שאלה לגדעון סער

גדעון סער (צילום: Flash90)
Flash90
גדעון סער

כולם מדברים על נפתלי בנט והתפוררות ההדרגתית של מפלגת ימינה, כי בידיהם אולי עתיד הקואליציה. צריכים לדבר על גדעון סער ולהקתו התמוהה, כי בידיהם אולי עתיד המדינה.

סער נשאר חידה. האם הוא באמת ימני שפשוט סולד משחיתות יותר מאשר הוא חומד שטחים ושש לשלוט בעם אחר? או שמא קורה אצלו משהו מעניין יותר? היכן יעמוד ומה יאמר כאשר בנימין נתניהו ירד מהבמה ויאפשר לכולם להעמיד פנים שהוא לקח אתו את נושא השחיתות?

כולם מדברים על בנט והתפוררות ההדרגתית של מפלגתו, כי בידיהם אולי עתיד הקואליציה. צריכים לדבר על סער ולהקתו התמוהה, כי בידיהם אולי עתיד המדינה

זה קריטי, כי לא בנט הפיל את ביבי בכך שהצטרף למרכז-שמאל. הוא פשוט איפשר לזה לקרות מבלי שיאיר לפיד מסתמך על הרשימה הערבית המשותפת. זה היה סער, בנחישותו האמיתית להפיל את נתניהו, שהעניק למחנה לא-ביבי את הרוב – כך שלימינה המתנדנדת לא נותרה ברירה. וזה המצב גם כיום: גם אם כל ימינה יחד עם ראש הממשלה יערקו לנתניהו, עדיין יהיו לו רק 59 מנדטים, אלא אם כן המשותפת תאבד את שפיויתה לחלוטין (זה יתכן, זה אפשרי).

למרות כל זאת, סער ושכמותו יתעקשו שהם עדיין שייכים לדבר-מה הקרוי אצלם "ימין". מה שגרם לקרע, אליבא דטהרנים אלה, זה שערוריות נתניהו בלבד. כמו הרבה ישראלים, סער צפה בבעתה בנתניהו המסרב לפרוש לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום – ובמקום זאת נאחז בפראות בכיסאו תוך כדי משפט פלילי, מלחמת חורמה בתקשורת, במשטרה ובמערכת המשפט, וניסיונות לתחמן חסינויות מחסינויות שונות.

סער אמנם קצת איחר למסיבה: הרי הוא שירת נאמנה את נתניהו שנים ארוכות שבהן איש לא ראה בראש הליכוד אדם ישר, ורק כשמצא עצמו ח"כ ללא תיק נזכר בחשיבות העליונה של היגיינה ציבורית. אבל כשזה קרה, זה קרה מהר, חזק ובאופן אלגנטי.

הוא הקים את מפלגת תקווה חדשה כבית פושר לאנשי ימין שקצה נפשם בבושה הבינלאומית שנרקחה בליכוד. מתוך חמשת המנדטים שקושש לפני שנה, אין חולק על כך שכשניים באו ישר ממחנה ביבי, והדבר אומר שהרוב השפוי בכנסת, ואתו ההדחה של נתניהו, רשומים על שמו של סער.

להזכירכם: ימינה זה אקסטרה; יש רוב נגד ביבי גם בלי הסילמנים. המפלגה חצתה את הקווים בתמורה לראשות ממשלה רוטציונית ל"מנהיגה". כעת יש שם חריקות של עריקות, ואין לדעת מה צופן יום.

סער הקים את מפלגתו כבית פושר לאנשי ימין שמאסו בבושה שנרקחה בליכוד. מתוך 5 המנדטים שקושש לפני שנה, כ-2 באו ישר ממחנה ביבי. כלומר הרוב השפוי בכנסת, ואתו הדחת נתניהו, רשומים על שמו

אבל אתפלא אם נתניהו יצליח לגייס רוב של 61 כדי להחזיר את עצמו לבלפור. סביר יותר שהוא בסופו של דבר ילך הביתה, עם או בלי עסקת טיעון אך לבטח עם יאיר ושרה.

זה משאיר אותי עם שאלה לסער: מה קורה אז? כשנתניהו והסכנה המאוד ספציפית שהוא מייצג ייעלמו מהזירה, האם באמת תצטרף מחדש ל"ימין"? ובינינו, מה זה ה"ימין"? מה לכל הרוחות הופך אותך ל"ימין"? אולי תיפרד מהלייבל הזה? נכון שהמותג "שמאל" הוא חלש כיום בישראל, אבל האמן לי, גם "ימין" לא משהו. תסתכל סביב – תבין.

יש הסבורים שעבור יהודים "ימין" פירושו להיות יהודי קודם וישראלי רק אחר-כך – כאשר אצל ה"מרכז-שמאל" הסדר הוא הפוך. לפי הגדרה זו, סער, המשדר סוג של הערכה ליידישקייט כלשהו, ​​עשוי אכן להיחשב לקצת "ימני". הוא טען פעם שהוא מתקרב מעט אלי הדת; ולא צריך ממש להאמין לזה כדי להיזכר שכשר הפנים הוא עשה כמיטב יכולתו כדי לפגוע במסחר באזורים חילוניים בשבת. עם זאת, בסופו של עניין, הוא נראה מאוד בבית כשר המשפטים, אמון על שלטון החוק ולא ההלכה.

זה משאיר אותי עם שאלה לסער: מה קורה כשנתניהו והסכנה המאוד ספציפית שהוא מייצג ייעלמו מהזירה, האם באמת תצטרף מחדש ל"ימין"? ובינינו, מה זה ה"ימין"? מה לכל הרוחות הופך אותך ל"ימין"?

האם סער באמת רוצה שממשלה ימנית-דתית תגרור את ישראל יותר ויותר לגרסה יהודית של איראן? כי אל תטעו, זה מה שיקרה פה בתוצאה משילוב של הילודה המטורפת אצל החרדים והמשך הסידור איתם – על קצבאות הילדים, בתי הספר ללא ספר, והמשכורות לכל החיים לתלמידים חכמים וגם טיפשים. אסתכן ואומר שלא, סער לא רוצה את זה יותר מאשר רוצה את זה אביגדור ליברמן, עוד איש "ימין" לשעבר שמתקשה לוותר על התווית.

כמו כן, אני מעריך שסער מבין משהו שמאתגר מאוד את הליכודניק המצוי: אינרציה בנושא הפלסטיני לא רק תצמיח עוד טרור אלא תוביל לקריסת הרשות הפלסטינית – שהימין התנגד לה בעבר, אך כעת נאחז בה כעלה תאנה.

יהיה לחץ על ישראל לספח את השטחים ולאזרח את הפלסטינים; היהודים המודרניים יברחו בהדרגה. בנתיב זה מחכים לנו בידוד, התרוששות, מלחמת אזרחים ושינוי שמה של המדינה. אני בטוח שסער יודע את זה; ושוב אני אהמר ואקבע שלא, הוא לא רוצה את זה.

והכי חשוב: גם אם אופטימי אני, וסער בעצם לא מבין דבר מדברים אלה, נושא ההיגיינה (שהוא המותג שלו) יישאר גם אחרי ביבי – בצורה של מלחמה על הדמוקרטיה.

הוויכוח החדש בישראל – כמו בארה"ב, צרפת, ועוד מדינות רבות – הוא בין חסידי דמוקרטיה מתפקדת ויציבה לבין אלה שלא אכפת להם לשרוף את המועדון. האחרונים לא באמת מאמינים בעקרונות של שוויון, חופש, זכויות אדם ושלטון החוק – עקרונות שמעלים מדינה שאולי יש בה בחירות למעמד מדינה שיש בה דמוקרטיה.

הוויכוח החדש בישראל – כמו בארה"ב, צרפת, ועוד מדינות רבות – הוא בין חסידי דמוקרטיה מתפקדת ויציבה לבין אלה שלא אכפת להם לשרוף את המועדון

אני מעריך שסער, כמו אנשי "ימין" לשעבר שעשו דרך יותר צלחה (ביניהם ציפי לבני, אהוד אולמרט ואפילו, איכשהו, אריאל שרון), נמצא בצד הדמוקרטי. ואם הצד הזה ינצח, תהיה תנופה מסוימת לטפל גם בסוגיה הפלסטינית. אי אפשר בלי זה, וסער ייסחף.

יש תקווה שיהודים וערבים יתאחדו יום אחד מאחורי חלוקה הוגנת של הארץ ויחתרו לישראל שהיא יהודית מספיק עבור היהודים ודמוקרטית מספיק עבור כולם. זה דורש גם רצון טוב ומציאותיות מצד רוב הפלסטינים, כך שאין להפריז בהתכנות. זו תקווה קצת קלושה; נקרא לה תקווה חדשה.

כדי שיהיה סיכוי, צריך להתמודד עם ספקנות מצד מצביעי "ימין" החוששים מנסיגות טריטוריאליות. זה ידרוש ערבויות ביטחוניות אמיתיות וחינוך סבלני בחישובים הסבוכים של האפשרות הפחות גרועה (במילים אחרות: גרועה אך רצויה).

זה יהיה התפקיד של גדעון סער. זה יהיה תלוי בו ובאחרים כמוהו, שבאו מהדבר הזה שנקרא כאן ה"ימין". הם פשוט לא מבינים את זה עדיין. כאשר סוף סוף יבינו, יתחיל המסע האמיתי מעבדות לחירות. חג שמח.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 956 מילים
כל הזמן // יום שני, 16 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מרכבות הטריגר

המדינה ביטלה את זיקוקי יום העצמאות מתוך התחשבות בהלומי קרב, אבל ביומיים האחרונים הפעילה אזעקות בכל הארץ במסגרת תרגיל "מרכבות האש" ● פיקוד העורף אמנם פעל להביא את הדבר לידיעת הציבור, אבל מה לעשות שלא כל אזרח עוקב באדיקות אחר החדשות או הטוויטר של צה"ל ● במקרה קשה במיוחד, קשישה שרצה לממ"ד נפצעה קשה ואושפזה ● כך נראית מדינה בהפרעה

עוד 504 מילים

לא עוד "דירות ברוכות חדרים"

המשפחה הישראלית הולכת ומשנה את פניה. סוג המשפחה השכיח ביותר בישראל הוא היום משקי בית של שתי נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כאשר משקי בית של יחידים המונים 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם.

המשפחה הישראלית משנה את פניה. סוג המשפחה השכיח בישראל היום היא משקי בית של 2 נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כשמשקי בית של יחידים, 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם

משפחות יחידניות, חד הוריות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות עדין למענה ראוי בכל הקשור להיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן הן דירות קטנות של עד 55 מ"ר. הנתון הזה הוא תוצאה של ירידה מתמשכת במספר הדירות הקטנות הנבנות בישראל. ב-2017 עמד אחוז הדירות הקטנות של עד 3 חדרים על 7% בלבד מסך הדירות שנבנו, לעומת 74% בתחילת שנות ה-70.

המציאות הזו משקפת יותר שיקולי רווח של הקבלנים ושמרנות של מקבלי ההחלטות, מאשר צרכים מציאותיים. דווקא כאשר יותר ויותר תאים משפחתיים זקוקים לדירות קטנות, הדירות הללו הולכות ונעלמות. מפנות את מקומן לדירות גדולות ויקרות. 27% מהדירות שנבנו ב-2017 היו בנות 6 חדרים ויותר – הרבה מעבר לצרכיה של המשפחה הישראלית.

מותק, הדירות התנפחו

מותק, הדירות התנפחו – הזוכים המאוכזבים ב"מחיר למשתכן":"מציעים לנו דירות גדולות ויקרות מדי." #ברקודערוץ13 Dor Cohen

Posted by ‎ברקוד‎ on Sunday, March 24, 2019

השינויים שחלו לאורך השנים בחברה הישראלית, העלייה באחוז הגירושין, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות דוגמת פונדקאות, הורות משותפת של הורים גאים ועוד, הביאו לכך שראינו בשנים האחרונות שתי תופעות הפוכות – מצד אחד גידול משמעותי במספרם של משקי הבית בני 1-2 נפשות, מצד שני ירידה משמעותית בבניית דירות המתאימות בגודלן לאותם משקי בית קטנים.

משפחות יחידניות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות למענה ראוי בהיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן דירות קטנות של עד 55 מ"ר

יש לכך לא מעט סיבות. כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שהרווחים שלהם עליהן גדולים יותר, אך אסור שננתק מכך גם את ההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה.

