הלקח המרכזי והמידי לקראת עוד סיבוב בחירות הוא הכבוד שיש לתת להכרעת האזרחים. כבר הצעתי בעבר לנבחרי הציבור להקדים ולאמץ קוד אתי שלא יאפשר לח"כים לפרוש ממפלגותיהם לאחר הבחירות. קוד אתי שיקבע כי מי שעומד למשפט לא יוכל להתמודד על מקום בכנסת.

בכוונת מכוון אני מדבר על קוד אתי ולא על חוק. הגיעה העת לשנות כיוון ולפעול מתוך ערכי מוסר ולא להסתמך רק על חוקים, שלא אחת מייצגים הסכמות רדודות ולא מוסריות, תולדה של פשרות שמזכירות את שוק הירקות והפירות.

בכוונת מכוון אני מדבר על קוד אתי ולא על חוק. הגיעה העת לשנות כיוון ולפעול מתוך ערכי מוסר ולא להסתמך רק על חוקים, שלא אחת מייצגים הסכמות רדודות ולא מוסריות, תולדה של פשרות שמזכירות שוק

הקוד האתי משקף הסכמה גורפת על המותר והאסור, על הראוי לנבחרי ציבור. עקרונות הקוד האתי יחזירו את האמון בכנסת, אמון שנשחק בגלל סדרת חוקים לא סבירה, שמאפשרת כמעט בכל רגע לשבור את הכלים ולצאת לבחירות.

ברור לי שכל מי שקורא את המשפטים הללו מהנהן בראשו לאות הסכמה, אבל מיד עולה השאלה: מה עושים אם הם לא מוכנים לאמץ קוד אתי? התשובה לשאלה הזאת נמצאת באחריות כל אחד ואחת מאתנו.

בבחירות הקרובות, נצביע עבור מפלגות שדוגלות באתיקה ובמוסר. מפלגות שהעומד בראשן שומר על כללי התנהגות ראויים ופועל על פי עקרונות המוסר. למשל, דוחה מתנות מאילי הון. מפלגות, שבהן ברור לכל מי שמתמודדת או מתמודד במסגרתן, שהמנדט ניתן למפלגה והוא לא אישי.

במילים אחרות וברורות, מפלגה שחבריה בכנסת פרשו יכולה להימחק על ידינו, הבוחרות והבוחרים. כך גם לגבי מפלגה שהעומד בראשה מבלה ימים בהיכל בית המשפט ומבייש את מעמד הפוליטיקה הישראלית.

אינני חורץ את גורלו של בנימין נתניהו ספציפית, ואני מאחל לו הצלחה מכל הלב, רק שיעשה זאת כאזרח מהשורה. גם מבחינה עניינית, לאחר שתיים עשרה שנים בתפקיד ראש הממשלה אפשר לומר: "די, עייפתי", ולאפשר למישהי או מישהו אחר למלא את התפקיד.

הבחירות הנוכחיות הן גם כישלון שלנו כחברה שלא רוצה להגיע לטוב משותף. הממשלה הנוכחית היא לא משאת לב למרבית הציבור, כולל אני, אך היא סוג של פתרון ביניים למדינת ישראל. מדינה מפותחת, מובילה בתחומי דעת רבים, אך כישלון חרוץ בכל הקשור לחתירה לטוב משותף.

זו מדינה שמצליחה למרות המחלוקות בתוכה ולמרות הרוע הזורם בנהרות הרשת הדיגיטלית, אך הרוע הזה מאפיין גם את ההתנהלות בבית הנבחרים שלה. למעשה, מאז הקמת המדינה ועד היום לא נמצאה הדרך להגיע להסכמות ולהבנות. יש שיאמרו שזו החוקה שצריכה לעשות את המלאכה. החוקה אכן חשובה, אך אתיקה ומוסר חשובים פי כמה וכמה.

הקוד האתי משקף הסכמה גורפת על המותר והאסור ועל הראוי והפסול לנבחרי ציבור. עקרונות הקוד האתי יחזירו את האמון בכנסת, שנשחק בגלל סדרת חוקים לא סבירה, המאפשרת כמעט בכל רגע לשבור את הכלים

זו הפניה האחרונה לפני שיוצאים לעוד סיבוב בחירות. ישראל נמצאת במשבר חברתי עמוק, משבר דיור, אלימות, עוני וכיבוש מתמשך שאוכל בנו מדי יום ביומו. ברור לי שכל עוד הפרטנר מהצד השני מגמגם ולא פונה לשלום – המרחק לפתרון הכיבוש עוד רחוק.

התפקיד של ממשלות ישראל הוא לשרטט את יתרונות הטוב המשותף. עקרון שניתן ליישם כלפי פנים וכלפי חוץ. במקום לשחק בכיסאות מוסיקליים, חייבים לשבת ביחד ולעבוד בצוות, עם מנהיגים שמבינים מהי עבודת צוות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.