גופתה של נורית דנציגר (לבית אלדוד) נמצאה בערוץ עמוק בהרי ברילוצ'ה ב-1960. מטפס הרים גרמני שהיה איתה, דיווח על מותה ונעלם. נסיבות מותה הלא ברורות הציתו פרסומים חובקי עולם, שלפי אחדים מהם היא הגיעה לארגנטינה כדי להתחקות אחר עקבותיו של יוזף מנגלה בשליחות המוסד, ונרצחה על ידי נאצים לשעבר ששהו במקום.
לפי שלמה נקדימון ב"חרות", היא עצמה אף עוקרה על ידי הפושע הנאצי והקדישה את חייה לנקמה בו. שגרירות ישראל בבואנוס איירס הכחישה שהיא השתייכה לשירותי הביטחון, ומסרה כי אלדוד הוצבה במשלחת הישראלית לבון והגיעה לארגנטינה כדי לבקר את קרובי משפחתה.
בעיתון "דבר" הנמיכו את רף הקונספירציה, ודיווחו שהאשה, שתוארה כיפת מראה "במידה בלתי-רגילה", עלתה לארץ בשנות ה-30 בעוד שבני משפחתה היגרו לארנגטינה. היא התחתנה והתגרשה פעמיים, עבדה כגננת ובעקבות הסכם השילומים נשלחה לעבודת פקידות במערב גרמניה.
בעיתון "דבר" הנמיכו את רף הקונספירציה, ודיווחו שהאשה, שתוארה כיפת מראה "במידה בלתי-רגילה", עלתה לארץ בשנות ה-30 בעוד שבני משפחתה היגרו לארנגטינה
עם זאת, צוין שם שייתכן כי אכן פגשה את מנגלה בעיר הולדתה, פרנקפורט, ולא במחנה ריכוז, ושאולי קרובי המשפחה בארגנטינה היוו רק סיפור כיסוי למטרה האמיתית לשליחות העלומה. סיפור החיים של האשה הזו יכול לספק את חובבי מחילות הארנב באשר הם.
17 אלף נעדרים
בין שנרצחה או מתה בתאונה, יש עובדה אחת ברורה שנותרה לגבי אלדוד כיום: כמי נולדה למשפחה אמידה, היא הותירה אחריה ירושה של נכסי נדל"ן ופיננסים בשווי שידוע רק למדינה. שנים ספורות אחרי מותה, קרובי המשפחה בארגנטינה ביקשו צו ירושה לעיזבונה, אך באמצע שנות ה-80 בית המשפט הכריז עליהם כ"נעדרים שזהותם ידועה".
שמותיהם של אותם קרובים מופיעים כיום ברשימת הנעדרים של היחידה לנכסים עזובים באפוטרופוס הכללי. יש 17 אלף שמות ברשימה ואם הם או יורשיהם יפנו לאפוטרופוס הם יוכלו לקבל את הנכסים המנוהלים לידיהם.
שמותיהם של אותם קרובים מופיעים כיום ברשימת הנעדרים של היחידה לנכסים עזובים באפוטרופוס הכללי. אם הם או יורשיהם יפנו אליו, יוכלו לקבל את הכנסים האלה לידיהם
גם שמה של ד"ר רגינה בריטשגי-שומר מופיע ברשימת הנעדרים וגם לה יש סיפור חיים מרשים. היא נולדה בווינה ב-1881 ובמהלך לימודיה בברלין חקרה את תנאי העבודה של אלפי פועלים איטלקים בגרמניה, ואף הכירה את מרטין בובר. היא נפטרה בירושלים שנה לאחר קום המדינה והותירה אחריה ירושה כספית שעברה לידי האפוטרופוס ב-1980.
לשני הסיפורים האלה אפשר להתוודע דרך האתר וקבוצת הפייסבוק של פרויקט "השבת אבדה", שמיועד לנסות לאתר את הבעלים או היורשים של נכסים עזובים המנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי. הקבוצה נפתחה על ידי ינון רויכמן באוקטובר האחרון, והיא מונה כ-350 חברים.
בכל כמה ימים חברי הקבוצה מתמקדים באדם אחד מתוך רשימת הנעדרים שזהותם ידועה, במטרה לנסות לאתר את אותו אדם או את קרובי משפחתו במאגרי מידע שונים. לעיתים אותו קרוב משפחה מתערב בסיפור ושופך אור על קורות האדם שמופיע ברשימה.
בכל כמה ימים חברי הקבוצה מתמקדים באדם אחד מתוך רשימת הנעדרים שזהותם ידועה, במטרה לנסות לאתר את אותו אדם או את קרובי משפחתו במאגרי מידע שונים
כך למשל במקרה של בריטשגי-שומר: אדם בשם אלון בריצ'גי גלעד, שהזדהה כנכד של אותה אשה, הגיב באתר הפרויקט, וציין כי הוא מודע לעיזבון שמסתכם רק ב-25 אלף שקל, סכום שאינו מצדיק את ההתעסקות של איתור קרוב המשפחה שיהיה היורש הישיר של הכסף וההוצאות המשפטיות שכרוכות בכך.
הוא טען שסרב להודיע למדינה כי הוא מוותר באופן סופי על הכסף הזה: "במדיניות הנוכחית זה עלול להגיע למטרות מנוגדות לחלוטין לדעותיה של סבתנו, וגם שלנו. שהכסף ינוח עד שיחדל שלטון זדון ותקום ממשלת שלום, שוויון וצדק", ציין הנכד.
במקרה של אשה בשם בתיה קולביס גולדקרנץ, האפוטרופוס מחזיק בכספים שהיו בידיה. היא נפטרה ב-1989 וייתכן שהיתה מורה בתל אביב. גם במקרה הזה אדם בשם אמיר שינקמן, שהגיש בעבר בקשה לצו ירושה לעיזבון הזה, הגיב בקבוצת הפרויקט.
הוא הסביר שלטענת האפוטרופוס יש קצוות חוט משפחתיים ש"ככל הנראה נעלמו במלחמת העולם השנייה" ולכן בקשת העיזבון נדחתה בינתיים.
"הכרתי את בתיה בחייה די טוב, ואף הכירה / שידכה לי את אשתי", הוא הוסיף שם.
שינקמן הופתע מהעניין הרב של חברי הקבוצה בגנאולוגיה של בני משפחתו. הם צללו עמוק לתוך קורות המשפחה הזו, בעזרת אתרים כמו מיי הריטג', דפי עד של יד ושם ופרסומים בעיתונות היסטורית.
בין חשדנות להתרגשות
"השבת אבדה זו מצווה ביהדות", אומרת אחת המשתתפות הפעילות בקבוצה, הדר פרי מתל אביב. "כל מוצאי שבת אני מחכה לפוסט עם השם החדש שיעלה, זו תרפיה בשבילי, אני שוכחת את כל הצרות ומתמקדת בזה. אנחנו מוצאים את המידע עבור אחרים ומגישים להם את זה בכפית, היו מקרים שהגענו לכל עץ המשפחה", הוסיפה.
"השבת אבידה זו מצווה ביהדות", אומרת אחת המשתתפות הפעילות בקבוצה, הדר פרי מתל אביב. היא כל מוצאי שבת אני מחכה לפוסט עם השם החדש שיעלה, זו תרפיה בשבילי"
לצד אלה שמשתתפים בפעילות הזו כתחביב, יש גם עו"ד ובלשים שעוסקים באיתור יורשים ובעלים של נכסים לפרנסתם.
עד היום רויכמן וחברי הקבוצה יצרו קשר עם 15 אנשים כדי ליידע אותם בדבר זכויות שיש להם בנכסים שמנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי.
בעוד כמה עשרות מקרים אחרים הם גילו שבעלי הזכויות מודעים להן ושמתקיים הליך משפטי או שלא קיימים יורשים פוטנציאליים לבעלי הנכס המקורי.
מי מאיתנו לא היה רוצה שייפול לידיו נכס נדל"ן כלשהו ביום בהיר אחד? מצד שני, הורגלנו להתעלם מפניות בנוסח ה'עוקץ הניגרי', כך שלא פשוט להאמין כי אכן מחכה לנו אוצר שמוחזק על ידי המדינה.
"התגובות שקיבלנו מאנשים שפנינו אליהם די מגוונות", אומר רויכמן. "זה נע בין חשדנות וספקנות ועד סקרנות והתרגשות אמיתית. כל אחד מהרגשות האלה די מובן לי, זו בשורה די מפתיעה ומוזרה לקבל באמצע החיים ולכן אני משתדל להסביר להם כבר בהתחלה שאני רק רוצה לתת להם מידע ולעצור בזה ושמכאן והלאה נתונה בידיהם ההחלטה איך ואם להתקדם עם זה".
"התגובות מאנשים שפנינו אליהם די מגוונות", אומר רויכמן. "זה נע בין חשדנות וספקנות ועד סקרנות והתרגשות אמיתית. זו בשורה די מפתיעה ומוזרה לקבל באמצע החיים"
בתשובה לשאלה האם הוא גובה תשלום עבור יידוע האנשים בדבר הפוטנציאל לזכויות שלהם, הוא משיב כך:
"הרעיון הוא לאפשר לכמה שיותר אנשים להיות מעורבים בפתרון התעלומות, (ובשאיפה להיעזר בתופעת 'מישהו שמכיר מישהו') ולשתף פעולה ביניהם. במובן הזה, אין לנו על מה לגבות כסף, המידע זמין לכולם ובחינם.
"בתחילת הדרך עלו בקבוצת המשתתפים חששות שייהו אנשים שינסו לקחת את המידע שאנחנו מפרסמים ולמכור אותו לבעלי עניין, אבל לפחות עד כה לא נודע לנו על מקרה כזה. בכל מקרה, ההשקפה הבסיסית שלי לגבי זה היא שהסיכוי שמישהו ינצל את העבודה שלנו לרעה, הוא לא סיבה מספיק טובה להימנע מלעשות משהו לטובה".
7 מיליארד שקל מחכים לנעדרים
באפוטרופוס הכללי כבר מודעים לקבוצה הזו ולפני מספר חודשים התקיים מפגש בין מנהלת האגף לשעבר, סיגל יעקבי, ואנשי צוותה, לבין רויכמן ונציגי קבוצת "השבת אבידה". באפוטרופוס חששו כי היוזמה הזו עלולה להיות פתח לניצול לרעה של מידע, וביקשו לתהות על קנקנם של העוסקים במלאכה. בעקבות הפגישה נבחנת האפשרות להיעזר בקבוצה באיזשהו אופן, (תגובה מלאה בהמשך).
היחידה לאיתור נכסים עזובים מנהלת נכסים שלא נמצאו אנשים שכשירים לנהוג בהם כבעלים או שאינם ידועים או שלא ידוע היכן היורשים החוקיים. מי שמבקש להשיב נכס לידיו צריך להוכיח תשתית ראייתית מוצקה שתומכת בהיותו הבעלים החוקיים או יורש של הנכס.
אחרי 15-25 שנה שבמהלכן היחידה ביצעה פעולות יזומות לאיתור בעלי הרכוש, הוא עובר לקניין המדינה. עם זאת, גם אחרי אותה תקופה אדם יכול לפנות אליהם ולנסות להוכיח זכאות לעיזבון.
לעיתים עולה צורך דחוף למצות את הליך הבירור, כמו למשל כאשר נערכת תב"ע חדשה שכוללת קרקע שבעליה ידוע אך נעדר.
לפי נתונים שנמסרו מהאפוטרופוס לצורך כתבה זו, הם מנהלים כיום כ-2,000 מגרשים וכ-850 נכסים מבונים וכן כספים בסך של 2.4 מיליארד שקל.
אין שווי בדוק לנדל"ן שהם מחזיקים בו, אך בהערכה שמרנית אפשר לומר כי מדובר בלפחות 4 מיליארד שקל. כך שבסך הכל, מדובר בהיקף של 6-8 מיליארד שקל שמחכים לאיתור בעלי הזכויות החוקיים.
בהערכה שמרנית אפשר לומר כי הנדל"ן של הנעדרים שווה לפחות 4 מיליארד שקל. כך שבסך הכל, מדובר בהיקף של 6-8 מיליארד שקל שמחכים לאיתור בעלי הזכויות החוקיים
מהנתונים שהועברו לידינו עולה עוד, כי בשנת 2021 היחידה איתרה את הבעלים או את היורשים של 117 נכסי מקרקעין ושל כספים בסך של 30 מיליון שקל, שלא ידעו קודם לכן על זכויותיהם ברכוש זה. באותה שנה נסגרו ביחידה 180 תיקי איתור, שברובם אותרו בעלי הזכויות או היורשים או שהתברר שהנכס לא עזוב.
ברור כי האפוטרופוס לא ימהר להשיב את הנכסים בקלות למי שיטען לבעלות עליהם, אך הציבור מוזמן לנסות את מזלו ולפנות אליהם.
מי שחושב שהאוצר הנדל"ני או הכספי מחכה לו, יכול לעלעל ברשימת הנעדרים שזהותם ידועה, שלמרבה הצער מפורסמת באופן שלא מאפשר חיפוש מהיר לפי שם ומצריך גלילה. פרויקט "השבת אבדה" מאיר זרקור על שמות בעלי הזכויות, וכאמור, לעיתים קורה שקרוביהם משלימים שם את המידע החסר.
כך למשל, במקרה של סילביה גרינשפן, שנפטרה בשנת 1978 והותירה ירושה כספית.
אשה בשם נטע פרימר גרינשפן העידה כי מדובר בדודה של אביה ז"ל וכי צו ניהול הירושה בידי האפוטרופוס נכפה עליהם לכאורה: האפוטרופוס "העדיף לנכס לעצמו את דירתה הקטנה משום שלא השאירה צוואה במותה ולכן הטענה היתה שבאין צוואה הכל עובר למדינה … כאן אין תעלומה, יש סוג של גזל מבחינתנו המשפחה", כתבה.
במקרה של התיק על שם חיים ושרה ברזל ז"ל, הועלה פוסט יזום בידי חנן ברזל, שניסה לבסס בעזרת הקבוצה את העץ המשפחתי כדי לאתר את היורשים שהם קרובי משפחתו. הסיפור שם קצת יותר סבוך, שכן יש מספר אנשים שנושאים את השם הזה.
יוזם הפרויקט, רויכמן, עוסק לפרנסתו גם בפעילות משיקה, של איתור קרקעות שיש לגביהם מידע חלקי, או את הבעלים שלהם. בפרויקט "השבת אבידה" חברי הקבוצה מתמקדים באנשים שזהותם ידועה אך לא ברור איפה הנדל"ן או היקף הכספים שהותירו אחריהם.
גם אם יש תמריץ כלכלי לחלק מהעוסקים במלאכה הזו, קשה שלא להתרשם מהלהט שבו הם 'מתלבשים' על כל מקרה. בתשובה לשאלה מה מניע אותו, רויכמן משיב כך:
"לפני הכל סקרנות ועניין. רשימת בעלי הנכסים של האפוטרופוס מכילה אלפי סיפורי חיים מרתקים, של דרמות משפחתיות ואירועים היסטוריים, הגירה בין ארצות ולמרבה הצער גם לא מעט טרגדיות ואותי לפחות זה מרתק.
"רשימת בעלי הנכסים של האפוטרופוס מכילה אלפי סיפורי חיים מרתקים, של דרמות משפחתיות ואירועים היסטוריים, הגירה בין ארצות ולמרבה הצער גם לא מעט טרגדיות"
"כמובן שהאלמנט הבלשי מוסיף עוד עניין, לנסות לפצח את התעלומה שמחכה לפתרון כבר שנים, למצוא רמזים שמקדמים אותנו עוד צעד קדימה. כמובן שאם בסוף מסע הבילוש אנחנו זוכים לבשר בשורה טובה וגם לעשות איזה צדק היסטורי, זו בונוס לא קטן".
תגובות
מהאפוטרופוס הכללי נמסר בתגובה: "אכן התקיים מפגש עם נציגי קבוצת "השבת אבידה" והאפוטרופוס הכללי שמע מהם על פעילותם. בהמשך לישיבה זו אף נשלחו מספר חומרים והדברים נבחנים. להלן נתונים נוספים על הפעילות בנושא נכסים עזובים לשנת 2021:
"האפוטרופוס הכללי מנהל כ- 2,000 מגרשים וכ- 850 נכסים מבונים בהתאם לחוק האפוטרופוס הכללי , התשל"ח – 1978 וכספים בסך של כ- 2.4 מיליארד שקל.
"נתונים על הליכי איתור (קודם לקבלת צו ניהול):
"ביחידה הארצית – בשנת 2021 הצליחה היחידה בפעולות שביצעה לאתר את הבעלים של הנכסים או את היורשים ברוב המכריע של הנכסים לגביהם התקבל דיווח בדבר חשד לקיומו של נכס עזוב, ובעקבות כך נמצא כי אין מדובר בנכס עזוב ולכן לא היה צורך לפעול לניהול הנכס.
"היחידה הצליחה בשנת 2021 לאתר את הבעלים או את היורשים של 117 נכסי מקרקעין ושל כספים בסך כולל של כ- 30.1 מיליון ש"ח שלא ידעו קודם לכן על זכויותיהם ברכוש. בשנת 2021 נפתחו ביחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם 174 תיקי איתור חדשים בהשוואה ל-177 תיקי איתור שנפתחו בשנת 2020.
"במהלך שנת 2021 נסגרו ביחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם 180 תיקי איתור, בהשוואה לשנת 2020, שבה נסגרו 162 תיקים. מתוך 180 תיקים שנסגרו בשנת 2021, ב-81% מהתיקים נמצא לאחר הבדיקה שאין צורך בקבלת צו ניהול, ורק ב- 19% מהתיקים (35 תיקים) נמצא כי יש מקום לפעול לקבלת צו או החלטת ניהול.
"ביתר התיקים אותרו בעלי הזכויות או יורשיהם לכאורה או שנמצא שהנכס אינו עזוב, זאת בהשוואה לשנת 2020, שבה מתוך 162 תיקים שנסגרו, ב-27 תיקים (כ-17% מהתיקים שנסגרו) היה צורך בנקיטת הליכים למתן צו או החלטת ניהול.
"במחוזות – בשנת 2021 נפתחו במחוזות 397 תיקי איתור ונסגרו 384 תיקי איתור, וזאת לעומת שנת 2020 שבה נפתחו 394 תיקי איתור ונסגרו 393 תיקים."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו