חיסולו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה, אינו מספיק כדי להכות בהנהגת חמאס, הדוחפת להסלמה ולאינתיפאדה מזויינת נגד ישראל. הדרג המדיני חייב לאמץ את שיטתו של אריאל שרון ז"ל ולחסל את הנהגת חמאס בשטחים ובחו"ל באופן קבוע ושיטתי. ישראל נמצאת במצב של מלחמת התשה ארוכה.

יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה הסתובב בסוף השבוע בג'יפ המפואר שלו בעיר עזה, והתמונות שודרו בערוץ אל-אקצא של חמאס בלווי כותרת מפיו האומרת: "אנו חיים חיים נורמלים ולא עושים חשבון לאף אחד".

סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה, הסתובב בסופ"ש בג'יפ המפואר שלו בעיר עזה, והתמונות שודרו בערוץ אל-אקצא של חמאס בלווי כותרת מפיו האומרת: "אנו חיים חיים נורמלים ולא עושים חשבון לאף אחד"

סינוואר ניסה להפגין ביטחון עצמי רב נוכח הקריאות באמצעי התקשורת הישראליים ושל בכירים לשעבר במערכת הביטחון לחסל אותו בעקבות הפיגוע הרצחני בעיר אלעד.

שימו לב לג'יפ המפואר של יחיא סינוואר ולעובדה שהחל ללבוש ז'קט בפומבי, בקרוב תגיע גם העניבה.
הוא מרגיש בעננים ומאמין שהוא המנהיג של העם הפלסטיני ויורשו של יאסר ערפאת.
וממשלת בנט מחזקת ומעצימה את המיתוס הזה. https://t.co/9CN5OSEHSC

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 8, 2022

יחיא סינוואר כבר הצדיק את חיסולו האפשרי על ידי ישראל בשנה שעברה, כאשר יזם ביחד עם מוחמד דף, המפקד העליון של הזרוע הצבאית של חמאס, ירי רקטות לעבר ירושלים, וכפה על ישראל מערכה צבאית שנקראה "חרב ירושלים".

כבר אז הכריז עליו שר הביטחון בני גנץ כי הוא "בן מוות", אולם כעבור כמה שבועות ישראל נתנה לו חסינות באמצעות המודיעין המצרי ופנתה לאפיק של הרגעת רצועת עזה על פי המתווה המצרי, שהחזיק כמה חודשים כמעט ללא ירי רקטות לעבר ישראל.

הנאום המתלהם של יחיא סינוואר לפני כמה ימים, הראשון מאז סיום מבצע "שומר החומות", שבו  הסית בין היתר את ערביי ישראל להשתמש בנשק חם ונשק קר נגד מדינת ישראל וקרא לשימוש בסכינים וגרזנים, בצירוף עם הפיגוע המזעזע בעיר אלעד, עוררו רגשות זעם ונקם בקרב בכירים במערכת הביטחון ובקרב הפרשנים השונים באמצעי התקשורת. אלה יצאו בקמפיין חסר תקדים הקורא לממשלת ישראל להורות על חיסולו.

חיסול מנהיגי חמאס איננו דבר שלא נעשה בעבר. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הורה למוסד הישראלי לחסל את מנהיג חמאס ח'אלד משעל בירדן, אך המבצע נכשל. ראש הממשלה אריאל שרון הורה לחסל את כל צמרת חמאס, החל ממייסד התנועה השיח' אחמד יאסין ועד ליורשו עבד אלעזיז אלרנטיסי, ושר הביטחון אהוד ברק הורה לחסל את רמטכ"ל חמאס אחמד אלג'עברי.

החיסולים של מנהיגי ארגוני הטרור אינם פותרים את בעיית הטרור אך הם בהחלט משבשים את מערכת קבלת ההחלטות, התכנון והביצוע בארגון חמאס ויש להם גם אפקט של הרתעה וריסון.

החיסולים של מנהיגי ארגוני הטרור אינם פותרים את בעיית הטרור אך הם בהחלט משבשים את מערכת קבלת ההחלטות, התכנון והביצוע בארגון חמאס ויש להם גם אפקט של הרתעה וריסון

בארה"ב אין בכלל שאלה אם יש לחסל את מנהיגי ארגוני הטרור שעושים פיגועים נגד חיילי ואזרחי ארצות הברית.

הנשיא אובמה הורה על חיסולו של מנהיג אלקאעדה אוסאמה בן לאדן, הנשיא טראמפ הורה על חיסולו של אבו בכר אלבגדאדי מנהיג דאע"ש, ועל חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" של "משמרות המהפכה" האיראניים, ואילו הנשיא ביידן הורה על חיסולו של עבאללה קרדאש, המנהיג החדש של ארגון דאע"ש.

ישראל בנתה את יחיא סינוואר

ההתבטאויות האלה של גורמי הביטחון הבכירים בדבר חיסולו האפשרי של יחיא סינוואר הן חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד חמאס. גם אם הן נכונות בחלקן, הן חסרות ערך הרתעתי ואפילו מזיקות, מכיוון שהן מחזקות את מעמדו של יחיא סינוואר בקרב הציבור העזתי.

תהלוכת ענק ברחובות ח'אן יונס בדרום הרצועה לתמיכה במנהיג חמאס יחיא סינוואר. https://t.co/xy3Ui1HvVs

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 8, 2022

הן גם מעידות על חוסר ההבנה של המודיעין הישראלי את תהליך קבלת ההחלטות בחמאס. גורמים בחמאס מדגישים כי ההסלמה מול ישראל איננה גחמה אישית של יחיא סינוואר אלא החלטה של מועצת השורא של התנועה. זאת משום שיש לה השלכות אסטרטגיות על חייהם של 2.3 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ועל היחסים של תנועת חמאס עם מדינות ערב והעולם האסלאמי.

התבטאויות גורמי הביטחון הבכירים בדבר חיסול סינוואר הן חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד חמאס, אך חסרות ערך הרתעתי ואפילו מזיקות, כי הן מחזקות את מעמדו בקרב הציבור העזתי

למערכת הביטחון הישראלית יש תפקיד חשוב בבניית מעמדו של יחיא סינוואר בחמאס. היא זו ששיחררה אותו מן הכלא ב-2011 במסגרת “עסקת שליט”, דבר שסייע לו לפרוץ קדימה לצמרת הארגון, היא גם זו שתדרכה את אמצעי התקשורת בישראל כי מדובר "במנהיג פרגמטי שמעוניין בהבנות הרגיעה עם ישראל".

אחרי שיחיא סינוואר הפתיע את המודיעין הישראלי והורה לתקוף את ירושלים ברקטות ב-21 במאי 2021, והכריז על מערכת “חרב ירושלים”, שינה המודיעין הישראלי את הגישה אליו, התקליט החדש שהחל להתנגן במערכת הביטחון הינו שמדובר באדם מסוכן וקיצוני.

מיד לאחר תום מבצע “שומר החומות” יצא יחיא סינוואר בגלוי לאמצעי התקשורת ואיתגר את ישראל לנסות ולפגוע בו. הוא אף טייל ברגל ברחובות עזה מלווה בצוותי טלוויזיה.

יחיא סינואר יודע גם להתל ולרמות את המודיעין המצרי, הוא הפתיע גם את מצרים במהלכים שלו בחודש מאי שעבר, בהחלטה על היציאה למלחמה בישראל. עד היום, מה שמכתיב את התנהלותו הם האינטרסים של חמאס כארגון טרור וגם האינטרסים האישיים שלו.

עיתון "אלקודס":

המתווכים העבירו מסר לארגונים ברצועת עזה כי ישראל איננה מעוניינת בהסלמה ולא תבצע שום חיסול של בכיר פלסטיני.
"ההתנגדות ומנהיגיה אינם מאויימים מצד ישראל" pic.twitter.com/ixcQtkZH6O

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 8, 2022

יחיא סינוואר נמצא כעת בתחרות קשה מול צאלח אלעארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה, שהוביל בהצלחה את השתלטות חמאס על הר הבית במהלך חודש רמדאן ואת הפיגוע באריאל, עקב כך גדלה הפופולריות שלו בצמרת הארגון.

בין סינוואר לאלעארורי יש יריבות חריפה, שניהם מתחרים על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס שאותו ממלא כעת אסמעיל הניה.

מדובר בקדנציה השנייה של אסמעיל הניה והוא לא יוכל להמשיך בתפקיד, על פי התקנון הפנימי של חמאס שמגביל אותו לשתי קדנציות, לכן כבר כעת החל קרב הירושה.

למערכת הביטחון תפקיד חשוב בבניית מעמד סינוואר. השחרור מהכלא ב-2011 סייע לו לפרוץ לצמרת הארגון, והיא זו שתדרכה את התקשורת כי מדובר "במנהיג פרגמטי שמעוניין בהבנות הרגיעה עם ישראל"

מה צריכה ישראל לעשות? שני דברים דחופים.

1

הורדה דרמטית של כל העיסוק התקשורתי בכל הקשור ליחיא סינוואר מסדר היום והשתקת כל השופרות בתקשורת שעסקו בנושא.

2

קבלת החלטה מיידית על חיסולו הפיזי של סינוואר בעיתוי המודיעיני והמבצעי המתאים.

קריקטורה- המסר של הזרוע הצבאית של חמאס לשגר רקטות לעבר ישראל אם יחוסל יחיא סינוואר. pic.twitter.com/naxA9xUufO

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 8, 2022

סינוואר תמיד היה מחבל מסוכן וצמא דם. הוא רצח במו ידיו במהלך האינתיפאדה הראשונה כמה פלסטינים שנחשדו בשת”פ עם ישראל, בעודו ראש מנגנון הביטחון של חמאס המכונה “אל-מג’ד” שתפקידו היה לצוד משתפי פעולה עם ישראל.

סינוואר תמיד היה מחבל מסוכן וצמא דם. הוא רצח במו ידיו במהלך האינתיפאדה ה-1 פלסטינים שנחשדו בשת”פ עם ישראל, בעודו ראש מנגנון הביטחון של חמאס, “אל-מג’ד” שנועד לצוד משת"פים עם ישראל

מי שידע “לטפל” היטב בהנהגת החמאס היה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז”ל. הוא לא התרגש מההערכות המלומדות של המודיעין הישראלי, הוא הבין היטב את ההיגיון הרצחני של של מנהיגי חמאס צמאי הדם. “אם חולפים כמה ימים והם לא הרגו יהודי מתחיל לגרד להם בידיים”, אמר לי פעם שרון בשיחה אישית.

לכן הוא התעלם מכל האזהרות של מומחי הביטחון ולא היסס לחסל בקור רוח את מייסד ארגון חמאס השיח’ אחמד יאסין ועוד שורה של מנהיגי חמאס מהשורה הראשנה: עבד אלעזיז רנטיסי, אסמעיל אבו שנב, אברהים מקאדמה, ואחרים. אריאל שרון ניסה גם לחסל את רב המחבלים מוחמד דף אך הוא נפצע בעת ניסיון החיסול והצליח להימלט.

לכן, טוב יעשה ראש הממשלה נפתלי בנט אם יאמץ את הגישה של אריאל שרון להנהגת החמאס. שרון ידע שכל מנהיג שיחוסל יוחלף באחר אבל זה לא הדאיג אותו, “נחסל גם את המנהיגים החדשים” הוא נהג לומר. ”הם צריכים לדעת שהם ישלמו מחיר אישי כבד על הפעלת טרור נגד ישראל”.

להנחית מכה חזקה על הנהגת חמאס

חיסולו של יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה אינו מספיק כדי להכות בהנהגת חמאס הדוחפת לאינתיפאדה מזויינת נגד ישראל.
הדרג המדיני חייב לאמץ את שיטתו של אריאל שרון ז"ל ולחסל את הנהגת חמאס בשטחים ובחו"ל באופן קבוע ושיטתי, ישראל נמצאת במצב של מלחמת התשה. pic.twitter.com/zcKAqqoWx1

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 8, 2022

הדרג המדיני בישראל חייב לאמץ את דפוס החשיבה הערבי-מוסלמי במזרח התיכון ולהפסיק לחשוב במונחים ישראלים בשפה העברית.

בזירה של המלחמה בטרור רק הכוח מדבר, וחיסול יחיא סינוואר הוא צעד ראשון שמתחייב. אך הוא אינו מספיק. החיסול חייב לכלול את כל צמרת חמאס, אם לא בבת אחת אז בשלבים.

שרון לא התרגש מההערכות המלומדות של המודיעין הישראלי והבין היטב את ההיגיון הרצחני של של מנהיגי חמאס: “אם חולפים כמה ימים והם לא הרגו יהודי מתחיל לגרד להם בידיים”, אמר לי פעם שרון בשיחה אישית

הנהגת הטרור של חמאס היא הידרה עם כמה ראשים. בראש הזרוע המדינית עומד אסמעיל הניה השוהה בקטאר, ברצועת עזה עומדים בראש הזרוע הצבאית יחיא סינוואר ומוחמד דף, ובלבנון וטורקיה נמצאים צאלח אלעארורי וסגנו זאהר ג'בארין האחראים של שטחי הגדה.

הרשימה היא ארוכה, המודיעין הישראלי על זרועותיו מכיר אותה היטב, החיסולים צריכים להיות גם בשטחים וגם בחו"ל. המוסד הישראלי צריך לקחת חלק בהם. החיסולים צריכים להיות שיטתיים ורציפים כי אנחנו במלחמת התשה ארוכה.

סביר מאוד להניח שחיסול של יחיא סינוואר יביא לחידוש ירי הרקטות מרצועת עזה לעבר ישראל ולסיבוב לחימה חדש. אבו עוביידה דובר הזרוע הצבאית של חמאס הזהיר אמש כי חיסול יחיא סינוואר ומנהיגים אחרים בהתנגדות "הוא התרת רעידת אדמה באזור שתביא לתגובה חסרת תקדים".

ערוץ אל-מיאדין הלבנוני דיווח אמש כי חיסול יחיא סינוואר יביא לחידוש פיגועי ההתאבדות בערי ישראל ולירי רקטות על גוש דן.

בכל מקרה, צה"ל המליץ לדרג המדיני שלא לחסל כעת את יחיא סינוואר, והדרג המדיני קיבל את ההמלצה עוד לפני דיון בקבינט. המסר הועבר גם למודיעין המצרי.

צה"ל המליץ לדרג המדיני שלא לחסל כעת את יחיא סינוואר, והדרג המדיני קיבל את ההמלצה עוד לפני דיון בקבינט. המסר הועבר גם למודיעין המצרי

סבב לחימה חדש ברצועת עזה הינו רק עניין של זמן ואין מנוס ממנו. חמאס עוסק בעצם ימים אלה בשיקום המנהרות וארסנל הרקטות שלו שנפגעו במבצע "שומר החומות".

עדיף שישראל תיקח את היוזמה לידיה ותבחר בעיתוי שמתאים ביותר עבורה ותנחית מכה מקדימה על חמאס. המלחמה היא בלתי נמנעת.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

אני מבין ממספר ציטוטים שפורסמו מספרו של הפילוסוף הדגול אבישי בן חיים, שהוא טועה טעויות עובדתיות מביכות במסגרת התאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדיק את האפרטהייד, את הפשיזם המתקרבן, את פולחן האישיות ואת התמיכה במדיניות כלכלית מחרידה שעוצבה בידי נתניהו: מדיניות שפוגעת בשכבות המוחלשות, מרסקת את מעמד הביניים, מרוקנת את רוב הישראלים מכספם ומעצימה פערי ענק.

אני מבין מציטוטים שפורסמו מספרו, שאב"ח טועה טעויות עובדתיות מביכות בתאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדקת האפרטהייד, הפשיזם המתקרבן, פולחן האישיות והתמיכה במדיניות כלכלית נוראה

לא הופתעתי ככה מאז שהשמש החליטה להפתיע ולצוץ הבוקר בשמים.

ספרו של אבישי בן-חיים נפתח בדוגמאות לשירים שמוכיחים את תאוריית ישראל השניה. הדוגמא הראשונה: "ב-1978, שנה אחרי המהפך, מתחילים לשיר בכוונה גדולה" את שירו של אריק איינשטיין שבו הוא מחד אומר שהוא אוהב את ארץ ישראל, ומצד שני – שהוא "עצוב כל כך". "אי אפשר שלא לתהות", כותב אבישי, "למה>

— איתי רום itay rom (@itayr2) May 20, 2022

דיור ציבורי? מחירי דיור אנושיים? זכות לקורת גג? חלוקת קרקעות מדינה שונה ושוויונית? הזכות הבסיסית לרפואה ראויה? מערכת חינוך ממנה בורחות המורות בשל שכר הרעב המשפיל? מערך רווחה קורס שמעניק שכר רעב משפיל לעובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות? מתמחות ברפואה שעדיין נאנקות תחת עול 26 שעות המשמרת? עובדי קבלן משוללי זכויות סוציאליות? לא, לא ראיתי את אב"ח כותב על כל אלה.

אני זוכר ששאלתי את עצמי היכן היה אב"ח כשאחת ממפגינות גבעת עמל פנתה אליי לקבלת ייעוץ בטרם הוחרבו שם הבתים, שחלק מדריהם לא קיבלו פיצוי ראוי, או כשאנשי כפר שלם פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגינו בשל ההתעלמות ממצוקותיהם מול ביתו של ראש עיריית ת"א בצפון העיר.

מעולם גם לא ראיתי אותו מתייצב לצד ישראלים רבים שנעצרו על לא עוול בכפם או ספגו אלימות שוטרים, או לצדם של ישראלים מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם והתמודדו עם לקויות במלאכת המשטרה ועם היבטים בעייתיים במלאכת הפרקליטות. הנאשם הכי חזק ומקושר, לעומת זאת, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין פלילי בצדק גמור, הפך אצלו לנרדף בדיוני מטעם אליטה מסתורית.

אב"ח כותב זאת מבלי שיש לו מושג קלוש בתחום המשפט הפלילי ומסייע בבורותו ובשרלטנותו למתקפת ההסתה הכוזבת והנפשעת של הנאשם נתניהו נגד שלטון החוק ושאריות הדמוקרטיה הישראלית.

מעולם לא ראיתי אותו מתייצב לצד מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם. רק הנאשם החזק והמקושר, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין בצדק, הפך אצלו לנרדף מטעם אליטה מסתורית

מיותר לציין, שמעולם לא בקעה מפי הוגה הדעות ואיש המוסר הזה אף מילה על מצוקות האזרחים הערבים. להפך: קואליציה עימם נראית לו כמו בגידה בישראל השנייה. לעומת זאת, את ההתנחלות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למשפט הבינלאומי ואשר כוננה משטר אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי למיליון וחצי נתינים פלסטינים משוללי אזרחות ואזרחות דמוקרטית למתנחלים הישראלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה". מדהים.

גם תמיכתו של אב"ח במשטר האפרטהייד בגדה מחפירה באמת: שירה של נורית גלרון על תינוקת פלסטינית שאיבדה את עינה מירי צבאי באינתיפאדה הראשונה, למשל, ממוקם אצלו במתחם השירים שפוגעים במאבק הציוני. אני מתעכב על ההיבטים הללו, מפני שמי שמתהדר בפוזה מוסרית, חייב להבין שתמיכתו בזוועות מוסריות היא אות קלון.

מה שכן, אלמלא היה מדובר בחלק ממנגנון תעמולה מסוכן, היה אפשר להתענג קצת על הקאלט הזה: למשל, טענתו המצחיקה של הפילוסוף לפיה חוק שירות הציבור (מתנות) שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות (שניתנו להם מפני שהם עובדי ציבור), נחקק דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון מטעם אליטה מסתורית שרצתה להקשות על שלטון הליכוד ולהציגו כבלתי לגיטימי או משהו כזה.

בקיצור: חוק מטעמו של ממסד מפאיניקי מסתורי ששלט כנראה בכנסת לשיטת אב"ח על אף שהיה במיעוט מספרי באופוזיציה.

את ההתנחלות הבלתי חוקית, שמנוגדת למשפט הבינ"ל וכוננה אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי לנתינים משוללי אזרחות, לעומת אזרחות למתנחלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה"

אז חוץ מהטמטום המביך שטמון בטענה שמיעוט פרלמנטרי הצליח להעביר חוק שמטרתו לפגוע בשלטון הרוב הפרלמנטרי (איך הוא בדיוק יכול לעשות זאת?), יש כאן עוד בעיה קטנה:

החוק הזה נחקק ביוזמת ממשלת בגין.

בספרו דן אבישי בן-חיים בחוק שמטיל איסורים על קבלת מתנות מצד עובדי ציבור, וכותב כך: "גם החוק הזה נדמה כתגובה למהפך 77'…אי אפשר שלא להרהר בשאלה אם חלק ממה שעומד מאחורי חוק המתנות זו גם עמדה תרבותית של ישראל הראשונה".

פרט חשוב שלא נכתב בספר: הצעת החוק הוגשה ע"י ממשלת בגין.

— איתי רום itay rom (@itayr2) May 20, 2022

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אם נבחן את חיינו – רובנו, כבני אנוש, מסתגלים או מנסים לשנות את סביבת חיינו האישית והקרובה בנושאים שמאוד מפריעים לנו.

מתי אנו הופכים להיות אקטיביסטים?

המושג ״אקטיביזם״, מתאר מצב בו מושקעים מאמצים המכוונים לשינוי מצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית.

אם נבחן את חיינו – רובנו, כבני אנוש, מסתגלים או מנסים לשנות את סביבת חיינו האישית והקרובה בנושאים שמאוד מפריעים לנו. מתי אנו הופכים להיות אקטיביסטים?

אקטיביזם יכול להתבטא בפעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת, או במספר פעולות קיצוניות בודדות. אלו יכולות להיות פעולות שאולי מטרידות אך לא מצליחות ליצר שינוי מהותי, כמו הניסיון להרחיק את אסדות הגז מהחוף, או גרעין קטן המקדם רעיון גדול כמו 4 אימהות, או מחאות יחיד שסוחפות אלפים כמו צעדת המחאה של ויקי קנפו, הצעדה למען גלעד שליט, או לעיתים פעולת יחיד בעלת אופי אובדני כמו שפיכת נפט ושריפה עצמית – מוחמד בועזיזי שבהצתתו העצמית הצית את "האביב הערבי" – מהפכה שמשנה סדרי שלטון.

המלחמה בטייקונים, המודעות למשבר האקלים ועוד עשרות דוגמאות לשינוי תודעה לא הגיעו מהממסד – אלא מאקטיביסטים שהובילו מהלכים.

מעטים פועלים כאקטיביסטים הבאים לעשות שינוי רחב יותר. מעטים שמשנים לכולנו את המציאות.

אקטיביזם הוא לא ביקורתיות או תהליך חשיבה אלא פעולה, אקט – המעבר ממחשבה למעשה. אקטיביזם נתפש רבות כנאיבי. הוא לא תמיד מעשה שאפשר להגדירו ״חכם״, בגלל היותו נוגד כל אינסטינקט טבעי של הישרדות אישית. באקטיביזם האדם מקריב עצמו למען רעיון ןלמען הכלל תוך ויתור על נוחותו ולפעמים על חייו. כמו שכתב המשורר חיים גורי בשירו: ״היו לי חברים״.

אקטיביזם סותר לעתים את חוקי הטבע, שכן הוא מעמיד את האקטיביסט בסיכון. "אני לא מאשים את הצעירים שלא יוצאים להפגין, הם רק מנסים לחיות", אמר דני כהן-בנדיט, הוא דני האדום, שהוביל את מחאת הסטודנטים ב-1968 בפריז.

אקטיביזם סותר לעתים את חוקי הטבע, שכן הוא מעמיד את האקטיביסט בסיכון. "אני לא מאשים את הצעירים שלא יוצאים להפגין, הם רק מנסים לחיות", אמר דני האדום, שהוביל את מחאת הסטודנטים ב-1968 בפריז

אז מה התנאים לאקטיביזם?

אנחנו מונים שני יסודות שמתחלקים בין מרכיב פנימי וחיצוני:

• תשוקה לשינוי. ההבדל בין מצוי לרצוי: תשוקה כזו בדרך כלל מבוססת על תפיסת עצמי ותפיסת צדק, המחייבת למידה והתעמקות פנימית, לצד למידת והבנת המרחב וסוג המעורבות החברתית. כאשר נוצר קונפליקט זהותי המחדד את הפער בין היש למה צריך להיות – זה יכול להוביל לפעולה.לא מקרי שאת מחאת 2011 הובילו סטודנטים למדעי המדינה וכלכלה. בשלב גיבוש זהותם כבוגרים מודעים ובעלי ערך עצמי, הם זיהו את הפער בין המצוי לרצוי ודרשו שיהיה אחרת.

• האומץ לשנות! תחושת ביטחון שמותר להיות ביקורתי, ונגדה מידת הסיכון האישי שאני לוקח כאקטיביסט: מריאנה אובסיינקובה נכלאה כנראה כי התפרצה לשידור הטלוויזיה הרוסית עם מסר אנטי-מלחמתי. תוצאה למעשה פרטי שלה שהיא כנראה לקחה בחשבון, אולם הייתה נחושה לקחת את הסיכון ולממש את זכותה להבעת דעה ולקדם ערעור על המצב – להוביל שינוי.

האם מערכת החינוך מעודדת חשיבה אקטיביסטית?

האם מערכת החינוך מעודדת ומחנכת לביקורת עצמית וחשיבה אקטיביסטית?כאשר אקטיביזם נתפס כפגיעה בנוחות האישית, הטרדת החברה והסביבה ואיום על השקט התעשייתי – הרי שיש בו איום ברמה קיומית. ככל שהאיום על הבעת מחשבה ביקורתית ירד, כך נוכל להביא את עצמנו לידי פעולה לקידום שינוי.

בהיבט הזה שווה לבחון מה מערכת החינוך משדרת לתלמידים, למורים, ולמנהלים ש"סוטים מהדרך". עד כמה מערכת החינוך מעלה את סף הסיכון האישי של מי שרוצה לפעול. עד כמה היא מצמצמת את הסיכוי שיימצאו כאלה שיגידו לעצמם – כן גם אני יכול.

שווה לבחון מה מערכת החינוך משדרת לתלמידים, למורים ולמנהלים ש"סוטים מהדרך". עד כמה היא מעלה את סף הסיכון האישי של הרוצים לפעול ומורידה את הסיכוי שיגידו לעצמם – גם אני יכול

לנו כאנשי חינוך יש חלק משמעותי ביצירת התשוקה לשינוי ובבניית האומץ לשנות. בתוך זה – לאקדמיה יש חלק חשוב אפילו יותר – ובמיוחד אם מדובר על אקדמיה שמכשירה את המורים.

מה נדרש כדי שמעשה אקטיביזם יצליח?

דב חנין ודני פילק מציגים ארבעה מודלים של בספרם: מה לעשות עכשיו?

1

מודל ההתנגדות: מודל שגרתי בו נעשה שימוש מיידי. הפגנה, התארגנות נגד אלימות משטרתית, עובדי מפעל נגד סגירה/פגיעה בעבודתם.

אקטיביזם ות מסוג זה מטפל בביטוי הבעיה ולא בתנאים המבניים שלה. הוא לא ממוסד ולא נמשך לאורך זמן. קל לבעלי הסמכויות לעשות הפרד ומשול ולפרק את בסיס ההתנגדות.

2

גישת ההמתנה – תקווה והכנת הקרקע: ההבנה שאי אפשר לעשות שינוי עד לסיום שלב קיים בו מתקיימת הבשלה של מצב שלטוני/חברתי מסוים. זו יכולה להיות גם המתנה ללחץ מבחוץ או לשינוי בתנאים כדי שיאפשרו שינוי. זה כרוך בראייה ארוכת טווח והכנת אסטרטגיית פעולה בהתאם.

3

הגישה ההפוכה – גישת הזרז: התארגנות. מוקד נחוש, גם אם קטן, המתחיל פעולה מתוך התכוונות ומיקוד לפעולה רחבה. גישה מהפכנית שהצליחה בקובה עם צ'ה גווארה.

4

שינוי השיח: גישה שמבינה את חשיבות המילים וניכוס דימויים וסמלים. המלה ביטחון "נלקחה" למובן הצבאי בלבד, המטען שהושם על ״ליברליות״ כשמאל. מחד – גישה זו יכולה להפוך הגדרה והדרה של ציבורים בהתאמה לרעיון האקטיביסטי, ומאידך היא עלולה להישאר בגדר מילים מבלי לקדם מדיניות אחרת או מבני פעולה.

בספרם הם מדברים על שילוב היתרונות של הגישות הללו כתנאי להצלחה של מעשה אקטיביסטיות. אין דרך אחת להצלחת המעשה האקטיביסטי אלא בחינה ושינוי כל העת בהתאמה למציאות הנוצרת ותגובת הנגד.

דב חנין ודני פילק מדברים על שילוב היתרונות של ארבע גישות לאקטיביזם כתנאי להצלחה של מעשה אקטיביסטיות. אין דרך אחת להצלחת האקט, אלא בחינה ושינוי כל העת בהתאמה למציאות הנוצרת ולתגובת הנגד

האם אפשר "לשנות מבפנים"?

האם אקטיביזם יכול לקרות ע"י אנשי מערכת בתוך מערכת? בדרך כלל טוענים שאקטיביזם לא יכול לקרות בתוך השיטה שיצרה את הבעיה.

יש לא מעט דוגמאות של כאלה שפעלו דווקא מתוך מערכות קיימות וקידמו שינוי. כדי להפוך את האקטיביזם למעשה חכם, חשוב דווקא להבין את המערכת וחוקיה. ידע כיצד להשתמש בהם והנכונות לעבוד עבודה שיטתית יכולים להיות בעלי ערך בפעולה אקטיביסטית.

פעילותן של המפלגות החרדיות בפוליטיקה הישראלית היא דוגמה לכך: הם אינם מזדהים עם ערכי ומטרות המדינה הציונית, ברובם הגדול אינם חלק ממערכות לאומיות כמו צבא, אולם הם רותמים את המערכת הפוליטית מתוך פעילות בתוכה והבנה עמוקה של החוקים לטובת קידום מטרותיהם.

לאחרונה הצטרף לקו פעילות זה גם מחמוד עבאס, העומד בראש מפלגת רע״ם האסלמית ומהווה חלק מהקואליציה המורכבת בממשלת ישראל.

אני רוצה לסיים בציטוט מתוך האדם המורד לאלבר קאמי:

"מי הוא האדם המורד? אדם האומר לאו.
אולם, אף שהוא מסרב, אינו מוותר: הריהו גם אדם האומר כן, עם התעוררותו הראשונה.
עבד שציית לפקודות כל ימי חייו, סבור פתאום כי אין לשאת פקודה חדשה.
מה משמעותו של "לאו" זה? משמעותו, למשל: "הדברים נמשכו זמן רב מדי", "עד עכשיו כן, ולהלן – לא", "אתה מרחיק לכת", ועוד: "יש קו לגבול, שאותו לא תעבור".

אני מוסיף על זה משפט מתוך ההיסטוריה של המחר של יובל נח הררי:

"כדי לעשות מהפכה אין די במספרים…. אלא ברשת של אנשים… היודעים לשתף פעולה".

זו אולי כל התורה. לקחת אחריות – ולפעול ביחד.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.