הלחץ ניכר אתמול בפניו, בקולו ומכל מילה שיצאה מפיו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בעדות שמסר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. במשך שלוש שעות הוא עמד (חלק מהזמן ישב, לאחר שהתלונן על כאבי גב) וענה לשאלותיהם של דבורה ברלינר, מרדכי קרליץ ושלמה ינאי.

במשך כל הזמן הזה ניסה נתניהו להדוף את העול הכבד שחברי ועדת החקירה ביקשו להטיל על כתפיו: אחריותו כראש הממשלה להזנחה ולכשלים בניהול אתר מירון, שהביאו לאסון שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם בהילולת ל"ג בעומר ב-30 באפריל 2021.

ברלינר הייתה במיטבה. היא הגיעה ממוקדת ומוכנה, ופעלה במתכונת של "שופט-חוקר" שאינה נהוגה בישראל בבתי המשפט, אך היא מתבקשת בנסיבות של ועדת חקירה.

זו הייתה כיתת-אמן בניהול חקירה נגדית, בניגוד כה בולט למה שמתרחש בימים אלה במשפט תיקי האלפים. נתניהו עבר תשאול מפורט, שבמהלכו ברלינר עימתה אותו עם סדרת מכתבים שהופנו אליו לאורך השנים, שדרשו ממנו לפעול בעניין מירון.

הפונים היו מוכרים לו: חברת הכנסת מירי רגב, בעת ששימשה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; ח"כ דוד אמסלם, כשנשא באותו תפקיד; ח"כ דוד צור, שנשא בתפקיד יו"ר ועדת משנה של אותה ועדה, והתריע בפניו, שחור על גבי נייר מכתבים של הכנסת, על הצורך "למנוע אסון המוני".

שרת התחבורה מירי רגב בזירת האסון בהר מירון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

נתניהו בחר להתעכב על השאלה האם אותם פונים קיבלו מכתבי תשובה, והאם התשובות היו "טובות", תוך שפיספס את הנקודה העיקרית: ברלינר ביקשה לבסס את מודעותו לחוסר המעש בטיפול באתר מירון, מה שקרוי במשפט הפלילי "היסוד הנפשי".

נתניהו בחר להתעכב על השאלה האם אותם פונים קיבלו מכתבי תשובה, והאם התשובות היו "טובות", תוך שפיספס את הנקודה העיקרית: ברלינר ביקשה לבסס את מודעותו לחוסר המעש בטיפול באתר מירון

בסופו של דבר נתניהו הבין, והחל להשליך את האחריות לכל עבר, כדי שחלילה לא תדבק בו. משרד הבריאות; משרד התיירות; המשרד לשירותי דת; מזכיר הממשלה באותן שנים, אחד בשם אביחי מנדלבליט; "היועצים המשפטיים"; "הדרג המקצועי" במשרד ראש הממשלה האמון על גיבוש "הערות ראש הממשלה" לדו"חות מבקר המדינה – כולם אחראים. רק לא נתניהו.

לא דיווחו לו, לא עדכנו אותו, לא סיפרו לו עד כמה המצב נורא. אם היה יודע שהחלטות הממשלה שהעביר בנושא אינן מיושמות, היה בוודאי טורח לפעול. פשוט לא אמרו לו.

לרה"מ מותר להתערב בכל סוגיה

כאמור, חלק ניכר ממאמציו של נתניהו להרחיק מעצמו את האחריות לאסון, הוקדש לביסוס הטענה שראש הממשלה איננו מתערב בעבודת המשרדים האחרים. כל משרד ממשלתי הוא מעין ממלכה עצמאית, טריטוריה שראש הממשלה איננו נכנס אליה.

אלא שנתניהו ידע היטב להיכנס לטריטוריה של משרדים אחרים, כשזו עניינה אותו במיוחד. הנה, למשל, סיפור תאגיד השידור הציבורי. גם אחרי שנתניהו פסק מלכהן כשר התקשורת, הוא המשיך לרכז אצלו את הפעילות הממשלתית שמטרתה למנוע מתאגיד השידור להתחיל בשידוריו.

בנימין נתניהו, מלווה בעורך דינו יוסי כהן, מגיע למסור עדות מול ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 21 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במרץ 2017 זימן נתניהו ללשכתו את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואת שר האוצר משה כחלון, כדי לסגור את פרטי ה"מתווה" לחקיקת אנטי-תאגיד. על כך הוגשה עתירה לבג"ץ, בטענה שראש הממשלה איננו "שר כל המשרדים" ובדרישה שנתניהו יימנע מלהתערב בענייני משרד התקשורת, נוכח העובדה שהוא איננו מכהן כשר הרלוונטי.

