גורמי הביטחון בישראל מודאגים מאוד מהעובדה ששני מחבלים בגל הטרור הנוכחי היו  מזוהים עם תנועת פת"ח, שאמורה לתמוך בהסכמי אוסלו ובהכרה בישראל. רבים מבני הדור הצעיר החדש בשטחים תומכים במאבק המזויין נגד ישראל, דבר שמסכן גם את שלטון הרש"פ ועלול להביא לכיבוש שטחי הרש"פ מחדש אם הטרור יתגבר.

מה שמתרחש בתחומי הרש"פ בחודשים האחרונים מדאיג מאוד את ישראל. למרות שיו"ר הרש"פ אבו מאזן ידוע כמתנגד הגדול של האינתיפאדה השנייה והשימוש בנשק חם למאבק נגד ישראל והוא סבור שהיא גרמה נזק גדול לפלסטינים, ישנם גורמים בתנועת פת"ח, שבראשה עומד אבו מאזן, התומכים במאבק המזויין נגד ישראל. זאת בניגוד להתחייבות של יאסר ערפאת להפסיק את פעולות הטרור נגד ישראל לאחר החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993.

למרות שיו"ר הרש"פ אבו מאזן ידוע כמתנגד הגדול של האינתיפאדה השנייה והשימוש בנשק חם למאבק נגד ישראל – ישנם גורמים בתנועת פת"ח, שהוא עומד בראשה, התומכים במאבק המזויין נגד ישראל

שר הביטחון בני גנץ וממשל ביידן נאלצו פעמיים להפעיל לחץ כבד על אבו מאזן, לאחר הפיגוע בבני ברק והפיגוע בתל אביב, כדי שיגנה את הפגיעה באזרחים ישראלים חפים מפשע.

נראה כי בני הדור הצעיר החדש הצומח בגדה מנסים להחזיר את הגדה לתקופת האינתיפאדה השניה. המחבל רעד חאזם ממחנה הפליטים ג'נין שעשה את הפיגוע בתל אביב היה תומך פת"ח, למרות שלא השתייך רשמית לארגון, ואילו אביו היה קצין בכיר במנגנוני הביטחון של הרש"פ.

עטא אבו רומילה, מזכ"ל פת"ח באזור ג'נין, מאשר כי תנועת פת"ח אימצה לחיקה את רעד חאזם באמצעות הודעה ברמקולים שבמסגדים אך בפועל לא פורסם שום אימוץ רשמי שלו או של המעשים שעשה.

אביו של המחבל רעד חאזם היה עד לפני שבע שנים בכיר במנגנוני הביטחון של הרש"פ. לבית האבלים שלו הגיעו לנחם אכרם רג'וב, מושל ג'נין מטעם הרש"פ ובכירים במנגנוני הביטחון שלה.

בכירים ברשות הפלסטינית הגיעו לנחם את הורי המחבל רעד חאזם שביצע את הפיגוע בתל אביב pic.twitter.com/cNLLJDXqOV

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) April 10, 2022

בשבת בבוקר נהרג במחנה הפליטים ג'נין המחבל אחמד א-סעדי, בעת שירה לעבר חיילי צה"ל שבאו למחנה כדי למפות את ביתו של המחבל רעד חאזם לקראת הריסתו.

אחמד א-סעדי היה פעיל בארגון הג'יהאד האסלאמי. גם אביו שירת במנגנוני הביטחון של הרש"פ.

בשבת נהרג במחנה הפליטים ג'נין המחבל א-סעדי, כשירה על חיילי צה"ל שבאו למפות את בית המחבל חאזם לקראת הריסתו. א-סעדי היה פעיל הג'יהאד האסלאמי ואביו שירת במנגנוני הביטחון של הרש"פ

עד כה, בגל הפיגועים הנוכחי, היו כבר שני מחבלים המזוהים עם תנועת פת"ח שבראשה עומד אבו מאזן, שעשו פיגועים בישראל:

דיא חמארשה מהעיירה יעבד הסמוכה לג'נין שעשה את הפיגוע בבני ברק ורעד חאזם שעשה את הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב.

שניהם נתמכים על ידי קבוצת "גדודי חללי אל-אקצא", שהיא הזרוע הצבאית של פת"ח, ולדברי גורמים בג'נין יש כבר פעילים נוספים של תנועת פת"ח שרוצים ללכת בעקבותיהם ולבצע פיגועים בישראל.

גורמי הביטחון בישראל מודאגים מאוד מהעובדה ששני מחבלים בגל הטרור הנוכחי היו מזוהים עם תנועת פת"ח שאמורה לתמוך בהסכמי אוסלו ובהכרה בישראל.
רבים מבני הדור הצעיר החדש בשטחים תומכים במאבק המזויין נגד ישראל, דבר שמסכן גם את שלטון הרש"פ ועלול להביא לכיבוש שטחי הרש"פ מחדש אם הטרור יתגבר pic.twitter.com/ZzufXzuq1e

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) April 11, 2022

בעת מבצע "חומת מגן" בשנת 2002 הרס צה"ל את רוב מחנה הפליטים ג'נין וטיהר אותו מקיני המחבלים, שני המחבלים דיא חמארשה ורעד חאזם היו אז ילדים בני שמונה. הם גדלו ואימצו את דרך הטרור, כאילו ששום דבר לא השתנה.

הפעילות הטרוריסטית הזו עלולה להביא, אם היא תימשך, לכך שצה"ל יכבוש שוב את מחנה הפליטים ג'נין וייאלץ להרוס אותו כדי לטהר את קיני הטרור.

על פי נתוני מועדון האסיר הפלסטיני, צה"ל עצר מתחילת השנה כ-200 פלסטינים מאזור ג'נין בחשד לפעילות טרור, כמה עשרות מהם הינם פעילים של פת"ח.

על פי נתוני מועדון האסיר הפלסטיני, צה"ל עצר מתחילת השנה כ-200 פלסטינים מאזור ג'נין בחשד לפעילות טרור, כמה עשרות מהם הינם פעילים של פת"ח

פעילות פת"ח בשכם

ב-8 בחודש פברואר השנה, חיסל כוח של הימ"מ 3 מחבלים של קבוצת "גדודי חללי אלאקצא" של תנועת פת"ח.

השלושה הוגדרו על ידי גורמי הביטחון כ"פצצה מתקתקת" והיו בדרכם לביצוע פיגוע נגד מטרה ישראלית. בחודש ינואר השנה הם ביצעו 5 פיגועי ירי לעבר כוחות צה"ל באזור שכם.

חיסולם של 3 המחבלים היה מבצע נקודתי מדויק. הם היו מבוקשים גם על ידי מנגנוני הביטחון של הרש"פ אך סירבו להסגיר את עצמם או להפסיק את הפיגועים. עם זאת, מבצע החיסול של השב"כ והימ"מ היה ללא עזרת הרש"פ.

"גדודי חללי אלאקצא" טענו כי החיסול הינו "הוצאה להורג" מתוכננת מראש, שהיא תוצאה של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרש"פ, והבטיחו נקמה על מותם של שלושת המחבלים, "דם תמורת דם".

הממשלה הפלסטינית גינתה את מות שלושת המחבלים וקראה לחקירה בינלאומית בנסיבות מותם.

אובדן המשילות של הרש"פ

חזרתה לפעילות טרור של קבוצת "גדודי חללי אלאקצא" באזור שכם היא אינדיקציה נוספת לאובדן המשילות של הרש"פ בשטחי הגדה.

"גדודי חללי אלאקצא" חזרו לקדמת הבמה הפלסטינית, בעוד קרב הירושה ברש"פ בעיצומו  ובעת שברמאללה התקיים כינוס המועצה המרכזית של אש"ף, שבו הצליח יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לקדם את מקורביו לתפקידי מפתח בארגון ולסמן את חוסיין א-שיח' כיורשו האפשרי.

ארגון "גדודי חללי אלאקצא" חוזר לתודעה הפלסטינית מחדש. הוא היה הזרוע הצבאית של ארגון פת"ח בתקופת האינתיפאדה השנייה ופיקד עליו מרואן ברגותי, המרצה עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי על רצח ישראלים במהלך האינתיפאדה.

"גדודי חללי אלאקצא" חוזר לתודעה הפלסטינית. הוא היה הזרוע הצבאית של פת"ח באינתיפאדה ה-2, תחת פיקוד ברגותי, המרצה 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי על רצח ישראלים באינתיפאדה

בכירים בפת"ח מעריכים כי חזרת ארגון "גדודי חללי אלאקצא" לפעילות נגד ישראל תחזק את מעמדו של מרואן ברגותי בקרב הירושה. ברגותי הוא האויב המר של מחמוד עבאס ושל חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג'.

למחמוד עבאס, לחוסיין א-שיח' ולמאג'ד פרג', האחראי על מנגנון המודיעין הכללי בגדה, יש אינטרס מובהק לחסל את פעילות הטרור של הקבוצה הזו ולא לאפשר לה להרים ראש ולהתחזק.

ברש"פ מודאגים מההתפתחויות. ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי ניצלו את חיסול 3 המחבלים בשכם כדי לגלות "הזדהות לאומית" ולנגח את הרש"פ על שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל.

בחמאס טוענים כי מבצע החיסול בשכם היה תוצאה של הפגישה בין יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לבין שר הביטחון בני גנץ לפני כחודשיים, פגישה שבה השתתפו גם חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג'.

גורמים בפת"ח המזוהים עם מוחמד דחלאן, עוד יריב מר של הציר עבאס-א-שיח'-פרג', אמרו כי חיסול 3 המחבלים בשכם הוא אינדיקציה נוספת לכך שהרש"פ איבדה את הלגיטימיות שלה בעיני הציבור הפלסטיני.

גורמי ביטחון בכירים בישראל אומרים כי הממשלה צריכה לנער את יו"ר הרש"פ אבו מאזן מפני התופעה המסוכנת של השתתפות פעילי פת"ח בפיגועי טרור נגד ישראל.

תנועת פת"ח מחדשת בהדרגה את הטרור

ת'איר אבו בכר, בכיר פת"ח בעיר שכם לוקח אחריות על פיגוע הירי 2 האזרחים הישראלים מחסידי ברסלב שנכנסו בלילה לאזור קבר יוסף בעיר.
גיבורנו ירו לעבר שני מתנחלים כדוריהם נכנסו לגופם,
אני מצדיע לאנשי הרשות הפלסטינית" pic.twitter.com/TtNzcotM2V

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) April 11, 2022

לדבריהם, אבו מאזן הינו הכתובת שנושאת באחריות, בתוקף היותו יו"ר תנועת פת"ח, לכן עליו לעמוד בהסכמים עם ישראל ולהילחם בטרור.

ההתעלמות  או ההזנחה של אבו מאזן בטיפול בסוגיה החשובה הזו מסכנת את ביטחון אזרחי ישראל. היא תפגע בתיאום הביטחוני בין ישראל לרש"פ ותגביר את החשדנות בין שני הצדדים.

ההתעלמות  או ההזנחה של אבו מאזן בטיפול בסוגיה החשובה הזו מסכנת את ביטחון אזרחי ישראל. היא תפגע בתיאום הביטחוני בין ישראל לרש"פ ותגביר את החשדנות בין שני הצדדים

לא רק ישראל תפסיד מהעניין אלא גם אבו מאזן ואלה ששואפים לרשת אותו ולהפוך ליורשיו, בלי עזרת ישראל, כל מהלך העברת השלטון שעושה עכשיו אבו מאזן למקורביו ירד לטמיון.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

לפני 38 שנים פרצה בישראל סערה ציבורית, לאחר שהתגלה כי שניים מהמחבלים שחטפו את אוטובוס קו 300 ונלכדו במבצע ההשתלטות הצבאי עליו, נרצחו זמן קצר לאחר מכן בידי אנשי השב״כ שלידיהם נמסרו. בחשיפת הפרשה שמור מקום של כבוד לצילומים של ענת סרגוסטי ושל אלכס ליבק, שסתרו בבירור את הפרסומים הקודמים אשר לפיהם כל המחבלים נהרגו במבצע ההשתלטות.

לפני 38 שנים פרצה בישראל סערה ציבורית, לאחר שהתגלה כי שניים מהמחבלים שחטפו את אוטובוס קו 300 ונלכדו במבצע ההשתלטות הצבאי עליו, נרצחו זמן קצר לאחר מכן בידי אנשי השב״כ שלידיהם נמסרו

והנה השבוע שוב התחוללה סערה סביב צילום של מחבל שנלכד חי. המון זועם לא ידע את נפשו לנוכח תמונה שבה נראה אחד המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני באלעד במוצאי יום העצמאות, "נהנה" מסיגריה שניתנה לו על ידי אחד מאנשי כוחות הביטחון שעצרו אותו. לדידם של המגיבים, אותו רוצח מתועב לא ראוי לשום יחס אנושי. מבחינתם, לאחר שמסירים מהתגובות את דוק הריסון התרבותי שאולי עוד נותר שם, היה עליו לפגוש גורל דומה לזה שפגשו מחבלי קו 300.

מחבל שרצח 2 אנשים עם גרזן בראש רק לפני כמה ימים.
נתפס ובמקום לתת לו כדור בראש מציעים לו סיגריה
עד מתי pic.twitter.com/gufSoJ06Ta

— Yoad Turjeman (@yoad_turjema) May 8, 2022

בתגובה לסערה, התפרסם כי הסיגריה ניתנה למחבל העצור כחלק מטקטיקה של שוביו. עצם פרסום ההסבר מצער משום שיש בו מן הכניעה בפני תאוות הנקם של האספסוף.

אך גם היה בכך כדי לסייע לחלקם "לעכל" את הסיגריה, הרי שלא היא ולא הסיבה המעשית לנתינתה הם העניין פה. קשה להאמין שיש אדם שבאמת מפריע לו שרוצח כפות קיבל סיגריה מלוכדיו. בנקל ניתן לדמיין תסריט דומה, שבו סוהר מצית סיגריה לאסיר הנמצא תחת השגחתו. מה שבאמת הוציא את ההמון צמא הדם מכליו זו עצם האפשרות שמישהו העז להתייחס אל המחבל העצור כאל בן אדם.

עבור אותו המון תאב נקם, השמירה על יחס הומני כלפי אויב היא חולשה נוראית המגלמת בתוכה איום קיומי של ממש. מסיבה זו, כל מי שמבקש להבין את המניעים של מעשי טרור, נפשעים ככל שיהיו, מוקע כבוגד.

עבור אותו המון תאב נקם, השמירה על יחס הומני כלפי אויב היא חולשה נוראית המגלמת בתוכה איום קיומי של ממש. מסיבה זו, כל מי שמבקש להבין את המניעים של מעשי טרור, נפשעים ככל שיהיו, מוקע כבוגד

בהקשר זה, מעניין לעשות את החיבור לנסיבות אחרות שבהן קנאים לאומניים מתקשים לשאת כל דבר המעלה באפם ניחוח של חולשה, כדוגמת הקריאה להתחשב בציבור פוסט טראומטי בערב יום העצמאות או הענקת הבמה בטקס המרכזי לבני אדם שהגורל הכה בהם.

חשבתי ששום דבר כבר לא יכול להפתיע אותי לרעה. אבל הנה: מסתבר ששילוב אנשים עם מוגבלויות בטקס ממלכתי זה גם לא בסדר ("הדגשת המסכנות כערך"). באמת אין לתאר pic.twitter.com/J0WdRg0SZA

— Barak Ravid (@BarakRavid) May 5, 2022

אם לחזור לפרשת קו 300, נכון אמנם שבשנת 1984 לא היו רשתות חברתיות. אם היו, ניתן להניח כי גם אז לא היינו שומעים קריאות צער רמות מדי על גורל המחבלים. אבל אז לפחות היה בקרב הציבור משקל רב יותר לאנשים שהבינו שגם כאשר הדם רותח – ואולי במיוחד אז – אסור בשום פנים ואופן להיכנע ליצרינו החייתיים ביותר.

מעבר לזעם על פרשת הטיוח בשעתו, מספיק אנשים הבינו כי ברגע שאנחנו מאפשרים לתאוות הנקם להוביל אותנו, אנחנו מוותרים על מוסריותנו והופכים לכל מה שאנחנו מאשימים בו את אויבינו. ולכן בפער הזה שבין התגובות לתמונות אז והיום מגולם תהליך התפרקותה המוסרית של החברה בישראל.

בפרשת קו 300 מספיק אנשים הבינו כי לאפשר לתאוות הנקם להוביל – זה ויתור על מוסריותנו והפיכה למה שאנחנו מאשימים בו את אויבינו. לכן בפער שבין התגובות לתמונות אז והיום מגולם תהליך התפרקותנו המוסרית

עכשיו יטענו מי שיטענו כי מול אויב אכזר אסור לגלות מוסריות. לשם כך, יתעטפו בתירוצים מוסריים עצלים מהסוג של "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים". אך מה שהם אינם מבינים הוא, שהמטרה הסופית של טרור אינה להרוג או לפצוע; זהו רק האמצעי.

המטרה היא לעורר פחד וחוסר ודאות, שבתורם גורמים לחברות דמוקרטיות לפעול בצורות המנוגדות לערכים ולאידיאלים שבבסיסן – עד להתפרקותן. לכן מי שמזדעק לנוכח יחס אנושי כלפי בני אדם שביצעו מעשים נוראיים, משחק לידי הטרור ומעניק לו את ניצחונו על מגש של כסף.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה בתכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

כמה מחשבות על מותה הטרגי של העיתונאית האיקונית של אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, עת שסיקרה את פעולת צה"ל בג'נין בגדה המערבית.

האומץ של עיתונאים שמסקרים אזורי מלחמה מדהים. למה הם עושים את זה? זה רלוונטי במיוחד היום באוקראינה, בבירור. ובקביעות עצובה זה עולה שוב ושוב. מסכן פרנסיס פוקויאמה! ההיסטוריה ממש לא הסתיימה, והיא לובשת צורה של עוונות נוראיים ואכזריות אנושית, לצד קידמה.

הפלסטינים מגוחכים בכך שהם מונעים מישראל חקירה משותפת על מותה של העיתונאית. בושה לכל עיתונאי שמתעלם מזה. אם מישהו ירה בשירין בכוונה, סביר יותר שזה המחבלים הפלסטינים. אם מישהו ירה בה בטעות אז שוב סביר יותר שזה הפלסטינים. ברור שהרשות הפלסטינית מניחה שישראל תואשם גם אם לא בצדק ומנסה לחלוב את העניין.

שירין הייתה אייקון. התקשורת הערבית הייתה חסרת כמעט כל ערך עתונאי עד שאל ג'זירה הופיעה לפני כרבע מאה (כן, קטאר היא דיקטטורה). שירין הייתה הפנים של אל-ג'זירה בישראל, אייקון עיתונאי ופמיניסטי. מותה הוא טרגדיה אמיתית.

הפלסטינים מגוחכים בכך שהם מנעו מישראל חקירה משותפת על מותה של העיתונאית. בושה לכל עיתונאי שמתעלם מזה. אם מישהו ירה בשירין בכוונה, סביר יותר שזה המחבלים הפלסטינים

ייתכן שישראל צודקת במקרה הספציפי הזה (או שלא; מי יודע?) אבל מסגור הסיפור בצורה אנטי-ישראלית הוא בלתי נמנע ומתחבר למעשיה של ישראל. אף מדינה דמוקרטית אחרת לא בונה ערים בטריטוריה שהיא שולטת בה עבור קבוצה אתנית אחת בלבד (יהודים) כאשר שכניהם (פלסטינים) חיים בתנאים פחותים ולא דמוקרטיים. אם כך תנהג, אך תתפלא שתוצג כקלגס. יש להסתכל במראה – לא לירות בשליח.

תירוציה של ישראל כמעט סבירים בעניין הכיבוש הצבאי. על ההתנחלויות אף אחד לא רוצה לשמוע. טמטום ברמה הזו מעלה את הביטוי הקלאסי באנגלית: You’re on your own.

אם אי פעם ישראל תתעורר ושוב תבחר בממשלה שמציעה לפלסטינים חלוקה (כמו בשנים 2000-1 ו-2008), אז התמונה תשתנה. שוב ייזכרו בכך שהפלסטינים מנהלים משא ומתן קשוח מדי. נראה שהם לא רוצים חלוקה כי הם מעדיפים מלחמת אזרחים שבה הם מקווים לנצח מבחינה דמוגרפית.

ייתכן שישראל צודקת במקרה הספציפי הזה (או שלא) אבל מסגור אנטי-ישראלי הוא בלתי נמנע ומתחבר למעשיה של ישראל. אף מדינה דמוקרטית אחרת לא בונה ערים בטריטוריה שבשליטתה לקבוצה אתנית אחת

ובהלוויה, שתיזכר בשל השתוללות מבישה של שוטרים, ישראל שוב ירתה לעצמה ברגל. נניח שיש אמת בתירוצים (שלא הוצגו באופן משכנע)  כאילו פעילים רדיקליים השטלתו על האירוע, חטפו את הארון, השד יודע מה. זה לא מה שעולה מהמראות בוידאו. מה חשבו שוטרים שהיכו באלות את נושאי הארון? איפה המפקדים בשטח? היכן הרגישות? איך מישהו לא מבין שקריאות, דגלים וססמאות לא ייתפסו כמצדיקים סוג זה של אלימות? יותר מכל דבר, מדהים כאן הטמטום.

משקיפים זרים, עיתונאים מכל הסוגים: אל תהיו תמימים. ואשר לשחקנים על המגרש: נסו למזער את הנזק ולהוריד את הלהבות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan