זה היה מפגן יוצא מן הכלל של אחדות בשורות צמרת הליכוד.
ב-30 ביוני הודיע יולי אדלשטיין, מספר שתיים במפלגה, כי הוא חוזר בו מההחלטה לרוץ נגד נתניהו בפריימריז הקרובים לראשות הליכוד.
"כעת, כשאנחנו ניצבים בפני מערכת בחירות קריטית למדינת ישראל, אינני יכול לגרור את תנועת הליכוד לעימות בשורותיה, ולכן החלטתי להסיר את מועמדותי לראשות המפלגה בבחירות הקרובות… זה הזמן להיות מלוכדים", כתב אדלשטיין.
החלטתו מבטלת מעשית אם לא פורמלית את הפריימריז המתוכננים לראשות המפלגה ומפנה לנתניהו את הדרך למרוץ העיקרי ב-1 בנובמבר. בכירי ופעילי הליכוד שיבחו את ההחלטה כסימן לאחדות במפלגה עם פתיחתו של מסע הבחירות.
אולם קריאה צמודה של מצבו של נתניהו ושל הודעתו של אדלשטיין חושפת את הלחץ העצום בו מצוי נתניהו. לאחר ארבעה כישלונות להרכיב ממשלה, ההזדמנויות של נתניהו אוזלות אפילו בקרב בעלי בריתו הקרובים ביותר.
כישלון רודף כישלון
בכל פעם שהליכוד כשל מלהרכיב ממשלה, הגורם הישיר לכישלון היה שונה אבל הסיבה המהותית הייתה זהה.
הגורם הישיר לכישלון לאחר הבחירות של אפריל 2019 היה הסירוב המפתיע של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להצטרף לקואליציה של נתניהו. דוברי ותומכי הליכוד תקפו אותו בזמנו על "בגידה בימין", אבל בוחריו הימניים של ליברמן תגמלו אותו בבחירות הבאות בספטמבר. מפלגתו גדלה מחמישה מנדטים לשמונה. מצביעיו, כך נראה, לא ראו בפניית הגב שלו לנתניהו בגידה.
בבחירות של ספטמבר 2019, בין הגורמים הישירים לכישלון אפשר היה לכלול את שיעור ההצבעה המפתיע של הבוחרים הערבים (בין השאר בעקבות הקמפיין של נתניהו עצמו נגדם). התווספותם של מעל 130,000 מצביעים ושלושה מנדטים למפלגות הערביות לעומת הבחירות הקודמות הייתה אחד הגורמים – לצד הזינוק של ישראל ביתנו והצלחתה היחסית של ימינה – לאובדן המשמעותי של שישה מנדטים לליכוד, והכשילה פעם נוספת את תוכניותיו של נתניהו.
התווספותם של מעל 130,000 מצביעים ו-3 מנדטים למפלגות הערביות לעומת הבחירות הקודמות הייתה אחד הגורמים לאובדן המשמעותי של 6 מנדטים לליכוד, והכשילה פעם נוספת את תוכניותיו של נתניהו
במרוץ הבא, במרץ 2020, רטוריקת הקמפיין של הליכוד נעשתה אגרסיבית יותר. נתניהו ראה בבחירות ספטמבר "תקלה", כדבריו, והיה נחוש לתקנה. הקמפיין כלל דברי שטנה של ממש כלפי היריב בני גנץ, שסבל, כך סיפרו בליכוד, מבעיות נפשיות ואף בגד באשתו.
גנץ נראה לא שפוי. לא פחות מסכנה למדינה. שיהיה בריא
— יונתן אוריך (@jonatanu) March 25, 2019
הקמפיין – או אולי התקווה בקרב מצביעי הליכוד לצאת מהפלונטר – נחל הצלחה. כ-240,000 מצביעים התווספו לליכוד והוסיפו למפלגה ארבעה מנדטים. אבל חלק לא קטן מהם באו על חשבון מפלגות אחרות מהימין, בעוד אחדות השורות במפלגות הערביות והקמפיין המתמשך נגדם מצד הליכוד הוסיף לתרום לעלייה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי. מצב התיקו נותר בעינו.
ואז, לאחר שלושה כישלונות, נרקם הסכם הרוטציה עם בני גנץ – ממשלת אחדות עם חילופים בראשות הממשלה ושטף הבטחות אינסופי של נתניהו כי אכן יעזוב את כיסא ראש הממשלה בבוא היום, "בלי טריקים ובלי שטיקים".
לאחר שלושה כישלונות, נרקם הסכם הרוטציה עם בני גנץ ושטף הבטחות אינסופי של נתניהו כי אכן יעזוב את כיסא ראש הממשלה בבוא היום, "בלי טריקים ובלי שטיקים". אבל הטריקים והשטיקים לא איחרו לבוא
אבל הטריקים והשטיקים לא איחרו לבוא. זמן קצר לאחר החתימה על הסכם הרוטציה החדש בין נתניהו לגנץ במאי 2020, נתניהו החל לעכב את העברת תקציב המדינה, ואי העברתו הביאה כצפוי לבחירות חדשות לפני מועד הרוטציה של גנץ.
לקראת סבב הבחירות הרביעי, במרץ 2021, נתניהו, שהמוניטין שלו אולי ספג מכה אבל נחישותו לנצח לא פחתה, נראה כמנצח הבטוח. לזכותו עמדו מבצע התחסנות מוביל בעולם נגד נגיף הקורונה וארבעה הסכמי שלום היסטוריים עם מדינות ערביות.
קואליציית כחול-לבן היריבה התפרקה בעקבות החלטתו של גנץ להצטרף לממשלה בראשות נתניהו. הרשימה המשותפת התפצלה כשרע"ם החליטה להתמודד בנפרד, מה שהגביר את הציפיות לירידה בשיעור ההצבעה בקרב הערבים.
לבקשת נתניהו, מפלגות הציונות הדתית חברו לברית עם הקיצונים של עוצמה יהודית, שכשלו עד אז מלהיכנס לכנסת. נתניהו נכנס לקמפיין עם כל קול מהמחנה שלו מובטח, עם הישגים דרמטיים מהשנה שקדמה, ועם המרכז-שמאל והסיעות הערביות מפוצלים ומסוכסכים. המרוץ היה בידיו.
נתניהו נכנס לקמפיין עם כל קול מהמחנה שלו מובטח, עם הישגים דרמטיים מהשנה שקדמה, ועם המרכז-שמאל והסיעות הערביות מפוצלים ומסוכסכים. המרוץ היה בידיו. והוא נשמט מהן
והוא נשמט מהן. תוצאות הקלפי מנעו ממנו את הניצחון פעם נוספת, עוד לפני שמפלגת ימינה של נפתלי בנט זנחה אותו לטובת ממשלת רוטציה עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד.
גרוע מההפסד עצמו היה הגורם לו. שיעור ההצבעה במגזר הערבי אכן ירד כצפוי, גנץ השיג שמונה מנדטים בלבד כשרץ לבדו, וברית הציונות הדתית גייסה שישה מנדטים והחזירה את הכהניסטים לכנסת לראשונה מזה עשרים שנה. מחוץ לליכוד, הכול הלך לפי התוכנית. אבל במפלגה עצמה החלה עייפות. היא איבדה 286 אלף קולות מהסבב הקודם, ירידה תלולה של 27%.
חלק קטן מהקולות האבודים האלה זלג ימינה לציונות הדתית. אין עדות של ממש לכך שהמפלגות החרדיות קיבלו אותם; אף אחת מהן לא הרוויחה ולו מנדט נוסף. שיעור ההצבעה הכללי ירד בארבעה אחוזים, מ-71.5% במרץ 2020 ל-67.4% בשנה שלאחר מכן, וכמעט כל הירידה התרכזה בשני ציבורים בלבד: המפלגות הערביות איבדו יחד חמישה מנדטים; הליכוד איבד שבעה.
הדבר ניכר באופן הכי חד ברמה המקומית. במעוזי ליכוד כמו דימונה ובאר שבע הירידה בשיעור ההצבעה לליכוד היה גדול בהרבה מהקולות שהתווספו למפלגות ימין שרצו נגד נתניהו, כמו תקווה חדשה וישראל ביתנו. מאות אלפי ליכודניקים פשוט נמנעו מלצאת לקלפי.
במעוזי ליכוד כמו דימונה ובאר שבע הירידה בשיעור ההצבעה לליכוד היה גדול בהרבה מהקולות שהתווספו למפלגות ימין שרצו נגד נתניהו. מאות אלפי ליכודניקים פשוט נמנעו מלצאת לקלפי
ארבעה סבבים, ארבעה מסעות בחירות שכללו שינויים מבניים דרמטיים במרכז-שמאל, איחוד ופיצול של הסיעות הערביות וארגון מחדש של הימין העמוק – ובכל פעם, לא חשוב מה היו ההצלחות המדיניות או אסטרטגיית הקמפיין, לא חשוב איך היה בנוי כל אחד מהמחנות הפוליטיים – הניצחון נמנע מנתניהו.
הסיבה, ביסודה, הייתה פשוטה: מפלגות רבות מדי, כולל הימניות שביניהן כמו ישראל ביתנו ותקווה חדשה, החלו לראות בנתניהו פוליטיקאי שלא כדאי לשבת בקואליציה שלו, בעיקר מפני שלא ניתן להאמין להתחייבויותיו.
זו אינה ביקורת מוסרית, אלא טקטית. השקר הוא כלי עתיק-יומין של המקצוע הפוליטי. אי אפשר לדמיין את הפוליטיקה האנושית בלעדיו. אבל הוא טומן בחובו סכנות. פוליטיקאי צריך מדי פעם לשקר כדי לשמור על הבייס או להסתיר את כוונותיו במו"מ.
אבל פוליטיקאי שמשקר יותר מדי, או באופן שקוף ובוטה מדי, מבטל את הרצון והיכולת של היריב לנהל איתו מו"מ מלכתחילה. מבחינה פרקטית, כשאי אפשר להאמין להתחייבויותיך, אתה מאבד את היכולת לכרות הסכמים.
פוליטיקאי שמשקר יותר מדי, או באופן שקוף ובוטה מדי, מבטל את הרצון והיכולת של היריב לנהל איתו מו"מ מלכתחילה. מבחינה פרקטית, כשאי אפשר להאמין להתחייבויותיך, אתה מאבד את היכולת לכרות הסכמים
בשבועות שקדמו לפיזור הכנסת, גורמים מהימין ניסו ללחוץ על גנץ להקים שוב ממשלה עם נתניהו כדי למנוע בחירות חמישיות. תגובתו של גנץ שיקפה את דעת רבים, כולל בליכוד עצמו: "אני אומר את זה בכאב ובצער – נתניהו מיצה את האמון הפוליטי שאפשר לתת בו, ולכן הדברים אינם רלוונטיים".
מרד
לשלוש השנים האלה של כישלונות רצופים היה מחיר, אפילו בשביל אדם שהמחנה הפוליטי שלו רואה בו מנהיג נערץ ובלתי מעורער הסובל למענו בבית המשפט ובתקשורת.
באוקטובר, אדלשטיין הפך לאחד מאלו המטילים ספק במנהיגותו המתמשכת של נתניהו. הוא הודיע כי יתחרה בנתניהו על ראשות הליכוד.
חודש לאחר מכן הוא הסביר את צורת החשיבה שלו בריאיון ב"ישראל היום": "נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה כמה פעמים, כשהליכוד בכל פעם קיבל תוצאות יפות בבחירות… הדרך של נתניהו לחזור לראשות הממשלה חסומה, מטעם המציאות".
"נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה כמה פעמים, כשהליכוד בכל פעם קיבל תוצאות יפות בבחירות… הדרך של נתניהו לחזור לראשות הממשלה חסומה, מטעם המציאות"
ומשמעותי מכך, "כשעושים סקר, הליכוד בראשות נתניהו מול הליכוד בראשותי, יש שני דברים נכונים: נתניהו מביא יותר מנדטים, אבל לי יש ממשלה עם פחות מנדטים; ממשלה חדה וברורה, בלי שאני מתקרב למפלגות השמאל ולתנועה האסלאמית. ממשלה לאומית על מלא".
ישראל ביתנו, תקווה חדשה ואפילו השותף הנבגד בני גנץ, נכונים ואף כמהים להצטרף לקואליציה ימנית, אבל מסרבים לעשות זאת תחת נתניהו.
זו מציאות פוליטית פשוטה שמודגשת עם כל כישלון נוסף, מציאות שנתניהו חייב להיאבק בה ולהפכה – או לראות כיצד התסכול שרוחש במפלגתו מזה זמן רב, גם אם עוד לא פרץ החוצה במלוא העוצמה, הופך למרד גלוי.
חשיבה מחדש של החרדים
סימני האזהרה עבור נתניהו אינם מסתכמים רק אצל מצביעי הליכוד. הציבור החרדי, עמוד תווך מרכזי ב"גוש הלאומי", גם הוא עובר תהליך כואב של חשיבה מחודשת.
ב-30 ביוני, העיתון הפופולרי ביותר במגזר, "משפחה", דיווח בכתבת השער שלו על סקר חדש ומפתיע. לצד דיוקנו של נתניהו מופיעה כותרת דרמטית באדום: "הצ'אנס האחרון". הסקר, שבוצע על ידי הסוקר הפוליטי ואיש אמונו לשעבר של נתניהו שלמה פילבר, מצא כי רוב גדול של 66% מהציבור החרדי תומך בממשלה חלופית אם נתניהו לא יצליח להשיג רוב להקמת ממשלה.
ב-30 ביוני, העיתון הפופולרי ביותר במגזר, "משפחה", דיווח בכתבת השער שלו על סקר חדש ומפתיע: רוב גדול של 66% מהציבור החרדי תומך בממשלה חלופית אם נתניהו לא יצליח להשיג רוב להקמת ממשלה
המשיבים נשאלו: "אם בבחירות הקרובות בנימין נתניהו שוב לא יצליח להרכיב ממשלה, כיצד צריכות לנהוג הסיעות החרדיות?" התשובה המועדפת, שקיבלה 51% מהקולות, הייתה: "לדרוש ממנו לפנות את המקום למועמד ימין אחר שיוכל להרכיב ממשלת ימין-חרדים".
במקום השני, בהפרש גדול, עם 24% מהקולות, נבחרה התשובה: "לתמוך בנתניהו גם במחיר של סבב בחירות נוסף". במקום השלישי, 15% מהמשיבים העדיפו "לבחון גם תמיכה בממשלה בראשות מועמד ממחנה המרכז-שמאל".
סקר דיירקט פולס (פילבר) עבור עיתון 'משפחה':
66% מהציבור החרדי דורשים מנבחריהם לתמוך בממשלה חלופית אם נתניהו לא ישיג רוב. (יש מי שיקרה לזה 'רעידת אדמה').
צייצני הימין, תמשיכו לתקוף ולאיים על גפני.
שבוע טוב. pic.twitter.com/7uWceRigAz— ישי כהן (@ishaycoen) July 3, 2022
תוצאות הסקר של "משפחה" הן חד-משמעיות. החרדים ממשיכים להעדיף את נתניהו ולתמוך בממשלת ימין – אבל הם מותשים מהבחירות החוזרות ומתחילים להתמרמר על העובדה שנתניהו הוא ככל הנראה הסיבה לכך שהימין נכשל שוב ושוב מלהרכיב ממשלה.
הסקר של "משפחה" הוא לא היחיד. על פי סקר אחר, שנערך לפני שבועיים עבור תחנת הרדיו "קול חי", 48% מהציבור החרדי סבור כי יש להחליף את נתניהו אם הוא שוב יפסיד בבחירות.
סקר נוסף, מפורט יותר, שהזמינו המפלגות החרדיות עצמן, אישר את הממצאים הללו. המצביעים החרדים נשאלו, "אם נתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה, כיצד המפלגות החרדיות צריכות לנהוג?"
הסקר פילח את המשיבים החרדים לארבעת פלגי המגזר: ספרדי, ליטאי, חסידי וחב"ד. האפשרות "לכפות על נתניהו לפנות את מקומו לבכיר אחר מהליכוד" זכתה לרוב יחסי בקרב כל הקבוצות למעט חב"ד (37%, 48%, 46% ו-31% בהתאמה). במקום השני נבחרה האפשרות להמשיך לסבב בחירות שישי לצדו של נתניהו (35%, 20%, 27% ו-43%), ובמקום השלישי, "לכפות להקים ממשלת אחדות עם מפלגה שלא בגוש הימין בהסכם רוטציה" (17%, 19%, 15% ו-17%).
אם מחברים את האפשרות הראשונה עם השלישית – כלומר, את סך ביטויי הנכונות של המצביע החרדי לנטוש את נתניהו במקרה שיכשל שוב – התוצאות חד-משמעיות ומאשררות את שאר הסקרים: 54%, 67%, 61%, 48%.
והנה עוד סקר פנים חרדי.
בכל הסקרים הנתונים דומים.
אלו סקרים של מספר כלי תקשורת שונים.
ברמה האישית מתפלל שהמחנה בעז"ה ייזכה ל-61.
ולא, לא מציף את הסקרים כדי "לפגוע" במחנה הימין ונתניהו.
אבל מאמין שאם יש סקר, צריך לדווח ולדבר עליו.
גם אם צייצנים מסויימים יטענו שאני "שופר" של השמאל. pic.twitter.com/CKXddz71Oh— ישי כהן (@ishaycoen) July 3, 2022
פוליטיקאים חרדים כמו משה גפני וישראל אייכלר טענו בגלוי בחודשים האחרונים שהמפלגות החרדיות אינן יכולות להרשות לעצמן להישאר עם נתניהו באופוזיציה מתוך נאמנות פוליטית. זה עולה להם מאות מיליונים בשנה ומביא לפגיעה ממשית בישיבות ובשאר מוסדות המגזר.
ההתבטאויות האלה משכו קיתונות של ביקורת חריפה מהימין. עיתונאים חרדים שרואים בברית החרדית עם הימין עניין אמוני הגיבו לשטף הסקרים עם פרסום סרטונים המראים הערצה למנהיג הליכוד ברחובות בני ברק, לצד התעקשות כי הוא ימשיך ליהנות מ"אהדה שאין דברים כאלה" ברחוב החרדי.
אולם המספרים מדברים בעד עצמם. עצם העובדה שהסקרים האלה מתפרסמים בתקשורת החרדית היא בבחינת אזהרה לנתניהו מצד ההנהגה החרדית: הסבלנות שלנו מתקרבת אל קצה. נאמנותנו לא תשרוד כישלון חמישי.
המספרים מדברים בעד עצמם. עצם העובדה שהסקרים האלה מתפרסמים בתקשורת החרדית היא בבחינת אזהרה לנתניהו: הסבלנות שלנו מתקרבת אל קצה. נאמנותנו לא תשרוד כישלון חמישי
הבחירות
שום דבר מכל זה לא מהווה תחזית לגבי תוצאות הבחירות. נראה שהמצב עדיין מיטיב יחסית עם נתניהו. או לפחות גרוע יותר עבור יריביו.
המפלגות הערביות מפולגות ומתחרות זו בזו בקמפיין הבחירות שלהן, וצופות כעת שיעור הצבעה נמוך במיוחד בקרב הציבור הערבי, כ-41% בלבד (על פי סקר מלפני שבועיים שהזמינה הרשימה המשותפת). רע"ם אינה עוברת בחלק מהסקרים את אחוז החסימה (אם כי סקרים רבים בעבר ניבאו לה פחות קולות משהשיגה למעשה בקלפי), ומרצ, על פי הסקרים, קרובה מאוד לקו הזה.
