כמו בכל חג פסח, גם בפסח הזה נראה את התורים הארוכים של הנזקקים משתרכים באזורי חלוקת מזון. נניד שוב את ראשנו באמפתיה ונמשיך הלאה כמו בעשרות השנים האחרונות, כשמספר העמותות רק הלך וגדל במקביל למספר הנזקקים.
כמו בכל חג פסח, גם השנה נראה את התורים הארוכים של הנזקקים משתרכים באזורי חלוקת מזון. שוב נניד ראש באמפתיה ונמשיך הלאה כמו בעשרות השנים האחרונות, כשמספר העמותות והנזקקים רק הלך וגדל
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בכותרות לקראת סוף שנת 2021 נאמד מספרם של הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, או בלשון עממית: אלה הסובלים מרעב, ב-800 אלף.
בכל פעם שנחשפים הנתונים המצמררים לגבי ממדי העוני יוצאים קובעי המדיניות בהודעות על הקמת ועדה כזו או אחרת שתבחן התמודדות עם העוני. פעם זה "הוועדה למאבק בעוני" ופעם זה "הועדה למלחמה בעוני", אבל לאחר שנעשות הבדיקות המקיפות ולאחר שמפורסמות ההמלצות, שוב נותרנו ללא עשיה שמשנה את המצב מקצה לקצה.
שנה אחרי פרוץ הקורונה: יותר ממחצית מהעמותות לא קיבלו סיוע מהממשלה https://t.co/vFLPmVyMFI
— Globes גלובס (@globesnews) March 31, 2021
וכך אנחנו נשארים עם העמותות מחלקות המזון שחגיגות השכר וההוצאות של מנהליהן רק מעצימות את תחושת הזעם וניכור. בואו נביט לרגע במשכורות הבכירים בעמותות האלה. גיידסטאר הוא אתר בו ניתן לקבל מידע על תפקודן של העמותות ויש שם דין חשבון למי שרק רוצה להסתכל.
בשנת 2018 פעלו בישראל 12,000 ארגוני סיוע. שכר המנכ"לים שם נע בין 25 ל-50 אלף שקל לחודש. העובדים מקבלים הרבה פחות. בין 5000 ל-7000 שקלים לחודש, אבל מצאנו גם עמותות בהן משלמים שמונה שקלים לשעת עבודה. הפער בין שכר המנכ"ל לעובדים הזוטרים מגיע לעיתים לאלפי אחוזים.
מצאנו מנכ"ל עם שכר שנתי של 788,717 שקלים, ואחר שזכה רק ב-555,006 שקלים בשנה.
האקזיט של המגזר השלישי:
בהנחיית האוצר שכר מנכ"לי עמותות יעלה ויגיע עד ל- 52 אלף שקלים בחודשhttps://t.co/C7QEru7On1 pic.twitter.com/Y9YzT2f09a— כלכליסט | Calcalist (@calcalist) August 26, 2019
בעמותה "שכולו טוב" – מאד טוב למנהלים. זו עמותה שמכשירה לתעסוקה מתמודדי נפש. השכר של העובדים שם ב-2021 נע בין 7-12 שקלים בשעה ללא זכויות סוציאליות. עלות שכרו של היו"ר: 750 אלף בשנה. נכון שהוא נמוך מזה שהיה בשנת 2019, אז עמד על 810 אלף. נניח שכ-80 אחוזים מתקציב העמותה מגיע, נכון ל-2020, מהממשלה.
בכל פעם שנחשפים נתוני העוני המצמררים מודיעים קובעי המדיניות על הקמת ועדה: "הוועדה למאבק בעוני", "הועדה למלחמה בעוני". בפועל המצב לא משתנה
בעבר כבר הועלו מספר הצעות לשינוי:
- להעביר את האחריות למתן הסיוע למחלקות הרווחה.
- לצייד את הנזקקים בכרטיס אשראי, שהסכום בו יוקצה לרכישת מוצרי ייסוד בלבד. צעד זה ימנע, כפי שמסביר שר הרווחה מאיר כהן, את ההשפלה הכרוכה בעמידה בתור במרכז לחלוקת מזון.
והשאלה שנשאלת – האם לא הגיע לשים קץ לחגיגות השכר של מנהלים בעמותות ולהתנות סיוע ממשלתי לעמותה בגובה השכר של בכיריה?
כיום מתחייב טופס של ניהול תקין. אולי אחד מסעיפיו צריך להיות גובה השכר של המנהלים.
והעניים? ציבור הנזקקים? תמיד מקימים ועדות למאבק בעוני, אבל לא עלה על דעת מקבלי ההחלטות להקים ועדה למיגור העוני. מיגור, חיסול, העלמת העוני.
בקרוב יחלו הדיונים על תקציב 2023-2024. באותה הזדמנות רצינו להזכיר: מה עם העלאת קצבת הזקנה?
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו