בשבוע שעבר, כשסימני סוף דרכה של הממשלה כבר נראו למרחוק, יכלה איילת שקד לסמן לעצמה וי על מטרה שביקשה להשיג בטרם תעזוב את לשכתה במשרד הפנים: הוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) אישרה את הקמתם של שני יישובים חדשים ברמת הגולן – אורחה ומטר.

בעולם המונחים של שקד מדובר בעשייה ובהגשמת הבטחה: הממשלה הבטיחה להשקיע בגולן, אפילו התכנסה שם בדצמבר האחרון לישיבה חגיגית עתירת הצהרות, והנה היא, לפחות לכאורה, מקיימת.

זה לא מפתיע שפוליטיקאים במישור הארצי והמוניציפלי מאוהבים בהקמת יישובים חדשים. מה שמטריד כאן זו התמיכה שהמהלך קיבל בוולנת"ע מצד שני גופים מקצועיים – מנהל התכנון ומשרד התחבורה – שהתריעו לא פעם ולא פעמיים מפני הנזקים הכבדים שנגרמים מהקמת יישובים חדשים.

שני היישובים שעל הפרק לא מיועדים להיות בעלי אפיון חקלאי כמו הקיבוצים והמושבים באזור, אלא יישובים קהילתיים בהיקף של כ-2,000 יחידות דיור – כלומר, פרברים גדולים עם כמה אלפי תושבים בכל אחד. נותר רק לתהות מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה לבצע ברגע האמת פניית פרסה כה חדה.

שני היישובים שעל הפרק לא מיועדים להיות בעלי אפיון חקלאי כמו הקיבוצים והמושבים באזור, אלא יישובים קהילתיים בהיקף של כ-2,000 יחידות דיור – כלומר, פרברים גדולים עם כמה אלפי תושבים בכל אחד

הממשלה בצילום לכבוד הישיבה המיוחדת ברמת הגולן, 26 בדצמבר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

מנהל התכנון מצהיר כבר שנים – וביתר שאת בקדנציה האחרונה תחת ניהולה של דלית זילבר – על התנגדותו להקמת יישובים חדשים למעט מקרים חריגים מאוד. ההתנגדות נובעת משלל סיבות שכיום כל מתכנן כבר יודע לדקלם בעל פה:

• יישובים קטנים שמפוזרים במרחב מנותקים ממרכזי מסחר, תעסוקה, חינוך ופנאי והופכים לפרברי שינה;
• בהיותם צמודי קרקע, הם כובשים בבטון ובאספלט שטחי טבע ושטחים פתוחים בהיקף גדול;
• התשתיות (חשמל, מים, תקשורת, כבישים) שנפרסות במיוחד עבורם עולות ביוקר (לפי עבודה של המשרד להגנת הסביבה – פי 4 מעלות הקמת תשתיות לשכונה שצמודה לעיר קיימת);
• בנוסף, יישובים כאלה מושכים אוכלוסייה איכותית ומרוקנים את היישובים הוותיקים הסמוכים מהאליטה הכלכלית וההשכלתית שעליה הם נשענים. בהיסטוריה הישראלית לא חסרות דוגמאות – למשל הנהירה של האליטה הבאר שבעית ללהבים הסמוכה.

לפני כחצי שנה, בנובמבר 2021, כשעלתה על הפרק סוגיית הקמת יישובים חדשים ברמת הגולן, מנהל התכנון פרסם נייר עמדה עם התייחסות מפורטת לנושא.

אחילוסטרציה: אתר בנייה בקצרין שברמת הגולן, 15 במרץ 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"יש העדפה מובהקת להרחבתם וחיזוקם של יישובים קיימים ויש להימנע, למעט במקרים חריגים ומיוחדים, מהקמת יישובים חדשים", נכתב באותו מסמך. ספציפית לרמת הגולן, הבהירו במנהל כי כבר קיים מלאי תכנוני של אלפי יחידות דיור שכבר תוכננו וממתינות למימוש – אז מה הדחיפות להקים יישובים חדשים לפני שממלאים את הקיימים?

"יש העדפה מובהקת להרחבתם וחיזוקם של יישובים קיימים ויש להימנע, למעט במקרים חריגים ומיוחדים, מהקמת יישובים חדשים"

עוד נכתב בנייר העמדה של המנהל כי "תוספת יחידות דיור צמודות קרקע  ביישובים כפריים חדשים עלולה לפגוע במאמצים הנעשים לחיזוקו ופיתוחו של היישוב קצרין, בפרט בהיבט של תחרות על משיכת אוכלוסייה חזקה ומבוססת".

אם לא די בכך, יש באותו מסמך התייחסות מפורשת ליישוב אורחה, שהקמתו אושרה בשבוע שעבר. וזו הייתה חוות הדעת: "היות שמדובר באזור מנותק ומרוחק שאינו מחזק את המרחב ויהיה מוגבל מראש מבחינת התפתחות עתידית, סבורים שמיקום זה אינו מתאים להקמת יישוב חדש". חד וחלק.

