מעניק תמיכה למתנגדיו ומממנת אותם.
הביקור הראשון של נשיא סוריה באבו-דאבי מזה מעל לעשור תוכנן בקפידה ויצא לדרך לאחר שבחודשים האחרונים חלה התקרבות משמעותית בין סוריה לאיחוד האמירויות. לביקור קדמו שיחות טלפון, פגישות רמות דרג ואפילו ברכות אמירתיות לסורים ב-6 באוקטובר, אז מציינים בסוריה ובמצרים את יום הניצחון על ישראל במלחמת יום הכיפורים (הידועה בעולם הערבי בתור מלחמת אוקטובר או מלחמת רמדאן).
הביקור הראשון של נשיא סוריה באבו-דאבי מזה מעל לעשור תוכנן בקפידה ויצא לדרך לאחר שבחודשים האחרונים חלה התקרבות משמעותית בין סוריה לאיחוד האמירויות
ארה"ב, שכבר הביעה בעבר הסתייגות רפה מהמהלך, גינתה את "הלבנתו של אסד" אך בלי להביע ביקורת ישירה נגד ההתנהלות של יורש העצר מוחמד בין זאיד, שבין היתר אימץ את הקו של אסד ביחס לכוחות אמריקאיים שלדבריו "חייבים לעזוב את סוריה".
ביקורת ישירה וחריפה מדי עלולה לפגוע במאמץ של ארה"ב לגרום לאיחוד האמירויות ולערב הסעודית להגביר באופן משמעותי את תפוקת הנפט על מנת לייצב את שוק האנרגיה.
כך למעשה הגיעו ראשי המדינות המפרציות הללו לעמדת המפתח שמאפשרת להם לעשות כרצונם, לפחות בזירה המקומית והמזרח תיכונית. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הוציא להורג לפני מספר ימים 81 בני אדם בבת אחת – מי יעז לבקר את ההפרות בתחום זכויות אדם כאשר הכלכלה העולמית מונחת על הכף?
באבו דאבי הלכו על ביקור גאו-פוליטי שמסמן את שינוי הכיוון המוחלט של איחוד האמירויות ושל מספר מדינות ערביות אחרות ביחס לסוריה. כאשר הביקור הזה מתקיים בעת המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה – ובמובן רחב יותר נגד המערב הקולקטיבי – פגישה חמה של יורש העצר עם נשיא סוריה – לקוח נאמן של רוסיה – נתפס גם כרמז לבאות: באיחוד האמירויות לא מתכוונים לוותר על רוסיה, לפחות לא בשלב הזה, ולא ישתפו פעולה עם כל דרישה אמריקאית בעניין.
פגישה חמה של יורש העצר עם נשיא סוריה – לקוח נאמן של רוסיה – נתפס גם כרמז לבאות: באיחוד האמירויות לא מתכוונים לוותר על רוסיה, לפחות לא בשלב הזה, ולא ישתפו פעולה עם כל דרישה אמריקאית בעניין
אבו-דאבי בונה את עצמה כבר הרבה שנים בתור מעצמה אזורית (למרות ממדיה הגאוגרפיים ודמוגרפיים הצנועים). בתור כזאת, המדינה האמירתית מנהלת מדיניות חוץ אסרטיבית ונועזת: מצד אחד היא מנרמלת יחסים עם ישראל, מצד שני – מחממת יחסים עם רג'פ טאיפ ארדואן, אסד ואבראהים ראיסי.
ההתנהלות של האמירתים מעידה בין היתר על כך שהם לא סומכים יותר על ארה"ב בתור מעצמה שתגן עליהם בעת צרה, ופועלת על מנת לקדם את האינטרסים שלה במזרח התיכון ובעולם.
קודם כל המטוסים
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טרם קיבל את מבוקשו – מטוסי קרב להדיפת הצבא הרוסי. המטוסים עדיין מאוחסנים בהאנגרים מחשש לפתיחת חזית נוספת באירופה.
במקביל, מנהיג אחר, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי דווקא יכול לחכך ידיים בשביעות רצון. הגנרל האמריקאי קנת' מקנזי שעומד בראש המטה הכללי אמר השבוע שארה"ב ככל הנראה תספק למצרים מטוסי קרב מסוג F-15 .
רק לפני כמה שבועות החליט הנשיא ג'ו ביידן לקצץ 130 מיליון דולר בסיוע הצבאי לקהיר בגלל הפרות בנושא זכויות האדם. מקנזי הבהיר אז לכתבים שארה"ב עדיין "מאוד מעורבת עם מצרים". מצרים הביעה התעניינות במטוסים הללו כבר לפני שנים רבות, אך למרות שהשכנות שלה במזרח תיכון כמו ישראל, ערב סעודית וקטר כבר קיבלו את המטוסים הללו, הבקשות של קהיר עד כה לא נענו בחיוב.
מצרים הביעה התעניינות במטוסים הללו כבר לפני שנים רבות, אך למרות שהשכנות שלה במזרח תיכון כמו ישראל, ערב סעודית וקטר כבר קיבלו את המטוסים הללו, הבקשות של קהיר עד כה לא נענו בחיוב
עם עלייתו של עבד אל־פתאח א־סיסי לשלטון, הוא פיתח מערכת יחסים קרובה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והגדיל את רכישות הנשק הרוסי המתקדם. ההחלטה לרכוש את מטוסי הקרב הרוסיים SU-35 גרמה למתיחות שיא ביחסי מצרים–ארה"ב וושינגטון הפעילה מאמצים רבים על מנת שהעסקה הזאת לא תצא לפעול.
אחרי כמה ידיעות שפורסמו בסוכנויות הרוסיות על כך שהמטוסים החדשים כבר בדרך לארץ הנילוס, בתחילת השנה הוכרז כי עסקת המטוסים עם רוסיה בוטלה סופית. כך, מכורח הנסיבות ולמרות הביקורת על הפרת זכויות אדם – הממשל האמריקאי שוב גולש למדיניות החוץ המסורתית במזרח התיכון.
מכורח הנסיבות ולמרות הביקורת על הפרת זכויות אדם – הממשל האמריקאי שוב גולש למדיניות החוץ המסורתית במזרח התיכון
הנשיא ביידן חייב את הסעודים, האמירתים והמצרים על מנת לאזן את שוק הנפט ולהקטין את ההשפעה הרוסית במזרח התיכון. המלחמה באוקראינה כבר משנה את מזרח התיכון ואת אופן של המעורבות האמריקאית באזור. בשלב הזה, הניסיון לשלב את נושא זכויות האדם כאבן יסוד במדיניות החוץ התרסק על קרקע המציאות.
לבנון מתכוננת לבחירות
בזמן שעיני העולם נשואות לאוקראינה, בלבנון – שעדיין חווה משבר כלכלי ופוליטי חמור ביותר – הסתיימה הרשמת המועמדים שיתמודדו לבחירות לפרלמנט ב־15 במאי. כ־1,043 מועמדים עברו את תהליך ההרשמה הראשוני, ועד 30 במרץ תתגבש הרשימה הסופית של המועמדים. בחודש אפריל תגובש רשימת מפלגות סופית.
מדובר במספר המועמדים הגבוה ביותר בתולדת לבנון, והתחרות על כל מושב – מתוך 128 – תהיה עזה וחסרת רחמים. בתוך כך, רק כ־15% מכלל המועמדים הן מועמדות – 155 נשים יתמודדו על הזכות לייצג את הקהילות שלהן בפרלמנט הלבנוני.
הרוב הנבחר יקים את הפרלמנט החדש והוא, בתורו, ייבחר נשיא. בתיאוריה הכול נראה קל ופשוט, אך ההיסטוריה הפוליטית של לבנון תמיד הייתה רוויה בהפתעות לא נעימות, כגון רציחות פוליטיים ואיומים לא מרומזים של מפלגות כאלה ואחרות.
בינתיים, יו"ר הפרלמנט נביה ברי בן ה־84 הכריז שהוא מתכוון לרוץ לכהונה נוספת יחד עם מרבית חברי מפלגתו שהיו מעורבים בפיצוץ בנמל ביירות, בעוד שראש הממשלה הזמני המיליארדר נג'יב מיקאתי הודיע שלא יתמודד.
אך השאלה המשמעותית ביותר עבור לבנונים רבים היא האם הם יצליחו להכניס לפרלמנט הבא קולות חדשים במקום השמות המוכרים והמאוסים שעיצבו את המדינה במהלך העשורים האחרונים.
גם חזבאללה מנסה לרענן את השורות ומבטיח לגבש רשימה "צעירה" ומעודכנת יותר, בעוד שהגוש המתנגד כבר מחריף את הטונים וצולף בארגון הטרור השיעי ללא הפסקה
מתוך חשש לאבד השפעה, גם חזבאללה מנסה לרענן את השורות ומבטיח לגבש רשימה "צעירה" ומעודכנת יותר, בעוד שהגוש המתנגד כבר מחריף את הטונים וצולף בארגון הטרור השיעי ללא הפסקה.
האם כמו שקרה גם בבחירות בעיראק, הצעירים שרוצים להיפרד מהפוליטיקה הישנה וסולדים משחיתות יצליחו לגרוף מספיק קולות ולהפוך לשחקן משמעותי בפוליטיקה הלבנונית? ואם כן, עד כמה הם יצליחו באמת לכרסם בכוחו של חזבאללה בדרום לבנון? הקרב האלקטורלי הגדול שיכריע את גורלה של לבנון רק מתחיל להתחמם.
לשקם את מוסול
המלחמה במזרח אירופה נמשכת כבר שלושה שבועות ובכל יום ערי אוקראינה סופגות פגיעות קשות. על פי הדיווחים של העיתונאים הנדהמים, עיירות שלמות – שהם עצמם גדלו והתחנכו בהן – הפכו לעיי חורבות, בעוד שבערים הגדולות נפגעים גם מרכזי הערים ההיסטוריים, בניינים ומונומנטים חשובים. כמה זמן ייקח לאוקראינים לשקם את ארצם עם שוך הקרבות?
בקצה השני של העולם, בעיר מוסול שבצפון עיראק, יכולים לענות על כך. העיר ספגה פגיעות קשה מאוד בזמן ההשתלטות של ארגון דאע"ש ב־2014. אנשי דאע"ש פוצצו את המסגדים ואת הארמונות ההיסטוריים, השמידו את הכנסיות וירו ללא הבחנה בתוך הרחובות הצרים שבמרכז העיר העתיקה.
כשהמתקפות הרוסיות ייפסקו והסכם הפסקת האש ייחתם, גם האוקראינים יצטרכו תמיכה רבה על מנת לשקם, לשפץ ולהפיח רוח חיים בערים ובעיירות שנפגעו
מלאכת השיקום נמשכת גם היום, שנים אחרי הניצחון על ארגון דאע"ש. הפרויקט הנוכחי, שממומן על ידי איחוד האירופי ואיחוד האמירויות, מתמקד לא רק בשיפוץ ובשיקום – אלא גם בהחזרת רוח החיים לעיר שדיממה למוות בעת הכיבוש האכזרי של דאע"ש. הפרויקט אמור להסתיים בשנת 2023.
![מסגד הנביא יונה במוסול שנהרס על ידי כוחות דאע"ש. 24 ביולי 2014 (צילום: AP Photo)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/08/AP_907955628253-1024x640.jpg "מסגד הנביא יונה במוסול שנהרס על ידי כוחות דאע"ש. 24 ביולי 2014 (צילום: AP Photo)")
כשהמתקפות הרוסיות ייפסקו והסכם הפסקת האש ייחתם, גם האוקראינים יצטרכו תמיכה רבה על מנת לשקם, לשפץ ולהפיח רוח חיים בערים ובעיירות שנפגעו כמו במלחמת העולם השנייה, לפני 80 שנים.
היום הזה בתולדות מזה"ת: ביטול אמברגו הנפט
ב־17 במרץ 1974 הכריזו מדינות ערב על הסרת אמברגו הנפט נגד ארצות הברית אחרי ששר החוץ האמריקאי דאז הנרי קיסינג'ר הצליח לקדם את הסכם הפסקת האש בין סוריה וישראל. בין המדינות שהובילו להסרת החרם היו מצרים וערב הסעודית. הסורים והלובים התנגדו בתוקף.
המנהיג הלובי מועמר קדאפי הכריז כי למרות ההחלטה של ראשי המדינות הערביות וראשי אופ"ק הוא ימשיך להחרים את ארה"ב ולא יספק לה את הנפט הלובי. עם זאת, מחירי הנפט נותרו גבוהים במידה ניכרת מרמתם באמצע 1973.
מדינות ערביות אמרו שהמחיר הגבוה יחסית של הנפט תואם לעלייה במחירי הסחורות המערביות ומשבר הנפט המשיך לטלטל את המערב גם במהלך 1974–1975. לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים שבעקבותיה מדינות ערב הכריזו על האמברגו מלכתחילה, המחיר עמד על כ־3 דולר לחבית נפט.
בעת הסרת האמברגו, המחיר עלה ל־12 דולר לחבית. גם בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים וגם היום, בחלוף כחצי מאה, הנפט והגז ממשיכים לשמש בתור הנשק האולטימטיבי בעת מלחמה.
האמריקאים אולי הצליחו להיגמל מהתלות בנפט המזרח תיכוני בעצמם, אך רבים מבנות בריתה בעולם עדיין תלויים מאוד באספקת הנפט והגז מרוסיה ומהמזרח התיכון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו