לפני כשבועיים הודיעה רוסיה כי היא מפסיקה את אספקת הגז לפולין ובולגריה מכיוון שלא עמדו בדרישותיה לבצע את תשלומי הגז ברובל רוסי במקום בדולרים. איום דומה הפנתה רוסיה לאוסטריה והונגריה, שעשויות להיות הבאות בתור.

מאז הטלת הסנקציות על רוסיה איים פוטין בתגובה כואבת באמצעות פגיעה באספקת הגז מרוסיה לאירופה. ניתוקן של פולין ובולגריה היה יישום ראשון של "נשק יום הדין הכלכלי" – ניתוק האספקה ממוסקבה יוצר בעיה קשה עבור שתי המדינות. אצל הפולנים מהווה הגז הרוסי 50% מהתצרוכת המקומית ואילו אצל בולגריה 100% מהתצרוכת!

רוסיה הודיעה לאחרונה כי היא מפסיקה את אספקת הגז לפולין ובולגריה, שלא עמדו בדרישותיה לביצוע תשלומי הגז ברובל רוסי במקום בדולרים. איום דומה הופנה לאוסטריה והונגריה

מאז פרוץ המלחמה עוסקים טובי המומחים בניסיונות קדחתניים להעריך האם פוטין יאשר שימוש בנשק לא קונבנציונלי, כימי או חלילה גרעיני. אלא שזה אינו נשק יום-הדין היחידי של רוסיה, לרשותה עומד נשק עוצמתי אחר בזירה הכלכלית, אספקת הגז הטבעי לאירופה.

רוסיה היא ענקית הגז הגדולה בעולם בפער משמעותי, בפער גדול מאחוריה נמצאות איראן, קטר וארצות-הברית. הלקוחות העיקריים של הגז הרוסי הן מדינות אירופה מגרמניה ומזרחה, חלק מהן יתקשו מאד לתפקד בלעדיו.

זאת הסיבה שלמרות החזית האחידה כנגד רוסיה והסנקציות הכבדות שהוטלו בתחומים אחרים, הוזרמו בחודשיים שחלפו מתחילת המלחמה לקופתה של רוסיה לא פחות מ-24 מיליארד יורו! ממכירת גז למדינות אירופה.

בראש רשימת הרוכשות נמצאת גרמניה עם יותר מ-6 מיליארד ואחריה איטליה שהזרימה לקופת הקרמלין 4.5 מיליארד יורו. מדינות נוספות שרכשו מרוסיה בסכומים גדולים הן צרפת, אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, בולגריה, טורקיה והולנד.

הגז משמש לחימום בתים והפעלת מכשירי חשמל, לייצור חשמל ולתחבורה. ניתוק האספקה מהווה פגיעה בלתי-נסבלת המורגשת באופן מיידי בחיי האזרח הפשוט ובתעשייה ובכלכלה של אותה מדינה.

רוסיה היא ענקית הגז של העולם. לכן, למרות החזית האחידה נגדה והסנקציות הכבדות שהוטלו בתחומים אחרים, הוזרמו מתחילת המלחמה לקופתה לא פחות מ-24 מיליארד יורו! ממכירת גז למדינות אירופה

אסף אוני, הכתב הכלכלי של עיתון "גלובס" המתגורר בברלין, תיאר בדוגמה פשוטה עד כמה שיפר הגז הרוסי את חיי הגרמנים בחורף הקפוא:

"כמעט בן לילה המציאות השתנתה. מלסחוב עשרים קילו פחם מהמרתף בדליים, להדליק בזהירות אש רצינית שתבעיר אותם לחלוטין ואז להזין את התנור מדי פעם בלבנים חדשות כדי לא לתת לאש להיכבות – עברנו לנוחות פשוטה של סיבוב כפתור ברדיאטור. בלי ריח, בלי עבודה ואפילו לא הרבה יותר יקר. עברנו במהירות מתנורי גז עצומים שייבשו את האוויר ויצרו חום מציק, לחום נעים במחיר לא יקר".

על-פי אוני, נכון להיום 75% מהדירות בברלין מחוממות בדרך זו, וזה עוד לפני שמדברים על חברות האנרגיה המובילות בגרמניה שמסתמכות באופן כמעט מוחלט על אספקת הגז מרוסיה.

סימנים להתקפלות גרמנית בפני רוסיה: ענקית האנרגיה "יוניפר" הודיעה כי היא תשלם לפי הדרישות הרוסיות לבנק גזפרום, וכי הן לא מפרות את הסנקציות הבינלאומיות. התלות הגרמנית בגז רוסי מעולם לא היתה מוחשית יותר. גרמניה רוכשת גז ב-220 מיליון אירו ביום. https://t.co/MFnbPhH1CP

— אסף אוני, ברלין (@AssafUni) April 28, 2022

רוסיה אחראית כיום ליותר מ-40% מאספקת הגז לאירופה כולה. התלות הזאת מעניקה לפוטין נשק כלכלי עוצמתי מאד בימים בהם נעשים מאמצים עולמיים להדק סנקציות קשות על כלכלת רוסיה.

רוסיה אחראית כיום ליותר מ-40% מאספקת הגז לאירופה כולה. התלות הזאת מעניקה לפוטין נשק כלכלי עוצמתי מאד בימים בהם נעשים מאמצים עולמיים להדק סנקציות קשות על כלכלת רוסיה

באחריות למצב נושאות באופן מובהק ממשלות גרמניה בשני העשורים האחרונים ויותר מכל, אנגלה מרקל שכיהנה כקנצלרית בין השנים 2005-2021. גרמניה, הכלכלה החשובה והגדולה ביותר באירופה העדיפה את חיבוק הדוב הרוסי ואת הערוץ הנוח של רכישה מאסיבית של גז רוסי על-פני פתרונות יקרים ומורכבים יותר.

ראשיתו של הקשר הגורדי בין רוסיה לגרמניה הונח אצל קודמה של מרקל, גרהרד שרדר, שחתם על עסקת "נורדסטרים 1" בשנת 2005, זמן קצר לפני שהפסיד למרקל בבחירות. "נורדסטרים" הוא צינור תת-ימי ענק המחבר ישירות בין צפון-רוסיה לגרמניה ועוקף את הערוצים הקיימים דרך אוקראינה ופולין.

הנחת צינור הגז הושלמה בשנת 2011 ומאותו יום הפכה את רוסיה לספקית של כ-40% מהגז הטבעי באירופה ואפשרה לגרמניה ושכנותיה להנות מאספקה ישירה וקבועה של גז טבעי שהחליף פתרונות מזהמים ומסורבלים יותר שהיו נהוגים עד אז.

כבר ב-2011, במעמד גזירת הסרט והפעלת "נורדסטרים 1", נחתמו טיוטות ראשונות להסכם העתידי של "נורדסטרים 2", שנועד להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן ולהגדיל את אספקת הגז מרוסיה לגרמניה.

ההסכם נחתם בסופו של דבר ב-2015 והיה אמור להגדיל משמעותית את הכמויות שרוכשת גרמניה מרוסיה וליצור בפועל תלות מוחלטת של גרמניה ברוסיה, וכנגזרת מכך של יתר מדינות אירופה שהיו אמורות לקנות מגרמניה חלק מהגז. הנחת צינור הגז השני הושלמה בסוף 2021, אך הפעלתו הוקפאה עם פרוץ המלחמה.

באחריות למצב נושאות במובהק ממשלות גרמניה ב-2 העשורים האחרונים ויותר מכל, הקנצלרית מרקל. גרמניה, הכלכלה החשובה באירופה העדיפה את חיבוק הדוב הרוסי על-פני פתרונות יקרים ומורכבים יותר

אם ידרשו יום אחד המתמודדים בשעשועון טריוויה דמיוני למצוא נושא עליו הסכימו שלושת הנשיאים האמריקאים האחרונים, המשימה תהיה קלה להפליא. נראה כי קיים נושא אחד ויחיד בו הייתה דעתם של אובמה, טראמפ וביידן זהה, התנגדות לעסקת "נורדסטרים 2" והאזהרות כי רוסיה תעשה שימוש אסטרטגי-פוליטי בתלות האירופאית.

מרקל התנערה מהאזהרות האמריקאיות, את "נורדסטרים 1" היא אומנם קיבלה כירושה מקודמה בתפקיד, אולם "נורדסטרים 2" שאמור להכפיל את שליטתה של רוסיה בשוק הגז האירופי כבר נמצא באחריותה הבלעדית.

Merkel Defends Russian Gas Pipeline Deal Without More US Sanctions | Voice of America – English – Merkel should tell Biden that the deal relates to Europe and the interests of Germany … The US should focus on its internal borders and national unity … https://t.co/KviKDtI3dS

— Lee Jay (@TheJayCalledLee) July 23, 2021

הדברים חמורים עוד יותר מפני שההסכם נחתם על רקע פלישתה של רוסיה לאי קרים והמלחמה הפנימית שפרצה בעידודה בחבל דונבאס שבמזרח-אוקראינה.

אם ב-2005, בה נחתם ההסכם הראשון, עוד ניתן לומר כי כוונותיו של פוטין בזירה העולמית ונחישותו לעמוד בהן לא הוערכו נכון במערב כולו, הרי שבשנת 2015 כבר לא היה מקום לספק. מלבד הזירה האוקראינית אליה פלש שנה קודם לכן, שנת 2015 גם הייתה השנה בה החלה המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, שאיפתו של פוטין להחזיר את רוסיה למעמד של מעצמת-על עולמית מעולם לא היו ברורות יותר. באותה שנה החליטה מרקל להעניק לו מתנה יקרה מפז (תרתי-משמע) ולאשר את פרויקט "נורדסטרים 2".

הנושא היחיד בו הייתה תמימות דעים בין אובמה, טראמפ וביידן, הוא התנגדות לנורדסטרים 2" ואזהרות כי רוסיה תעשה שימוש אסטרטגי-פוליטי בתלות האירופאית. מרקל התנערה מהאזהרות

לאישור המיזם קדמה כאמור שנה סוערת במיוחד באוקראינה (שהיא אחת הנפגעות המיידיות מהשת"פ הרוסי-גרמני). בתחילת 2014 סילקו אזרחי אוקראינה את הנשיא ויקטור ינוקוביץ' שהיה משת"פ נאמן של פוטין.

ינוקוביץ', שהתעקש למשוך את אוקראינה לכיוונה של רוסיה ולצמצם שיתופי פעולה עם האיחוד האירופי, מצא עצמו מול מחאת חורף סוערת שבסיומה הודח על-ידי אזרחי אוקראינה ונמלט באישון לילה למוסקבה, בה הוא מתחבא עד היום.

פוטין הגיב בפלישה מהירה לאי קרים והודיע על סיפוחו לרוסיה, מייד לאחר מכן החלה מלחמת אזרחים בחבל דונבאס במזרח-אוקראינה, המלחמה התנהלה בין קבוצות פרו-רוסיות שנתמכו על-ידי ממשל פוטין וביקשו לחבור לרוסיה לבין הצבא האוקראיני.

תגובת המערב לפלישה הרוסית הייתה עלובה. בניגוד למלחמה הנוכחית, אוקראינה לא זכתה לסיוע צבאי אפקטיבי, על רוסיה הוטלו סנקציות כלכליות בהיקף מוגבל, והמצב בו קרים מסופחת לרוסיה ובדונבאס מתקיימת מלחמה קבועה הפך למציאות מקובלת.

בפברואר 2015 נחתם הסכמת הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה. לחתימת ההסכם היו שותפות גרמניה וצרפת. מעורבותן של שתי המעצמות האירופאיות בהפסקת האש והאינטרס שלהן בה העלו תהיות.

בפברואר 2015 נחתם הסכמת הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה. לחתימת ההסכם היו שותפות גרמניה וצרפת. מעורבותן של שתי המעצמות האירופאיות בהפסקת האש והאינטרס שלהן בה העלו תהיות

האמריקאים חשדו שיש הסכמות שלא פורסמו, ובהן גרמניה וצרפת מסירות את הסנקציות מרוסיה. אלא שלא היה צורך בכך, כעבור מספר חודשים הגיעה התשובה, ממשלת גרמניה אישרה ביוני 2015 את פרויקט "נורדסטרים 2". מתנה גדולה בהרבה לפוטין מאשר הסרת הסנקציות שממילא לא היו רציניות.

הסכם בין גרמניה לרוסיה לא יכול היה להתקבל בצורה לגיטימית אילו לא הייתה קודמת לו הפסקת אש, וכך נפתרה החידה לגבי המעורבות הגרמנית-צרפתית באותה הפסקת אש צולעת, שהחזיקה מעמד פחות זמן מהפסקות האש בין ישראל לחמאס.

בהסכם המדובר הונח צינור גז שני באורך של יותר מ-1200 קילומטר, שמחבר ישירות בין רוסיה לצפון-גרמניה דרך הים הבלטי, תוך מעבר במימיהן של פינלנד, שבדיה ודנמרק, שהסכמתן נדרשה לצורך ביצוע העסקה.

בפרויקט "נורדסטרים" יש גם פגיעה קשה באוקראינה ופולין, מהלך אסטרטגי שקוף של פוטין שגרמניה שיתפה איתו פעולה בעצימת עיניים. נכון להיום רוב הגז הרוסי עדיין מוזרם לאירופה דרך פולין ואוקראינה.

במצב כזה רוסיה אינה יכולה לפגוע באספקה לשתי המדינות מבלי לנתק את הקשר עם יתר אירופה, שם נמצאים ה"לקוחות" הגדולים והחשובים יותר שלה.

"נורדסטרים" עוקף את שתי המדינות והופך את גרמניה לתחנת ממסר של גז אירופה כולה. הגרמנים  מקבלים את הגז ישירות מרוסיה, ופוטין יכול ברצותו לנתק את אוקראינה, פולין והמדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) מהגז מבלי שהמסחר עם גרמניה ויתר אירופה יפגע.

בפרויקט "נורדסטרים" יש גם פגיעה קשה באוקראינה ופולין, מהלך אסטרטגי שקוף של פוטין שגרמניה שיתפה איתו פעולה בעצימת עיניים. נכון להיום רוב הגז הרוסי עדיין מוזרם לאירופה דרך פולין ואוקראינה

נחישותה של מרקל להתקדם בהסכם נעשתה על אפם ועל חמתם של שלושה נשיאים אמריקאים. גם ממשלות פולין ואוקראינה השמיעו מחאות ואזהרות חוזרות. טיעוני המתנגדים היו אחידים, גרמניה מייצרת תלות מוחלטת שלה ושל רוב מדינות אירופה ברוסיה. הפסימיים הזהירו כי במצבים של מתיחות מדינית או עימות צבאי פוטין יעשה שימוש בתלות הזאת. היד על ברז האספקה תעניק לו נשק קריטי כאשר האירופאים נמצאים ללא אלטרנטיבה.