אין מדינה נוספת בעולם שבה ריבוי ילדים נחשב "מבורך", ללא קשר ליכולותיה הכלכליות של המשפחה, או להיערכות המדינה עצמה לאספקת תשתיות פיזיות, חינוכיות ואחרות לגידול המתמיד באוכלוסייה.

אבל מבלי שרבים ישימו לב, ישראל משתנה. יותר ויותר משפחות חדשות קמות והן לא זקוקות עוד לדירות ברוכות חדרים. המציאות הזו מביאה עימה גם שוק שחור של פיצולי דירות חוקיים יותר ופחות, כי במקום בו קיים ביקוש, יהיה היצע. תפקידה של המדינה לפעול את שההיצע הזה יהיה ראוי ולא יעשה באמצעות פיצולי דירות אפורים שמייצרים רווחים למשקיעים, לצד דירות שלא תמיד ראויות למגורי אדם לדיירים.

אסימון נוסף שצריך ליפול הוא זה של הרשויות המקומיות. עליהן להבין כי דווקא האוכלוסייה החיה במשקי בית קטנים, היא זו שיש לה את ההכנסה הפנויה הרבה ביותר. זו שצורכת יותר, תורמת יותר ודורשת פחות.

השינוי בהיצע הדירות לא יגיע מהקבלנים המסתכלים על שורת הרווח, אלא מהמדינה והשלטון המקומי שצריכים לקחת בחשבון גם שיקולים של גיוון במאפייני האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסיות שונות, גם כאלו החיות במשקי בית קטנים, שתרומתן לרשויות יכולה להיות גדולה – יותר הוצאות בעיר, פחות דרישות מהעיר, שכן כל אותם משקי בית הם ללא ילדים או עם ילד אחד בלבד הנסמך על מערכת החינוך העירונית.

כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שרווחיהם עליהן גדולים יותר, אך אסור להתעלם מההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה

על פני הנדל"ן להיות כפני המדינה, כרגע המצב הוא הפוך. הגיע הזמן לכך שמדינת ישראל תפסיק להתכחש למציאות של שינוי המבנה משפחתי, תפסיק להתחבא מאחורי סיסמאות שעבר זמנן על "ערכי משפחה", "מלחמה דמוגרפית", או "משפחות ברוכות ילדים" ותתחיל להתאים את עצמה, גם מבחינת גודל הדירות הנבנות כאן, לשינוי הזה. זה נכון למשפחות עצמן, נכון לרשויות המקומיות שייהנו מאוכלוסייה יצרנית ונכון למדינת ישראל.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 581 מילים

בנט הוציא את סילמן מישיבת הסיעה לאחר שסירבה לומר אם תתמוך במינוי מתן כהנא לשר

נתניהו: הכוונה האמיתית של מי שמבקש לשנות את חוק הלאום - להציף את ישראל במיליוני מהגרים מוסלמים, שיבטלו את הרוב היהודי במדינה ● בית המשפט קיבל את ערעור המשטרה והאריך את מעצרה של אילנה ספורטה חניה, החשודה באיומים על בנט ועל בני משפחתו ● ליברמן על התנגדות הליכוד לחוק ממדים ללימודים במתכונתו הנוכחית: טפילים - מתבייש בהתנהלות שלהם

עוד 29 עדכונים

"הרשויות מתעלמות מתלונות על פגיעה של כוחות הביטחון בעיתונאים"

חופש העיתונות ישראל מצהירה כי חשוב להישמר מכל פגיעה בעיתונאים ● אבל עיתונאים זרים, פלסטינים וישראלים שהתלוננו על אלימות נגדם מצד כוחות הביטחון טוענים כי החקירות טויחו וכי חיילים ושוטרים לא הועמדו לדין גם במקרים בהם היו הוכחות ברורות לתקיפות ● כיום, רבים מהעיתונאים שמותקפים כבר לא טורחים להגיש תלונה ● מצד שני, תקיפות עיתונאים בידי אזרחים נחקרו וטופלו ביסודיות

עוד 3,150 מילים

למקרה שפיספסת

מאה ערים נבחרו להשתתף בתוכנית האיחוד האירופי שמטרתה להפוך אותן לירוקות, ביניהן נציגה מפתיעה מישראל: אילת ● כדי לעמוד בציפיות, עיר הנופש הדרומית תצטרך לעבור מהפך תחבורתי ועוד שורה של שינויים ● החדשות המשמחות מגיעות דווקא כשמפרץ אילת מאוים על ידי הובלת הנפט של קצא"א ותכנית חדשה של הממשלה להחזיר את כלובי הדגים למים

עוד 860 מילים

מלחמת ההתשה של חמאס

חמאס מנהל מלחמת התשה מתמשכת נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והפרות סדר במזרח ירושלים ובשטחי הגדה. מבצע "שומר החומות" היה מבחינת חמאס רק השלב הראשון במערכה לשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא. ישראל תהייה חייבת להכריע את המערכה.

מי שעקב דרך מסכי הטלוויזיה אחר הלווית הענק של כתבת ערוץ אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, בוודאי שם לב לכך שבהלוויה הונפו דגלי "פלסטין" בלבד ולא היה שום אפילו דגל אחד של תנועת חמאס.

מי שעקב בטלוויזיה אחר הלווית הענק של כתבת ערוץ אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, בוודאי שם לב לכך שבהלוויה הונפו דגלי "פלסטין" בלבד ולא היה שום אפילו דגל אחד של תנועת חמאס

זאת לאחר שבמהלך חודש רמדאן שלט הצבע הירוק של דגלי חמאס בכל האירועים כמעט ובמיוחד באירועים בהר הבית.

מותה של שירין אבו עאקלה נפל כרעם ביום בהיר על הרש"פ, אך היא התעשתה, מיהרה למנף אותו לצרכיה הפוליטיים ואף הקדימה את תנועת חמאס.

הרש"פ השתמשה במותה של שירין אבו עאקלה, שהייתה נוצרייה במוצאה, כדי להפוך אותה לסמל לאומי חילוני שיאחד את הפלסטינים, ללא הסימנים הדתיים של תנועת חמאס.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מיהר לאמץ אותה אל חיקו כסמל של תנועת פת"ח. הוא ערך לה הלוויה רשמית בטקס צבאי במוקטעה ברמאללה, סמוך לקברו של יאסר ערפאת, ומשם יצא  מסע ההלוויה למזרח ירושלים, כשכל הדרך מונפים הדגלים הפלסטינים בצבעי שחור, לבן, ירוק ואדום.

בתנועת חמאס מודאגים מהמהלך של יו"ר הרש"פ שלהערכתם מקלקל להם את המומנטום של המהלך שהחל לפני שנה במבצע "שומר החומות", שהוא ההתמקדות בשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא.

גורמים בחמאס מעריכים כי המהלך של הרש"פ למנף את מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה כדי להוקיע מדינית את ישראל כמי שמבצעת "פשעי מלחמה", נדון לכישלון מראש. אין שום סיכוי שישראל תועמד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והפרשה תרד מסדר היום הבינלאומי.

אולם כלפי חוץ הם מביעים תמיכה במהלך של הפניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

הרש"פ השתמשה במותה של שירין אבו עאקלה, שהייתה נוצרייה במוצאה, כדי להפוך אותה לסמל לאומי חילוני שיאחד את הפלסטינים, ללא הסימנים הדתיים של חמאס

תנועת חמאס רוצה להחזיר את סדר היום הפלסטיני להתמקדות בירושלים ובמסגד אל-אקצא. זהו הדלק שמדליק את הרחוב ודוחף אותו לקראת אינתיפאדה חדשה. לא מותה של העיתונאית אבו עאקלה שהייתה מזוהה כאחד השופרות של הרש"פ באמצעות ערוץ אל-ג'זירה.

ח'אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, העניק ראיון ב-15 במאי לעיתון "אל-קודס" המזרח ירושלמי שבו קבע, כי "ירושלים ומסגד אל-אקצא הם הכותרת של המאבק (נגד ישראל)", וכי פרשת "הריגתה של שירין אבו עאקלה הוכיחה את שבריריות הכיבוש".

סדר היום הפלסטיני יחזור מטבע הדברים לקו המנחה שקבע חמאס בעניין ירושלים ומסגד אל-אקצא עם התקרבות "יום שחרור ירושלים", "יום הנכסה" (פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967) וחג השבועות.

ירושלים ומסגד אל-אקצא שוב יהיו במוקד ההתרחשויות.

חמאס איננו מתייחס למבצע "שומר החומות" שנמשך 11 ימים כסבב לחימה קצר אלא כפרק ראשון במערכה הכוללת לשחרור  ירושלים ומסגד אל-אקצא.

הוא קורא לה מערכת "חרב ירושלים" (סיף אל-קודס) שתימשך עד למטרה הסופית. מנהיג חמאס יחיא סינוואר אומר כי "החרב נשלפה ולא תוחזר לנדנה עד אשר יושגו כל המטרות".

חמאס רוצה להחזיר את סדר היום הפלסטיני להתמקדות בירושלים ואל-אקצא, הדלק שמדליק את הרחוב ודוחף לאינתיפאדה חדשה. לא מות העיתונאית שהייתה מזוהה כאחד משופרות הרש"פ באל-ג'זירה

כלומר, תנועת חמאס נמצא במערכה פתוחה מול ישראל, מעין מלחמת התשה מיום אזכור אחד למשנהו. המצב הזה מחייב הכרעה ברורה מצד ישראל באיזשהו שלב. ישראל לא יכולה להתנהל במצב שבו כוחות הביטחון שלה מתוחים עד הקצה במשך כמה חודשים. צריך לזכור כי חודש רמדאן וימי האזכור הפלסטינים קיימים בכל שנה ואי אפשר להסכים לכך שמדינת ישראל תהייה נתונה לאיומי טרור כמה חודשים ברציפות בכל שנה.

במלאת שנה למבצע "שומר החומות" תנועת חמאס מציינת את 4 הישגיה העיקריים.

  1. איחוד כל הזירות הפלסטיניות נגד ישראל – במיוחד במגזר הערבי ובערים המעורבות.
  2. מיצוב תנועת חמאס כ"מגן ירושלים ומסגד אל-אקצא" בעיני הפלסטינים והערבים בעולם.
  3. חיזוק מעמדה של חמאס ברחוב הפלסטיני על חשבון הרש"פ.
  4. חשיפת נקודות התורפה של מערכת "כיפת ברזל".

הנהגת חמאס רוצה להוביל כעת את מלחמת ההתשה נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והתפרעויות במזרח ירושלים ובשטחי הגדה, כדי לאפשר את שיקומה האזרחי של רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה ואת שיקום תשתית המנהרות שנהרסה וחידוש מלאי הרקטות.

הנהגת חמאס רוצה להוביל מלחמת התשה נגד ישראל עם פיגועי טרור והתפרעויות במזרח ירושלים וגדה, כדי לאפשר לשקם את הרצועה מנזקי המלחמה, לשקם את תשתית המנהרות שנהרסה ולחדש את מלאי הרקטות

יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה אמר לפני כמה ימים בפורום פנימי ברצועה:

"לא נאפשר לישראל בשום מצב לכרסם בשום הישג מהישגי מערכת 'חרב ירושלים'. נשמור על ההישגים ולא נאפשר לגרור את רצועת עזה למעגל האלימות. אנו שומרים על שלמות עמנו ומנהלים את המאבק עם האויב על פי האינטרסים של עמנו".

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 711 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כלפון נפל קורבן לפרנויות של בנט

אתמול בלילה פינה יום טוב כלפון את חדרו בכנסת ונסע בעצב לביתו ● כלפון היה אחד הח"כים הנאמנים ביותר בימינה ובסביבתו מרגישים שראש הממשלה עשה לו עוול ● בנט מצדו מנסה לתקן את המצב על ידי מינוי ניר אורבך לשר לענייני התיישבות ● הבעיה: התפקיד הובטח ליו"ר הבית היהודי חגית משה ● היא אינה רוצה בו, אבל היא גם לא מעוניינת שיריבה אורבך יקבל את הכיסא ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

בישראל, כמו במקומות אחרים, הזכות להפלה תמיד נקשרה לשליטה של נשים על גופן ועל גורלן ● מאמצים להגביל את הזכות הזאת מסיבות דתיות, לאומיות ותרבותיות הולכים יד ביד עם ניסיונות לצמצם את מעמדן של נשים בחברה ולמעשה להפוך אותן, למרות כל הישגיהן, לאזרחיות סוג ב' ● דעה

עוד 1,300 מילים

בפסק דין שניתן היום, דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת הרכבל לעיר העתיקה בירושלים, תוך קביעה כי אין בחסמים בעלי אופי דתי כדי לעצור את הפרויקט ● בכך מאותת בית המשפט כי במקרה של התנגשות בין החלטות של רשויות השלטון לבין שמירה על אינטרסים דתיים - ידן של הרשויות על העליונה ● פרשנות

עוד 840 מילים

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

עוד 1,279 מילים

רע"ם: הושגה הסכמה עם הקואליציה, שתאפשר בנייה ביישובים הלא מוכרים בנגב

לראשונה מאז התעוררה פרשת ילדי תימן ייפתח קבר כדי לערוך בדיקה גנטית ● הותר לפרסום שההרוג במבצע בחאן יונס ב-2018 הוא מחמוד ח'יר א-דין ● על רקע הפרסומים על א-דין קרא ליברמן לשינוי חוק הלאום ● הפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו כך שייכתב שפגישת ההנחיה נערכה "במועד לא ידוע" ● גנץ נגד בנט: לרבים מגיע קרדיט ואתה אומר רק אני ואני

עוד 51 עדכונים

"המאכל הלאומי של ישראל הוא חומוס, לא סטייק"

צריכת הבשר בישראל קפצה בשנים האחרונות ב-50% ומדרגת אותנו בצמרת הקרניבורים בעולם ● למעשה, הישראלי הממוצע צורך בשנה 20 ק"ג בשר ו-64 ק"ג עוף ● הממשלה התחייבה לעודד מעבר למזון מהצומח, אך בפועל מעודדת יבוא בשר בזול ● ארגוני סביבה ובריאות אומרים כי הנתונים הם קריאת השכמה דחופה לפעולה מה גם שהפחתת צריכת בשר היא תנאי למאבק במשבר האקלים

עוד 1,512 מילים

סער נגד גנץ: חידוש הכנסת פועלים - לא צודק ולא נכון

פריג׳: צעד חכם ונכון ● זעם במשטרה על בר-לב על רקע ההוראה לחקור את התנהלות השוטרים בהלווית אבו עאקלה ● סמוטריץ׳: אבו עאקלה - חלק ממכונת המלחמה הערבית ● הנשיא הרצוג ייצג את ישראל בהלוויית נשיא איחוד האמירויות ● יאיר לפיד ספד לאורי סביר: תרומתו למדינת ישראל עצומה ומורגשת עד היום ● רם שפע על חיבור למרצ: שיתכבדו ויחברו למשותפת

עוד 18 עדכונים

ישראל צריכה לדאוג לכך שעיתונאים המתעדים את מה שמתרחש בשטחים לא ייפגעו בעת מילוי תפקידם ● לבנון הולכת לבחירות: אלפים המתגוררים בחו"ל כבר הגיעו לקלפיות ● הרומן בין המדינות הערביות לרוסיה ממשיך לפרוח ● תיירות זרות הוטרדו מינית באזור הפירמידות ● והשבוע לפני 55 שנה, שר סובייטי העביר מידע שגוי לבכירי הצבא המצרי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,351 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בחזרה לשנות השמונים

הוועידה הלאומית לאנרגיה תתקיים השבוע בלי נציגות לירוקים ובלי אף מילה על אנרגיות מתחדשות ● בשביל לדעת שישראל מוצפת במינים פולשים לא צריך את דוח המבקר, מספיק להסתכל מהחלון ● משרדי הממשלה יפסיקו לקנות חד"פים אבל טובעים בכלים שמגיעים עם המשלוחים ● קליפורניה חוותה "רגע קצר נוצץ" של 100% אנרגיה מתחדשת ● ובבית ספר בהולנד יוצאים לטיול שנתי באופניים

עוד 1,393 מילים

שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם

ריאיון שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין טוען בספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה", כי אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה"

עוד 1,326 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה