על אף ניסיונותיו של חבר הכנסת עמיחי שיקלי למנוע את קיום הדיון, ועדת הכנסת תתכנס הבוקר (שני) כדי לדון בבקשה שהניח לפניה יו"ר מפלגת ימינה, ראש הממשלה נפתלי בנט, להכריז על שיקלי כפורש מסיעת ימינה.

בהתאם לתקדימים שנרשמו מאז נחקק החוק בשנת 1991, יש די והותר ראיות שיאפשרו לראות בשיקלי כמי שפרש, על אף שלא שלח מכתב רשמי שבו הודיע על עזיבת הסיעה.

"מאז מועד הקמת הממשלה, ועוד טרם הקמתה, בחר שיקלי לתת גט כריתות לסיעה ולפעול בניגוד מוחלט לעמדותיה", כתב בנט לפני שבועיים וחצי לוועדת הכנסת, "תוך ביצוע פעילות אקטיבית ומכוונת על מנת להכשיל את הסיעה, את הקואליציה ואת ממשלת ישראל. הלכה למעשה, מתחילת הדרך ח"כ שיקלי לא ראה עצמו כחלק מהסיעה".

סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת, שנחקק לאחר ימי "התרגיל המסריח" של שנת 1990, מיועד להיאבק בתופעה הפוליטית העכורה, של חברי כנסת המקבלים טובות הנאה בדמות תפקידים ומינויים, או הבטחות לטובות הנאה עתידיות, בתמורה להצטרפותם לסיעה אחרת במהלך כנסת מכהנת.

ישיבת סיעת ימינה כשעוד היו שבעה, 25 באפריל 2021 (צילום: ימינה)

בעוד שהמחוקק לא ראה אפשרות למנוע בגידה פוליטית שכזו ביחס לאותה קדנציה שאליה נבחר חבר הכנסת, הוא בחר להטיל סנקציות על יכולתו של אותו חבר כנסת לשוב ולהיבחר לכנסות הבאות.

בעוד שהמחוקק לא ראה אפשרות למנוע בגידה פוליטית שכזו ביחס לאותה קדנציה שאליה נבחר חבר הכנסת, הוא בחר להטיל סנקציות על יכולתו של אותו חבר כנסת לשוב ולהיבחר לכנסות הבאות

משכך, קובע חוק היסוד כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו בכנסת בסמוך לכך, לא יוכל לכהן בכנסת הבאה אחריה במסגרת סיעה המיוצגת בכנסת הנוכחית. להקים מפלגה חדשה כן, להצטרף למפלגה קיימת – לא.

סנקציה נוספת נקבעה בחוק יסוד הממשלה, ולפיה חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת, לא יוכל להתמנות לשר או לסגן-שר במהלך כהונתה של אותה כנסת. ובמילים פשוטות: הח"כ הפורש לא יוכל לקבל תמורה לא במזומן ולא בצ'ק דחוי.

כל הסנקציות הללו תקפות ביחס למי שפרש מסיעתו, ולא התפטר מהכנסת בסמוך – להבדיל מח"כ שהתפלג מסיעתו. הכללים המבחינים בין פרישה לבין התפלגות נקבעו תחילה בחוק הבחירות לכנסת, ובהמשך הועברו לחוק הכנסת.

אם שליש מחבריה של סיעה פרשו יחד – זוהי התפלגות. תיקון שיזמו בנט ויאיר לפיד מייד אחרי כינון הממשלה לפני עשרה חודשים, במטרה לפתות ח"כים מהליכוד להצטרף לקואליציה, קובע שגם פרישה של ארבעה חברי כנסת יחד מסיעה תהווה התפלגות.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד, 21 במרץ 2022 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

נותרה השאלה כיצד קובעים שחבר כנסת פרש מסיעתו, אם הוא עצמו לא הודיע על כך רשמית. חוק יסוד הכנסת נותן לכך תשובה חלקית בלבד: הוא מגדיר "פרישה מסיעה" כך:

"לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בעניין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו".

ומהי תמורה? חוק היסוד נותן הגדרה מרחיבה מאוד:

"במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו".

חדי העין יוכלו להבחין שהמפתח טמון במילה "לרבות" המופיעה בהגדרת פרישה מסיעה, המרמזת על כך שהדוגמה האחת והיחידה המופיעה אחריה – הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה בהצבעה שהוגדרה הצבעת אמון – אינה האפשרות היחידה המשקפת פרישה.

אמנם, הצבעה שכזו אף היא לא תיחשב לפרישה בכל מצב, אלא רק במצב שבו הצבעה זו נעשתה בתמורה להבטחה או להתחייבות, ערטילאיים ככל שיהיו. אך כאמור, לשון חוק היסוד מקפלת בתוכה אפשרות שהפרישה נלמדת גם מהתנהגות אחרת, שאינה הצבעה בתמורה.

עמיחי שיקלי בבית המשפט העליון בדיון על עתירתו נגד קיום ישיבת ועדת הכנסת בעניינו, 24 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בחוות דעת שכתבה היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, לקראת הדיון היום, היא ציינה כי "אין ספק כי ההגדרה אינה ממצה, ונכללות במונח זה התנהגויות נוספות שאינן מנויות בחוק היסוד".

בחוות דעת שכתבה היועצת המשפטית של ועדת הכנסת לקראת הדיון היום, היא ציינה כי "אין ספק כי ההגדרה אינה ממצה, ונכללות במונח זה התנהגויות נוספות שאינן מנויות בחוק היסוד"

חקיקה זו, כתבה ביולי 2019 נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, "נועדה להסדיר את היחסים שבין הסיעה ובין חבריה ולמנוע תופעות פסולות של עריקה ממפלגה אחת למפלגה אחרת תמורת טובת הנאה אישית או ציבורית".

הרציונל, הסבירה חיות, "הוא כי חבר כנסת נבחר במסגרת סיעה מסוימת בשל חברותו באותה סיעה. על כן פרישתו ממנה מהווה מעילה באמון שנתן בו הציבור".

דווקא דברים שכתב בשנת 2006 נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, פותחים פתח להשמעת טענה נגדית מצד ח"כ שיקלי.

ביחס להוראה הקבועה בחוק יסוד הכנסת, כתב ברק:

"תכליתה הינה לצמצם את האפשרות שחבר כנסת שנבחר במסגרת רשימת מועמדים מסוימת יפרוש מסיעתו יחד עם המנדט שנתן ציבור הבוחרים לרשימה שממנה פרש, ויפעל בכנסת באופן המנוגד למצבה ולעמדותיה של הסיעה, תוך סיכול רצון הבוחר".

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ברק לא העלה אז על דעתו כי עשויה להתעורר בעתיד טענה שלא חבר הכנסת הפורש הוא זה הפועל בניגוד למצעה של המפלגה ולהתחייבויותיה לציבור הבוחרים, אלא יתר הסיעה שממנה פרש.

ברק לא העלה אז על דעתו כי עשויה להתעורר בעתיד טענה שלא חבר הכנסת הפורש הוא זה הפועל בניגוד למצעה של המפלגה ולהתחייבויותיה לציבור הבוחרים, אלא יתר הסיעה שממנה פרש

מוזר שכך – הרי הדברים נכתבו אחרי סיבוב הפרסה האידיאולוגי של ראש הממשלה אריאל שרון, שיזם והוביל את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.

מכל מקום, אם הרציונל של החקיקה הוא למנוע מעילה באמון שנתן במפלגה ציבור הבוחרים, הרי ששיקלי יכול לטעון שלא הוא זה שהפנה עורף לבוחרי ימינה, אלא בנט ויתר חברי הסיעה. לא הוא פורש מהם, אלא הם פורשים ממנו.

מאז נוסף ההסדר בדבר פרישה מסיעה בחקיקה, בשנת 1991, קבעה הכנסת רק בשתי הזדמנויות כי חבר כנסת פרש מסיעתו – בניגוד לעמדתו שלו: הפעם הראשונה הייתה פברואר 2006 בעניינו של ח"כ מיכאל נודלמן, והפעם השנייה במרץ 2017 בעניינה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס.

בשני המקרים האלה לא נקבע במפורש שהח"כים הפורשים קיבלו תמורה כלשהי בעבור פרישתם. לכן, ועדת הכנסת בחנה את מכלול התנהגותם של חברי הכנסת לאורך תקופה ממושכת, על בסיס התבטאויותיהם והצבעותיהם, ומצאה באלה בסיס להחלטותיה.

אורלי לוי-אבקסיס בישיבת ועדת הכנסת בה הוכרזה כח"כ פורשת לבקשת סיעת ישראל ביתנו, 15 במרץ 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

זו הסיבה שבגללה לבקשת בנט בעניינו של שיקלי, שהוגשה לוועדת הכנסת, צורפו שני נספחים: האחד הוא טבלה ארוכה ובה למעלה מ-700 הצבעות במליאת הכנסת, שבהן הצביע שיקלי בניגוד לעמדת הקואליציה.

הנספח השני הוא רשימת התבטאויות של שיקלי מאז הקמת הממשלה: "ממשלה שדגלים שחורים מתנוססים מעליה"; "ראש ממשלה עם שישה מנדטים זו הזיה"; "אין לתאר את תחושת ההונאה והביזיון"; וכן שלל התבטאויות המלמדות על הדיאלוג ההדוק שבין שיקלי לבין יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו.

גם בלי הוכחת תמורה, מאגר הנתונים הזה לבדו מלמד על מכלול התנהלותו של שיקלי מאז הקמת הממשלה. אם תחליט ועדת הכנסת לאמץ את עמדתו של בנט ולהכריז על שיקלי כפורש, קשה מאוד לראות את ההחלטה מתהפכת בבית המשפט המחוזי או בעליון.