כשפורסמה אמנת איסטנבול ב-2014, ראו בה בעולם המערבי תשובה אולטימטיבית לאלימות במשפחה. 45 מדינות באיחוד האירופאי, שצרפו חתימתן לאמנה, בחנו את סעיפיה אחד לאחד מתוך כוונה ברורה למגר את האלימות המגדרית ולהעבירה מהעולם.

בעולם המערבי ראו באמנת איסטנבול תשובה אולטימטיבית לאלימות במשפחה. 45 מדינות באיחוד האירופאי שצרפו חתימתן לאמנה, בחנו את סעיפיה אחד לאחד מתוך כוונה ברורה למגר את האלימות המגדרית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הוחלט שם כי אלימות כלפי ילדים, שהיו מי שנתנו לה פירוש של פעילות חינוכית, תוכר האלימות לכל דבר. לא תהיה האשמת הקורבן. לא יאמרו עוד לאשה שמגיעה לאחר שנים בהן סבלה מנחת זרועו, סכינו, נעלו של בן זוגה "הגעת מאוחר מדי", או "למה שתקת עד עכשיו".

הוחלט שם כי שוטרים, עובדים סוציאליים, כמו גם שופטים – יעברו הכשרות לזהות קורבנות התעללות.

כשהאיחוד האירופאי העביר את האמנה לממשלת ישראל לחתימה נראה היה בתחילה שלא תהיה בעיה של ממש מצדה לחתום עליה. אלא שבעקבות גלי ההגירה של העובדים הזרים לצד גלי ההגירה של הנמלטים מאוקראינה בשנתיים האחרונות, ההליך ניבלם בחריקה צורמת.

המתנגדים על רקע משפטי מיהרו להצביע על סעיפים מספר 60 ו-61 בהם נכתב במפורש כי כל אישה שהייתה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה.

עוד נקבע כי אין להחזיר לארצות מוצאן נשים, אשר קיים לגביהן חשש כי יסבלו מאלימות מגדרית.

אנשי משרד המשפטים שלנו ניסו לעגל פינות ולומר שניתן יהיה להגיש פרשנות משלנו לסעיף הזה. ברשות ההגירה הזכירו כי גם פולין, לאחר שחתמה על האמנה והצטרפה אליה, הגישה פרשנות משלה לסעיפים, אך משפרשנות זו נדחתה היא נותרה מחוייבת לכל הסעיפים באמנה.

הליך החתימה על האמנה בישראל ניבלם בחריקה צורמת. המתנגדים על רקע משפטי מיהרו להצביע על סעיפים 60 ו-61, בהם נכתב במפורש כי כל אישה שהייתה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה

בימים אלה, בהם הנמלטים מאוקראינה מתדפקים גם על דלתותיהן של מדינות רבות, הועלה שוב החשש שמא נוצף במיליוני פליטים. ישראל כבר חתומה על אמנת הפליטים משנת 1956 ומחוייבת לפעול לפיה, אך אמנת איסטנבול הוסיפה כי המדינות החתומות צריכות להבטיח כי אלימות מגדרית תוכר כעילת רדיפה לפי אמנת הפליטים אף על פי שאינה מנויה בה במפורש.  

אבל עד כמה החשש הזה שמא מדינת היהודים תתמלא בגויים צריך באמת לכוון את מדיניות הממשלה גם בנושא ההגירה, ועוד יותר באשר לסעיפים האחרים של האמנה?

מדינות אירופיות רבות חתמו על האמנה ולא "הוצפו במהגרות" פתאום, אך מדי שנה נמנות בישראל כמאתיים אלף נשים מוכות שהאמנה הזו אמורה הייתה להגן עליהן. מדי שנה נרצחות יותר מעשרים נשים ע"י בעליהן. גם עליהן האמנה אמורה הייתה להגן.

עשרות אלפי ילדים בישראל מוכים. מספר התינוקות שנולדים למציאות אלימה ומוגדרים כילדים בסיכון נאמד ב-2500 בשנה. גם הם היו אמורים לקבל תשובה בעקבות החתימה על אמנת איסטנבול. בשם הגזע היהודי העליון אנחנו מונעים מילדינו ומהנשים הישראליות פתרון מציל חיים.

במרכז רקמן חקרו ומצאו כי במדינות שחתמו על האמנה הצליחו לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הקשור לאלימות במשפחה. למדינות אלה יש כלים טובים יותר להתמודד עם מה שמוגדר לא אחת "טרור חברתי".

במרכז רקמן חקרו ומצאו כי במדינות שחתמו על האמנה הצליחו לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הקשור לאלימות במשפחה. למדינות אלה יש כלים טובים יותר להתמודד עם מה שמוגדר לא אחת "טרור חברתי"

מאז הקורונה גדל מספר מקרי האלימות במשפחה ב-300 אחוזים.
זה לא טרור חברתי. זה טרור של דם, כאב וייסורים.
ראש הממשלה יאיר לפיד – אני בטוחה שלא תעמוד מנגד!

שואל @HaniZubida ב @KnessetT : בגלל שיש גופים שלא רואים רצח נשים ואת הניסיון למנוע רצח נשים ואלימות בתוך המשפחה בעדיפות עליונה במדינת ישראל הם החליטו לצאת למלחמה ובגלל זה אנחנו לא חותמים על אמנת איסטנבול?
כן
עונה עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן. pic.twitter.com/HgJtEWiN0c

— מרכז רקמן לקידום מעמד האשה (@RackmanCenter_) June 12, 2022

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.