יש שתי דרכים להתייחס לממצאים שפרסם אתמול (שני) צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי, בעניין הטענות על שימוש לא חוקי שעושה משטרת ישראל ברוגלות ובהאזנות סתר בתקשורת בין מחשבים.

דרך אחת היא להתמקד בליקויים בעבודת משטרת ישראל שאותם גילה הצוות, והמחייבים התמודדות ותיקון; ודרך שנייה היא להשוות בין ממצאי דוח מררי לבין סדרת הפרסומים הסנסציוניים של העיתון "כלכליסט" מהחודשים ינואר ופברואר השנה, ולהתבשם מהמסקנה, שהמצב אינו אפוקליפטי כפי שהצטייר באותם פרסומים.

כדי להסיר את השאלה הזו מעל הדרך כדי שניתן יהיה לעסוק בעיקר, הנה התשובה לשאלה השנייה.

אלה עיקרי הטענות שהעלה "כלכליסט" בסדרת פרסומיו:

• המשטרה פרצה לטלפונים של ראשי ערים ובני משפחותיהם, מנכ"לים של משרדי ממשלה, עיתונאים, אנשי עסקים, פעילים חברתיים, ראשי מחאת הדגלים השחורים, יעדים מודיעיניים ועוד שורה של אזרחים ישראלים – וזאת בלא לפנות ולקבל צווי חיפוש או האזנה מטעם בית משפט;
• לשם ביצוע הפריצה, המשטרה השתמשה הן ברוגלת "פגסוס" של חברת NSO ובנוסף שכרה האקרים חיצוניים בתשלום, שאין להם שום סיווג ביטחוני;
• החדירה לטלפונים נעשתה ללא כל פיקוח ובקרה, נאסף מידע אישי שאינו מבוסס על חשדות כלשהם, והוא נחשף לעיני מאות שוטרים ביחידת ה"סיגינט".

שער "כלכליסט" ב-18 בינואר 2022

לעומת זאת, זה מה שקבע צוות מררי: הטענה המרכזית של "כלכליסט", שלפיה המשטרה עושה שימוש ב"פגסוס" ללא צווים של בית משפט – הופרכה. המשמעות היא שבכל המקרים שנבדקו על ידי הצוות, שבהם עשתה המשטרה שימוש ברוגלה כלשהי, הדבר נעשה לאחר שניתן צו שיפוטי בהתאם.

הטענה המרכזית של "כלכליסט", שלפיה המשטרה עושה שימוש ב"פגסוס" ללא צווים של בית משפט – הופרכה. המשמעות היא שבכל המקרים שנבדקו, המשטרה עשתה שימוש ברוגלה לאחר שניתן צו שיפוטי

עם זאת, הצוות גילה כי במקרים רבים המשטרה חרגה מהיקפי הצווים שניתנו, ואספה חומרים מתוך טלפונים ניידים מעבר למה שהתירו לה הצווים. הסיבה שמצא הצוות לליקוי זה: אי-התאמה בין המערכות הטכנולוגיות לבין סמכויות המשטרה.

לגבי השמות שפירסם "כלכליסט" של מי שמכשיריהם נפרצו, ובהם ראשי ערים ומנכ"לים של משרדי ממשלה, הודיע צוות מררי כבר בדוח הביניים שלו, בחודש פברואר, כי אין כל אינדיקציה לכך שהמשטרה הדביקה או אף ניסתה להדביק באמצעות מערכת פגסוס או באמצעות מערכת מקבילה המצויה בידי המשטרה, טלפונים של אנשים כלשהם, ללא שהיה צו שיפוטי בעניינם.

הטענה המרכזית שנטענה בתחקיר "כלכליסט" הופרכה אם כך. אין פלא שמשטרת ישראל מיהרה לחגוג אתמול: "הדוח קובע שמשטרת ישראל פעלה בכל המקרים בכפוף לצווי בית משפט", נאמר בתגובת המשטרה לממצאי הדוח, "אנו רואים בכך הוכחה לכך שמשטרת ישראל פעלה ביושרה".

עמית מררי, המשנה ליועמ"ש (משפט פלילי) (צילום: דוברות משרד המשפטים)

אך החגיגות מעט מוקדמות. מכלול הליקויים שחשף צוות מררי בתחום האזנות הסתר שעניינן תקשורת בין מחשבים שבטלפונים ניידים, מחייב מאמץ מערכתי משולב, הן במשטרה, הן בפרקליטות, הן במחלקת ייעוץ וחקיקה, בהסדרת הכללים וההוראות שיאפשרו למשטרה לשוב ולעשות שימוש בתוכנות הרוגלה.

עם תחילת שרשרת הפרסומים של "כלכליסט" הורה למשטרה היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אביחי מנדלבליט, לחדול מהשימוש בתוכנות החודרניות עד להודעה חדשה.

במשטרה מאוד מעוניינים להחזיר את המערכות הללו לפעולה, ואף החלו לתדרך אתמול כי בשל העובדה שנמנע מהמשטרה לעשות שימוש ברוגלות בחצי השנה האחרונה, לא פוענחו מקרי רצח ועבירות של פדופיליה באינטרנט.

במשטרה מאוד מעוניינים להחזיר את המערכות הללו לפעולה, ואף החלו לתדרך אתמול כי בשל העובדה שנמנע מהמשטרה לעשות שימוש ברוגלות בחצי השנה האחרונה, לא פוענחו מקרי רצח ועבירות של פדופיליה

ואולם צוות מררי מבהיר כי התנאי להחזרת הרוגלות לשימוש במשטרה הוא שיוטמעו בהן חסמים טכנולוגיים, שימנעו שאיבת חומרים שהמשטרה אינה מוסמכת לשאוב מטלפונים ניידים – בין אם ייעשה בהם שימוש בהמשך ובין אם לא – והחורגים מגדריהם של הצווים השיפוטיים. כמו כן, בכל פנייה לבית משפט בבקשה למתן צו האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, יש ליידע את השופט כי הכוונה היא לעשות שימוש במערכות רוגלה.

התקלה המרכזית שמצא צוות מררי, היא כאמור שהמשטרה אספה מידע מטלפונים של אנשים שבעניינם הוצא צו שיפוטי, מעבר למה שהתירו לה הצווים בהתאם לחוק האזנת סתר.

כך, למשל, מידע שנוצר במכשיר לפני מועד תחילת ההאזנה ואף לפני מועד מתן הצו השיפוטי; וכן מידע שאינו תוצר של תקשורת בין מחשבים (כלומר, בין טלפונים) אלא בין אדם לבין עצמו או האפליקציה שלו, כגון רשומות ביומן-שנה, אנשי קשר, פתקיות ורשימת האפליקציות שעל המכשיר.

אפליקציות בסמארטפון. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

צוות מררי ממליץ לקבע מנגנונים לפיקוח הן במובן הטכנולוגי והן במובן המשפטי. מה שהיה צריך לקרות במשטרה – ולא קרה עם כניסת הרוגלות לשימוש – זה מהפכה תודעתית, שתבהיר לכל המעורבים ולכל גורמי הפיקוח את משמעותו של הכלי החדש, שצוות מררי מכנה "נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר".

החריגה החוזרת ונשנית מצווים שיפוטיים מלמדת שלא היה די בגיבוש נהלים והיה הכרח לבצע "ניוון טכנולוגי" של אותן יכולות שהרוגלות מאפשרות, ושלא הותרו על ידי בתי המשפט.

החריגה החוזרת ונשנית מצווים שיפוטיים מלמדת שלא היה די בגיבוש נהלים והיה הכרח לבצע "ניוון טכנולוגי" של אותן יכולות של הרוגלות שלא הותרו על ידי בתי המשפט

בד בבד, צוות מררי טורח להרחיק את משרד המשפטים ממוקד האסון. מתברר שהמשטרה לא ערכה "הליך סדור הכולל שיתוף מלוא המידע" ביחס ליכולות החדשות של המשטרה. משרד המשפטים פשוט לא ידע עד כמה מדובר בכלי דורסני, ולכן לא התקיים דיון עקרוני בנושא אצל היועץ המשפטי לממשלה, ולא התאפשרו פיקוח אפקטיבי או תהליך עבודה של תיקוני חקיקה, גיבוש הנחיות ויצירת שרשראות בקרה.

משרד המשפטים (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

הנתק בין דרגי הביצוע לבין המשפטנים, מתברר, אינו קיים רק בין המשטרה למשרד המשפטים אלא גם בתוככי המשטרה עצמה, בשלושה מקומות שונים:

• פעולות החדירה אינן מלוות באופן שוטף והדוק מספיק על ידי ייעוץ משפטי מקרב הגורמים המשטרתיים;
• הייעוץ המשפטי למשטרה לא ליווה כנדרש את שלבי רכש המערכות טרם הטמעתן;
• והלשכות המשפטיות ברחבי המשטרה, כך התברר, כלל אינן כפופות ליועץ המשפטי של המשטרה.

באופן טבעי, לא כל התהליכים האלה ייושמו מהיום למחר. אך הלחץ מצד המשטרה לשוב ולהשמיש את מערכות הרוגלה, יתחדש החל מהבוקר. האתגר הזה מתנקז כל-כולו לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.