"זה ממש טירלול", אמר לי השבוע בעליהם המודאג של שני כלבים, ששמע על הצעת החוק החדשה לפיה מי שמחזיק כלב יצטרך לשלם למדינה אגרה שנתית בסך 3,500 שקל, ו-7,000 שקלים נוספים עבור כל כלב נוסף. עלייה תלולה משהו ביחס לאגרה הנוכחית שעומדת על כ-50 שקלים.
אבל הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה היא לא טירלול: היא הטרלה. אין לה שום סיכוי לעבור או אף להיות מקודמת בכנסת הנוכחית, והח"כים שניסחו אותה יודעים זאת היטב. הם לא רוצים חוק, הם רוצים להתריס ולעצבן. ולפי התגובות הנסערות בקרב ציבור בעלי הכלבים, הצליח להם.
אבל הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה היא לא טירלול: היא הטרלה. אין לה שום סיכוי לעבור או אף להיות מקודמת בכנסת הנוכחית, והח"כים שניסחו אותה יודעים זאת היטב
גפני ומקלב הם בין הח"כים היותר רציניים במשכן. גפני שימש במשך שנים כיו"ר ועדת הכספים עם גישה חברתית וחומלת באופן יחסי, ומקלב התבלט בין השאר כפעיל לקידום תחבורה ציבורית בשירות הבייס ששלח אותו לכנסת. דווקא משום כך, הנדידה שלהם למחוזות ההצקה הפופוליסטית כה מאכזבת.
בדברי ההסבר להצעת החוק הם אפילו לא מסתירים את העובדה שמדובר בניסיון לתקוע אצבע בעין: אתם, החילונים המבוססים, הטלתם מס על כלי הפלסטיק החד-פעמיים החביבים עלינו? אז אנחנו נקנוס אתכם על חיבתכם לחיות מחמד.
תל אביב היא העיר המובילה בישראל – ואחת המובילות בעולם פר נפש – עם מספר הכלבים הרשומים, כמעט 40 אלף, כשב-3,000 משקי בית יש שני כלבים. העיר החרדית בית"ר עילית, לעומת זאת, מדורגת אחרונה במספר חיות הבית בין ערי ישראל. המטרה של גפני ומקלב ברורה, אבל הם מתעקשים לעטוף אותה באריזה של דאגה לסביבה ושל הצורך לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של הכלבים הביתיים.
תל אביב היא העיר המובילה בישראל – ואחת המובילות בעולם פר נפש – עם מספר הכלבים הרשומים, כמעט 40 אלף, כשב-3,000 משקי בית יש שני כלבים. העיר החרדית בית"ר עילית, לעומת זאת, מדורגת אחרונה
רק שהטיעון שלהם מופרך מכל כך הרבה בחינות. שימוש במיסוי נועד לשנות הרגלי התנהגות: ובכן, אם מחר בבוקר הרבה פחות ישראלים יאמצו כלבים, קל וחומר ינטשו את הכלבים שלהם כדי להימנע מתשלום של אלפי שקלים לקופת המדינה, הנזק – גם הסביבתי – יהיה אדיר. גם כך ישראל מתקשה להתמודד עם תופעת הכלבים המשוטטים, שחוברים ללהקות וטורפים צבאים וחיות בר אחרות שנמצאות בסכנת הכחדה.
זה קורה, אגב, בעיקר בשולי ערים ויישובים בפריפריה, כך שהניסיון המוצהר לגבות מחיר מהאוכלוסייה המבוססת עלול לעלות ביוקר דווקא לשכבות המוחלשות. מעניין מה תושבי בית שמש, ששכונותיה החדשות סובלות מלהקות כלבים משוטטים שמהלכים אימה על הולכי הרגל, חושבים על הצעת החוק הזו.
לפי גפני ומקלב, החברה הישראלית נחלקת לשניים: חרדים עניים שמשתמשים בחד"פים, וחילוניים מדושנים שמאמצים חיות מחמד. התיאור הפשטני הזה מהווה המשך ישיר לסרטון הדוחה והמניפולטיבי מבית מדרשו של אריה דרעי, בו נראה ילד רעב שאמו מתקשה לקנות לו אוכל במכולת, בזמן שהלקוח החילוני מעמיס מזון לחתולים כי בשבילם הממשלה מצאה תקציב.
זה עוד ספין: גם הממשלות הקודמות, שש"ס הייתה חברה גאה בהן, תיקצבו במיליוני שקלים סירוס חתולי רחוב. גם אז וגם בממשלה הנוכחית, התקציב הזה אינו מספיק. אם גפני ומקלב רוצים לרסן את הגידול באוכלוסיית החתולים וההשפעה הסביבתית שלהם – למשל, לכידת ציפורים – הם צריכים לדרוש דווקא הגדלה של תקציבי הסירוס והעיקור של החתולים.
חברי כנסת שבאמת חרדים לסביבה, יכולים למשל לתמוך ולקדם את החוק להפסקת המשלוחים החיים שמגיעים לישראל בדרך הים ומהווים גיהינום מוסרי ונזק סביבתי. מי שדוגל בעקרון "המזהם משלם", צריך לגבות את התשלום לפני הכול מתעשיית הבשר, המזהמת מספר 1 של הפלנטה.
חברי כנסת שבאמת חרדים לסביבה, יכולים למשל לתמוך ולקדם את החוק להפסקת המשלוחים החיים שמגיעים לישראל בדרך הים ומהווים גיהינום מוסרי ונזק סביבתי
"ישראל הראשונה נדרשת להתגייס, לבחון הרגלים ישנים, במיוחד כאלו שהם בגדר מותרות, ולהתאימם למציאות הסביבתית העולמית", כותבים שני הח"כים, וצודקים לגמרי.
רוצים לגבות מהעשירים את מחירו האמיתי של הזיהום שהם מייצרים? הנה כמה רעיונות:
- ייקור משמעותי של תעריף החשמל החל מרמת הצריכה של העשירון/מאיון העליון;
- ייקור משמעותי של תעריף המים עבור מי שמשקה מדשאות ענק בווילות צמודות קרקע;
- הוזלה של התחבורה הציבורית על חשבון מיסוי של מכוניות יוקרה מזהמות.
אלה מטרות שראוי להסתער עליהן, אבל הרבה פחות נוח.
פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן חשוב לציין שאכן להיבטים מסוימים של עולם חיות המחמד יש השלכות סביבתיות מטרידות שדורשות חישוב מסלול מחדש.
בשנת 2009 פרסמו זוג פרופסורים מניו זילנד, ברנדה ורוברט וייל, ספר שעסק בהשפעות הסביבתיות של חיות הבית והגיעו למסקנה שטביעת הרגל האקולוגית השנתית של רועה גרמני שקולה לנהיגה ברכב 4×4 שנוסע 9,000 קילומטר בשנה.
עיקר הבעיה טמונה בכמויות הבשר שכלבים אוכלים, אבל בניגוד למיתוס אפשר להזין כלבים וחתולים באוכל צמחי, בריא והרבה פחות מזיק לסביבה.
גפני ומקלב היו יכולים לטפל בסוגיה הזו, או למשל לחתור להפסקת ההרבעה, המכירה והיבוא של כלבים גזעיים, אבל במקום לעסוק בבעיות האמיתיות הם העדיפו פשוט להטריל. וחבל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו