שר הביטחון ישראל כ"ץ אומר כי לישראל "אין שאיפות טריטוריאליות בלבנון", אך טען כי צה"ל לא ייסוג "אפילו מילימטר" עד שארגון הטרור חזבאללה יפורק מנשקו.

בשיחה עם כתבים אמר היום כ"ץ כי לא סביר שהצבא ייסוג מאזורים נוספים בדרום לבנון. זאת, מעבר לשני המיקומים שעליהם הוסכם במסגרת תוכנית פיילוט שבמסגרתה צבא לבנון צפוי לתפוס את השטח לאחר עזיבת כוחות צה"ל.

"אנשים לא צריכים לעצור את נשימתם ולתהות מהו המקום הבא שממנו ישראל תיסוג בלבנון, כי זה לא יקרה עד שחזבאללה יפורק מנשקו", אמר כ"ץ. "אין לנו שאיפות טריטוריאליות בלבנון, אבל עד שחזבאללה יפורק מנשקו – לא ניסוג במילימטר".

לדבריו, המהלך מקובל על ארצות הברית ומעוגן בנספח הצבאי להסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ללבנון בשבוע שעבר. כ"ץ גם ציין כי בפגישתו עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, גנרל בראד קופר, הסכימו השניים כי צה"ל לא ייסוג משלוש רצועות הביטחון – בלבנון, בסוריה ובעזה.

שר הביטחון הוסיף כי הוא אינו מאמין שחיילי צבא לבנון יהפכו לפתע "לאריות שמסתערים על חזבאללה", ולכן לדבריו נוכחות צה"ל בלבנון תהיה ארוכת טווח.

כ"ץ אישר כי ישראל ניסתה לגרום לצבא לבנון להיכנס לאזור רכס עלי טאהר, שמתחתיו מחזיק חזבאללה במערכת מנהרות מרכזית, ולטהר אותו מפעילי טרור. עם זאת, "צבא לבנון סירב לעשות זאת", ציין.

בהתייחסו להרס כפרי הגבול בלבנון, אמר כ"ץ כי היה ברור ש"הכפרים השיעיים לאורך קו המגע חייבים להיעלם". לדברי שר הביטחון, בגזרה המערבית והמרכזית של דרום לבנון "יש כמעט 100% הרס בכפרים לאורך קו המגע", בעוד שבגזרה המזרחית, "73% מהכפרים נהרסו".

לדבריו, כ-600 אלף שיעים מכפרי דרום לבנון נמלטו מבתיהם, ועוד 700 אלף נעקרו ממעוז חזבאללה בדאחייה בביירות.

בתדרוך טען כ"ץ כי אלמלא הלחץ האמריקאי על ישראל, צה"ל היה מביא לקריסתו המוחלטת של חזבאללה בלבנון.

הוא ציין כי צה"ל תכנן מערכה אווירית נרחבת שלטענתו הייתה "מפרקת את חזבאללה", בזמן שארגון הטרור "התחנן בפני האיראנים שיצילו אותו".

"כשהנשיא טראמפ קשר בין איראן ללבנון, הפסקנו להפיל בניינים בביירות", אמר שר הביטחון. "החיבור בין הזירות הוא אינטרס אמריקאי, ואלה האילוצים של השותפות עם ארצות הברית".

"אם לא היה קישור בין זירת לבנון לזירה האיראנית, חזבאללה היה קורס", הוסיף.

כ"ץ סיפר כי לא נכח באחת משיחות הטלפון בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו, לקראת חתימת מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן. "לא הייתי בשיחה החמישית, והנשיא הפעיל לחץ שבסופו של דבר יצר את הקישור בין הזירות", אמר.

"זו הסיבה שעברנו לתוכנית ב'", ציין שר הביטחון בהתייחסו לפעולות צה"ל מצפון לנהר הליטני ולהרחבת רצועת הביטחון בדרום לבנון בחודש האחרון, שלדבריו בוצעו באישור אמריקאי.

שר הביטחון התייחס גם לכך שלצה"ל יש "עוד מנהרות להשמיד ולפוצץ", כולל מערכת תת-קרקעית גדולה של חזבאללה מתחת לרכס הבופור, שלדבריו תושמד באמצעות "500 טונות של חומר נפץ".

הוא הוסיף כי צה"ל כבש את רכס עלי טאהר, בפאתי נבטיה, בשל מערכת המנהרות המסועפת של חזבאללה במקום. עם זאת הבהיר כי "אין החלטה לכבוש את נבטיה", מהלך שהיה דורש מצה"ל "לגייס אוגדות מלאות נוספות".

באשר למתיחות מול איראן, אמר כ"ץ כי אם טהרן תתקוף את ישראל בטילים בליסטיים בתגובה לפעולות בלבנון – צה"ל יגיב, והוא נערך לפעול באופן עצמאי.

"זה יכול לקרות אפילו בתוך יומיים", העריך. "יש לנו מטרות לתקוף באיראן, וצה"ל מוכן ונמצא בכוננות, אך לא נתערב בדרך הפעולה של נשיא ארצות הברית מול האיראנים", סיכם כ"ץ.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע ביום שני כי ארצו ועומאן פועלות יחד כדי להפחית את המתיחות במזרח התיכון.

לדבריו, שתי המדינות ישתפו פעולה עם שותפותיהן במאמץ משותף לפינוי מוקשים ימיים ממצר הורמוז.

"החלטנו לשתף פעולה, יחד עם השותפים שלנו, בפינוי מוקשים מהמצר במטרה לאבטח את נתיבי השיט ולהבטיח מעבר חופשי וללא תנאים במצר הורמוז", כתב מקרון ברשת הטוויטר.

ההצהרה פורסמה לאחר פגישתו של מקרון עם סולטאן עומאן, היית'ם בן טארק, בארמון האליזה.

נשיא צרפת עמנואל מקרון עם סולטאן עומאן, היית'ם בן טארק, פריז, 29 ביוני 2026

יו"ר ש"ס אריה דרעי הסכים לתמוך ברפורמה השנויה במחלוקת של שר התקשורת שלמה קרעי בשוק השידורים, בתמורה לכך שהקואליציה תקדם חקיקה שתבטל את רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת, כך לפי דיווחים בכלי התקשורת.

חוק הכשרות, שכבר עבר בקריאה ראשונה, יחזיר לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מתן תעודות כשרות על ידי ביטול הרפורמה שהוביל השר לשירותי דת דאז מתן כהנא, שפתחה את השוק לתחרות.

המפלגות החרדיות הודיעו בעבר כי יתנגדו לחוק התקשורת של קרעי אלא אם ייאסר על האפליקציה הממשלתית המוצעת בו לפעול בשבת, ואם לא יכלול איסור גורף על תוכן מיני או "פוגעני", דרישה שעלולה הייתה למנוע מהקואליציה את הרוב הדרוש להעברת החוק.

החקיקה השנויה במחלוקת, שתעניק לממשלה שליטה משמעותית על גופי השידור, אתרי החדשות ואמצעי תקשורת נוספים, כוללת יוזמה לאפליקציה במימון המדינה שתפיץ תוכן – ובו גם חדשות – במטרה מוצהרת להנגיש אותו לקהל רחב יותר.

במקביל, חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם אמר במהלך דיון בכנסת על החקיקה כי יתנגד להצעת החוק "בנוסחה הנוכחי", בטענה שהיא תרחיב את חילול השבת בכך שתאפשר פלטפורמת סטרימינג בגיבוי המדינה. משמעות הדבר היא שגם עם תמיכת ש"ס, ייתכן שלקואליציה לא יהיו מספיק קולות כדי להעביר את החוק.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת בינואר ופוצלה להצעות חוק נפרדות מוקדם יותר החודש כדי לזרז את אישורה – מהלך שכמעט נכשל בשל התנגדות המפלגות החרדיות. כעת נדרשות שתי הצבעות נוספות כדי שההצעה תהפוך לחוק.

המפלגות החרדיות החרימו לאחרונה את חקיקת הקואליציה במחאה על כישלונה של הממשלה להעביר חוק המעגן פטור גורף משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

בניסיון להבטיח את תמיכתן בחוקים מרכזיים של הקואליציה, בהם גם חוק התקשורת של קרעי, הממשלה מקדמת כעת שורה של סדרי עדיפויות חרדיים. אלה כוללים חוק שיעגן את לימוד התורה כערך יסוד של המדינה, וכן הוראת שעה המקפיאה מעצר של עריקים חרדים.

מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, האדמירל בראד קופר, נועד היום עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, כך נמסר בהודעה רשמית מטעם הנשיאות בביירות.

קודם לכן נפגש קופר עם מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף הייכל, לדיון על הסכם המסגרת עם ישראל.

במהלך הפגישה "השניים דנו בהכנות לקראת תחילת יישומו של הסכם המסגרת", נכתב בהצהרה. "הנשיא עאון הודה לאדמירל קופר על העניין שהפגין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כלפי לבנון, מתוך רצון להשיג בה ביטחון ויציבות", צוין בנוסף.

עוד הודגשה בהודעה נחישותה של מדינת לבנון להרחיב את סמכותה באמצעות הכוחות המזוינים עד לגבול הדרומי הבינלאומי.

استقبل رئيس الجمهورية العماد جوزاف عون بعد ظهر اليوم في قصر بعبدا، قائد المنطقة الوسطى في الجيش الاميركي الادميرال براد كوبر في حضور القائم بأعمال السفارة الاميركية في بيروت السيد كيث هانيغان ورئيس فريق الميكانيزم الجنرال جوزف كليرفيلد.

وتم خلال الاجتماع البحث في التحضيرات… pic.twitter.com/2XMrkD7yeM

— Lebanese Presidency (@LBpresidency) June 29, 2026

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון להנדס "מפלגות לוויין" לקראת הבחירות הבאות, משום שהוא סבור כי פניו לתבוסה.

"ברור לחלוטין שנתניהו מנסה לבנות לעצמו מפלגות לוויין, באמצעות קולות מהמחנה שלנו – כדי שיוכל להקים ממשלה. אין לו דרך אחרת לנצח. למרות זאת, הוא לא יצליח", אמר לפיד במסיבת עיתונאים בכנסת, וכינה את המאמצים הללו "נואשים".

דבריו של לפיד נאמרים ברקע דיווחים על הקמה אפשרית של מפלגת ימין חדשה בראשות השר לשעבר מטעם הליכוד גלעד ארדן וחבר הכנסת יולי אדלשטיין. לפי דיווחים בתקשורת, אדלשטיין צפוי להודיע בקרוב על פרישה מהליכוד.

במקביל, עולות השערות לגבי ברית אפשרית של מרכז–ימין בין יו"ר כחול לבן בני גנץ, נציב הכבאות לשעבר דדי שמחי ומפלגת המילואימניקים של יועז הנדל.

למרות שהליכוד צפויה להישאר המפלגה הגדולה בכנסת, סקרים אחרונים מראים כי מפלגת השלטון של נתניהו צונחת מ-32 המנדטים הנוכחיים שלה לסביבות 22 עד 24 מנדטים לאחר הבחירות הקרובות.

במצב זה, הליכוד נמצאת בקרב צמוד עם גדי איזנקוט מגוש האופוזיציה. מפלגתו החדשה, ישר, נמצאת בעלייה מתמדת בסקרים, ובשבוע שעבר עקפה לראשונה את הליכוד בסקר של זמן ישראל.

בנאומו בישיבת הסיעה, לפיד לעג לקריאתו של נתניהו בשבת להקמת "ממשלה לאומית רחבה", וטען כי מדובר בניסיון נואש נוסף להישאר בשלטון, שלא יצא לפועל.

"על מה אתה מדבר? לעולם לא תקים עוד ממשלה בישראל. יהיו בחירות, ואתה תפסיד", אמר לפיד בפנייה לראש הממשלה. "אנחנו לא נשב איתך. זה מספיק ברור?"

הוא הוסיף כי במקום זאת, הוא ובנט יקימו ממשלה עם מנהיגי האופוזיציה: מפלגת ישר של גדי איזנקוט, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן והדמוקרטים של יאיר גולן.

לפיד ציין כי הוא "מקווה" שגם הליכוד תצורף לממשלה, אך הבהיר כי זה יקרה רק לאחר ש"נתניהו יפסיד ויישלח לפרישה".

כשנשאל על קריאתו של נתניהו בשבת להקמת קואליציה לאומית רחבה המאוחדת סביב התנגדות למדינה פלסטינית, והאם הוא ובנט שותפים לעמדה זו, השיב לפיד כי "עמדת המפלגה הרשמית שלנו היא שהנושא אינו מונח על השולחן. זה לא ישים, וזה לא יקרה בעשור הקרוב".

הוא הוסיף כי המיקוד שלו כעת הוא בסוגיות פנים, כולל "בנייה מחדש, שיקום וריפוי של החברה הישראלית לאחר כל ההרס שממשלת נתניהו הפיצה".