פשרה הולמת או ניסיון לטייח את מעשיה של אוקראינה בשואה? הרב הראשי של אוקראינה עורר סערה, כאשר השתתף עם מנהיגי דת אחרים בחנוכת אנדרטה לזכר חברי תנועה לאומנית קיצונית, שחבריה שיתפו פעולה עם הנאצים.

בשבוע שעבר, הרב יעקב דב בלייך נטל חלק בטקס לזכרם של חברי "ארגון הלאומנים האוקראינים", והפלג המיליטנטי שלו, "צבא ההתקוממות האוקראיני". הטקס נערך בפאתי בית העלמין היהודי בעיר סאמביר.

לדברי היסטוריונים של השואה, שתי הקבוצות היו אחראיות במשותף למותם של אלפי יהודים, ושל עד 100,000 פולנים במהלך מלחמת העולם השנייה.

ב-1941 נערך פוגרום ביהודי סאמביר שבמערב אוקראינה, במה שהיה הצעד הראשון בדרך למסע הכחדה של האוכלוסייה היהודית המקומית. חלק מההיסטוריונים מקשרים אירועים אלה לארגון הלאומנים האוקראינים.

בלייך מסביר שהטקס היה חלק מפשרה, שנועדה להרגיע את הרוחות בעיר. הוא מספר כי בתום מגעים בין פעילים יהודים לתושבים מקומיים, הם הסכימו על עסקה: צלבים גדולים שהוצבו בשנת 2000 בבית העלמין היהודי יוסרו, בתמורה להקמת אנדרטה של הארגון בשולי בית העלמין, שם אין קברים יהודים.

"השאלה היא מה מטרתנו כאן? לא להנציח את זכר האוקראינים, אלא לסלק את הצלבים ולכונן יד זיכרון הולמת ליהודים שנהרגו", אמר בלייך

"השאלה היא מה מטרתנו כאן? לא להנציח את זכר האוקראינים, אלא לסלק את הצלבים ולכונן יד זיכרון הולמת ליהודים שנהרגו", אמר בלייך.

"למעשה, אתה מדבר כאן על רגשות המשפחות שאינן רוצות צלבים על קברי בני המשפחה שלהם, ולשם כך היו מוכנות להתפשר", הוסיף הרב. "לנשמות אלה אין מנוחה נכונה כל עוד מצויים הצלבים במקום".

"הלבנה של מורשת מפוקפקת"

מבקריו של בלייך האשימו אותו בכניעה למאמצים להלבין את המורשת המפוקפקת של ארגון הלאומנים האוקראינים.

"אני המום", הגיב אפרים זורוף ממרכז שמעון ויזנטל. "קשה איך כיצד רב נטל חלק בטקס כזה. ברור שזה ניסיון להלבין את הפשעים נגד היהודים בסאמביר, ויש בכך רק כדי לחזק את המגמה באוקראינה להסתיר את הפשעים שבוצעו שם בשואה".

ב-1941, מיד לאחר כניסת הגרמנים לסאמביר, רצחו האוקראינים עשרות יהודים. כמעט כל 6,000 התושבים היהודים בעיר נרצחו בהמשך על ידי הנאצים. גופותיהם של 1,200 מהם, ששרדו עד 1943, הושלכו לקבר אחים בבית העלמין.

לפי פרסומי "יד ושם" חברי ארגון הלאומנים האוקראינים לחמו לצד החיילים הגרמנים כנגד הצבא הסובייטי. אחרי פירוק הקבוצה במהלך הכיבוש הנאצי, המשיכו חבריה לשתף פעולה עם הנאצים.

בשנות השלטון הקומוניסטי שבא אחר כך הייתה סאמביר ריקה מיהודים, אך בשנת 2000 הוקמה שם אנדרטת אבן לזכר הקרבנות היהודים. מקומיים הרסו את האנדרטה והקימו תחתיה שלושה צלבי עץ בגובה של יותר מ-9 מטרים.

המקומיים טוענים כי הצלבים הם לזכרם של 17 בני נוער שהיו חברים בארגון הלאומנים האוקראינים, נורו בידי הנאצים ב-1944, ונקברו בבית העלמין היהודי.

הרב בלייך מודה אמנם שהסיפור הוא בגדר שמועה, אך מוסיף שהוא "אומת בחלקו ושהעסקה שבמסגרתה תוקם אנדרטה לזכר חברי הארגון הייתה ראויה".

"האוקראינים מנסים לנכס את הסבל"

ההיסטוריון השוודי פר רודלינג, מומחה לקורות הארגון, סבור שהסיפור האוקראיני "מפוקפק", כיוון שאמנם חברי הארגון והנאצים לחמו זה בזה, אך בסופו של דבר, באוגוסט 1944 הם חידשו את שיתוף הפעולה ביניהם.

"הסיפור חוזר על עצמו", אומר רודלינג. "האוקראינים מנסים לנכס לעצמם את הסבל היהודי. מה שעשו בעבר היה להקים צלבים ואנדרטאות מעל קברי אחים יהודיים. הם עשו זאת במספר מקומות ברחבי אוקראינה, בהם באבי יאר".

בניגוד לטענת בלייך שחברי הארגון המונצחים בסאמביר הם צעירים שלא רצחו יהודים, אומר רודלינג כי ארגון זה היה מעורב בהיקף גדול ברצח יהודים.

"העמדת צלב של ארגון הלאומנים האוקראינים באתר שבו נרצחו יהודים בפוגרום הוא מעשה חמור פי כמה מאשר הצלבים עצמם", הוא אומר.

גז'גוז' רוסולינסקי-ליבה, מומחה להיסטוריה של ארגון הלאומנים האוקראינים, מסכים עם קביעה זו. הוא אומר כי "המגמה הרווחת היא להפוך את ארגון הלאומנים האוקראינים ואת צבא ההתקוממות האוקראיני לחלק מההיסטוריה הלאומית של אוקראינה ולדרוש מיהודי אוקראינה להשלים עם זה".

לדבריו, "הדבר יצלח רק אם שני המחנות (היהודים והאוקראינים) ישכחו את החלק שמילאו בשואה ארגון הלאומנים האוקראיני וצבא ההתקוממות האוקראיני ויזכרו את הלאומנים האוקראינים כקרבנות הנאצים".

"המגמה היא להפוך את שני הארגונים האלה לחלק מההיסטוריה הלאומית של אוקראינה, ולדרוש מיהודי אוקראינה להשלים עם זה"

בלייך רואה את העניין אחרת: אמנם בעיניו ארגון הלאומנים האוקראינים אינו לגיטימי, אבל "כשאתה מתמודד עם רגשות היהודים שקרוביהם קבורים כאן, אין לך ברירה אלא להגיע לסוג כלשהו של פשרה. איש אינו מרוצה, אך השגנו את המטרה הכוללת, שהיא לאפשר לאנשים אלה לנוח בשלום על משכבם".

למרות שההסכם נכנס לתוקף, עד כה הוסר רק אחד הצלבים הגדולים בבית הקברות. בלייך סבור שהאוקראינים ימלאו בהקדם את הצד שלהם בהסכם, וכי הדבר ישמש תקדים שיוביל אותם להסיר צלבים גם מבתי עלמין יהודיים אחרים.