1
התנהלות שיפוטית מבישה
בית המשפט העליון נהג בפחדנות, כאשר החליט לפרסם שלשום (רביעי), שעות אחדות לפני תחילת חגיגות יום העצמאות, את פסק דינו בפרשת פינוי הפלסטינים המתגוררים במסאפר יטא בדרום הר חברון.
העיתוי מספר את כל הסיפור: השופטים ביקשו למנוע דיון ציבורי נרחב בפסק הדין, המכשיר את סילוקם של התושבים הפלסטינים מהאזור שבו התגוררו עשרות שנים.
העיתוי מספר את כל הסיפור: השופטים ביקשו למנוע דיון ציבורי נרחב בפסק הדין, המכשיר את סילוקם של התושבים הפלסטינים מהאזור שבו התגוררו עשרות שנים
לא הייתה כל בהילות לפרסם את פסק הדין דווקא כעת, דווקא כך. שתי העתירות הוגשו לפני למעלה מתשע שנים, בשנת 2013, על ידי האגודה לזכויות האזרח ועמה מאות פלסטינים תושבי המקום, ואף זאת כגלגול חדש של עתירות קודמות, שנדונו בבג"ץ מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, מאז החלטת צה"ל להכריז על האזור "שטח צבאי סגור", הידוע כ"שטח אש 918" על פני כ-30 אלף דונם.
השופט דוד מינץ כתב את פסק הדין, שעליו חתמו גם השופטים יצחק עמית ועפר גרוסקופף. מינץ מדגיש כי הוא דוחה את העתירות הן על הסף והן לגופן, תוך שהוא מפרט באריכות את השיהוי הרב שדבק בהעלאת טענות העותרים.
מינץ דוחה את טענות העותרים שלפיהן התושבים הפלסטיניים מתגוררים באזור התיישבות של קבע מזה עשרות בשנים, עוד בטרם הוכרז האזור כ"שטח אש", ולא "התיישבות עונתית" בלבד. העותרים אף צירפו תצלומי אוויר מלפני 1967, המוכיחים את קיומה של ההתיישבות במקום, אך את מינץ פחות מעניין מה הייתה המציאות בשטח קודם לכיבושו בידי צה"ל.
מלבד שיהוי, טענה המדינה גם ל"אי-ניקיון כפיים" מצד העותרים, שעניינו הפרה של צווי ביניים שאסרו על העותרים לבנות במקום. אפשר רק להישאר פעורי פה מול טענה שכזו, שכן תושבי דרום הר חברון סובלים, ככל הנראה יותר מכל האחרים, מנחת זרועם של כנופיות נערי הגבעות ופורעים יהודים אחרים.
כדי להשלים את ההתנהלות השיפוטית המבישה, בית המשפט גם דחה את בקשת ההצטרפות של "המועצה הכפרית מסאפר יטא" בנימוק שאין מדובר בגוף משפטי מוכר או בעל מומחיות בנושא, וכן את בקשתה להניח מסמכים נוספים על שולחנו של בית המשפט. שמא חששו השופטים שהמסמכים החדשים יסייעו להוכיח את טענות העותרים. "בקשה להצטרף כידיד בית המשפט אין משמעה התרת הרסן לצרף ראיות כמעין מקצה שיפורים", חתם מינץ.
בפסק הדין הזה, בית המשפט העליון מאשש את הטענות המופנות כלפיו לאורך השנים, כי הוא משמש זרוע שיפוטית של השלטון הישראלי להכשרת עוולות הכיבוש בשטחים.
בפסק הדין הזה, בית המשפט העליון מאשש את הטענות המופנות כלפיו לאורך השנים, כי הוא משמש זרוע שיפוטית של השלטון הישראלי להכשרת עוולות הכיבוש בשטחים
![תושב מסאפר יטא עתמאן אבו קביטה עם התעודה שמוכיחה כי הוא "תושב קבע במרחב התפר" (צילום: אלדד רפאלי)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/06/keepbig_eldad_rafaeli_annexation_24-1024x640.jpg "תושב מסאפר יטא עתמאן אבו קביטה עם התעודה שמוכיחה כי הוא "תושב קבע במרחב התפר" (צילום: אלדד רפאלי)")
מינץ פשוט מאמץ אחת לאחת את טענות המדינה, כאילו אינו מאמין בכוחם של שופטי העליון לזקוף את קומתם ולהכריע בניגוד לעמדה הרשמית של השלטונות. נמיכות הרוח והקומה הזו, שהופכת את השופטים למעין חותמת גומי של הממשלה, מעוררת ספקות בעצם הצורך בקיומו של בג"ץ.
2
האדמה רועדת בארצות הברית
היקום המשפטי האמריקאי עובר בימים אלה טלטלה גדולה, נוכח הפרסום באתר פוליטיקו לפני שלושה ימים, שחשף את טיוטת פסק הדין שכתב השופט סמואל אליטו, ושככל הנראה זוכה לרוב בקרב שופטי בית המשפט העליון בארה"ב, לביטול פסק הדין המונומנטלי רו נגד וייד משנת 1973.
משמעות הפסיקה החדשה היא שלאחר קרוב ל-50 שנה, לנשים לא תהיה עוד זכות חוקתית לבצע הפלה בארה"ב, וכל אחת מהמדינות בארה"ב תהיה חופשית לחוקק כאוות נפשה חוקים האוסרים על ביצוע הפלות.
משמעות הפסיקה החדשה היא שלאחר קרוב ל-50 שנה, לנשים לא תהיה עוד זכות חוקתית לבצע הפלה בארה"ב, וכל אחת מהמדינות בארה"ב תהיה חופשית לחוקק כאוות נפשה חוקים האוסרים על ביצוע הפלות
עצם ההדלפה לתקשורת של טיוטת פסק הדין, היא כשלעצמה חסרת תקדים. הכרעה שיפוטית הדולפת טרם זמנה היא פגיעה בקודש הקודשים של העבודה השיפוטית.
המקרה הקרוב ביותר שאירע בישראל בהקשר זה, היה הפרסום של העיתונאי ברוך קרא בפברואר 2008, בדבר התוצאות הצפויות בקרב חמשת השופטים שדנו בעתירות נגד עסקת הטיעון עם משה קצב.
קרא ידע לספר שהעתירות בדרך להידחות ברוב של שלושה נגד שניים, ושנשיאת העליון דורית ביניש נמצאת בין שופטי המיעוט. אך הוא לא החזיק בידו את מסמך פסק הדין, שפורסם במלואו כעבור יומיים.
ההחלטה של מי מבין עובדי בית המשפט העליון בארצות הברית להדליף את טיוטת פסק הדין השבוע, מלמדת על תחושת החירום השוררת בצד הליברלי, ועל התחושה שהאדמה רועדת וכי שום תקדים משפטי, מבוסס ככל שיהיה, אינו מוגן מפני ביטול.
ההחלטה להדליף את טיוטת פסק הדין השבוע, מלמדת על תחושת החירום השוררת בצד הליברלי, ועל התחושה שהאדמה רועדת וכי שום תקדים משפטי, מבוסס ככל שיהיה, אינו מוגן מפני ביטול
מוקדם עדיין לנתח את המשמעויות מרחיקות הלכת הצפויות לפסק הדין הזה, אם אכן לא יעבור שינוי משמעותי בין הטיוטה לבין הנוסח הסופי, וההשלכות של פסיקת בית המשפט כי מגילת זכויות האדם שבחוקה אינה מבטיחה אוטונומיה מלאה של נשים על גופן. עם זאת, כדאי להעיר שתי הערות נוכח ההשוואה המתבקשת בין ההתפתחות במשפט האמריקאי לבין הנסיבות החוקתיות השוררות בישראל.
האחת היא, בדבר עצם משמעותה של חוקה. במשך שנות דור נוהגים לומר בישראל, כי מצב זכויות האדם אצלנו רעוע יותר מאשר במדינות שיש בהן חוקה משוריינת הכוללת מגילת זכויות אדם.
בישראל אין חוקה שלמה ומשוריינת, ובמקומה יש שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד חופש העיסוק), שגם אותם רשאית הכנסת לשנות ואף לבטל ברוב קואליציוני רגיל. מכאן שאין בעצם שום חסם פורמלי המונע מהשלטון לפגוע בזכויות האדם.
פסק דינו העתידי של בית המשפט העליון האמריקאי מלמד שגם כאשר יש חוקה משוריינת, וגם כאשר היא כוללת מגילה של זכויות האדם – הזכויות עדיין אינן משוריינות מפני פגיעה.
פסק דינו העתידי של בית המשפט העליון האמריקאי מלמד שגם כאשר יש חוקה משוריינת, וגם כאשר היא כוללת מגילה של זכויות האדם – הזכויות עדיין אינן משוריינות מפני פגיעה
בסופו של דבר, אין בשום מדינה חוקה הכוללת כל זכות אפשרית. גם בהקשר של זכויות, החוקה מונה זכויות עיקריות בלבד – ואלה נתונות לפרשנות של בתי המשפט בדבר יישומן במגוון מצבים ואפשרויות. אין תחליף לעבודת בתי המשפט בהקשר הזה.
ההערה השנייה נוגעת לרעיון השימוע הפומבי למועמדים לבית המשפט העליון. בישיבתה האחרונה של הוועדה לבחירת שופטים הוחלט פה-אחד לאמץ את יוזמתו של שר המשפטים גדעון סער, שזכתה לתמיכת נשיאת העליון אסתר חיות, לקיים שימוע פומבי, שישודר בשידור חי, של הראיונות המתקיימים למועמדים לעליון בוועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. כפי שכבר נכתב כאן, זה רעיון בעייתי ומסוכן, שחסרונותיו עולים בהרבה על יתרונותיו.
כעת מתברר, באמצעות הדוגמה האמריקאית שממנה נשאבה היוזמה של סער, כי מדובר גם במכשיר בלתי אפקטיבי, שאין בו כדי לסייע בניבוי התנהגותו העתידית של המועמד על כס השיפוט.
מועמדיו של דונלד טראמפ לבית המשפט העליון, המאיישים כיום שליש ממושבי הערכאה השיפוטית הבכירה, זימרו בעת השימוע שלהם בסנאט זמירות מסוימות ביחס לפסק דין רו, שמהן עלה כי מדובר בפסק דין שהפך לחלק מהמארג המשפטי הנוהג בארה"ב, שבו אין לפגוע. כעת מסתמן כי כשמגיעה עת ההכרעה, ההצהרות המוקדמות שלהם מאבדות מחשיבותן, ונותרות בגדר מילים יפות ללא כיסוי.
3
שקד עושה "פורום שופינג"
שרת הפנים איילת שקד אינה רווה בשבועות האחרונים נחת מפסיקותיה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בנוגע לכניסתם לישראל של פליטים אוקראינים שאינם יהודים.
השבוע פורסם כי אגמון-גונן פנתה בתלונה נגד שקד ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד שקד בחשד לביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט.
אין בדברים האלה אמת. כל שעשתה אגמון-גונן היה לקבוע, במסגרת החלטה שיפוטית, כי הפרוטוקול וההחלטה יעברו לעיונה של היועמ"שית, נוכח מה שמסתמן כאי-ציות של רשות האוכלוסין לפסקי דין מחייבים.
במקביל, החליטה שקד לנקוט תרגיל בירוקרטי במטרה להוציא מידיה של אגמון-גונן את הדיון בעתירות המנהליות הללו. השיטה: שקד הורתה כי בעניינם של מבקשי מקלט מאוקראינה ההחלטה לא תתקבל על ידי מנהל המחוז ברשות האוכלוסין, אלא בידי מנהל הרשות עצמו, תומר מוסקוביץ.
השיטה: שקד הורתה כי בעניינם של מבקשי מקלט מאוקראינה ההחלטה לא תתקבל על ידי מנהל המחוז ברשות האוכלוסין, אלא בידי מנהל הרשות עצמו, תומר מוסקוביץ
כתוצאה מכך, עררים על החלטותיו יידונו בבית הדין לעררים בירושלים ולא בתל אביב, ועתירות מנהליות על החלטות בתי הדין הללו יידונו בבית המשפט המחוזי בירושלים – ולא אצל השופטת אגמון-גונן במחוזי בתל אביב.
הנחייתה של שרת הפנים מהווה הפרה בוטה של העיקרון אשר לפיו אסור לבעלי דין לעשות "פורום שופינג". בתי המשפט אינם מאפשרים לבעלי דין לקבוע מי יהיו השופטים שידונו בעניינם, וכתוצאה מכך היד קפוצה מאוד בהיענות לבקשות פסלות של שופטים. אותו עיקרון חייב לחול גם על המדינה, גם במקרים שבהם היא – כבעל דין – אינה מרוצה מפסיקותיו של שופט מסוים.
הפתרון מונח לפתחה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ומצוי בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, המסמיך את נשיא בית המשפט העליון להעביר דיונים בתיקים בבתי משפט השלום והמחוזיים לבתי משפט אחרים באותה דרגה.
חיות אפילו אינה זקוקה לפנייה של אחד הצדדים לשם כך – החוק מסמיך אותה לפעול באופן יזום.
בהקשר הנוכחי, על חיות לעשות שימוש בסמכותה זו, שאף אינה מחייבת הנמקה, כדי להעביר מסר ברור לשקד, ולפיו הרשות השופטת לא תאפשר לממשלה לנקוט תרגילים במטרה להביא לפסילתו הלכה למעשה של שופט.
על חיות לעשות שימוש בסמכותה זו, שאף אינה מחייבת הנמקה, כדי להעביר מסר ברור לשקד, ולפיו הרשות השופטת לא תאפשר לממשלה לנקוט תרגילים במטרה להביא לפסילתו הלכה למעשה של שופט
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם