1
בחירות לא רציונליות
לפי האמירה המיוחסת לאלברט אינשטיין, אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה. ובכן, יציאה למערכת בחירות חמישית בתוך פחות מארבע שנים היא מעשה בלתי רציונלי. הסיכויים לקבל תוצאה שונה, שתבנה את המערכת הפוליטית מחדש, נראית קלושה.
בימין מפגינים ביטחון רב בהצלחתם בבחירות. חברי כנסת בולטים בימין נאמו אתמול בכנסת במסגרת ההצבעות על חוק התפזרות הכנסת, חוק יו"ש וחוקים נוספים. "אנחנו נקים את הממשלה הבאה", הצהיר ח"כ בצלאל סמוטריץ'.
רבים בגוש הליכוד מהדהדים את הסנטימנט הזה, בטענה כי הציבור שבע מ"הממשלה הרעה ביותר בתולדות ישראל". אולם הסקרים שפורסמו בכל כלי התקשורת ביומיים האחרונים מלמדים כי המצב הפוליטי רחוק מכך.
בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, השיגו בגוש הליכוד 60 מנדטים. בנימין נתניהו תכנן אז שישראל ביתנו תצטרף אוטומטית לממשלת הליכוד עם 5 המנדטים שלה, אך אביגדור ליברמן הפתיע את נתניהו ברגע האחרון.
באותן הבחירות, "הימין החדש" – מפלגתם של נפתלי בנט ואיילת שקד – לא עברה את אחוז החסימה ולכן לקראת הבחירות לכנסת ה-22, בספטמבר 2019, הוחלט בליכוד "לתקן" את המצב, לא לרדת לחייהם של השניים ולוודא שהם יעברו.
המחשבה אז הייתה שהתיקון יביא לגוש הליכוד – ללא ליברמן – לפחות עוד 7 מנדטים. "אנחנו רק צריכים לאסוף את המנדטים מהרצפה ולהקים ממשלה ימנית", דיקלמו אז בליכוד. כידוע, זה לא קרה.
המציאות טפחה על פני הליכוד. הגוש, שכלל את הליכוד, ימינה בראשות איילת שקד (בצירוף האיחוד הלאומי של סמוטריץ'), ש"ס ויהדות התורה השיגו 55 מנדטים בלבד. זו הייתה מערכת בחירות בה עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר התמודדה בנפרד, ותוצאתם הייתה 88 אלף קולות – כלומר כ-2.3 מנדטים – שהלכו לאיבוד מתחת לאחוז החסימה.
בבחירות לכנסת ה-23, במרץ 2020, גוש הליכוד השיג 58 מנדטים. מפלגת עוצמה יהודית בראשות בן-גביר שוב התמודדה לבד ובפעם זו השיגה רק 19 אלף קולות ושוב לא נכנסה לכנסת.
בבחירות לכנסת ה-23, במרץ 2020, גוש הליכוד השיג 58 מנדטים. מפלגת עוצמה יהודית בראשות בן-גביר שוב התמודדה לבד ובפעם זו השיגה רק 19 אלף קולות
בבחירות לכנסת ה-24, במרץ 2021, לא חל שינוי גדול. גוש הליכוד השיג 59 מנדטים, כאשר הפעם נתניהו מוודא שבן-גביר יהיה חלק מרשימת הציונות הדתית עם סמוטריץ'. במעורבות נתניהו הובטח לבן-גביר לעמוד בראש ועדת חוק חוקה ומשפט, ואופיר סופר, ממפלגת האיחוד הלאומי של סמוטריץ', שובץ בתוך רשימת הליכוד כדי לפנות מקום נוסף ברשימת הציונות הדתית.
על כן, גוש נתניהו השיג 60 מנדטים בשיא ו-55 מנדטים בשפל – ובאף אחת ממערכות הבחירות לא הגיע ל-61 המנדטים הנחוצים להרכבת ממשלה.
האוכלוסייה בישראל לא השתנתה רבות מאז 23 במרץ 2021 – מועד הבחירות האחרונות. יתכן שיותר אנשים יעדרו מישראל בבחירות הבאות, הצפויות להתקיים ב-1 בנובמבר – שבועיים אחרי סוכות – ויש להניח כי עוד כ-70-100 אלף צעירים נוספו למעגל הבוחרים, חלקם חיילים, אחרים בנים למשפחות חרדיות או ערביות.
מאחר שהסקרים הפוליטיים המוצגים בכלי התקשורת לא יכולים לשקף תמונה ברורה לגבי הצפוי (בעיקר בשל סוגיית שיעור ההשתתפות), הרי שיש להניח שגוש הימין – ללא ישראל ביתנו ו/או תקווה חדשה – ישיג בין 55 ל-60 מנדטים – והאפשרות ל-60 מנדטים נראית כרגע הקלושה ביותר מתוך סך האפשרויות.
2
הורדת אחוז החסימה
בשלהי 2013 דרש אביגדור ליברמן להעלות את אחוז החסימה. המחשבה הפוליטית אז הייתה לדחוק את הרשימות הערביות אל מחוץ לזירה הפוליטית.
החלוקה של אותן הסיעות בכנסת ה-19 הייתה אז: רע"ם-תע"ל 4 מנדטים, חד"ש 4 מנדטים ובל"ד 3 מנדטים – ובסך הכול 11 מנדטים. הציבור הרחב לא הבדיל בין הסיעות וכלי התקשורת נהגו להציגן בסקרים תחת המותג "המפלגות הערביות", ללא כל טיפת עניין באשר להבדלים התהומיים ביניהן ולשמות חברי הכנסת השונים.
בשל העלאת אחוז החסימה, מ-2% ל 3.25%, בבחירות לכנסת ה-20 ב-2015, נאלצו המפלגות הללו להתמזג לרשימה אחת אשר בראשה עמד איימן עודה מחד"ש. החיבור הלהיב את הציבור הערבי. הרשימה המשותפת קיבלה 13 מנדטים.
בבחירות במרץ 2020 לכנסת ה-23, המשותפת כבר הגיעה ל-15 מנדטים, בזכות קמפיינים גזעניים מטעם הליכוד נגד החברה הערבית שהובילו לשיעור השתתפות גבוה – לרבות ניסיון לכפות מצלמות בתוך הקלפיות שיתעדו את הבוחרים בעת ההצבעה, בהתבסס על טענות של הליכוד שבכפרים הערבים יש ריבוי של הונאות בהצבעה (טענה שמעולם לא הוכחה על ידי הליכוד).
הטיעונים המקוריים של ליברמן, אי-שם בשנת 2013, היו חיזוק המשילות בישראל. אלא שבעשור שחלף, המשילות רק התדרדרה לתהומות. נתניהו לא הצליח למשול בשנותיו האחרונות ולשיא הגיע כשהחליט במודע שלא להעביר תקציב מדינה בין השנים 2019-2021.
כעת, בימיה האחרונים של הכנסת ה-24, עולה האפשרות להוריד את אחוז החסימה. מה יהיה השיעור החדש? אין לדעת כרגע. אבל יש הסכמה מימין ומשמאל על הכיוון.
כעת, בימיה האחרונים של הכנסת ה-24, עולה האפשרות להוריד את אחוז החסימה. מה יהיה השיעור החדש? אין לדעת כרגע. אבל יש הסכמה מימין ומשמאל על הכיוון
הפוליטיקאים בישראל קורעים זה את זה על נושאים החשובים לציבור (תקנות יו"ש או סיוע לעסקים אחרי האומיקרון), וכשזה מגיע למהלכים פוליטיים לשימור מעמדם, פתאום מתגלה אחווה מקיר לקיר. 110 ח"כים תמכו אתמול (רביעי) בהצבעה הטרומית על חוק פיזור הכנסת, והרוב הנחוץ להורדת אחוז החסימה יימצא גם הוא.
מי שיוזם את המהלך הפעם הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה. גפני רוצה להתמודד בראש רשימת דגל התורה בנפרד מרשימת אגודת ישראל. בליכוד לא ממהרים לתמוך פומבית, אבל ההנחה היא שהחקיקה הזו מתאימה גם להם – כך ניתן יהיה, למשל, להריץ מפלגת לוויין עם עמיחי שיקלי, שלפי הסקרים שווה כרגע כשני מנדטים.
בקרב הציבור החרדי, חלוקת יהדות התורה לשתי מפלגות תוציא הרבה יותר בוחרים לקלפיות. המאבק ברחוב החרדי על שתי מפלגות יגרום לקמפיין ייצרי וכתוצאה מכך, למעורבות גדולה יותר של הציבור. במקום להסתפק ב-6-7 מנדטים לרשימה המאוחדת, כל מפלגה בנפרד תגיע ל-4 מנדטים לפחות לפי ההערכות.
גם עבור המחנה שמנגד, הורדת אחוז החסימה רק תסייע: זה יציל את מרצ, זה יציל את תקווה חדשה, וזה יסייע גם לרע"ם ואולי אף לימינה של נפתלי בנט, עם מה שנשאר ממנה.
גם עבור המחנה שמנגד, הורדת אחוז החסימה רק תסייע: זה יציל את מרצ, זה יציל את תקווה חדשה, וזה יסייע גם לרע"ם ואולי אף לימינה של נפתלי בנט, עם מה שנשאר ממנה
מצד שני, הורדת אחוז החסימה עלולה לעודד מתמודדים בעלי סיכוי נמוך לרוץ בכל זאת – ולזרוק קולות רבים גם מתחת לאחוז החסימה החדש. כך, למשל, פרופ' ירון זליכה שכבר הודיע כי יתמודד בבחירות הקרובות. המפלגה הכלכלית בראשותו קיבלה רק 0.8% מהקולות בבחירות בשנה שעברה.
אבל מעל לכל, חקיקה מן הסוג הזה מסמלת את העידן הפוליטי המפורק של מדינת ישראל. לפוליטיקאים יש אנרגיות ויכולת לשחק עם הכללים, לקיים עוד מערכות בחירות, לשנות את הנורמות החוקתיות כך שישרתו את האינטרסים שלהם לטווח הקרוב. ומה אין להם? את היכולת הפוליטית להחזיק כנסת יציבה ולנהל את המדינה לטווח הרחוק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)
נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.