בתשובה, נעמדה פרקליטות המדינה על רגליה האחוריות. בתשובתה לבג"ץ היא יצאה למאבק במטרה לבסס את המסקנה, שלראש הממשלה מותר להתערב בכל סוגיה ממשלתית, גם מעל ראשו של השר הרלוונטי באותו משרד.

"מתוקף תפקידו", כתבה הפרקליטות לבג"ץ, "רשאי ראש הממשלה לעסוק בעניינים הנוגעים למשרדי הממשלה השונים". בתשובה אף פורטו שורת נושאים שבהם טיפל נתניהו באופן אישי, הגם שהיו מצויים בתחומי אחריותם של שרים בממשלה.

"מתוקף תפקידו", כתבה הפרקליטות לבג"ץ, "רשאי רה"מ לעסוק בעניינים הנוגעים למשרדי הממשלה השונים", ופירטה שורת נושאים שבהם טיפל נתניהו באופן אישי, הגם שהיו מצויים בתחומי אחריותם של שרים

או במילים פשוטות – אין שום דבר שמנע מנתניהו להתערב בנושאים פרטניים, המקוטלגים תחת אחריותם של משרדי ממשלה ספציפיים. כשם שטיפל באופן אישי בענייני תאגיד השידור, מתווה הגז, תופעת המסתננים, נתיבי תחבורה בנגב ובגליל – כך לא הייתה כל מניעה שיתעניין גם בנושא מירון. ניסיונו להטיל את האחריות על אחרים נידון להיכשל.

אין בדברים הללו כדי להפיח רוח של תקווה בשרים שכיהנו בממשלת נתניהו בעת אסון מירון. לתשומת לבם של אריה דרעי, אמיר אוחנה והשרים האחרים.

השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה מופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 31 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מלבד הסמכות והאחריות של נתניהו לכשל המתמשך במירון, שהיה ידוע לגורמי הממשלה עוד בתחילת כהונתו בשנת 2009, קובע חוק יסוד הממשלה כי השרים אחראים בפני ראש הממשלה על תחומי הפעולה במשרדיהם. כלומר, העובדה שהאחריות תדבק בנתניהו, אין פירושה שהשרים הרלוונטיים מתנקים מאחריות.

השלב הבא: מכתבי אזהרה

בשלב מסוים במהלך עדותו של נתניהו, ביקש עורך הדין שהתלווה אליו אתמול, עו"ד יוסי כהן, לומר משהו בעניינו של מרשו. ברלינר מיהרה להסות אותו, והבהירה לו ש"בשלב הנוכחי" אין לו כל מעמד בדיון.

השלב הנוכחי הוא השלב שלפני שיגור מכתבי אזהרה על-ידי הוועדה, לבעלי התפקידים שעתידים להיפגע ממסקנותיה. בשלב הבא, אחרי מכתבי האזהרה, יגיעו האחראים לסבב עדות נוסף, כשכל אחד מהם יהיה מלווה בסנגור צמוד.

אפשר להעריך, במידה רבה של סבירות, כי נתניהו יהיה בין מקבלי מכתבי האזהרה. דעתם של חברי ועדת החקירה בעניין האחריות שדבקה בנתניהו, הייתה גלויה למדי בדיון אתמול. "מציק לי שיש ליקויים שמדברים על סכנה קשה", אמרה ברלינר, "ואני רואה התפרקות מוחלטת מאחריות של כל גוף שהוא, תוך סכנה קונקרטית וממשית לציבור העולים אל ההר".

אפשר להעריך, במידה רבה של סבירות, כי נתניהו יהיה בין מקבלי מכתבי האזהרה. דעתם של חברי ועדת החקירה בעניין האחריות שדבקה בנתניהו, הייתה גלויה למדי בדיון

ברלינר הוסיפה עוד: "12 שנה היית ראש הממשלה. איך אתה מסביר את זה שהנושא לא טופל כל השנים הארוכות האלה? אלה שנים שאתה עומד בראש הממשלה. זה לא מדליק איזו נורה אדומה?"

יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, השופטת בדימוס דבורה ברלינר, בעת חקירת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, 21 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האלוף (במיל') שלמה ינאי הוסיף ושאל את נתניהו, האם הוא רואה עצמו, כמי שעמד בראש הרשות המבצעת 12 שנים, אחראי מבחינה ציבורית או מוסרית לאסון מירון, או לפחות אחראי לכשל המערכתי בסביבת ראש הממשלה עצמו, שלא דאגה להציף – לשיטתו של נתניהו – את הנושא לידיעתו ולטיפולו.

"אם היו תופסים בדש מעילי ואומרים לי שעומד לקרות אסון נורא – הייתי מטפל", היה כל שנתניהו הצליח להשיב.