אנשי המקצוע של משרד התחבורה, מצידם, חזרו בשנים האחרונות שוב ושוב על הטענה שהסדרת תחבורה ציבורית יעילה ליישובים קטנים, מפוזרים במרחב, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. אי אפשר להצמיד לכל יישוב קטן קו אוטובוס ישיר ליעדים המבוקשים, ובהיעדר אוטובוס ישיר יש קווים מפותלים ומסורבלים שמבריחים את התושבים הישר לזרועות הרכב הפרטי.

פקק תנועה בכביש החוף, ליד נתניה, ב-22 באוקטובר 2019 (צילום: פלאש90)

ברוב היישובים הפרבריים בישראל קשה מאוד לחיות כיום בלי שתיים ואפילו שלוש מכוניות למשק בית (תלוי בגיל הילדים), והתוצאה – הפקקים המייאשים כבשו גם את המרחב הכפרי.

"אנשים משקיעים בצמוד קרקע ביישוב כזה ומצפים לאיכות חיים", אמר לי פעם גורם מקצועי בכיר במשרד התחבורה, "ואחר כך – כשהם מגלים שהם עבדים של הרכב הפרטי ותקועים בפקק בכניסה וביציאה מהיישוב – הם באים בטענות אלינו, למשרד התחבורה. לך תסביר שהכשל מתחיל בשלב התכנון, אחר כך זה כבר אבוד".

לאור כל התובנות הללו, נותר רק לתמוה על ההצבעה של מנהל התכנון ומשרד התחבורה בוולנת"ע. תוצאות ההצבעה, אגב, היו 9 בעד ו-3 מתנגדים: המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "מכל הבחינות – חברתית, כלכלית, סביבתית,  אקולוגית ונופית – יש עדיפות ברורה וחד-משמעית לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים.

"נראה כי השיקולים לקידום הנושא הם לא שיקולים תכנוניים מקצועיים ובטח לא כאלה שנועדו להיטיב עם תושבי הגולן, כי ההחלטה רק תפגע בהם. מדובר בשיקולים פוליטיים, מתוך רצון של פוליטיקאים להראות עשייה, למרות שמדובר בעשייה פיקטיבית לחלוטין, לקראת הבחירות המתקרבות".

רמת הגולן (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)

בימים האחרונים נעשו על ידי זמן ישראל ניסיונות רבים לקבל הסברים ממשרד התחבורה באשר להצבעה בוועדה – אך לא התקבל כל הסבר רשמי או שלא רשמי, וגם לא תגובה.

ממנהל התכנון נמסרה התגובה הבאה:
"בשל מורכבות הנושא של הקמת יישובים חדשים, קבע היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2004 הנחיה המסדירה את ההליך והשלבים הנדרשים לקבלת החלטות ממשלה לעניין הקמת יישובים חדשים, ובכלל זה החלטה לבחינה מקצועית, קבלת המלצת המועצה הארצית, הכנת חוו"ד כלכלית, והחלטת ממשלה להקמת היישוב.

לקראת החלטת הממשלה שנתקבלה בדצמבר 2021 בנושא עידוד צמיחה דמוגרפית ביישובי המועצה האזורית גולן ובקצרין, נתבקשה התייחסות מנהל התכנון.

אחד ממרכיביה של החלטה זו היה 'לבחון הקמת שני יישובים קהילתיים במועצה האזורית גולן'. עמדת מנהל התכנון בעניין זה הייתה כי ככל שיוחלט לבחון הקמתם של יישובים חדשים ברמת הגולן, ניתן לשקול יישובים בדרג ביניים שיש להם זיקה תפקודית ליישובים קיימים, אשר מחד לא יפגעו בפיתוח של הערים הסמוכות, ומאידך יאפשרו פיתוח שירותים עבור קהילות קיימות.

"כמו כן, נקבע כי ראוי שיישובים אלה יתוכננו תוך התחשבות בערכי הטבע והנוף של המרחב, ניצול יעיל של הקרקע, קביעת צפיפות ראויה ותמהיל דיור מגוון.

בהתייחס לאיתור של 'אורחה' – איתור זה אכן דורג נמוך מבחינת סדר העדיפויות בהמלצת מנהל התכנון שצוינה לעיל וזאת בין היתר בשל ריחוקו מיישובים קיימים ומכיוון שהוא מוקף בשטחים ערכיים כך שהתפתחותו העתידית תהיה מוגבלת.

"בהמשך להחלטת הממשלה בדצמבר כאמור, נערך תזכיר ליישובים המוצעים 'מטר' ו'אורחה' שכלל בחינה מרחבית, ופירט את הצורך בהקמת יישובים חדשים, בחן חלופות למיקומם, וכן בחן את השפעות האיתורים המוצעים על המרחב.

"הבחינה שנעשתה במסגרת התזכיר הציגה את הנימוקים וההצדקה להקמת היישובים, את תפקידם בחיזוק היישובים הקיימים, את מיקומם המוצע ביחס לשיקולי שמירה על שטחים פתוחים, את מיקומם בתחום מרקם כפרי ובשטח שאינו מסומן כבעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה עפ"י תמ"א 35, ובהישען על תשתיות קיימות.

לאור זאת ולנוכח מדיניות הממשלה לחיזוק הגולן והצעדים הנוספים שנקבעו במסגרת החלטת הממשלה, סבר מנהל התכנון כי ניתן להמליץ לוולנת"ע על הקמת שני יישובים באזורים אלה".