לבנון נחשבה בעבר ל"שווייץ של המזרח־התיכון", מדינה ערבית שקטה וניטרלית יחסית בנוגע לעניינים גיאופוליטיים וצבאיים, עם בירה שנמשלה לפריז. הדבר נבע ככל הנראה מהימצאותה של קהילה נוצרית איתנה. שורה של אירועים ומשברים שינו את תדמיתה, בהם מלחמת האזרחים בלבנון, סכסוכי דת, עימותים מזויינים עם ישראל, התעצמות מיליציית הטרור השיעית חיזבאללה, מלחמת אזרחים בסוריה ושחיתות ציבורית.

לבנון נחשבה בעבר ל"שווייץ של המזה"ת", מדינה ערבית שקטה וניטרלית יחסית בעניינים גיאופוליטיים וצבאיים, עם בירה שנמשלה לפריז. אך שורת אירועים ומשברים שינו את תדמיתה

לבנון אמנם מצויה בבוץ עמוק, אך על ישראל לראות בעת הזו הזדמנות להתקרבות, שעשויה לתרום משמעותית לשני הצדדים.

חשוב להבין מה גרם ללבנון להגיע למצב הנוכחי שלה. בשנות התשעים, החליטה לבנון להצמיד את ערך המטבע שלה לדולר האמריקאי, במקום לאפשר לשווקים הפיננסיים העולמיים לקבוע את ערכו. הבנק המרכזי של לבנון קבע ש־1,507 לירות לבנוניות תהיינה שוות ערך לדולר אמריקאי אחד.

מדיניות זו הביאה ליציבות פיננסית, אבל היא גם חייבה את הבנקים בלבנון להחזיק במלאי רב של דולרים, כדי שהבנקים יוכלו לממש אותה.

במשך שנים לא הייתה ללבנון בעיה למשוך דולרים, אבל אחרי 2011 הכול השתנה. מלחמת האזרחים בסוריה ומתחים פוליטיים אחרים במזרח־התיכון פגעו בכלכלת לבנון. גם הכוח ההולך וגובר של חזבאללה, המוכר כארגון טרור על־ידי ארצות הברית, האיחוד־האירופי והליגה הערבית, הרתיע משקיעים זרים.

כדי לשמור על זרימת הדולרים, פיתח נגיד הבנק המרכזי של לבנון תוכנית: הבנקים יציעו תנאים נדיבים מאוד – כולל ריבית שנתית של 15% או אפילו 20% – לכל מי שיפקיד דולרים. אך הדרך היחידה של הבנקים להרוויח מכך הייתה התניית תשלום הריבית למפקידים הראשוניים בכסף ממפקידים חדשים, מה שידוע כהונאת פּוֹנזי. ברגע שאנשים הבינו את זה, כבר לא היו יכולים להוציא את כספם מהבנקים, וכך המערכת הפיננסית קרסה ב־2019.

משבר כלכלי ופיננסי זה הוא החמור ביותר שידעה לבנון. כתוצאה ממנו פרצה "מהפכת ה־17 באוקטובר" ב־2019 כמחאה ציבורית על המשבר ששטפה את הרחובות.

מלחמת האזרחים בסוריה ומתחים פוליטיים אחרים במזה"ת פגעו בכלכלת לבנון. גם הכוח ההולך וגובר של חזבאללה, המוכר כארגון טרור על־ידי ארה"ב, האיחוד־האירופי והליגה הערבית, הרתיע משקיעים זרים

אז הגיעה מגפת הקורונה. לבנון הייתה דווקא מבין המדינות הבודדות, שניהלו את הגל הראשון של המגפה, בין מרץ ליוני 2020, בצורה מפוכחת יחסית. אך בדיוק אז התרחש הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, שטרף את הקלפים והותיר לפחות 200 הרוגים, כ־7,500 פצועים, וגרם לנזק בשווי של כ־15 מיליארד דולר. שיעור מחוסרי הבית בעקבותיו מוערך בכ־300,000.

