נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.
זה בדיוק כמו הגבר שמחוץ לבית הוא אחלה גבר ואוהבים אותו אבל בבית הוא גבר אלים ומכה. מדינת ישראל מתמודדת עם הטראומות של הקמתה וביבי לא בחל להפיץ שנאה וללחוץ על הנקודות הכי כואבות לצרכיו אבל יצא בהפסדו שכן עכשיו כשהלך אפשר לראות שהשיח משתנה וכמו בטיפול פסיכלוגי אחרי שמדברים על הטראומות אפשר להתחיל משהו חדש, תהיו אופטימיים לא הכל שחור פה
נציג המשא ומתן הבכיר של איראן, יו"ר הפרלמנט מוחמד קאליבאף, אמר כי "אין אמון בהבטחות האויב, רק תוצאות אובייקטיביות חשובות", כך דווח בסוכנות הידיעות האיראנית IRNA.
"שום הסכם לא יתקבל עד שזכויות האומה יובטחו", הוסיף.
בית המשפט העליון החמיר את עונשו של תושב נצרת חמאד חמאדי משש לשבע שנות מאסר, לאחר שהורשע ב-2024 באישומים של מגע עם סוכן זר והצתה, אחרי שגויס על ידי חוליית טרור שהופעלה על ידי איראן.
חמאדי הצית ארבע מכוניות בחיפה ב-21 ביוני 2023 וביצע פעולות נוספות בהוראת אנשים שהפעילו את חוליית הטרור מג'נין שבגדה המערבית, שפעלו בעצמם בהוראת איש מודיעין איראני בירדן.
בית המשפט העליון הדגיש בפסק דינו להחמרת עונש המאסר כי קיום מגעים עם סוכן זר הוא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין, בשל הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם והסכנה שפעילות כזו מציבה לביטחון הלאומי.
בית המשפט קיבל גם את טענות התביעה בנוגע לצורך המיוחד להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות בתקופה הנוכחית, שבה נרשמו מקרים רבים שבהם איראן הצליחה לגייס אזרחים ישראלים לביצוע פעולות עוינות נגד ישראל.
הפלג הירושלמי קורא להפגנות "סוערות" נגד הגיוס בירושלים ובבני ברק אחר הצהריים בשעה 17:00, בעקבות מעצרם של כמה משתמטים מגיוס במהלך סוף השבוע.
לפי הקבוצה החרדית הקיצונית, שישה עריקים נעצרו ביום שישי, שלושה מהם שוחררו מאוחר יותר, בעוד שהרשויות ניסו לעצור עריק שביעי ליד קריית יערים בסביבות 3:40 לפנות בוקר.
באימייל, הקבוצה, שמפעילה קו חם לגיוס מפגינים לחסימת מעצרים של משתמטים, מסרה כי תלמיד הישיבה "שוחרר לאחר שההמונים הגיעו".
דובר מטעם הקבוצה אמר כי יתקיימו "הפגנות סוערות" בעקבות המעצרים.
הפלג הירושלמי הוא קבוצה חרדית קיצונית המונה כ-60 אלף חברים, שמקיימת באופן קבוע הפגנות סוערות נגד גיוס תלמידי ישיבות לצבא.
בהודעה ביום שישי, לשכת סגן השר ישראל אייכלר מיהדות התורה מסרה כי הוא שוחח עם "גורמי משטרה וממשל בכירים" והבטיח את שחרורו של אחד המשתמטים מגיוס, שנעצר לאחר שהלך להגיש תלונה במשטרה.
המפלגות החרדיות בכנסת מחו בחריפות על מעצרי העריקים, כאשר משה גפני, יו"ר סיעת דגל התורה ביהדות התורה, קרא בשבוע שעבר לנציגי המפלגה המקומיים במועצות אזוריות ברחבי הארץ לעצור כל שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק בנושא.
הרב הראשי האשכנזי קלמן בר פרסם מסמך שבו הוא שב ומדגיש את האיסור על עלייה להר הבית לפי ההלכה.
"בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה חדשה, של קבוצות מהציבור שעולות להר הבית ומשתחוות על רצפת ההר במהלך עלייתן", נכתב. "עצם מעשה העלייה להר הבית אסור בתכלית האיסור לפי דעת כל גדולי התורה של ישראל".
הר הבית, המקודש למוסלמים כמתחם אל-אקצא, הוא המקום הקדוש ביותר ביהדות ואחד המקומות הקדושים ביותר באסלאם, וכבר שנים רבות הוא מוקד חיכוך.
עוד מלפני הקמת המדינה, הרבנות הראשית מחזיקה בעמדה כי אסור ליהודים לבקר בו בימינו מכמה סיבות הלכתיות, בהן העובדה שכיום כולם נחשבים טמאי מת.
עם זאת, לאורך העשורים, מספר גדל של רבנים בעלי השפעה, רובם מרקע של הציונות הדתית, הציעו פרשנויות הלכתיות חלופיות שלפיהן העלייה למקום מותרת או אף מומלצת.
הקריאה הפכה לנקודה מרכזית בסדר היום של כמה פוליטיקאים, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמבקר במקום באופן קבוע.
