רוני ליט, בן 68, הוא צעיר החברים בבית הכנסת "משכן ישראל" בסלמה, שבמדינת אלבמה בדרום העמוק של ארצות הברית. לכן, בכל פעם שצריך לנקות אבק, להתקין מנורה חדשה או לשאוב אבק, הוא זה שעושה את המלאכה.

תחזוקת המבנה היא עבודה מייגעת, במיוחד נוכח העובדה שבבית הכנסת, העומד על תילו זה 120 שנה, לא נערכו תפילות סדירות כבר שנים. הפעם האחרונה שהיה ל"משכן ישראל" רב במשרה מלאה הייתה לפני 50 שנה, וכמעט בלתי אפשרי לגייס מניין. למעשה, קהילת המאמינים מונה ארבעה חברים בלבד.

בעיר סלמה, שאוכלוסייתה מונה 20,000 נפש ושהתפרסמה בתפקיד אותו מילאה במאבק התנועה למען זכויות האזרח בארצות הברית, יש שניים או שלושה יהודים נוספים, אך הם אינם קשורים לבית הכנסת.

"הקהילה הולכת ומצטמקת, ואנחנו מזדקנים", אומר ליט. "גג בית הכנסת בן 120, ויש איתו בעיות מדי יום. בכל שנה שחולפת הוא מתיישן".

בתי כנסת בעיירות קטנות אחרות באמריקה, שגם הם התרוקנו ממתפללים, פשוט הפסיקו את פעילותם. בניינים פונו, ספרי תורה נשלחו למקומות אחרים וחברי הקהילה המתדלדלת מצאו מקומות אחרים, או הפסיקו ללכת לבית הכנסת.

בית הכנסת בסלמה יכול היה בקלות ללכת בדרכם, אולם חבריו החליטו להיאבק על המשך קיומו.

ב"משכן ישראל" מנסים לגייס כעת 800,000 דולר לשיפוצים באמצעות אתר מימון ההמונים GoFundMe. במקביל מנסה פרופסורית מווירג'יניה להעלות את בית הכנסת לכותרות בתקשורת, ובאחרונה ננקט עוד צעד כדי להכניסו למאה ה-21: החל מהשנה שעברה יש לבית הכנסת גם כתובת דואר אלקטרוני.

איש לא משלה את עצמו שבית הכנסת יהפוך לפעיל באופן קבוע בעתיד הקרוב, אך חברי "משכן ישראל" ומיליגן מאמינים, כי הוא עדיין רלוונטי ל-81,000 התיירים הפוקדים את סלמה מדי שנה

"בית הכנסת משכן ישראל הוא מאותם סיפורים שקל מאוד לאנשים בארה"ב להתעלם מהם", אומרת איימי מיליגן, פרופסורית ללימודי יהדות ב"אולד דומיניון יוניברסיטי" בעיר נורפולק אשר כותבת ספר על החיים היהודיים בסלמה ומסייעת באופן פעיל לקהילה. "זהו סיפור על קהילה ותיקה שממשיכה להתקיים ב-2019".

איש לא משלה את עצמו שבית הכנסת יהפוך לפעיל באופן קבוע בעתיד הקרוב, אך חברי "משכן ישראל" ומיליגן מאמינים, כי הוא עדיין רלוונטי ל-81,000 התיירים הפוקדים את סלמה מדי שנה ומבקרים באתרים כמו המוזיאון לזכות ההצבעה, השוכן בסמוך לבית הכנסת מעבר לגשר אדמונד פטוס המפורסם, שבו נערכה אחת הצעדות המכריעות במאבק האפריקאי-אמריקני לשוויון.

חזית בית הכנסת "משכן ישראל" בסלמה, אלבמה (צילום: איימי מיליגן)

הפעילים מתכננים להפוך את בית הכנסת למוזיאון, לאתר נוסף מבין מגוון נקודות ציון אחרות בעיר לזכר התקופה שעיצבה את פני מדינות הדרום העמוק של ארצות הברית. בית הכנסת יציג גם מוצגים בנושא היסטוריה יהודית במדינות הדרום וחלקם של היהודים בתנועה לזכויות האזרח.

בשנת 2017 התפללו בבית הכנסת כ-125 איש, כאשר משלחת יהודית הגיעה לסלמה לרגל סוף השבוע שבו חל יום מרטין לותר קינג.

שנתיים קודם לכן השתתפו 205 איש בטקס אזכרה שנערך בבית הכנסת במלאת יובל שנים ל"יום ראשון העקוב מדם", שבו שוטרי מדינת אלבמה הכו צועדים לא אלימים שהפגינו למען זכויות אזרח על הגשר וירו לעברם גז מדמיע.

"אנחנו רוצים שאנשים יסיירו בבניין וישמעו את סיפור העבר שלנו", אומר ליט. "לא מדובר בשיפוץ הבניין במטרה להשאירו כאבן שאין לה הופכין".

לפני עשרות שנים חיה בסלמה קהילה יהודית משגשגת שמנתה כ-500 חברים. ליט אומר כי עוד בשנות החמישים, מחצית מהעסקים במרכז העיר היו בבעלות יהודית. בשנות העשרים והשלושים, מוסיפה מיליגן, עסקים יהודיים נהגו לפרסם מודעות בעיתון המקומי ולהודיע ללקוחותיהם שיהיו סגורים בתקופת הימים הנוראים. חנויות בבעלותם של לא-יהודים היו קונות גם הן מודעות ומאחלות ליהודים חג שמח ומזכירות להן לחזור ולפקוד אותן בתום ימי החג.

 "משכן ישראל" עבר למקום מושבו הנוכחי בשנת 1899 ומערכת החשמל המקורית עדיין קיימת בו. ליט אומר כי בהתחשב בגילו, הבניין של בית הכנסת עדיין במצב טוב להפליא

יהודים הגיעו לסלמה בתחילת שנות השלושים של המאה ה-19 והתפילה המאורגנת הראשונה נערכה בשנת 1867. "משכן ישראל" עבר למקום מושבו הנוכחי בשנת 1899 ומערכת החשמל המקורית עדיין קיימת בו. ליט אומר כי בהתחשב בגילו, הבניין עדיין במצב טוב להפליא.

אולם יחד עם השגשוג של התושבים היהודים, אומרת מיליגן, החלה גם עזיבה של הדור הצעיר. "זהו למעשה החלום האמריקאי", היא אומרת. "אנשים הגיעו לסלמה, היו להם עסקים, והם בנו קהילה לילדיהם. ואז הם שלחו את ילדיהם לקולג'. ההורים אמרו להם: 'לכו תבנו לעצמכם קריירה. אני רוצה שתצליחו'".

למרות התמונה המפורסמת של רבי אברהם יהושע השל צועד לצד הכומר מרטין לותר קינג ג'וניור ברחובות סלמה, ליט אומר כי הקהילה היהודית המקומית לא נטלה חלק פעיל בתנועה למען זכויות האזרח. בתי כנסת אחרים במדינות הדרום הותקפו, ו"משכן ישראל" קיבל איומים על פצצה שלכאורה הוטמנה בבניין.

היהודים חשו אמנם בנוח בתוך הקהילה, אך ליט אומר כי הם עדיין לא הרגישו בנוח בנוגע לקשריהם עם גורמים מהרוב הנוצרי הלבן ולא יצאו בפומבי בתמיכה במאבק לשוויון בין הגזעים. מיליגן אומרת כי תערוכה במוזיאון יכולה להציג דיוקן אמיתי של גישה זו ושל התקופה.

"ידענו שלא היינו במקום שבו היו כולם באותו בוקר יום ראשון", אומר ליט. "אני חושב שהקהילה כולה לא נטלה חלק בתנועה הלאומית למען זכויות האזרח כאן בסלמה. הם לא ידעו כיצד זה עלול להשפיע עליהם".

נכון לחודש יולי הצליח בית הכנסת לגייס רק 6,500 דולר, אולם ליט מקווה שחברי הקהילה, שנפוצו לכל רחבי אמריקה, יתנו כתף. בשנת 1997, כ-220 קרובי משפחה של חברי קהילת בית הכנסת לדורותיהם הגיעו למפגש משותף בעיר.

"ברחבי המדינה יש אנשים שגדלו בסלמה ואוהבים את המקום", הוא אומר. "אנחנו רוצים שהמדינה והעולם ידעו שכאן, בסלמה הייתה קהילה נפלאה".