לכבוד
מר יצחק הרצוג
כבוד נשיא מדינת ישראל

שלום רב,

הנדון: להפוך את הפסח לחג של קבלה והכלה

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים, אבל באותה עת, לצד סיפור יציאת מצרים, יש לנו חובה לספר סביב שולחן הסדר גם את סיפורה של החברה הישראלית.

חג הפסח, הוא חגה של המשפחה הישראלית, חג בו אנחנו מבלים יותר מתמיד בחיק המשפחה שלנו, זו שנולדנו לתוכה וזו שהקמנו לעצמנו. אבל בלי משים, דווקא החג הוא גם מועד בו אנו חשים יותר מכל מועד אחר את השוני בינינו. את היעדר הקבלה המלאה של משפחות חדשות, שונות. את אלו שלא מוזמנים, את אלו שמרגישים לא בנוח מסביב לשולחן הסדר.

דווקא החג הוא גם מועד בו אנו חשים יותר מכל מועד אחר את השוני בינינו. את היעדר הקבלה של משפחות חדשות, שונות. את אלו שלא מוזמנים, את אלו שמרגישים לא בנוח

לכן, טוב נעשה אם בפסח הקרוב נתחיל מסורת ישראלית חדשה של קבלה והכלה של כל המשפחות שמרכיבות את הפסיפס המדהים של החברה הישראלית. נעשה זאת באמצעות תוספת להגדה שתוקרא בכל בית, תוספת קטנה שלצידה אמירה גדולה:

"בפסח הזה כולנו ביחד, כולנו אוהבים את משפחתנו. כולנו מקבלים את כולם, גם את מי ששונה מאיתנו. משפחות עם אבא, משפחות עם אמא ומשפחות עם אמא ואבא. משפחות עם שני אבאים ועם שתי אימהות, עם ילדים ובלי – כולן משפחות, כולן אהובות, כולן מוזמנות לשולחן הסדר המשפחתי".

אמירה בעלת משמעות רבה לכל כך הרבה אנשים, שדווקא בחג המשפחתי ביותר מרגישים לא שייכים.

אני מאמינה כי נכון שמוסד הנשיאות יקדם שיח שפונה למכנה המשותף הישראלי הרחב ביותר. על כן, אודה לך על אימוץ קריאה זו, כדי שבכמה שיותר בתים בישראל תוקרא התוספת סביב שולחן הסדר, כך שהחג יהיה חגן של כל המשפחות.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

מלחמה היא תמיד משחק ציני של מספרים, או יותר נכון טרגדיה שבדרך כלל מסוכמת באופן כמותי. אבל בוודאי שיש משמעות למספרים, ובשל חשיבותם, בדרך כלל יש לצדדים במלחמה אינטרס להסתירם או לסלפם.

דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, בה שני הצדדים מסתירים את מספר האבדות שלהם לצד ניפוח של נתוני האבדות של האויב. אולם בישראל תמיד הייתה אמונה שאנחנו אמינים יותר ושקופים יותר, ולראיה, שמות הרוגינו מפורסמים ביום נפילתם.

חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.

בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.

בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.

*  *  *

"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.