תפילת יהודים בהר הבית אסורה גם לפי מה שמכונה "הסטטוס קוו", או מערכת הכללים והפשרות המורכבת בין ישראל לווקף, המוסד הירדני שהמשיך לנהל את המקום גם לאחר שישראל כבשה את העיר העתיקה ב-1967.
בר הדגיש כי גם ההשתחוויה בהר הבית אסורה.
מחקר חדש של המכון למדיניות יהודית (JPPI) טוען כי חלה "החרפה דרמטית" בטון ההצהרות הרשמיות וההודעות לתקשורת של האיחוד האירופי כלפי ישראל אחרי ה- 7 באוקטובר. עוד עלה במחקר כי מבין המדינות שנבדקו – רק איראן זוכה ליחס שלילי יותר לעומת ישראל.
המחקר בחן עשרות אלפי הצהרות רשמיות של האיחוד האירופי ומוסדותיו בין השנים 2017–2026, מראה באמצעות נתונים "שינוי חד וברור לרעה" ברטוריקה של האיחוד כלפי ישראל.
בהודעה נמסר כי ניתוח של עשרות אלפי הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של מוסדות האיחוד האירופי לאורך כמעט עשור מגלה כי שיעור ההצהרות השליליות העוסקות בישראל זינק בכמעט 60% מאז הטבח, וכי יותר ממחצית מההודעות וההצהרות האירופיות כוללות התייחסות לפתרון שתי המדינות.
המחקר התבסס על ניתוח ממוחשב של למעלה מ־24 אלף הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של שירות החוץ האירופי EEAS ובחן באופן השוואתי את התייחסות האיחוד האירופי בתקופה האמורה למדינות שונות – ובהן ישראל, איראן, סין, טורקיה וקטאר. מתוך כלל ההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות סוננו ונותחו 3,584 פרסומים רלוונטיים, מהם 895 שעסקו במישרין בישראל.
לצורך המחקר בוצע ניתוח סנטימנט מבוסס בינה מלאכותית, אשר בחן האם ההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות כלפי המדינות השונות נוסחו בטון חיובי, ניטרלי או שלילי.
מהממצאים עולה ש- 38% מההודעות וההצהרות שאותרו ועסקו בישראל במשך כמעט כעשור, סווגו כבעלות אופי שלילי כלפי ישראל, 49% היו ניטרליות, ורק 13% היו בעלות אופי חיובי כלפי מדינת ישראל. זו, כאמור, התמונה בניתוח של כלל ההצהרות.
עם זאת, כשמנתחים את ההצהרות לפי שנים, רואים את השינוי החד לרעה ביחס לישראל, לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר. החל ממועד זה נרשמה ירידה חדה ומתמשכת במדד הסנטימנט, באופן המשקף הקשחה משמעותית וברורה והחרפת הטון של השיח האירופי כלפי ישראל.
שיעור ההודעות וההצהרות השליליות כלפי ישראל עמד לפני ה- 7 באוקטובר על 29%, ולאחר ה- 7 באוקטובר עלה לכמעט 46%. מדובר בעלייה של כמעט 60%.
בהתאם, שיעור ההצהרות החיוביות לפני הטבח עמד על כמעט 20%, בעוד שאחרי ה- 7 באוקטובר ירד שיעור ההודעות וההצהרות שסווגו כחיוביות ל-8% בלבד. שיעור ההצהרות הניטרליות ירד מ-51% ל-46%.
בהודעה צוין כי לאחר תחילת המלחמה בעזה, האיחוד האירופי אמנם החל לשלב במסרים הרשמיים שלו גינויים לחמאס, הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאות לשחרור החטופים, אך ככל שהמלחמה התמשכה, גברה הרטוריקה הביקורתית האירופית סביב המצב ההומניטרי ברצועת עזה, סוגיית ההתנחלויות והמצב בגדה המערבית.
חלק מההודעות וההצהרות האירופיות כללו אזהרות מפני רעב המוני, קריאות להפסקת אש וביקורת ישירה על שרים בממשלת ישראל.
ממצא מעניין נוסף העולה במחקר הוא, שב- 50.1% מתוך ההודעות וההצהרות האירופיות שעסקו בישראל, אותרו מילות מפתח הקשורות לפתרון שתי המדינות, כגון: שתי מדינות, מדינה פלסטינית, ועוד.
מדובר ברטוריקה החוזרת על עצמה בהודעות ובהצהרות השונות, כנושא עקבי ומרכזי במדיניות החוץ האירופית, על אף העובדה שהשיח הפוליטי בישראל כמעט ואינו עושה עוד שימוש במונחים אלה.
המחקר כלל גם השוואה בין ישראל למדינות נוספות בעלות קשרים אסטרטגיים עם האיחוד האירופי. מהנתונים עולה, שישראל זוכה אמנם לשיעור גבוה יחסית של הודעות לתקשורת והצהרות שליליות, אך היחס המופנה כלפי איראן שלילי אף יותר. הטון האירופי כלפי איראן הלך והחמיר במשך כמעט כעשור, ונמצא כיום בנקודת שפל.
עם זאת, צוות המחקר מציין כי בעוד שהביקורת על איראן קשורה בעיקר לאיומים ביטחוניים ישירים על יבשת אירופה – ובראשם הסיוע האיראני לרוסיה במלחמתה באוקראינה – ועסקה פחות בזכויות אדם, הביקורת כלפי ישראל ממוקדת ברובה בזירה הפלסטינית ובנושאים הומניטריים ומשפטיים.
היחס האירופי כלפי קטאר אוהד, עד כדי כך שכמעט ולא אותרו הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות שליליות כלפי מדינה זו. מעל שני שלישים מפרסומי האיחוד האירופי שעסקו בקטאר במשך השנים סווגו כחיוביים.
גם טורקיה, שהיא בעלת קשרים ענפים עם האיחוד האירופי והיא מועמדת להצטרפות כמדינה חברה מלאה בו, זוכה ליחס נייטרלי ברובו, עם כ-75% מהפרסומים שסווגו כנייטרלים, למרות שמשטרו של רג'פ טאיפ ארדואן הוא "דמוקרטיה בנסיגה" שכוללת הפרת זכויות אדם ורדיפת האופוזיציה, התקשורת והאקדמיה.
למרות זאת, רק 10% מההודעות לתקשורת וההצהרות הרשמיות שעסקו בטורקיה סווגו כשליליות, וכ-15% סווגו כחיוביות.
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא JPPI:
"אירופה, היבשת שהייתה בעבר בית לרוב בני העם היהודי, מפנה כיום עורף ליהודים: ברחובות, גוברת השכיחות והעוצמה של מופעים ספונטניים של אנטישמיות. בחלק מהפרלמנטים המדינתיים נקבעים חוקים שדוחקים את היהודים החוצה עקב איסור על מילה ועל שחיטה כשרה. והנה, המחקר הנוכחי מלמד שלא רק הרחוב ומדינות ספציפיות, אלא גם האיחוד האירופי עצמו מפעיל סטנדרט כפול שלילי ביחסו למדינת ישראל. על ישראל לרכז מאמץ לשינוי המגמה באמצעים מגוונים. אין להסתפק בהסברה, אלא לטפל באיום כערכו: איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.".
בשנת 1453, כשמוחמד השני כבש את קונסטנטינופול, הוא לא עשה זאת מאהבה לחומותיה של הקיסרות הביזנטית. הוא עשה זאת בגלל המצר. מי ששולט בבוספורוס שולט בנתיב המחבר בין הים השחור לים התיכון, בין אסיה לאירופה, בין מי שמייצר לבין מי שצורך.
הסולטנים העות'מאניים לא היו צריכים להיות חזקים מכולם. הם פשוט ישבו על הנקודה שדרכה עבר הכול, גבו מחיר ובנו ממנה אימפריה. הכוח לא היה בסחורה עצמה, אלא ביכולת להחליט מי יעבור, מתי, ובאיזה מחיר.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
מונדיאל 2026 הוא הראשון בהיסטוריה המאורגן בשלוש מדינות (ארה"ב, קנדה ומקסיקו) והגדול אי־פעם מבחינת מספר נבחרות. המונדיאל הוא הרבה יותר מטורניר כדורגל. הוא פרויקט גאו־פוליטי, מעבדה לכלכלה פוליטית עכשווית, וזירת יחסי ציבור למדינות, ערים ותאגידים.
תחת הכותרת המחויכת של "כדורגל מחבר עמים", מסתתרת תחרות עזה על כוח, השפעה וכסף, מהגבולות שבין טיחואנה לסן דייגו ועד מסדרונות פיפ"א בציריך.
ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בעוד תשומת הלב העולמית נעוצה במצר הורמוז ובים האדום, מרכז הכובד הגיאופוליטי עובר בשקט לדרום-מזרח אסיה.
"דילמת מלאקה" הסינית, ציי הרפאים האיראניים והשאיפות האינדונזיות, הם שלושה כוחות נבדלים המתכנסים במשבצת אחת ויוצרים חבית חומר נפץ, כזו שעלולה לשתק את הכלכלה הגלובלית ולשנות את פני הסדר הבין-מעצמתי.
סטיב בלחסן הוא סא"ל (במיל'), מתמחה בניתוח סוגיות גיאופוליטיות וביטחוניות. בעל תואר MBA בניהול משברים ובניית חוסן, עם התמחות בחיבור שבין אסטרטגיה צבאית לחוסן לאומי ואזרחי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
לתושבי גבעת חיים ועמק חפר בכלל: זיכרו, כל ניצחון הוא זמני ורק ההפסד ניצחי. אתם עוד תכירו את החזירים: סגרו להם את הדלת? ינסו להיכנס מהחלון. קיבלו חוות דעת שלילית? יקנו חוות דעת חיובית. הפסידו בוועדת הכנסת ביום? יעשו את זה באישון לילה. אין לנוח על זרי הדפנה. היו עירניים כל הזמן. גייסו לצידכם את טובי המומחים, אלה שמכירים את כל הטריקים ואת כל השטיקים. בהצלחה רבה! מחזיקים לכם אצבעות!
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו