הרב הראשי האשכנזי קלמן בר פרסם מסמך שבו הוא שב ומדגיש את האיסור על עלייה להר הבית לפי ההלכה.

"בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה חדשה, של קבוצות מהציבור שעולות להר הבית ומשתחוות על רצפת ההר במהלך עלייתן", נכתב. "עצם מעשה העלייה להר הבית אסור בתכלית האיסור לפי דעת כל גדולי התורה של ישראל".

הר הבית, המקודש למוסלמים כמתחם אל-אקצא, הוא המקום הקדוש ביותר ביהדות ואחד המקומות הקדושים ביותר באסלאם, וכבר שנים רבות הוא מוקד חיכוך.

עוד מלפני הקמת המדינה, הרבנות הראשית מחזיקה בעמדה כי אסור ליהודים לבקר בו בימינו מכמה סיבות הלכתיות, בהן העובדה שכיום כולם נחשבים טמאי מת.

עם זאת, לאורך העשורים, מספר גדל של רבנים בעלי השפעה, רובם מרקע של הציונות הדתית, הציעו פרשנויות הלכתיות חלופיות שלפיהן העלייה למקום מותרת או אף מומלצת.

הקריאה הפכה לנקודה מרכזית בסדר היום של כמה פוליטיקאים, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמבקר במקום באופן קבוע.

תפילת יהודים בהר הבית אסורה גם לפי מה שמכונה "הסטטוס קוו", או מערכת הכללים והפשרות המורכבת בין ישראל לווקף, המוסד הירדני שהמשיך לנהל את המקום גם לאחר שישראל כבשה את העיר העתיקה ב-1967.

בר הדגיש כי גם ההשתחוויה בהר הבית אסורה.

הר הבית, מאי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מחקר חדש של המכון למדיניות יהודית (JPPI) טוען כי חלה "החרפה דרמטית" בטון ההצהרות הרשמיות וההודעות לתקשורת של האיחוד האירופי כלפי ישראל אחרי ה- 7 באוקטובר. עוד עלה במחקר כי מבין המדינות שנבדקו – רק איראן זוכה ליחס שלילי יותר לעומת ישראל. 

המחקר בחן עשרות אלפי הצהרות רשמיות של האיחוד האירופי ומוסדותיו בין השנים 2017–2026, מראה באמצעות נתונים "שינוי חד וברור לרעה" ברטוריקה של האיחוד כלפי ישראל. 

בהודעה נמסר כי ניתוח של עשרות אלפי הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של מוסדות האיחוד האירופי לאורך כמעט עשור מגלה כי שיעור ההצהרות השליליות העוסקות בישראל זינק בכמעט 60% מאז הטבח, וכי יותר ממחצית מההודעות וההצהרות האירופיות כוללות התייחסות לפתרון שתי המדינות.

המחקר התבסס על ניתוח ממוחשב של למעלה מ־24 אלף הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של שירות החוץ האירופי EEAS ובחן באופן השוואתי את התייחסות האיחוד האירופי בתקופה האמורה למדינות שונות – ובהן ישראל, איראן, סין, טורקיה וקטאר. מתוך כלל ההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות סוננו ונותחו 3,584 פרסומים רלוונטיים, מהם 895 שעסקו במישרין בישראל.

לצורך המחקר בוצע ניתוח סנטימנט מבוסס בינה מלאכותית, אשר בחן האם ההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות כלפי המדינות השונות נוסחו בטון חיובי, ניטרלי או שלילי.

מהממצאים עולה ש- 38% מההודעות וההצהרות שאותרו ועסקו בישראל במשך כמעט כעשור, סווגו כבעלות אופי שלילי כלפי ישראל, 49% היו ניטרליות, ורק 13% היו בעלות אופי חיובי כלפי מדינת ישראל. זו, כאמור, התמונה בניתוח של כלל ההצהרות.

עם זאת, כשמנתחים את ההצהרות לפי שנים, רואים את השינוי החד לרעה ביחס לישראל, לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר. החל ממועד זה נרשמה ירידה חדה ומתמשכת במדד הסנטימנט, באופן המשקף הקשחה משמעותית וברורה והחרפת הטון של השיח האירופי כלפי ישראל.

נתוני ההתבטאויות נגד ישראל ומדינות נוספות מצד האיחוד האירופי בשנים שונות (צילום: המכון למדיניות יהודית JPPI)

שיעור ההודעות וההצהרות השליליות כלפי ישראל עמד לפני ה- 7 באוקטובר על 29%, ולאחר ה- 7 באוקטובר עלה לכמעט 46%. מדובר בעלייה של כמעט 60%.

בהתאם, שיעור ההצהרות החיוביות לפני הטבח עמד על כמעט 20%, בעוד שאחרי ה- 7 באוקטובר ירד שיעור ההודעות וההצהרות שסווגו כחיוביות ל-8% בלבד. שיעור ההצהרות הניטרליות ירד מ-51% ל-46%.

בהודעה צוין כי לאחר תחילת המלחמה בעזה, האיחוד האירופי אמנם החל לשלב במסרים הרשמיים שלו גינויים לחמאס, הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאות לשחרור החטופים, אך ככל שהמלחמה התמשכה, גברה הרטוריקה הביקורתית האירופית סביב המצב ההומניטרי ברצועת עזה, סוגיית ההתנחלויות והמצב בגדה המערבית.

חלק מההודעות וההצהרות האירופיות כללו אזהרות מפני רעב המוני, קריאות להפסקת אש וביקורת ישירה על שרים בממשלת ישראל.

ממצא מעניין נוסף העולה במחקר הוא, שב- 50.1% מתוך ההודעות וההצהרות האירופיות שעסקו בישראל, אותרו מילות מפתח הקשורות לפתרון שתי המדינות, כגון: שתי מדינות, מדינה פלסטינית, ועוד.

מדובר ברטוריקה החוזרת על עצמה בהודעות ובהצהרות השונות, כנושא עקבי ומרכזי במדיניות החוץ האירופית, על אף העובדה שהשיח הפוליטי בישראל כמעט ואינו עושה עוד שימוש במונחים אלה.

נתוני ההתבטאויות נגד ישראל ומדינות נוספות מצד האיחוד האירופי בשנים שונות (צילום: המכון למדיניות יהודית JPPI)

רק איראן זוכה ליחס אירופי שלילי יותר מישראל

המחקר כלל גם השוואה בין ישראל למדינות נוספות בעלות קשרים אסטרטגיים עם האיחוד האירופי. מהנתונים עולה, שישראל זוכה אמנם לשיעור גבוה יחסית של הודעות לתקשורת והצהרות שליליות, אך היחס המופנה כלפי איראן שלילי אף יותר. הטון האירופי כלפי איראן הלך והחמיר במשך כמעט כעשור, ונמצא כיום בנקודת שפל.

עם זאת, צוות המחקר מציין כי בעוד שהביקורת על איראן קשורה בעיקר לאיומים ביטחוניים ישירים על יבשת אירופה – ובראשם הסיוע האיראני לרוסיה במלחמתה באוקראינה – ועסקה פחות בזכויות אדם, הביקורת כלפי ישראל ממוקדת ברובה בזירה הפלסטינית ובנושאים הומניטריים ומשפטיים.

היחס האירופי כלפי קטאר אוהד, עד כדי כך שכמעט ולא אותרו הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות שליליות כלפי מדינה זו. מעל שני שלישים מפרסומי האיחוד האירופי שעסקו בקטאר במשך השנים סווגו כחיוביים.

גם טורקיה, שהיא בעלת קשרים ענפים עם האיחוד האירופי והיא מועמדת להצטרפות כמדינה חברה מלאה בו, זוכה ליחס נייטרלי ברובו, עם כ-75% מהפרסומים שסווגו כנייטרלים, למרות שמשטרו של רג'פ טאיפ ארדואן הוא "דמוקרטיה בנסיגה" שכוללת הפרת זכויות אדם ורדיפת האופוזיציה, התקשורת והאקדמיה.

למרות זאת, רק 10% מההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות שעסקו בטורקיה סווגו כשליליות, וכ-15% סווגו כחיוביות.

פרופ' ידידיה שטרן, נשיא JPPI:

"אירופה, היבשת שהייתה בעבר בית לרוב בני העם היהודי, מפנה כיום עורף ליהודים: ברחובות, גוברת השכיחות והעוצמה של מופעים ספונטניים של אנטישמיות. בחלק מהפרלמנטים המדינתיים נקבעים חוקים שדוחקים את היהודים החוצה עקב איסור על מילה ועל שחיטה כשרה. והנה, המחקר הנוכחי מלמד שלא רק הרחוב ומדינות ספציפיות, אלא גם האיחוד האירופי עצמו מפעיל סטנדרט כפול שלילי ביחסו למדינת ישראל. על ישראל לרכז מאמץ לשינוי המגמה באמצעים מגוונים. אין להסתפק בהסברה, אלא לטפל באיום כערכו: איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.".

צה"ל תוקף תשתיות של ארגון הטרור חזבאללה בצור ובמרחבים נוספים בדרום לבנון.

קודם לכן יורטו שני שיגורים שחצו משטח לבנון לשטח הארץ. התרעות נשמעו באזור זרעית. ללא נפגעים. 

שר הביטחון ישראל כ"ץ נאם בטקס האזכרה לחללי מערכת שלום הגליל, התייחס לכיבוש מחדש של מבצר הבופור בדרום לבנון והבטיח "לעשות כל שנדרש להשגת ביטחון לצפון".

מדבריו: 

"26 שנים אחרי הנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון, דגל ישראל שב להתנוסס על הפסגות שצופות על יישובי הגליל. לוחמינו הגיבורים כבשו את הבופור פעם נוספת – ויישארו שם כחלק מאזור הביטחון בלבנון". 

"אני מבקש לפנות מכאן לתושבי הצפון: אנחנו מודעים היטב לגודל השעה ולאחריות המוטלת על כתפינו. ראש הממשלה, אני, הרמטכ"ל ורבים אחרים פועלים לילות כימים למען מטרה אחת בלבד: לעשות כל שנדרש להשגת ביטחון לצפון. התחייבנו – ונקיים". 

לפי הדיווחים, הממשלה תבקש להאריך את גיוס המילואים של 280 אלף חיילים עד סוף חודש יולי.