אדרבא, עצם הסכנה, עצם העובדה שהמרוץ עלול להיות האחרון עבור המנהיג הנערץ, הוא שעשוי לדחוק במצביעי הימין להגיע לקלפי.
ראיות נסיבתיות רבות מעידות כי הבייס הליכודי מגויס יותר מבשנה שעברה, אולי בעקבות החוויה הלא נעימה של שנה באופוזיציה. למשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם סקר שבדק נאמנות של מצביעים למפלגותיהם. הסקר שאל את מצביעי הסבב הקודם אם יצביעו לאותה מפלגה בסבב הקרוב.
ארבע המפלגות המובילות, עם 94%, 91%, 86% ו-79% מהמשיבים שאמרו כי הם "בטוחים" שיחזרו על הצבעתם, היו כולן מהברית הימנית-דתית של נתניהו: יהדות התורה, ש"ס, הליכוד והציונות הדתית בהתאמה, בהשוואה ל-74%, 60.5%, 53% ורק 41% ליריביו מיש עתיד, מרצ, העבודה ותקווה חדשה בהתאמה. נראה שהמחנה של נתניהו זוכה ליתרון דרמטי של נאמנות.
ארבע המפלגות המובילות שמצביעיהן אמרו כי הם "בטוחים" שיחזרו על הצבעתם, היו כולן מהברית הימנית-דתית של נתניהו: יהדות התורה, ש"ס, הליכוד והציונות הדתית
לנתניהו סיכוי לא רע להצליח הפעם, גם אם הסקרים ימשיכו לחזות בעקשנות תיקו נוסף. בדומה לבחירות 2021, גם תוצאות הבחירות הקרובות יהיו תלויות פחות בחלוקת התמיכה (שכמעט ולא השתנתה בשנתיים האחרונות) ויותר בעוצמתה. שיעורי ההצבעה היחסיים והיכולת של כל צד להביא את המצביע פיזית אל הקלפי הם שיכריעו את הכף, ולא בלתי סביר לצפות שהימין ינצח בתחרות הזאת.
ובכל זאת, נתניהו חייב להילחם באדישות ובעייפות שהראו בוחריו לפני שנה וקצת, לעורר אותם ולהביאם לקלפי. אם לא יצליח להפוך את המגמה שנראתה בסבב האחרון, אפילו בעלי בריתו הנאמנים ביותר, החרדים ואף רבים מהליכודניקים, לא ידבקו בו לעוד סבב נוסף.
כל זה מעמיד את הפגנת התמיכה והאחדות הפתאומית של יולי אדלשטיין באור חדש – כאזהרה חדה וברורה.
אדלשטיין לא זנח את שאיפתו לרשת את נתניהו ולא נסוג בו מטענתו בשנה האחרונה כי נתניהו הוא המכשול לניצחון הימין. אין כאן דבקות סנטימנטלית ב"אחדות המפלגה". באופן אירוני, מצבו הפגיע של נתניהו הוא זה שהסיר מדרכו את המתחרים. אף אחד לא רוצה להפוך ליעד להאשמה שחיבל מבית במנהיג במקרה הלא בלתי סביר שייכשל בפעם האחרונה.
באופן אירוני, מצבו הפגיע של נתניהו הוא זה שהסיר מדרכו את המתחרים. אף אחד לא רוצה להפוך ליעד להאשמה שחיבל מבית במנהיג במקרה שייכשל בפעם האחרונה
נתניהו אולי עוד יצליח להשיג ניצחון. הוא מוכרח להצליח. אחרת, אפילו בעלי בריתו הקרובים ביותר לא יעמדו לצדו לניסיון שישי. ובכך שפינה את הדרך לנתניהו, אדלשטיין תרם לביסוס הנרטיב שיביא להחלפתו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו