ב־5 ביוני, ברציף מספר ארבע בתחנת הרכבת המרכזית של העיר קרקוב, פולין, נותרו המתנדבים האחרונים לחזות בהתרוקנות האולם שבו שהו עד לאחרונה הפליטים מאוקראינה.

68 מיטות שדה צבאיות הושענו על הקיר. מי יודע כמה פליטים ישנו עליהם מאז שהוצאו ממחסני החירום ונפרסו באולם המיועד לחנות או למסעדה. עדיין לא ברור מה יעשו עם המיטות. לעומת זאת, המתנדבים מתכוונים להמשיך את העשייה תחת הסלוגן "מתקדמים מזרחה".

פליטים אוקראינים בכניסה למתחם הפליטים הזמני ברציף 4 בקרקוב רגע אחרי שנסגר, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

המתנדבים המקומיים מצאו מבנה חדש במרחק של כ־1.5 קילומטרים מתחנת הרכבת, אותו הם מסבים למתחם הומניטרי. שם הם מתכוונים לתת מענה לאלו הזקוקים למחסה ללילה, וגם לארגן משלוחים של סיוע הומניטרי לאוקראינה.

רוב המתנדבים אוקראינים, חלקם מבלארוס ורוסיה. יש גם כאלה שהגיעו במיוחד מיפן, איטליה וממדינות אחרות. אחרי שעמלו יומם ולילה כדי לעזור לפליטים שנמלטו מהתופת הרוסית, הם מספרים כי הם רוצים לנצל את הקשרים ואת והמומנטום שצברו כדי להמשיך בעשייה.

המיטות במחנה המעבר לפליטים מתחת לרציף 4 בתחנת הרכבת בקרקוב, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

רוב הפליטים עושים את דרכם חזרה לאוקראינה, אבל לא רק לשם. יש קושי בהשגת כרטיסי נסיעה לאוקראינה. לפעמים זה לוקח יומיים או יותר

אחד המתנדבים האוקראינים החיים בפולין בשנים האחרונות, מקסים דכטיאר, מספר כי בשבועות הראשונים אחרי שפרצה המלחמה הוא – יחד עם מתנדבים אחרים – היו צריכים לספק מחסה לכ־400 פליטים ביום.

היום, הוא אומר, רוב הפליטים עושים את דרכם חזרה ומוסיף שיש קושי בהשגת כרטיסי נסיעה לאוקראינה וכי לפעמים זה לוקח יומיים או יותר. לדבריו, האוטובוסים שחוזרים לאוקראינה דרך קרקוב מלאים עד אפס מקום. אין אוטובוסים שמתחילים את הנסיעה מכאן.

עושים סדר במספרים

לפי נתוני ארגון UNHCR (הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים), יותר מכ־6.5 מיליון פליטים נמלטו מאוקראינה מאז הפלישה הרוסית ב־24 בפברואר 2022. מאז, 2.2 מיליון פליטים כבר חזרו לאוקראינה.

נכון להיום, כ־30 אלף פליטים בממוצע חוזרים לאוקראינה בכל יום. אולם, חוץ ממספר הפליטים העצום, כשבעה מיליון אוקראינים שלא עזבו אל המדינות השכונות נותרו חסרי בית וזקוקים למחסה בתוך תחומי אוקראינה.

פליטים חוצים אל פולין ממעבר הגבול מדיקה (צילום: גילעד שדה)

נתונים נוספים

מספר הפליטים האוקראינים לפי מדינות:
• פולין קלטה יותר מ־3.5 מיליון פליטים.
• רוסיה קלטה קרוב למיליון פליטים.
• הונגריה קלטה כ־700 אלף פליטים.
• רומניה קלטה כ־600 אלף פליטים (חלקם הגיעו ממולדובה).
• מולדובה קלטה כחצי מיליון פליטים.
• סלובקיה קלטה קרוב לחצי מיליון פליטים.
• בלארוס קלטה כ־16 אלף פליטים בלבד.

מספר הפליטים שהמשיך למערב אירופה:
בגרמניה נרשמו יותר מ־800 אלף פליטים; בצ'כיה: 357 אלף; בבולגריה: 272 אלף ובאיטליה 127 אלף. לא מדובר במספרים מדויקים משום שהגבולות במסגרת אמנת שנגן לא מפוקחים באופן הדוק. כמו כן, חלק מהפליטים שבו על עקבותיהם, כך שהמספרים יוצרים מצג שווא.

רוב הפליטים מעוניינים להישאר בפולין ואף נוסעים אליה במיוחד גם אם חצו לאירופה דרך מדינות שכנות. רובם מנסים להישאר במרחק נגיעה מהגבול עם אוקראינה. ההשפעה האוקראינית מורגשת במיוחד בערים המרכזיות. לפי נתונים שפורסמו לאחרונה בפולין, כ־20%–30% מתושבי הערים המרכזיות הם פליטים אוקראינים.

רוב הפליטים מעוניינים להישאר בפולין ואף נוסעים אליה במיוחד גם אם חצו לאירופה דרך מדינות שכנות. רובם מנסים להישאר במרחק נגיעה מהגבול עם אוקראינה

למרות נתוני הסיוע, יש קולות רבים באירופה ובפולין המלינים על המענה הלקוי הניתן, לטענתם, לפליטים שאינם ממוצא אירופאי ולאלו שחצו קודם לרוסיה. מנהל המתנדבים מרציף ארבע בקרקוב, האוקראיני ולדימיר מקרוס, מספר שהם החליטו להקים מערך משפטי כדי לתת מענה לפליטים מאוקראינה שנאלצו לברוח לרוסיה – ומשם אל תחומי האיחוד האירופי.

קסניה מרדכי, מתנדבת בארגון "לב אחד אוקראינה" במעבר הגבול מדיקה, מרץ 2022 (צילום: גילעד שדה)

הם, לטענתו, לא מקבלים מעמד פליט אף שהם זכאים לכך יותר מכולם. "הם מגיעים מחרסון, מריאופול וערים אחרות הנמצאות תחת הכיבוש הרוסי. לרובם יש שתי אפשרויות – או לנסות לברוח לשטחים שבשליטת אוקרינה ולהסתכן במוות – או לברוח לרוסיה ומשם להגיע לכאן".

הוא מוסיף כי עתה יש לארגון אתגרים נוספים ושהיחס בקרב אזרחי פולין לפליטים כבר לא כל כך אוהד. לדבריו, האזרחים התעייפו וכבר לא מוכנים להלין יותר פליטים בביתם. כמו כן, הם תורמים פחות ושחוקים מהסיוע ההומניטרי שסיפקו. נשמעים אפילו קולות ראשונים מצד אזרחים שמעוניינים שהאוקראינים יחזרו לביתם. "הם לא מבינים שהמלחמה עדיין מתנהלת".

אולם הנוסעים הראשי בתחנת הרכבת בפשמישל, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

מה עושים עכשיו

בדומה למתחם הפליטים שפעל עד לאחרונה ברציף ארבע, פולין סוגרת מתחמים נוספים שיועדו לפליטים מאוקראינה. ארגונים שסיפקו סיוע הומניטרי מפסיקים את פעילותם, ורוב מתחמי הפליטים באירופה נסגרו כבר לקראת סוף אפריל. ארגוני סיוע רבים נסגרים בגלל מחסור בתקציב.

ארגונים שסיפקו סיוע הומניטרי מפסיקים את פעילותם, ורוב מתחמי הפליטים באירופה נסגרו כבר לקראת סוף אפריל. ארגוני סיוע רבים נסגרים בגלל מחסור בתקציב

עופר כץ, אמיר גיא ויואב הורנונג מחברת פייבר גייסו את חבריהם מעולם ההייטק הישראלי כדי לסייע לפליטים מאוקראינה באמצעות פרויקט "מושיטים יד". לאחר הערכת מצב שערכו בסוף חודש מאי, הם החליטו להפסיק את הפעילות החל מחודש יוני. "אנחנו רואים שחל שיפור משמעותי במצב הפליטים בשטח", אמר כץ.

ההפגנה היומית בכיכר המרכזית בקרקוב נגד המלחמה באוקראינה, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

במסגרת הפרויקט, הם הלינו בזמן נתון כ־150 פליטים אוקראינים וסייעו להם עם בירוקרטיה, מציאת עבודה וחיפוש דירה. מה שאפיין את "מושיטים יד" היה הסיוע הראשוני שהעניקו לפליטים שנמלטו ואיבדו הכול. את העזרה היומיומית לפליטים ששהו במלון שסיפק ארגון "מושיטים יד" נתנו מתנדבי "לב אחד אוקראינה" שנשלחו מהמרכז בלביב.

לא רק ארגוני הסיוע מפסיקים את פעילותם. ממשלת פולין הפחיתה את העזרה ההומניטרית לפליטים האוקראינים. התחבורה הציבורית כבר לא בחינם, ובסוף חודש יוני תיפסק התמיכה הכלכלית (מענק חודשי) שהמדינה העניקה לפליטים באופן ישיר.

פולין תמשיך לממן את שהות הפליטים במלונות ברחבי המדינה אך לא ברור עד מתי. כמו כן, במהלך חודש מאי התחילה ממשלת פולין לסגור את מחנות הפליטים הזמניים בתחומי המדינה.

פולין תמשיך לממן את שהות הפליטים במלונות ברחבי המדינה אך לא ברור עד מתי. כמו כן, במהלך חודש מאי התחילה ממשלת פולין לסגור את מחנות הפליטים הזמניים

מתחמי הענק שקלטו את האוקראינים התרוקנו ואין עוד צורך בקיומם. מתחם הפליטים שליד מעבר הגבול קורצ'ובה נסגר כמו גם מתחם טסקו שבעיר פשמישל. בוואקום שנוצר פועלים עדיין ארגונים בודדים.

חדר הלינה המאולתר בתחנת הרכבת בפשמישל עדיין פתוח אך עומד ריק (צילום: גילעד שדה)

טראאס קוזצ'נקו – מנהל הפעילות של ארגון לב אחד אוקראינה – שם למטרה לעזור לכל האוקראינים הזקוקים לסיוע הומניטרי באמצאות שילוב אזרחים בעשייה ההומניטרית. קוזצ'נקו מספר כי מאז פרוץ הלחימה, סייעו מתנדבי הארגון לפליטים בכמה מוקדים ודרכים.

בין המתנדבים, אגב, היו לא מעט ישראלים אבל רובם אוקראינים. הם אלה שעמדו במעברי הגבול ועזרו לנהל את התורים הארוכים, להעביר פליטים נכים וגם דאגו לכל צרכיהם עוד לפני שחצו את הגבול לפולין.

"חילקנו מרק חם, אוכל ובגדים למי שהיה צריך", מספר קוזצ'נקו. "דאגנו להכשיר מקלטים ומרכזים לפליטים בתוך אוקראינה, אנחנו מתכוונים להמשיך ולעזור בכל מה שצריך כדי לחזק את העורף עד לניצחון האוקראיני במלחמה".

קוזצ'נקו סיפר כי הארגון פועל ללא תוכנית עתידית מסודרת משום שהם מתאימים את עצמם למצב בשטח ודואגים לתת מענה מיידי, "אנחנו כן מנסים לייצר צוות חזק שיכול להתנהל באופן עצמאי במידה ואני או אחרים נגויס לצבא אוקראינה".

אוהל "הצלה ללא גבולות", מעבר הגבול מדיקה. האוהל מופעל על ידי ישראלים ועדיין פועל במעבר, מרץ 2022 (צילום: גילעד שדה)

אולם, עדיין אפשר לקבל סיוע הומניטרי בכל המקומות המרכזיים, שם פועלות תחנות מידע, עזרה ועוד לפליטים. למשל, תחנת הרכבת בפשמישל – שרוב הפליטים עברו דרכה לפולין –מסייעת עתה לאותם פליטים לחזור לאוקראינה.

איך זה נראה בשטח

הגעתי בפעם המי יודע כמה לתחנת הרכבת בעיר פשמישל. נרדמתי בקרון ברגע שהרכבת יצאה מקרקוב, התעוררתי בעיר ירוסלב ומשם עד לפשמישל בהיתי בחלון ונהניתי מהמראות האביביים.

כשהגעתי בפעם הראשונה בחיי לתחנת הרכבת הזו, הטמפרטורה הייתה מתחת לאפס. מיליוני פליטים עטו על מעברי הגבול והרכבת הייתה עמוסה בהם. הפליטים, בעיקר אימהות וילדיהן, עושים עתה את הדרך בחזרה לאוקראינה.

כשהרכבת עצרה בתחנת פשמישל, ירדתי בקצה הרחוק של הרציף. ההמון התחיל לעשות את דרכו אל המנהרה החוצה מתחת לפסי הרכבת לכיוון תחנת האוטובוס המרכזית בעיר, ממנה יוצאים שאטלים אל מעבר הגבול מדיקה בעלות של חמישה זלוטי לאדם. המיניבוסים מתמלאים במהירות.

מתנדבים בתחנת הרכבת בפשמישל, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

בכי תינוקות וקריאת האימהות לילדיהן להיצמד אליהן גובר על הרעש הבלתי נסבל של מנועי הרכבות והאוטובוסים. בתוך הכאוס ישב נגן אקורדיון וניגן שלוש מנגינות עליהן חזר בכל פעם שאנשים חצו את המנהרה.

כוחות משטרה, כבאות וצבא – שנכחו במקום בחודשי הלחימה הראשונים – נעלמו מהשטח ורק מספר קטן מאוד של נציגים – כמו גם מתנדבים – נותר מאחור. מוזר לראות את המקום, שהכרת לראשונה בזמן אסון, כל כך רגוע.

בתחנת הרכבת בפשמישל אפשר לחזות במאקרו־קוסמוס המוזר ביותר באירופה. התחנה משמשת עדיין כעיר הנמל העיקרית שמחברת את אוקראינה לשאר אירופה. היא גם הפכה לתחנת מעבר עיקרית לחסידי נחמן מברסלב שלמרות המלחמה, ממשיכים לעלות לרגל אל קבר הרב.

"אנחנו לא מסכנים את החיים שלנו. אנחנו מודעים למצב באוקראינה ואיפה באמת יש מלחמה. זה כמו בישראל, עיקר הקסאמים נופלים בדרום, אבל בשאר חלקי הארץ בטוח"

"אנחנו לא מסכנים את החיים שלנו. אנחנו מודעים למצב באוקראינה ואיפה באמת יש מלחמה. זה כמו בישראל, עיקר הקסאמים נופלים בדרום, אבל בשאר חלקי הארץ בטוח", מספר אחד החסידים שעבר בתחנה בדרכו לקבר נחמן מברסלב לרגל חג השבועות.

חסידי ברסלב בדרך לקבר רבי נחמן מברסלב, תחנת הרבת פשמישל, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

חיבוק של לוחמים

לא רק פליטים וחסידים עוברים בתחנת הרכבת. לוחמים רבים מלגיון הזרים של אוקראינה עוברים בתחנה בדרך לחופשה בביתם או בדרך חזרה לשדה הקרב. על פי דיווחים שונים, אחד מכל ארבעה לוחמים זרים נהרג במלחמה.

העובדה הזו לא מטרידה את סקריו הנווד, בן לשבט הסאמי מאחת המדינות הסקנדינביות, שעושה את דרכו בחזרה לשדה הקרב אחרי חופשה. יחד עם חבר שבט נוסף הם פוגשים לוחמים מקולומביה, אותם הכירו בלגיון הזרים האוקראיני, שנוסעים הביתה. הקולומביאנים מספרים כי מתוך 25 חברי המחלקה דוברי הספרדית שבה שירתו, רק שניהם שרדו וכי הגיע הזמן לחזור הביתה.

השיחה מתגלגלת והם מתעדכנים במי שרד ומי נהרג או נפל בשבי. אחד מהם שולף טלפון ומראה לי תמונה, "זה חייל ישראלי שלוחם בשירות האוקראינים", הוא אומר. אחר מוסיף, "הישראלים הכי פסיכים, אתה רואה אותם לפעמים בלחימה ומבין שאיתם לא משחקים".

היחס לפליטים האוקראינים

ראש מנזר באחד ממקלטי הפליטים שבדרום־מערב המדינה אמר לזמן ישראל כי האוקראינים "עושים הכול כדי לסחוט את הפולנים". לטענתו, אוקראינים רבים חוצים את הגבול, מקבלים מעמד של פליט, פותחים חשבון בנק, מבקשים את המענק של ממשלת פולין – ומייד לאחר מכן חוזרים לאוקראינה.

פליטים חוזרים לאוקראינה, תחנת הרכבת פשמישל, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)

אירוח הפליטות מאוקראינה וילדיהן במנזרים עורר חשש בקרב ראשי ארגונים שונים משום שאין אף גוף שמפקח על הנעשה שם. יש אזרחים פולנים שמביעים מורת רוח מהתנהלות הממשלה בנושא משבר הפליטים בפולין.

"זוהי חובתנו לעזור, כשכנים וכבני אדם, הממשלה שלנו הפקירה את גורל הפליטים בידי אזרחים טובי לב ועמותות שנרתמו לעזור. אני גאה בעם שלי שהתגייס לעזור מהרגע הראשון ונתן לפליטים כל מה שניתן", אומרת קטקה, אזרחית ישראל שנולדה בפולין, היגרה לישראל וחזרה אחרי שנים לוורשה.

לטענתו, אוקראינים רבים חוצים את הגבול, מקבלים מעמד של פליט, פותחים חשבון בנק, מבקשים את המענק של ממשלת פולין – ומייד לאחר מכן חוזרים לאוקראינה

בימים הראשונים למלחמה היא אירחה פליטים בביתה. אחרי שעזבו בחודש מאי, היא מספרת על הקשיים איתם התמודדה. אפילו שהרגישה שזכתה במשפחה חדשה, האירוח לדבריה היה מאתגר מאוד ואף קשה רגשית.

"בכל פעם שהגיעו חדשות טרגיות מאוקראינה ישבנו ביחד ובכינו". חוץ מזה, לדבריה, גם הדברים בסיסיים ביותר היו מאתגרים, "זה קשה לחיות עם האהובים עליך – קשה שבעתיים לחיות עם אנשים זרים לחלוטין בלי יכולת לתקשר בשפה משותפת לצד הרגלים שאתה לא מכיר. היה לי ממש קשה עם חלק מההרגלים שלהם, למשל, שהם התעקשו לשטוף כלים אף שיש אצלי מדיח".

פליטים במלון אותו "מושיטים יד" שכרו, ורשה, אפריל 2022 (צילום: גילעד שדה)

עובדת סוציאלית מגרמניה שעובדת עם פליטים ב־30 השנים האחרונות, מספרת שבכל שנות עבודתה היא לא ראתה ממשלות שנרתמות כל כך מהר. "אני שמחה שהפליטים האוקראינים מתקבלים בברכה ולא נדרשים לעבור בוויה דולורוזה של הפליטים. הגיע הזמן לעשות את זה לכל הפליטים – בלי הבדל דת או צבע עור".

לטענתה, המהירות שבה הממשלה הגרמנית חוקקה חוקים לטובת הפליטים האוקראינים הפתיעה רבים. האוקראינים זכו ללא מעט פריווילגיות כמו תחבורה ציבורית בחינם בכל גרמניה, כרטיסי סים ושיחות חינם, עזרה במציאת עבודה ומגורים, מידע בשפה האוקראינית כולל שילוט בערים המרכזיות, קורסי שפה וביטוח בריאות – החל מהרגע שבו נרשמו כפליטים במדינה.

"הבירוקרטיה והעזרה ההומניטרית לפליטים היא תהליך ארוך ומתיש. לצערי, הקול של אילו שרוצים לדעת למה במשך שנים הפליטים הלא־אירופאים מקבלים יחס מפלה – לא נשמע. הממשלה הוכיחה שהיא יכולה לקצר תהליכים ולהקל – ועדיין לא עושה זאת".

מתנדב בלגיון הזרים של אוקראינה בדרך לשדה הקרב אחרי חופשה בבית (צילום: גילעד שדה)

"אני שמחה שהפליטים האוקראינים מתקבלים בברכה ולא נדרשים לעבור בוויה דולורוזה של הפליטים. הגיע הזמן לעשות את זה לכל הפליטים – בלי הבדל דת או צבע עור"

לדבריה, ההבדל העיקרי הוא בקבלת מעמד תושב ללא הגבלת זמן ואישור עבודה מיידי. פליטים אחרים מחכים לזה לפעמים שנים. "הפליטים מאוקראינה יכולים לבחור איפה לגור ולבקש לאחד משפחות – בזמן שפליטים ממוצא אחר לא יכולים לבחור איפה לגור ולפעמים אף נקלטים בערים אחרות, רחוק מבני משפחתם, בלי לראות אותם במשך תקופה ארוכה.

"משרדי ההגירה מבקשים שנמלא את המסמכים לפליטים האוקראינים, אבל הנוהל הוא שפליטים ממדינות אחרות חייבים למלא את הטופס בעצמם. פליטים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה, אבל בעלי אזרחות לא־אוקראינית – הגיעו לגרמניה וקיבלו תושבות מוגבלת עד חודש אוגוסט. הם יצטרכו לעבור תהליך מתיש בזמן ואין להם את האופציה לקבל אישור עבודה כמו לפליטים האוקראינים".

אולם המנוחה בתחנת פשמישל, שהוסב לתחנת מעבר זמנים לפליטים, כמעט ריק מאדם, יוני 2022 (צילום: גילעד שדה)