78% מהעובדים מעידים שהלחץ שלהם פחת, 75% מהם הפכו אפילו לשמחים יותר, 64% הפכו לפרודוקטיביים יותר ו-66% מהמעסיקים מספרים שהם חסכו בהוצאות. כיצד קרה כל הטוב הזה? גבירותיי ורבותיי, הכירו את המנדט הבריטי החדש: שבוע עבודה של 4 ימים.

78% מהעובדים מעידים שהלחץ שלהם פחת, 75% מהם הפכו שמחים יותר, 64% הפכו לפרודוקטיביים יותר ו-66% מהמעסיקים מספרים שחסכו בהוצאות. כיצד קרה הטוב הזה? שבוע עבודה של 4 ימים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מדובר בנתוני סקר שנערך בשנת 2021 על ידי אוניברסיטת רדינג הבריטית, אשר נערך בקרב מעסיקים ועובדים שעברו לשבוע עבודה של 4 ימים ללא הפחתה בשכר. תוצאות הסקר התפרסמו לאחרונה בסקירה על קיצור שבוע העבודה שכתב הכלכלן נתן שבע ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת חה"כ נעמה לזימי. אין מדובר בהפתעה, אלא בעוד עדות חיה ובועטת למה שכבר הפך לקונצנזוס בקרב החוקרים והעוסקים באתגרי עולם העבודה.

אך מה לבריטים ולנו? הרבה מאד. פריון העבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD, מה שמוביל לפגיעה באיכות החיים של כולנו. קיימת הסכמה שהגורמים העיקריים שמשפיעים על רמת הפריון הם ההון הפיזי, ההשכלה והמיומנויות של העובדים, ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח ואיכות הציוד והתשתיות. אך קיימים שני גורמים נוספים, שעליהם פחות מדברים, והגיע הזמן להניח גם אותם במרכז השולחן של מקבלי ההחלטות.

בסקירה מקצועית שפרסמנו בפורום ארלוזורוב הראינו, שבעוד שבישראל אנחנו מייצרים פחות, אנחנו דווקא עובדים הרבה יותר. שעות העבודה אצלנו ארוכות בכ-9% מממוצע מדינות ה-OECD.

לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובדים נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות. שעות עבודה ארוכות פוגעות גם בבריאות של העובדים, שכן העומס מקשה על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.

לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובדים נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות. ויש גם פגיעה בבריאות

הפחתת שעות העבודה תהווה גם תמריץ למעסיקים לארגן מחדש וביעילות את יום העבודה ואת שיטות העבודה.

פריון העבודה בישראל נמוך.
צפו במנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן-צור, מציג שני צעדים חשובים שיסייעו לנו לשפר את הפריון במשק: צמצום שעות העבודה, והעלאת שכר המינימום.@amitbentzur pic.twitter.com/xXWtZtRVPm

— פורום ארלוזורוב (@arlozforum) July 10, 2022

מחקרים רבים מראים, שככל שמספר שעות העבודה גבוה יותר, רמת הפריון לשעת עבודה נמוכה יותר. אבל חשוב לזכור, שעלייה בפריון אינה מביאה אוטומטית לירידה בשעות העבודה.

יחסי הכוחות הא-סימטריים בין עובדים ומעסיקים גורמים לכך, שכאשר משאירים את קביעת שעות העבודה רק בידי המעסיקים, קיימת סכנה לפגיעה בעובדים. האינטרס קצר הטווח של המעסיקים גורם להם לא לקצר את שעות העבודה, ואף להאריכן, על אף היתרונות שיש בקיצורן. לשם כך נדרשת מדיניות ממשלתית ברורה ומכוונת, לצד פעולה משותפת של ארגוני העובדים והמעסיקים.

ובריטניה אינה היחידה. איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה, שהוביל לכך שהפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי. וגם חברת מיקרוסופט ביפן העבירה ב-2019 את עסקיה לארבעה ימי עבודה, והתוצאה היhתה שהפעילות צמחה ב-40% והוצאות החברה צומצמו.

Cutting work hours — without cutting pay — did not impact productivity in Iceland, new research shows.

The four-day work week left many employees reporting less stress and an improved work-life balance. https://t.co/tp4A0hAmVt

— Axios (@axios) July 6, 2021

אך לא רק הפחתה של שעות העבודה היא אסטרטגיה אפקטיבית להעלאת הפריון. גם העלאה של שכר המינימום תוכל לעשות זאת. השכר הממוצע בישראל נמוך בכ-20.1% מאשר במדינות ה-OECD, ופערי השכר גדלים ככל שהשכר נמוך יותר; שכר העשירון התחתון בישראל נמוך בכמעט 50% מממוצע השכר בעשירון התחתון במדינות ה-OECD.

העלאה של שכר המינימום תומכת בהגברת היעילות של העובדים, שכן היא מעודדת אותם להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון. היא גם מעודדת את המעסיקים להעלות את הפריון באמצעות ארגון העבודה באופן יעיל יותר וקיום של הכשרות מקצועיות, שתורמות להגברת הפריון בטווח הארוך.

קיימת הנחה נפוצה, שעלייה בשכר המינימום תביא לפגיעה בעסקים ובעובדים, שכן עלויות ההעסקה יגדלו ויביאו לפיטורים. נושא זה נחקר רבות בעשור האחרון, ותוצאותיהם של רוב המחקרים מצביעות על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מעטה, אם בכלל, על תעסוקת העובדים בשכר נמוך.

איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה, שהוביל לכך שהפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי

ואל תשכחו: בין השנים 2020-2005, שבהן הועלה שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה בישראל בכ-29%, התמ"ג בישראל צמח בכ-65%, האבטלה ירדה בכ-56% ומדד המחירים לצרכן עלה בכ-21%. אמנם לא מדובר על קשר סיבתי, אך אין ספק שהמשק הישראלי התחזק במקביל להעלאת שכר המינימום.

אז הגיע הזמן שבישראל נעבוד קצת פחות שעות ובשכר קצת יותר הוגן. המשק ירוויח עלייה בפריון והעובדים ירוויחו יותר זמן עם הילדים ולפנאי, יותר כסף בחשבון הבנק ועלייה משמעותית באיכות החיים. וכן, אפשר לעשות את זה בלי מנדט בריטי.

עמית בן-צור הוא מנכ"ל פורום ארלוזורוב ומכון יסודות. לשעבר רמ"ט רשות החדשנות ויועץ בכיר למנכ"ל משרד הבריאות