את הצעד החריף ביותר לסיכול המיזם ביצע דונלד טראמפ. הוא נקט בצעד חריג של הטלת סנקציות כלכליות על חברות גרמניות ושוויצריות שהיו שותפות בפרויקט. הפעולה של טראמפ התקבלה בתדהמה בגרמניה. ארצות-הברית לא נהגה מעולם להטיל סנקציות על מדינות שהן בנות בריתה.

לצעד האגרסיבי של ממשל טראמפ הייתה הצלחה חלקית. היו חברות אירופאיות שהעדיפו לפרוש מהפרויקט כדי להימנע מהגבלת פעילותן בארה"ב. הפרישה הביאה לעיכוב בלוח הזמנים אך לא לעצירה.

בגרמניה הורמה קרן מיוחדת ל"מיזמים סביבתיים-אקלימיים" שמטרתה המוצהרת הייתה לסייע לחברות אירופאיות שיפגעו מסנקציות אמריקאיות בגלל מעורבות ב"נורדסטרים".

ניסיונות אחרונים לשכנע את מרקל לסגת מברית (כלכלית) עם השטן נעשו לאחר שהאופוזיציונר הרוסי, אלכסיי נבאלני הורעל באכזריות בגז עצבים, אך ללא הועיל. בסוף שנת 2021 הושלמו העבודות וכעת הצינור מוכן להפעלה.

ניסיונות אחרונים לשכנע את מרקל לסגת מברית עם השטן נעשו לאחר שהאופוזיציונר הרוסי נבאלני הורעל באכזריות בגז עצבים, אך ללא הועיל. בסוף שנת 2021 הושלמו העבודות וכעת הצינור מוכן להפעלה

דווקא כאשר צינור הגז הארוך בעולם עומד מוכן להפעלה, הודיע אולף שולץ, יורשה של מרקל, כי הוא משעה את אישור הפעלת הצינור. ב-22.2, רגע לפני הפלישה הרוסית, נאלץ הקנצלר הגרמני להודיע על-כך בחירוק שיניים. עד אותו רגע גררה גרמניה רגליים ונקטה קו פייסני מול רוסיה, כאשר הסיבה לכך היא עסקת הגז הענקית.

והנה ברגע האחרון, כאשר היה ברור מעל כל ספק כי פניה של רוסיה למלחמה, נקט שולץ בפעולה שהפתיעה את הרוסים והודיע על השעיית ההפעלה של "נורדסטרים".

פוטין ואנשיו העריכו כי השפעת המיזם תהיה הפוכה, לשיטתם השלמת המיזם הענקי הייתה אמורה להבטיח שגרמניה לא תצטרף לסנקציות הבינלאומיות, מה שיאפשר לרוסיה לשרוד אותן בקלות יחסית.

כמו במקרים אחרים במלחמה הנוכחית, ההערכות של הקרמלין היו שגויות. התוצאה היא שצינור הגז הטבעי הגדול בהיסטוריה, שבבנייתו הושקעו 11 מיליארד דולר ואורכו מעל 1,200 קילומטר, עומד כעת מוכן להפעלה, אך ללא שימוש.

הקפאת "נורדסטרים" היא מכה אנושה לכלכלה הרוסית, הנתונה לסנקציות קשות, אך בה בעת מייצרת בעיה קשה גם לכלכלה הגרמנית ולשורת מדינות נוספות במזרח-אירופה.

כמו במקרים אחרים במלחמה זו, הערכות הקרמלין שגו. כך צינור הגז הטבעי הגדול בהיסטוריה, שבבנייתו הושקעו 11 מיליארד דולר ואורכו מעל 1,200 ק"מ, עומד מוכן אך ללא שימוש

במידה שהגרמנים יצליחו לעמוד בהחלטתם, מדובר בשינוי כיוון דרמטי מצדם. את התלות הקיימת ברוסיה הם אינם יכולים לנתק בשנים הקרובות, אך לפחות נבלמה המגמה של 20 השנים האחרונות במסגרתה הקשרים רק מורחבים ומעמיקים את התלות.

הקולות הנשמעים באירופה מאז פרוץ המלחמה מכים על חטא ועל שגיאה ארוכת שנים של התמסרות לרוסיה, אולם בין עצירת התהליך של הרחבת הקשרים לבין ניתוק התלות שכבר קיימת מפרידה דרך ארוכה.

חיבוק הדוב שנוצר בשנים הקודמות יוצר מצב שניתוק הקשרים הקיימים הוא בלתי-אפשרי לשני הצדדים. כפי שציינתי בכותרת ובפתיחת הכתבה, השליטה בגז היא "נשק יום-הדין" הכלכלי של רוסיה כנגד אירופה והכלכלה העולמית.

יחד עם זאת למטבע יש שני צדדים. מכירת הגז למדינות אירופה מכניסה לקופה הרוסית גם בימים אלה סכום ענק של 12 מיליארד בחודש. סגירת הברז לאירופה תנתק גם את תזרים המזומנים הזה מקופת רוסיה, מכה שהיא אינה מסוגלת לעמוד בה.

מה שיותר סביר שיקרה הוא שרוסיה תנסה לפורר את חומת הסנקציות הנוקשה שהוצבה מולה, על-ידי הוצאת לבנים מהחומה. כלומר לפגוע באספקת הגז בכל פעם למדינה אחרת. על-ידי כך לספוג הפסד כספי מצומצם, ומן הצד השני לדחוק את אותה מדינה אל הקיר ולאלץ אותה להתנתק מהברית נגד רוסיה. ניסוי הכלים הראשון לגישה זאת היה ההודעה על ניתוקן של בולגריה ופולין לצד אזהרה לאוסטריה והונגריה שהן יהיו הבאות בתור.

תקוותו של פוטין היא שהמדינות החלשות יותר לא יוכלו לעמוד בתנאים כאלה ויהיו הראשונות להרכין ראש. המצב הקיים מעניק לרוסיה מנוף עצום וסיכוי סביר ליצור סדקים משמעותיים בחומה שהוצבה נגדה מאז תחילת המלחמה. יש לה יכולת להזניק את מחירי החשמל והדלק במדינות התלויות בה, להביא לפשיטת רגל של חברות אנרגיה במדינות אלה, מדובר במכות לא פשוטות שלא בטוח האם כל ראשי המדינות הללו יוכלו לעמוד בהן.

למטבע יש שני צדדים. מכירת הגז למדינות אירופה מכניסה עדיין לרוסיה 12 מיליארד בחודש. סגירת הברז לאירופה תנתק גם את תזרים המזומנים הזה, מכה קשה מדי

כנגד זאת קיים גם תסריט אופטימי בהרבה. מאז תחילת המלחמה טעו פוטין ויועצים הקרובים טעויות קריטיות בהערכת הנחישות המערבית, צריך לקוות שגם הפעם הם יטעו.

השימוש שהחלה מוסקבה לעשות בגז כנשק פוליטי יכול ליצור אפקט בומרנג, קופסת אסימונים מהדהדים נפלה בחודשיים האחרונים בגרמניה ובמדינות נוספות לגבי הטעות ההיסטורית שבהתבססות מוחלטת על רוסיה.

מציאת תחליפים לגז הרוסי היא הנושא הבהול ביותר על סדר יומה של אירופה. אם יצליחו האירופאיות לשרוד את תקופת המעבר (שלא תהיה קצרה) ולנתק את התלות, תאבד רוסיה את הנשק האסטרטגי החשוב ביותר שלה (מלבד הנשק הגרעיני). תסריט כזה יהיה מכה קטלנית לכוחה הבינלאומי של רוסיה וגם לכלכלתה החבולה, שתאבד את אחד ממקורות ההכנסה היעילים ביותר שלה.

ד"ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא "כללי משחק בלוחמה א-סימטרית" זכתה בפרס הקרן ע"ש ענבר עטיה ז"ל למחקרים בנושא טרור. אחד ממקרי המחקר במלחמה היה מלחמת רוסיה-צ'צ'ניה.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקפה של הטענה הרוסית, כי הפלישה לאוקראינה נועדה לבצע "דה-נאציפיקציה" של מדינה זו. לברוב הוסיף כי אפילו להיטלר היה "דם יהודי", וכי כמה מן האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים. דבריו היו בבחינת שחרור קן ענק של צרעות.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקף טענת ה"דה-נאציפיקציה" באוקראינה, וכי אפילו להיטלר היה "דם יהודי"

יום לאחר מכן פרסם שר החוץ של ישראל, יאיר לפיד, גינוי חריף לדבריו של עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה, ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה.

שר החוץ לפיד הוא בנו של טומי לפיד, שכילד שרד בקושי רב, כמעט בדרך נס, את השואה, ודיבר על כך לא פעם. תגובתו של לפיד טיפוסית לצאצאים של ניצולי השואה, המגיבים ביתר חריפות מאשר ניצולים רבים בעצמם. הניצולים לרוב שקטים יותר ועגומים יותר. הם ראו הכל ושמעו הכל. הצאצאים כאילו נכנסים לנעלי הוריהם, השורדים, וחיים מחדש את חייהם.

מה מלמדים אותנו ההיסטוריה והמדע אודות שתי טענותיו של לברוב – "הדם" של היטלר והאנטישמים היהודיים?

למחרת פרסם שר החוץ לפיד גינוי חריף לדברי עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר.

אביו של היטלר נולד בשנת 1836 בעיר גראץ שבאוסטריה. האם התגוררו יהודים בגראץ לפני 1836? היסטוריונים רבים משיבים על שאלה זו בשלילה, בעוד שאחרים טוענים שכן, היו אז יהודים בגראץ. אבל גם אם צודקים אלה הטוענים שכן, האם נוכל לדעת בוודאות שאחד מאותם יהודים – מי? – קיים יחסי מין עם סבתו של היטלר, שבעקבות זאת ילדה ילד "בלתי-חוקי", שלא מנישואין, וילד זה הוא אביו של היטלר?

במאי 2019 סיכם כתב-העת המכובד "Journal of European Studies" את הנושא בלשון מלומדת זהירה:

"הקונצנזוס הנוכחי ביחס לסבו של היטלר מצד אביו אינו כולל בסיס רְאָיָיתִי איתן (אין, או שיש מעט מאוד, עדויות לגבי סבו של היטלר, או שבכלל היו יהודים בגראץ לפני שנת 1836). לפי ראיות אחרות, הנובעות ממקורות מוקדמים יותר, יתכן שהקונצנזוס הנוכחי הינו שגוי (יתכן שיהודים חיו אז בגראץ). מוצעות דרכים למחקרים נוספים, אשר עשויים לתת מענה לשאלה (כיום אנו יודעים קרוב לאפס – אנו זקוקים למחקר נוסף)".

האזכור המוקדם ביותר הידוע לגבי הסב היהודי שנטען כי היה להיטלר מיוחס להנס פרנק, יועצו המשפט האישי של היטלר וראש הממשל הנאצי בפולין הכבושה. ב-1946 נתלה פרנק, לאחר שהורשע בנירנברג כאחד מבכירי פושעי המלחמה הנאצים.

Study suggests Adolf Hitler’s paternal grandfather was Jewish | The Jerusalem post – this would be sick if true. Ichh. The thought of Hitler with Jewish blood. But my conclusion from reading this is the evidence is just not there https://t.co/TUxM47TL78

— Rabbi Shmuley (@RabbiShmuley) August 8, 2019

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר

האם הסיפור על הסב היהודי היה פשעו האחרון של פרנק, או אולי היה זה היטלר בעצמו, שרצה להפיץ את הסיפור כאשר ידע שהכל אבוד? להקניט את היהודים בהאשמה כי אחד מהם נושא בעקיפין באחריות לגורלם הנורא? לעולם לא נדע.

הסיפור בדבר סב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה.

האיש היה מרושע באופן כה קיצוני, עד שהוא בלבל את דעתם של רבים. הוא רצח מיליונים, עקר מיליונים מבתיהם, ושינה את ההיסטוריה העולמית באופן דרמטי, ולכן בני אדם לעולם לא יפסיקו להעלות שמועות וניחושים לגביו.

ומה יש למדע לומר על "דם" יהודי – או דם אחר כלשהו? ישנם ארבעה סוגים ראשיים של דם, ועוד מגוון של תת-סוגים. המדע מלמד אותנו כי לסוג הדם יש חשיבות עליונה לגבי תפקודו הגופני של אדם, אך אין הוא רלוונטי כלל לאופי או למוסריות של האדם. אולם "דם" שימש כמטאפורה לתכונות האופי העוברות, כביכול, בתורשה.

הייתה זו ספרד הקתולית של המאה ה-15 שהמציאה את האנטישמיות הגזענית, לא הדתית. החברה בחצי-האי האיברי רצתה ליצור מחסומים של אפליה נגד המספר הגדל והולך של יהודים שלא מכבר המירו את דתם, "הנוצרים החדשים". דרישות משפטיות להוכיח את "טוהר הדם" ((limpieza de sangre) לאורך מספר דורות אחורה סיפקו את המחסומים הנדרשים.

חוקי הגזע האנטישמיים של גרמניה הנאצית חיקו את האובססיה הספרדית העתיקה לגבי טוהר גזע או "דם". האם היו לכך הדים בהיסטוריה הרוסית ובנצרות האורתודוקסית? לברוב אמור לדעת את התשובות לשאלות אלה.

הסיפור בדבר הסב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מבין האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שלטענה זו יש בסיס היסטורי מוכר היטב. תומאס דה טורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, ראש האינקוויזיציה הספרדית במאה ה-15, הוציא להורג "חשודים" רבים, ומילא תפקיד מפתח בשכנועו של מלך ספרד, פרדיננד, לגרש את היהודים מספרד בשנת 1492. אולם במשפחתו של טורקמאדה עצמו היתה בעיית "דם" שהוסתרה. דודו היה “converso", כלומר נוצרי חדש/ממוצא יהודי.

זמן לא רב לאחר מכן פתח התיאולוג הגרמני יוהנס פפרקורן, שנולד כיהודי והמיר את דתו לקתולי, במלחמה נגד היהדות, לה הוא הקדיש את חייו. הוא תבע להשמיד את התלמוד ולהכריח את יהודי גרמניה להמיר את דתם, או שיגורשו או שישועבדו לעבדים.

לפחות בעולם המערבי, "שנאה עצמית" יהודית לא נעלמה מעולם. היא הופיעה בצורות בלתי-אנושיות נוראות, במיוחד במהלך התקופה הנאצית. בחלק מן הארצות הכבושות יהודים מעטים מאוד סייעו לגרמנים לגלות יהודים שהסתתרו ולמסור אותם לגירוש ולהשמדה. רק מעטים אולצו לנהוג כך. מה מניע את השנאה הזו, שיש כאלה המביעים אותה כיום כאשר הם מכחישים את זכות הקיום של מדינת ישראל (אין הכוונה לאלה המגנים את המדיניות הישראלית)?

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מהאנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שיש לה בסיס היסטורי מוכר היטב. לטורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, היה דוד יהודי מומר

כל המיעוטים החיים בקרב רוב, יודעים כי חברים אינדיבידואלים במיעוט צפויים להתרחק, להיסחף ולהתבולל. בכל דור ודור היו יהודים שהסתלקו מן היהדות בשקט. אולם כמה מהם חזרו לאחר מכן והצטרפו בקול גדול אל רודפי היהודים. אין לכך הסבר רציונלי. האם לברוב פגש טיפוסים כאלה בברית המועצות לשעבר? אין לכך מקבילות בהיסטוריה המודרנית של עמים אחרים. האם היהודים ייחודיים אפילו במובן זה?

ד"ר שלום סלומון ואלד מכהן כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. התמחותו היא בהיסטוריה של ציביליזציות (ספרו "עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות - לקחים לעם היהודי" הופיע ב-2014) וכן ביחסי ישראל עם סין והודו.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כידוע, פלש ובחש בשורה ארוכה של מדינות במהלך שנות שלטונו. הוא אחראי, ישירות או באמצעות רודנים בני חסותו, לכמה וכמה מלחמות אכזריות ומדממות, לפשעי מלחמה, לפשעים נגד האנושות, ולטבח עם לכאורה.

אפשר לומר די בביטחון שפוטין אחראי, במישרין או בעקיפין דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה קשה או אנושה במיליוני בני אדם, שלא לומר עשרות מיליוני בני אדם. אנשים שאיבדו את חייהם, או את יקיריהם, או את ביתם, או את עולמם, או את שלמות גופם או את שלמות נפשם, או את מולדתם או את פרנסתם. מיליונים ברחבי העולם שהופגזו, או נאנסו, או עונו, או נבזזו, או נשחטו או הפכו פליטים.

אפשר לומר שפוטין אחראי, במישרין או דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה במיליוני בני אדם שאיבדו את חייהם או חיי יקיריהם, את ביתם, מולדתם, פרנסתם, עולמם, שלמות גופם או נפשם

שלא לדבר על בני עמו שנכלאו, עונו, הורעלו, נרצחו, או נשכחו מאחור – גופות נרקבות על אדמת אויב.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה.

כידוע, גם בלי קשר לפוטין כדור הארץ בסכנה גדולה ועל ספו של מסלול בלתי הפיך לכיליון. משבר האקלים הגלובלי מאיים להחזיר את העולם – דרך שורת אסונות טבע קטלניים וקטסטרופות אקלימיות – לאותו מרק קדמוני מבעבע של נוזלים וגזים.

העולם, גם בלי קשר לפוטין, נמצא על זמן שאול. כדי לא להגיע לנקודת האל-חזור מתגייסים מנהיגי העולם, ברמה כזו או אחרת של יעילות, כדי להציב יעדים דחופים למעבר לאנרגיות ירוקות ולהפסקת פליטות החומרים המזהמים שחונקים את כדור הארץ. אבל פוטין?

פוטין חי בעולם הישן. בעולם שבו זה לגמרי סבבה להניע טורי משוריינים אינסופיים שמפגיזים מכל הבא ליד, להטיס אינספור מטוסים שיטילו אינסוף פצצות, לשגר אינסוף טילים ורקטות עם ראשי נפץ קונוונציונלים או לא.

Raining death #Azovstal pic.twitter.com/GLpmqo6tme

— Illia Ponomarenko ???????? (@IAPonomarenko) May 15, 2022

לגמרי סבבה מבחינת פוטין להשתמש בנשק כימי, בפצצות מצרר, בפצצות דלק אויר, בפצצות זרחן, בפצצות תרמיט שממטירות אש בטמפרטורות של 3500 מעלות צלזיוס, מתפזרות ומתלקחות כמו זיקוקים על שטחים עצומים, ממטירות מוות וחורבן, ממיסות מבנים ומותירות פגיעות מחרידות של בשר חרוך עד העצם וכשל נשימתי או כשל תפקודי של איברי הגוף, וכמעט אינן ניתנות לכיבוי במים.

טילים כאלה, ששוגרו השבוע למפעל הפלדה אזובסטל במריופול, לחופיו הצפוניים של ים אזוב, שם התבצרו תחת מצור והפגזות רוסיות הלוחמים האחרונים של מריופול. אלה אמנם הסגירו עצמם בימים אלה לצבא הרוסי ולגורלם העלום, אך הההפגזות החריפות הולידו סכנה חדשה.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה

כותבת חברת הפרלמנט האוקראיני לסיה וסילנקו, יחד עם העיתונות האוקראינית העצמאית "קייב אינדיפנדט": יתכן שההפגזות על מפעל אזובסטל פגעו במאגרי המימן הגופרתי לחופי ים אזוב. אם תתרחש דליפה של הכימיקלים המסוכנים לתוך הים, הם יהרגו את כל הצמחייה והדגה ולמעשה את כל החיים בים הזה. הים ייעלם, והנזק הסביבתי יהיה גלובלי.

#Russia bombing of #Azovstal likely damaged reservoirs of hydrogen sulfide. If that green stuff leaks into the Azov sea ALL flora and fauna will be killed. That sea will be no more. The environmental damage will have global effect pic.twitter.com/YtzxrYGbKm

— Lesia Vasylenko (@lesiavasylenko) May 18, 2022

כזכור, פוטין לא מנופף רק בנשק כימי ובאדישות פושעת לאפשרות דליפת כימיקלים, אלא פלש באלימות לשני מתחמים של כורים גרעיניים, בצ'רנוביל ובז'פוריז'ה, הכור הגדול באירופה.

פוטין לא מסתפק בזה. הוא מפזר גם איומים בנשק גרעיני על העולם. למעשה, כמעט כל דבר שאינו לרוחו, כולל סיוע צבאי הגנתי מוגבל למדינה שהותקפה צבאית על ידו, על אדמתה, ללא כל פרובוקציה – יכול להיות עילה לאיום בנשק גרעיני מצד פוטין או מצד שר החוץ שלו סרגיי לברוב.

אבל בשבועיים האחרונים, בטלוויזיה הממלכתית הרוסית (שופר שלטוני מובהק לאחר שכל ערוצי המדיה הביקורתיים נסגרו) – עלה איש הטלוויזיה דמיטרי קיסליוב, ושלף איום גרעיני ציורי ומופרע על בריטניה:

"אופציה נוספת היא להטיל במעמקי הים טיל תת מימי המכונה פוסידון, הוא ינוע למטרתו בעומק קילומטר ובמהירות של 200 ק"מ לשעה ויהיה בלתי ניתן לעצירה.

הוא יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני של הטורפדו הזה ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי אדיר בגובה 500 מטר, שמכיל כמובן כמויות אדירות של קרינה רדיואקטיבית.

"הטורפדו יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי רדיואקטיבי אדיר בגובה 500 מטר, שיטביע את בריטניה"

ברגע שהצונאמי יכה בחופי האיים הבריטיים הוא יטביע את בריטניה, ומה שיישאר יהפוך למדבר רדיואקטיבי שלא ראוי למחייה למשך הרבה מאוד שנים".

And another nuclear threat to the UK from Russian state TV's Dmitry Kiselyov:

He says his country's Poseidon nuclear underwater drone could cause a tsunami that would "plunge the British Isles into the depths of the sea" and turn them into a "radioactive desert" (with subs) pic.twitter.com/usElgqHeIG

— Francis Scarr (@francis_scarr) May 1, 2022

וזה לא האיום הגרעיני המפורש היחיד שנשקף מכיוונו של פוטין. שמחה בלוטניק העלה בטוויטר פוסט עם תמונה שנוטרה בתכנית טלוויזיה רוסית, לפיה יש "סבירות כי במקרה של מלחמת עולם, המתקפה הגרעינית של פוטין תחל על שלוש הערים – לונדון, פריז וברלין תוך 200 שניות, והדגישה כי אף אחד לא ישרוד. לפי טענה זו, פצצות האטום הרוסיות מגיעות לברלין תוך 106 שניות, לפריז תוך 200 שניות, וללונדון תוך 202 שניות.

מפת מתקפה אטומית על ערי העולם בתכנית טלוויזיה רוסית – צילום מסך מהטוויטר של שמחה בלוטניק

In Kharkiv, Russian troops completely destroyed Ukraine's only Center for Plant Genetic Resources. This was one of the largest world collections

They turned 10 K of samples to ashes, incl varieties that are hundreds y.o. and cannot be restored,–researcherhttps://t.co/hkYFf5McMN pic.twitter.com/zeN2lgJLVw

— Euromaidan Press (@EuromaidanPress) May 17, 2022

חוץ ממוזיאון הצמחים החשוב הזה, חלק גדול מהייצוא האוקראיני מתבסס על חקלאות. בעיקר על חיטה ושעורה. אוקראינה היא יצואנית החיטה החמישית בחשיבותה בעולם, והיא נקראת גם "סל הלחם של אירופה". או "אסם התבואה" העולמי.

החיטה הזו, שהייתה אמורה להזין יחד עם רוסיה שליש מהעולם, יוצאת מאוקראינה באוניות. אבל פוטין הטיל מצור על הנמלים ונתיבי השיט של אוקראינה בים אזוב ובים השחור, והחיטה נתקעה.

כעת אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. דיוויד ביסלי, ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם, הפציר בנשיא רוסיה לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב בגלל שהנמלים האלה נחסמים".

אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם הפציר בפוטין לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב"

אם מישהו ינסה לעשות את תחשיב החיים שאבדו, נפגעו, אוימו, הועמדו בסכנה, או עדיין עומדים בסכנה ברחבי העולם בגללו, ויוסיף את התרחיש שהוא מנופף בו של שימוש בנשק גרעיני, שיאיץ באופן חסר תקנה את משבר האקלים הגלובלי, נדמה לי שמעולם לא היה אדם, מלבד אדולף היטלר, שהיווה כזה איום על הפלנטה.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה