מה עומד מאחורי החלוקה הדיכוטומית בין "קנאביס רפואי" לבין קנאביס פנאי, ומי המרויחים והמפסידים מכך?

נתחיל במובן מאליו – קנאביס הוא צמח. הוא צומח, ככל צמח, מאור השמש ואספקת מים סדירה. לגדל אותו ניתן על החלון באדנית, או בגינה. זמן הזריעה המומלץ הוא תחילת הקיץ, אך יתכן ויפרח גם בזריעה בשלב מאוחר יותר.

לגדל קנאביס זה דבר מאד פשוט. ההיגיון היה אומר לנו שזהו סוג של צמח תבלין, ועל כן מי שעוסקים בו אמורים להיות דווקא הרבליסטים, אנשים שמתעסקים בצמחי מרפא. עדות לכך היא הימצאותו בספרי הרפואה הסינית ומקורות נוספים במזרח. אין בו שום דבר כימי, ואת המיצויים השונים ממנו לא מאוד מסובך להכין גם בבית.

אבל, כמו בהרבה תחומים אחרים כמו מזון, אופנה, מוזיקה – המערב ניסה ועדיין מנסה ל"נכס" לעצמו את ההכרה בקנאביס כגורם רפואי, ולהנדס אותו באופן כזה שיתאים למדדים ולטבלאות של השפה הרפואית.

זו למעשה הדרך לוודא שהרווח ממנו יגיע לבעלי הון, שכבר מצויים בתחום התרופות (ולא רק), כמו חברת טבע, למשל, שכבר משקיעה בתחום, ושמות נוצצים נוספים. מעניין, הייתי שמחה לשמוע מאהוד ברק מה לו ולקנאביס בכלל חוץ מכסף? כי זו שאלה.

במשך שנים עבדו אנשי "תיקון עולם" לפתח גנטיקה מובחרת לצמחים, שפרחיהם חולקו לכ-15 אלף מטופלים (!) מדי חודש. כעת הרשויות בישראל עושות הכל על מנת שהחברה תפסיק לעבוד בארץ, ואפילו לא מתחשבת בעקרון ה"רצף הטיפולי" הקריטי למטופלים, ומפקירה אותם לגורלם.

במשך שנים פיתחו ב"תיקון עולם" גנטיקה מובחרת לצמחים, שפרחיהם חולקו לכ-15 אלף מטופלים (!) מדי חודש. כעת הרשויות מנסות להפסיק את עבודתם בארץ, ללא התחשבות ב"רצף הטיפולי" הקריטי למטופלים

במקביל, התפתחה בארץ פלטפורמה שהיא מהמובילות בעולם לסחר בקנאביס – טלגראס. היא קמה בידי חבורה של אנשים שהחליטו שהם מנגישים את הצמח למי שצריך ורוצה.

כעת הם עומדים למשפט. מקריות? לא. השתלטות על העסק לקראת המעבר לשוק פתוח? אולי. רב הנסתר על הגלוי, במיוחד בכזו תעשייה שחצי ממנה פועל בזהות בדויה.

כך או כך במדינות בהן כבר יש לגליזציה, רוב מה שנמכר הוא תפרחות, ולא תרכובות כאלה ואחרות, לא תרופות ואפילו לא שמן. למה? כמה סיבות: חוסר מודעות לאופציות אחרות (כמו אידוי), הרגל, טקס, וגם כי רוב השוק הוא שוק פנאי. המיעוט הם צרכנים רפואיים הזקוקים לאחוזי חומרים פעילים גבוהים מאד ואולי כדאי לקחת את זה בחשבון בבואנו לבנות שוק.

לרשויות בארץ נוח להתעלם מטלגראס ולדחוק את תיקון עולם (שבכל מקרה לא תצא נפסדת), ובכך לשרת את האינטרס הכלכלי של נבחרי ציבור ובעלי הון. בדרכם המגושמת, הם מנסים ל"הלאים" את הצמח לצרכיהם הפרטיים.

לא משווה, אבל כפי שהמדינה העניקה זכויות למשפחת עופר בבז"ן, שעליהן אזרחי חיפה והקריות משלמים בבריאותם עד היום, כך בקנאביס – המדינה אמנם מעדיפה להעניק את ניהול העסק ל"מוטבים", אך בפועל רפורמת הקנאביס הרפואי קורסת כמו מגדל קלפים לתוך עצמה.

המטופלים סובלים, אין אספקה, והם פונים לשוק השחור שפורח מאי פעם. למשטרה אין קצה יכולת להתמודד עם התופעה. יש אלפי סוחרי קנאביס בישראל. מה יעשו, יכלאו את כולם? יקברו תעשייה קיימת שהמדינה מסרבת להכיר בה?

לא. אולי אפילו ההפך. היום מעצרו של סילבר קוצר ביומיים. סעיפי הלבנת הון, העלמת מס, שיבוש חקירה – הוסרו מכתב האישום. השופטת תמכה בטיעוניו והדיון הבא בעניינו יתקיים ב 27.8. הציבור הרחב מוזמן להגיע לתמוך.

דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.

הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.

מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.

האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.