מגפת הקורונה מסרבת להיעלם מחיינו. בשבועיים האחרונים ההדבקה בקורונה נמצאת בעלייה, אף כי מקדם ההדבקה נמצא נכון לאתמול (שני) בירידה.

בחודשיים האחרונים התחלואה דעכה, אחרי שהגיעה בינואר לאחד משיאיה, עם מאות אלפי ישראלים שנכנסו לבידוד, עשרות אלפי חולים קשים ובינוניים שאושפזו ומאות נפטרים. זאת, גם לאחר שרוב הישראלים חוסנו נגד הנגיף – ולאחרונה, עשרות אלפים קיבלו גם תרופות נגדו.

בשלושת החודשים האחרונים הגיעו לישראל שלוש תרופות נגד קורונה: פקסלוביד של פייזר ומולנופיראוויר של חברת מרק, וכן אבושלד (Evusheld) – חיסון סביל מנוגדנים, של חברת אסטרזניקה.

בממשלה הצהירו על התרופות הללו כ"גיים צ'יינג'ר" של המגפה וראש הממשלה נפתלי בנט הצהיר בינואר – עם הגעת פקסלוביד לישראל-  כי "זוהי תוספת חשובה לארגז הכלים של המלחמה במגפה. התרופות יסייעו לנו לצלוח את שיא גל האומיקרון שמתקרב".

ארבע קופות החולים, שחילקו את התרופות לחולי קורונה ועקבו אחרי מצבם של אותם מטופלים, מבצעות בימים אלה מחקרים שבהם יתברר עד כמה שלושת התרופות הללו סייעו וכמה אנשים הצילו מהתדרדרות במצבם ומתמותה. תוצאות המחקרים עדיין אינן ידועות, אבל בחלק מקופות החולים מוכנים לומר כבר עכשיו, על סמך המידע מהטיפול בחולים בשטח, שחולים רבים הבריאו בזכותן.

תוצאות המחקרים עדיין אינן ידועות, אבל בחלק מקופות החולים מוכנים לומר כבר עכשיו, על סמך המידע מהטיפול בחולים בשטח, שחולים רבים הבריאו בזכותן

משלוח של פקסלוביד של חברת פייזר מגיע לנתב"ג, 20 בדצמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

קיימות עשרות תרופות ותכשירים שונים נגד קורונה, ולפחות עשרה מהם מיובאים לישראל. התרופות ניתנות לאנשים שמוגדרים בסיכון מקורונה – מעל גיל 60 או בעלי מחלות רקע שיוצרות סיכון מיוחד, שנדבקו בקורונה, וכן לאנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה (מדוכאי חיסון).

חלק מהתכשירים הינם תרופות וחלקם נוגדנים, חלקם ניתנים בטבליות וחלקם בהזרקה. חלקם מחולקים לנדבקים בסיכון זמן קצר ככל האפשר אחרי ההדבקה, רצוי עוד לפני הופעת הסימפטומים, ונועדו למנוע ממצבם להתדרדר. אחרים ניתנים אחרי שהסימפטומים כבר הופיעו ונועדו לבלום את החמרתם.

לפי נתוני משרד הבריאות, עד לשבוע שעבר טופלו בישראל 16,046 חולים בפקסלוביד, 6,700 חולים במולנופיראוויר ו-1,090 מדוכאי חיסון באבושילד. תרופות ותכשירים נוספים שחולקו במספרים קטנים יותר הם רג'נרו, רמדסיביר, דקסמתזון, טוסיליזומב ואולומינט (בריסיטיניב).

ממשרד הבריאות נמסר לזמן ישראל כי למשרד אין נתונים על יעילותן של התרופות בהקטנת התחלואה והצלת חולים בפועל בישראל, וכי המידע על כך נמצא אצל קופות החולים שמחלקות אותן.

סקרים שביצעו הקופות במהלך ינואר בקרב מאות החולים הראשונים שנטלו פקסלוביד הראו ש-75% מתוכם דיווחו על שיפור במצבם אחרי נטילת התרופה ורק 1% מהם דיווחו שמצבם התדרדר. עם זאת, הסקרים לא השוו את מצב החולים למצבם של חולים בגיל ורקע רפואי דומה שלא נטלו תרופות.

סקרים שביצעו הקופות במהלך ינואר בקרב מאות החולים הראשונים שנטלו פקסלוביד הראו ש-75% מתוכם דיווחו על שיפור במצבם אחרי נטילת התרופה ורק 1% מהם דיווחו שמצבם התדרדר

אורה רוזנצויג, החולה הראשונה שקיבלה את תרופת פקסלוביד לביתה, 2 בינואר 2022 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)

חודשיים אחר כך, משיחה עם מנהלי חדרי המצב לקורונה בקופות החולים עולה כי חלק מהרופאים התרשמו שמי שקיבלו את התרופות החלימו מהר וטוב בהרבה מאנשים עם רקע רפואי דומה שלא קיבלו אותן. מדובר בהתרשמות על סמך מעקב של הקופות אחרי עשרות אלפי חולים – ועם זאת, מדובר בהתרשמות בלבד, כיוון שהמחקרים הרשמיים טרם פורסמו.

"בתחילת המגפה, העבודה שלנו בחמ"ל קורונה הייתה בירוקרטית יותר מאשר רפואית", אומרת ד"ר הדר דיסקין-ביתן, מנהלת חמ"ל קורונה בקופת חולים כללית, "להכניס את זה לבידוד, להפנות את זה לאשפוז. זה היה מתסכל. בשנה האחרונה נכנסו אמצעים רפואיים – קודם חיסון ומאוחר יותר התרופות, וזה משנה את התמונה.

"אנחנו עדיין לא יכולים לתת את השורה התחתונה, הכמותית, המדויקת, של כמה התרופה עובדת. אני כן יכולה לומר אנקדוטלית, אבל בביטחון, שהתרופות מקטינות את התחלואה ומצילות אנשים. גם כדורי פקסלוביד שניתנים כתרופה מונעת לנדבקים בסיכון וגם מולנופיראוויר שניתנת בשלב מתקדם יותר ובולמת את ההידרדרות.

"אנחנו במעקב מלא על מי שלוקח את התרופות, הם מדווחים לנו אם לוקחים או לא לוקחים ומתי לוקחים. טיפלנו במספיק אנשים כדי להגיד בביטחון שיש הבדל בין המצב של אנשים בגיל ובמצב רפואי דומה שלקחו את התרופה ולא לקחו את התרופה.

"אנחנו במעקב מלא על מי שלוקח את התרופות. טיפלנו במספיק אנשים כדי להגיד בביטחון שיש הבדל בין המצב של אנשים בגיל ובמצב רפואי דומה שלקחו את התרופה ולא לקחו את התרופה"

"היו לנו בלי סוף מקרים כאלה, של חמישה נדבקים מאותה משפחה, כולם בקבוצת סיכון, ששניים מהם קיבלו פקסוביל ושלושה לא, וכולם חולים בקורונה סימפטומטית אבל ההתפתחות של המחלה אחרת לגמרי.

דוקטור הדר דיסקין ביתן, מנהלת חמ"ל קורונה בקופ"ח כללית (צילום: דוברות קופ"ח כללית)

"אחד ההבדלים הבולטים הוא במשך המחלה. כאן צ'יק-צ'ק, תוך יומיים-שלושה, הבנאדם חוזר לאיתנו, ושם הוא נשאר שבועיים, שפוך, לא מתפקד. גם בבדיקות אנטיגן רואים החלמה מהירה לאין ערוך אצל מי שקיבל את התרופה. אלה דברים שלא נראה גם כשיהיו חומרים מחקריים, כי המחקרים עוסקים במה שאפשר למדוד, מספר המאושפזים ומספר המתים. ההשפעה המיידית, היומיומית, היא משהו שצריך להכיר את המצב בשטח כדי לדעת אותו.

"בנוסף להשפעה הפיזיולוגית, לתרופות יש תפקיד פסיכולוגי. באופן חד-משמעי, החרדה משפיעה לרעה על חולי קורונה, מדרדרת את מצבם. עצם הידיעה שיש תרופה, שהחולה מטופל במשהו, שזה תחת שליטה, מורידה את רף החרדה – ויש לכך תועלת רפואית.

"התגובות שקיבלנו ממטופלים זה הסיפוק הכי גדול שיכול להיות. אנשים מתקשרים ואומרים, 'זה כמו נס, אני מרגיש שהכול מאחוריי'. או שאומרים, התלבטתי אם לקחת את התרופה או לא, ועכשיו שאני מרגיש יותר טוב, אני לא מבין על מה הייתה ההתלבטות בכלל. אין הצלת נפשות גדולה מזה".

"אנשים מתקשרים ואומרים, 'זה כמו נס, אני מרגיש שהכול מאחוריי'. או שאומרים, התלבטתי אם לקחת את התרופה או לא, ועכשיו שאני מרגיש יותר טוב. אין הצלת נפשות גדולה מזה"

מתקשרים גם להתלונן על תופעות הלוואי של התרופה?
"קיימות תופעות לוואי, ומדווחים לנו עליהן, וכשיש תופעות לוואי רציניות מפסיקים את הטיפול בצער רב".

מגוון תרופות – מגוון השפעות

פקסלוביד (Paxlovid) של פייזר מיועדת לחולי קורונה המטופלים בביתם שיש להם גורמי סיכון שעלולים לגרום למחלתם להפוך לקשה וקטלנית. התרופה קיבלה אישור חירום של ה-FDA בדצמבר 2021 ובעקבות זאת אושרה לשימוש בישראל.

פקסלוביד פועלת נגד אחד החלבונים של נגיף הקורונה ומונעת את השתכפלותו בגוף. התרופה ניתנת לאחר הופעת התסמינים במשך חמישה ימים. התרופה הוכיחה בניסויים הקליניים יעילות של 83%-89% במניעת מחלה קשה.

פקסלוביד של פייזר

לפקסלוביד יש אינטראקציות עם תרופות רבות אחרות, ולכן בקופות החולים ממליצים לחולים שנוטלים תרופות אחרות לדווח לרופא המטפל בהם לפני שהם מתחילים לנטול פקסלוביד.

השימוש בתרופה עלול לגרום לעיתים לעלייה באנזימי הכבד, ולכן בקופות ממליצים לחולים שסובלים ממחלת כבד או מהפרעות בתפקודי הכבד להימצא במעקב רפואי בזמן נטילת התרופה.

תופעות הלוואי הנפוצות של פקסלוביד הן שלשולים, שינויים בחוש הטעם, עלייה בלחץ הדם וכאבי שרירים.

מולנופיראוויר (Molnupiravir) של חברת מרק (MSD) ניתנת לחולים בסיכון שנדבקים בקורונה. לפי הניסויים הקליניים, התרופה מקטינה את הסיכון לתחלואה קשה ב-30%-50%, ואת שיעורי התמותה ב-90%. בישראל היא מומלצת בעיקר לחולים בסיכון שמסיבות שונות אינם יכולים לקבל פקסלוביד.

לפי הניסויים הקליניים, מולנופיראוויר מקטינה את הסיכון לתחלואה קשה ב-30%-50%, ואת שיעורי התמותה ב-90%. בישראל היא מומלצת בעיקר לחולים בסיכון שמסיבות שונות אינם יכולים לקבל פקסלוביד

מונלופירביר אסורה לילדים ונערים מתחת לגיל 18 כיוון שהיא עלולה לפגוע בהתפתחות הסחוסים אצל מתבגרים, וכן לנשים בהריון, בשל פגיעה בהתפתחות העוברים. בקופות ממליצים לנשים בגיל הפוריות שנוטלות את התרופה להימצא במעקב הריון לאורח זמן השימוש בה.

המשרדים הראשיים בניו ג'רזי של חברת התרופות מרק, יצרנית מולנופיראוויר (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

שתי התרופות הללו נכנסו לישראל בינואר והפכו לתרופות הנפוצות ביותר נגד קורונה, כיוון שהן תרופות מונעות הניתנות לחולים לפני שמצבם הידרדר. בנוסף, תרופות רבות נוספות נגד קורונה אושרו ונכנסו לשימוש בשנים 2020-2021 וניתנו לאלפי חולים בישראל ולמיליוני חולים בעולם, וסייעו לצוותים הרפואיים בהפחתת חומרת המחלה.

רמדסיביר (Remdesivir) היא תרופה נוגדת נגיפים. ממרבית המחקרים עולה שהתרופה יעילה בעיקר כשמדובר בחולים שלקו במחלה קשה כתוצאה מהנגיף. התרופה ניתנת בעירוי לתוך הווריד במשך 5 עד 10 ימים .

תופעות הלוואי העיקריות של התרופה הן בחילות, הקאות ועלייה באנזימי הכבד. התקבלו דיווחים על מקרים של אנמיה, אי-ספיקת כליות ושל עלייה ברמות הסוכר בדם.

ארגון הבריאות העולמי פרסם המלצות סותרות באשר לשימוש בתרופה לקורונה. ב-2020 הומלץ לא להשתמש בה. לאחר מכן, מחקר מקיף של המגזין "New England Journal of Medicine" מצא כי היא יעילה מאוד ומפחיתה את רמת התמותה מקורונה. בישראל היא מאושרת לשימוש כיום.

ארגון הבריאות העולמי פרסם המלצות סותרות באשר לשימוש ברמדסיביר. ב-2020 הומלץ לא להשתמש בה. לאחר מכן, מחקר מקיף מצא כי היא יעילה מאוד. בישראל היא מאושרת לשימוש כיום

דקסמתזון (Dexamethasone) היא תרופה ממשפחת הסטרואידים הניתנת בבתי החולים בשילוב עם תרופות נוספות (כמו רמדסיביר או בריסיטיניב) לחולי קורונה קשה או בינונית. מחקרים שנעשו בבריטניה מצאו שהיא יעילה גם לטיפול בחולים מונשמים.

בקבוקוני "אבושלד" של אסטרה-זניקה (צילום: AP Photo/Ted S. Warren)

טוסיליזומב (Tocilizumab) ובריסיטיניב (Baricitinib) הן תרופות הניתנות בהזרקה, המשמשות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית והתגלתה גם כיעילה נגד קורונה.

רג'נרון (Regen-Cov2), המוזרקת למטופלים בווריד בביתם, מכילה שני נוגדני פלסמה הפועלים נגד נגיף הקורונה. היא ניתנת בישראל לחולי קורונה קלים ובינוניים בסיכון גבוה להידרדרות, כמו חולים במחלות לב ונשימה, סוכרת, מדוכאי חיסון, קשישים ונשים הרות.

גם ויטמין D (קלציפדיול) נחשב לתרופה אפקטיבית לקורונה. בקופות החולים ומשרד הבריאות ממליצים לעקוב אחרי כמות הוויטמין של חולים ולתת השלמות למי שנמצא אצלו חוסר.

גם ויטמין D נחשב לתרופה אפקטיבית לקורונה. בקופות החולים ומשרד הבריאות ממליצים לעקוב אחרי כמות הוויטמין של חולים ולתת השלמות למי שנמצא אצלו חוסר

במהלך המגפה נעשה שימוש נגד קורונה בתרופות כלורוקבין, הידרוקסיכלורוקבין ואזיתרומיצין המשמשות לטיפול במלריה, וקלטרה המשמשת לטיפול במלריה. מחקרים קליניים שנעשו בחולים מעטים הראו שהתרופות הללו מועילות לחולי הקורונה אך מחקרים מאוחרים שבוצעו על חולים רבים יותר הטילו ספק ביעילותן ולכן בישראל הפסיקו להשתמש בהן.

מחקרים גילו גם שסטרואידים ונוגדי דלקות אחרות, תמיסות לאינהלציה ותרופות לטיפול בלחץ דם גבוה מחמירים קורונה ולכן בקופות החולים ממליצים למי שנוטל אותן להימצא במעקב ולהתייעץ במקרה שנדבק בקורונה.