הפיצוץ השמיד גם את רוב מאגרי התבואה האסטרטגיים של לבנון. זה גורם בעת הנוכחית למשבר ביטחון־תזונתי, שכן אוקראינה, שהייתה הספקית העיקרית, השעתה את הייצוא שלה בעקבות המלחמה באוקראינה.

Lebanon: 2021 Multi-Sector Needs Assessment – April 2022 https://t.co/tmSZuKs5rO via @reliefweb

— ᖇOᑎ ᖴᗩᖇᖇᗩ (@RonFarra) April 23, 2022

לבנון עומדת כיום כפסע מאסון הומניטרי – משבר רב־מערכתי המאופיין במיתון כלכלי חריף, אי־סדר פוליטי ואתגרי משילות. האינפלציה הכוללת מדצמבר 2019 עד אוקטובר 2021 הגיעה ל־519%. כמו כן, מחסור בדלקים הוביל למחירי דלק מרקיעי שחקים וגורם להפסקות חשמל מרובות, שעלולות להימשך עד 23 שעות ביממה.

הפיצוץ בנמל ביירות השמיד גם את רוב מאגרי התבואה האסטרטגיים של לבנון. זה גורם גם למשבר ביטחון־תזונתי, שכן אוקראינה, שהייתה הספקית העיקרית, השעתה את הייצוא שלה בעקבות המלחמה באוקראינה

למרות שמצבם בכי רע, בשונה ממרבית המדינות במזרח־התיכון נהנים תושבי לבנון מחופש ביטוי נרחב יחסית. חופש העיתונות מעוגן חוקתית, על אף שלא נשמר באופן עקבי.

בעוד שהתקשורת במדינה היא מבין הפתוחות והמגוונות ביותר באזור, כמעט כל אמצעי התקשורת תלויים בחסות של מפלגות פוליטיות, בעלי הון או מעצמות זרות, וכתוצאה מכך נוהגים במידה מסוימת של צנזורה עצמית. ספרים, סרטים, מחזות ויצירות אמנותיות כפופים לצנזורה, במיוחד כאשר התוכן קשורים לפוליטיקה, לדת, למין או לישראל.

Lebanon ranked 4th amongst its Middle Eastern peers and 130th in the world in the 2022 World Press Freedom Index with a score of 46.58.
For more Information :https://t.co/gYFr6fXpxs#CLWeeklyMarketWatch #CLEconomicsResearchPortal pic.twitter.com/C5rmjTCQFX

— Credit Libanais (@CreditLibanais) May 10, 2022

גם ביחסה לקהילת הגאה, למשל, לבנון מאפשרת התאגדות ארגוני זכויות להט"ב, כחלק מסעיף 13 לחוקה, דבר נדיר ביותר במדינות ערב. אמנם פעילות חד־מינית אסורה על פי חוק העונשין מ־1943, שאוסר כל מגע מיני "המנוגד הטבע", וגם טרנסג'נדרים עלולים לעמוד לדין על־פי החוק האוסר על "התחפשות לאשה", אך בתי המשפט בלבנון קבעו כי אין להשתמש בסעיף זה, למרות שהחוק עדיין מתיר זאת לכאורה.

עם זאת, מאז מחאות "You Stink!" ב־2015, השלטונות בלבנון החלו ליישם יותר ויותר מגבלות משפטיות על חופש הביטוי. אותן מחאות, כזכור, פרצו בעקבות משבר האשפה, שנגרם עקב סגירת המזבלה של אזור ביירות ביולי 2015.

יתרה מכך, דווח כי גורמים מטעם רשויות השלטון הפריעו תכופות לעיתונאים בהפגנות של מחאת 2019. ביולי 2020 הוקמה "הקואליציה להגנה על חופש הביטוי בלבנון", המורכבת מ־14 ארגונים לבנוניים ובינלאומיים, כדי להיאבק בניסיונות הממשל להגביל את חופש הביטוי.

מאז מחאות "You Stink!", שפרצו בעקבות משבר האשפה אשר נגרם מסגירת מזבלת אזור בירות ב־2015, השלטונות בלבנון החלו ליישם מגבלות משפטיות על חופש הביטוי

לבנון, המדינה הערבית היחידה שאינה מדברית, חולשת על פני כברת ארץ יפה וירוקה, ולא בכדי נמשלת לשווייץ. אך הדמיון הרב בין שתי המדינות טמון בעיקר בניטרליות שבה דגלה לבנון בעשוריה הראשונים.

עד 1967 נחשב גבול ישראל–לבנון לשקט שבגבולותיה של ישראל, וכונה "הגדר הטובה". אמנם לא הייתה מלחמה עד אותה עת, אך אי אפשר לומר שהיה שלום בין השתיים. הלוא כבר ב־23 ביוני 1955 העביר הפרלמנט הלבנוני חוק חרם אנטי־ישראלי, הכולל 13 סעיפים, שמטרתם לנתק את כל הקשרים והיחסים עם "הישות הציונית".

לא כל שכן, אין זהו החוק היחיד שמונע איזושהי נורמליזציה של לבנון עם ישראל, אלא הוא אחד מתוך שלוש מערכות חוקים: חוק העונשין הלבנוני, חוק "החרם על ישראל" מ־1955 וקוד השיפוט הצבאי. ככלל, חוקים אלו קובעים כי כל סוג של מגע בין אזרחים לבנוניים וישראליים אסור. גזר הדין יכול לנוע בין כמה חודשי מאסר ועד לעונש מוות.

מסקר שנערך מטעם הארגון British Council ופורסם ביולי 2020 עלה, כי בני־נוער לבנונים רואים במדינות אירופה, ארצות הברית ובריטניה השפעה חיובית על לבנון. כמו כן, ישראל נותרה המדינה שבה הם רואים את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר, כמו גם ארצות הברית, שנתפסת כשחקן חיובי ושלילי כאחד.

בלבנון חיים כיום כ־5.3 מיליון תושבים: כ־4.5 מיליון אזרחים וכמיליון וחצי פליטים סורים, עיראקים ופלסטינים. נתונים על אודות ההתפלגות הדתית בלבנון של ימינו נותרים מעורפלים, שכן מאז 1932 לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי. עם זאת, לפי הערכות כ־64.9% מהאוכלוסייה הלבנונית היא מוסלמית (32% סונית, 31.3% שיעית ו־1.6% של עלווים ואִסמאעילים), כ־32% ממנה נוצרית וכ־3.1% הם דרוזים.

למשטר השיעי באיראן ולשלוחתו הלבנונית, חזבאללה, אין, בלשון המעטה, עניין בשלום לבנון-ישראל. אך התקרבות ישראל למדינות סוניות, במסגרת "הסכמי אברהם", שנחתמו בספטמבר 2020, עשויה לסייע להתקרבות ישראל ולבנון.

למשטר השיעי באיראן ולשלוחתו הלבנונית, חזבאללה, אין עניין בשלום לבנון-ישראל. אך התקרבות ישראל למדינות סוניות, במסגרת "הסכמי אברהם" עשויה לסייע להתקרבות ישראל ולבנון

באוגוסט 2020 אמר נשיא לבנון מישל עאון, שנחשב לבעל ברית של חיזבאללה, בראיון לערוץ BFMTV הצרפתי: "האם היינו מוכנים לחתם על הסכם שלום עם ישראל? אני לא פוסל את האפשרות, אבל זה תלוי".

באוקטובר של אותה שנה אמרה בתו, קלודין עאון, המשמשת כיו"ר הוועדה הלאומית לענייני נשים בלבנון, בראיון לרשת הטלווזיה "אל ג'דיד": "אני לא רואה בעיה בכך שלבנון תחתום על הסכם שלום עם ישראל".

באותה שנה נפתח מו"מ בין ישראל ללבנון על סימון הגבול הימי בין שתי המדינות. מו"מ זה, שעדיין מתנהל בתיווך אמריקאי, עשוי להסדיר את המגבלות ולהביא להסכמות על אותו שטח של כ־860 קמ"ר ימיים, שעשויים להוות את התשתיות להסכמים נוספים בעתיד. ישראל כבר אותתה שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובתם.

נראה שכבר יש מי שמנסה לקחת את השיח הזה צעד אחד קדימה וזהו שר הביטחון בני גנץ, שבביקורו בבחריין בפברואר האחרון, אמר כי ישראל העבירה ללבנון הצעה לסיוע בעקבות המשבר המתמשך שפקד אותה.

גנץ: הצענו לסייע לצבא לבנון בעקבות המשבר במדינה | שידור ישירhttps://t.co/9ChVHR577T pic.twitter.com/IbrVEgqvt2

— ynet עדכוני (@ynetalerts) February 2, 2022

באפריל 2022 נערכה בלבנון ועידה תחת הכותרת "על החזרת הניטרליות ללבנון", בגיבוי הפטריארך המרוני הנוצרי, בשארה א־ראעי. מקרב חלק מהדוברים נשמעה קריאה לאימוץ מדיניות־חוץ ניטרלית, ודחקו בלבנון לעזוב את הציר האזורי הנשלט בידי איראן. בין היתר, היו שאף דנו בנושא של נורמליזציה עם ישראל.

בבחירות האחרונות לפרלמנט הלבנוני, שנערכו במאי האחרון, נחלש מחנה חזבאללה והתחזקה מפלגת "הכוחות הלבנונים" הנוצרית בראשות סמיר ג'עג'ע, שנאבק לפירוק ארגון חיזבאללה מנשקו. יחד עם זאת, אי היציבות השלטונית נמשכת והיעדר המשילות לא מבשר טובות על עתידה של לבנון בטווח הזמן הנראה לעין.

התקרבות דיפלומטית הדרגתית בין ישראל ללבנון על רקע המשברים בלבנון ולצורך החלשת חזבאללה עשוי להיות המפתח להצלחה הדדית. האיום הקונוונציונלי מצד חזבאללה כלפי ישראל הוא האיום החמור ביותר בטווח הזמן המיידי.

התקרבות ללבנון בהכרח תחליש את חזבאללה ושיתוף פעולה בין ישראל ללבנון נגד חזבאללה עשוי להצליח. הפעם, שלא כמו בשנות השמונים, ניתן לרתום לא רק את הנוצרים בלבנון, אלא גם את הסונים המהווים נתח נכבד ומשפיע, וזאת לאור התקרבות ישראל למדינות הסוניות.

שת"פ בין ישראל ללבנון נגד חזבאללה עשוי להצליח. הפעם, שלא כמו בשנות ה-80, ניתן לרתום לא רק את הנוצרים בלבנון, אלא גם את הסונים המהווים נתח נכבד ומשפיע, לאור התקרבות ישראל למדינות הסוניות

"הסכם שלום עם לבנון" עוד נשמע כמו חזון אחרית הימים. אך על מדינת ישראל לא לחדול מלגשש אליו צעד אחרי צעד. מדובר לטעמי בשלום החשוב ביותר בעת הזו – הן ללבנון והן לישראל, והגיעה ההזדמנות לממש אותו. שלום עם לבנון יחליש משמעותית את האיום האיראני באופן עקיף, ולכן הוא אפילו חיוני יותר מנורמליזציה עם ערב הסעודית.

למרות שפואד סניורה, ראש ממשלת לבנון לשעבר, זכור באמירתו מ-2006: "לבנון תהיה המדינה הערבית האחרונה שתוכל לחתום על הסכם שלום עם ישראל", אך מי היה מאמין ב-1973 שישראל ומצרים תחתומנה על הסכם שלום רק שש שנים מאוחר יותר.

הסכם נורמליזציה בין ישראל ללבנון יפיח רוח חדשה במזרח־התיכון. מדובר יהיה בשלום אמיתי, שכן השתיים ידעו מלחמות ארוכות ביניהן, הגם שהעימותים התנהלו בין ארגונים פלסטיניים וחיזבאללה ולא עם צבא לבנון עצמו.

ההסכם כמובן יחייב את שתיהן או לכל הפחות את הממשל הלבנוני – לפעול לפירוז מוחלט של ארגון חיזבאללה. בתמורה, תוכל ישראל לשקול להעביר את השליטה על חוות שבעא ללבנון. מהלך שכזה רצוי שיתואם ביחד עם המעצמות, ובכלל זה ארצות הברית, האיחוד־האירופי ובריטניה, עליהן סומכים יחסית תושבי לבנון.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

מנועי התעמולה והספין של בנימין נתניהו השיגו התבטאות של גדי סוקניק באחד הראיונות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק הוא אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא.

מגיש החדשות לשעבר, גדי סוקניק: ״נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מהנבחרים של יש עתיד. רמה נמוכה של אינטלגנציה, של תרבות, של תרבות שיח״ pic.twitter.com/bYVX2NYBqh

— Ran Boker רן בוקר (@ranboker) June 27, 2022

נתניהו שיחרר גינוי רשמי, שם התייחס להתבטאות כאילו נאמרה על בוחרי הליכוד, כשבפועל היא נאמרה על חברי הכנסת של המפלגה, מירי רגב דחפה את "גזען", למרות שרוב נבחרי המפלגה גברים אשכנזים עשירים, ואמיר אוחנה כבר הביא נימוקים לספרים שכתב נתניהו כאילו הם מעידים על אינטליגנציה גבוהה (היי, ומה לגבי אינטליגנציה רגשית?). וכך הלך הספין ותפח.

מנועי התעמולה והספין של נתניהו השיגו התבטאות ועטו עליה כמוצאי שלל רב. סוקניק אדם עצמאי ולא מייצג שום מפלגה, אבל צבא ההטרלה כבר סימן אותו כשמאלני מתנשא

הבה ננסה רגע לבדוק אינטליגנציה פוליטית. נניח בצד את מחקרים על מנת משכל וזיהוי גאונים לעומת אחרים.

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכיו של נתניהו? האם יש להם אינטילגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

"כושר אבחנה בין דבר לדבר". כותב מילון אוקספורד בהגדרת "אינטילגנציה".
האם ישראל כץ, לשעבר שר אוצר, יודע להבדיל בין מדינה עם תקציב חוקי מאושר לבין מדינה שאין לה תקציב מאושר אלא רק המשכי, והיא נאלצת לעצור פרויקטים, מינויים, חוקים, תשלומים ואת כל מערכותיה כיוון שהחוק לא מאפשר להוציא כספים שאין להם אישור בתקציב חוקי?

האם יואב גלנט, שר החינוך לשעבר, יודע להבדיל בין מערכת קורסת לבין רפורמה בשכר המורים?

האם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, יודע להבחין בין מצב המחסור בתקנים ומיטות בבתי החולים לבין הכאוס והסכנות הצפויות לציבור בשל כך?

האם השר לשעבר במשרד לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הוא אדם תבוני המבין שהיעדר מפכ"ל קבוע במשך שנתיים וחצי פוגע במשטרה, בעצמאותה, בתפקודה המבצעי בלחימה בפשע, ביכולתה להתנגד לפרויקטים מסוכנים כמו החגיגות ההמוניות במירון, או אפשרותה לטפל בזמן במחדלי שב"ס שהובילו לבריחת אסירים מסוכנים?

האם נבחרי הליכוד נוהגים באופן תבוני ואינטליגנטי כאשר הם תומכים ללא סייג במהלכי נתניהו? האם יש להם אינטליגנציה פוליטית שמסוגלת לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר?

אם להתבסס על עדויות השרים הללו, הם מצהירים שהם אינטליגנטים וכי סוקניק רק השמיץ. אם כך מהו ההסבר להתנהגותם שאינה מבחינה בסכנות שאליהן הוביל מנהיגם? חמש מערכות בחירות בתוך 3 שנים זה מהלך תבוני של מדינה המונהגת בידי שרים אינטליגנטים?

מהו ההסבר להתנהגות חסרת האחריות, שלפיה הם תומכים בסיפוח, ולמחרת בעסקת המאה שמעבירה שטחים לפלסטינים? מתנגדים למדינה פלסטינית, אבל אם נתניהו יאמר הם מיד יתמכו? תומכים בשת"פ עם רע"ם, אבל למחרת הקמת ממשלת השינוי מכנים את רע"ם תומכי טרור וממשיכים להסביר שאבו יאיר לא ניהל מו"מ עם רע"ם לכניסה לממשלתו?

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

בבקשה. לכל המכפישים את הממשלה הזו – אתם מוזמנים לשלוח פרחים למי שחיבל בכל החוקים שהיא ניסתה להעביר לטובת האזרחים.
הפרחים לביבי נתניהו וחברי הכת, מירי-אין כאבי בטן-רגב, עידית סילמן, שיקלי, אורבך וח"כ רינאווי.
מקווה שעכשיו אתם מרוצים מהכאוס הצפוי במדינה. pic.twitter.com/WAbtaNxU3f

— listein (@Lihistein) June 21, 2022

מהו ההסבר לכך שהם ביחד, כאיש אחד, תומכים בהחלטה להתנגד לכל חוק שמביאה הקואליציה גם אם הוא לטובת כלל אזרחי ישראל? מה אינטליגנטי בהתנהגות הזו?

מה אינטליגנטי בהפלת חוק למען נאנסות? למען זוגות צעירים? למען המתנחלים ביו"ש – מצביעי הגוש שלהם? מה אינטליגנטי בהתנגדות לחוק המטרו שאמור לשרת את כל אזרחי המדינה ועלותו עשרות מיליארדים?

והדוגמה האחרונה בינתיים, שגריר ארה"ב נאלץ להתחנן בפני כנסת ישראל להצביע לטובת פטור מוויזות לישראלים לארה"ב, הטבה שהוא עומל עליה מאז שנכנס לתפקידו למען האזרחים ועומדת להידחות בגלל האופוזיציה?

תראו מה זה, שגריר ארצות הברית רוצה לעזור יותר לאזרחי ישראל מאשר הליכודניקים. איזה בושה, אין פה שום דבר שאיכפת להם ממנו. כלום https://t.co/gZ5gFkfCr6

— Roee Neuman???????????????? (@NeumanRoee) June 28, 2022

על פניו, גם לאיש שאינו מדען חוקר אינטליגנציה נדמה שאלה מהלכים מוזרים, מסוכנים, חסרי היגיון ובוודאי לא תבוניים.

נבחרי הליכוד סימנו את עצמם בנאמנותם הבלתי מסויגת לנתניהו כאנשים שהניחו בצד את תבונתם. את הכושר להבחין בין דבר לדבר.

יתכבדו נא כל הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויגידו: איזה מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה ביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור?

איזה פתרון שאיש לא חשב עליו קודם הם יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל: יוקר המחיה, הסכסוך עם הפלסטינים, שבריריות הדמוקרטיה והאיומים עליה ועוד?

מה?
לא שומעים.

יש דוגמה להצעה אינטליגנטית אחת שתמנע אסון במירון, תגרום לחרדים לצאת לעבוד ולהתגייס, תפחית את הביורוקרטיה והמיסים הגבוהים הממררים את חיינו?

יתכבדו הבכיינים שנפגעו מדברי סוקניק ויצביעו על מהלך תבוני, מקורי, מלא השראה ואינטליגנציה שביצעו ממשלות נתניהו לטובת הציבור. איזה פתרון שאיש לא חשב עליו יזמו לטובת אחת מסוגיות הליבה של ישראל?

האנשים האלה במשך שנים עסוקים רק בצרות של מנהיגם, במשפטיו הפליליים ובשרידותם בשלטון.

שום מעשה תבוני למען איכות חיי האזרחים הם לא עשו.
בכיינים חסרי תבונה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

צודקים חברי המחנה הדמוקרטי המצומק באמירתם שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד ושלילת הריבונות וזכויות האדם ממיליוני הפלסטינים.

אך צודקים גם חברי המחנה הדמוקרטי שמבהירים שאין להרפות מהמאבק באפרטהייד, אך בשום אופן אי אפשר להקטין או למזער את הסכנות העצומות והקיומיות שטמונות בשובו של המחריב הגדול להנהגה.

צודקים האומרים שהמאבק הקיומי נגד חזרת שלטון הבלהות של נתניהו אינו יכול להצדיק את המשך האפרטהייד. אך צודקים גם האומרים שאי אפשר למזער את הסכנות הקיומית שבשובו להנהגה

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה.

אני מבין כמובן את הצורך הנרקיסיסטי של לוי להתבדל מאיזה קולקטיב מדומיין בתוך ראשו כי הוא חושב שזה מגניב. אבל בשל הצורך הנרקיסי להתבדל ולהרגיש חתרן, שוכח העיתונאי שלצד זכותם של הפלסטינים לא לסבול ממשטר מדכא, גם לישראלים יש זכות לא לסבול ממשטר מדכא:

כשם שהפלסטינים אינם צריכים לסבול ממשטר הפרדה גזעני שמשליט על חייהם דיקטטורה צבאית, שולל מהם ריבונות ואזרחות ופוגע בזכויות האדם שלהם – גם הישראלים אינם צריכים לסבול ממשטר סמכותני, מריסוק שאריות המוסדות הדמוקרטיים ומעלייתו של דיקטטור מסית ומשסה שמקיים פולחן אישיות.

הישראלים אינם צריכים לסבול מהעדר אופק כלכלי, מריסוק השירות הציבורי, מקיום כלכלי רעוע, מפערים כלכליים עצומים וקיומיים שגוזרים במידה רבה את גורלו הקיומי הכלכלי של כל תינוק בהתאם ליכולתה הכלכלית של משפחתו, מחוסר יכולת לקנות דירה, מהשתעבדות איומה ומלחיצה לשכר דירה מופרך או למשכנתא לכל החיים, מתרבות כזב מחרידה, מתקשורת חנפנית שעוסקת בתעמולה ופולחן אישיות, משיסוי נגד האזרחים הערבים, מהסתה נגד אזרחים יהודים שמתנגדים לשלטון הריקבון, מהפיכת כל יריב פוליטי לבלתי לגיטימי, מהסתה כוזבת נגד מערכת המשפט, ממינוי שומרי סף נרצעים וחסרי חוליות, מהפיכת כל האזרחים לבני ערובה של נאשם שיודע שהוא יורשע ולכן ירתום את שלטונו לחילוצו ממשפטו הפלילי, ממשטרה גרועה ורקובה ואלימה במוקדים רבים בתוכה, מביזוי היהדות, מאפליית נשים, ממניעת תחבורה ציבורית בשבת (הנפגעים הם עניים ומעמד ביניים. רובנו), מריקון מוסדות דמוקרטיים מכל תוכן, ממינויים כושלים, מקידוש תרבות השקר והעילגות, מדריסת החלש בידי החזק, מהזנחת מערכות הבריאות והחינוך והרווחה, ממכירת נכסי ציבור בנזיד עדשים למתי מעט מקושרים ועשירים, מגזענות אתנוצנטרית כעורה וחמורה ומהעמקת השעבוד של הסוהר הישראלי כל עוד הוא משעבד את האסיר הפלסטיני.

מול שתי העמדות הללו, מצחיק, עצוב וגם נלעג לראות כיצד מצליח גדעון לוי גם להתנגד לאפרטהייד ולדיקטטורה הצבאית בגדה וגם לתמוך באיש החורבן וההסתה

כן, צריך להיאבק בכל ממשלה שמותירה את האפרטהייד בגדה על כנו ואף מעמיקה אותו. וצריך גם לבלום את שובו של הנוכל המשסה שחולל חורבן עצום במדינת ישראל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.