בניין ישן בן חמש קומות בשיכון חב"ד בלוד לא קרס בשבוע שעבר. האירוע שהיה שם נבלע בשטף המבזקים, וטוב שכך.

לפני כשבועיים הדיירים לא יכלו להתעלם יותר מהעמוד הפינתי המתפורר שהברזל שבתוכו כבר נחשף לגמרי. במצב הזה, העמוד לא היה עומד על מכונו עוד הרבה זמן והבניין כולו בסכנת קריסה.

רוב הדיירים שם חסידי חב"ד, כפי שמעידים השלטים על הדלתות ואין ועד בית. אחרי התלבטויות ביניהם, הוחלט שאחד הדיירים יפנה לעירייה בדרישה שיבואו לבדוק את העמוד.

כך קרה שביום שלישי האחרון בבוקר הגיעו למקום נציגי מחלקת ההנדסה של עיריית לוד. מהר מאוד הם הבינו שהבניין מסוכן והזעיקו משטרה וכיבוי אש כדי להודיע לדיירים שעליהם להתפנות.

ביום שלישי בבוקר הגיעו לבניין נציגי מחלקת ההנדסה של עיריית לוד. מהר מאוד הם הבינו שהבניין מסוכן והזעיקו משטרה וכיבוי אש כדי להודיע לדיירים שעליהם להתפנות

עמוד פינתי שחוזק באופן זמני בבניין בשיכון חב"ד בלוד. אוגוסט 2022 (צילום: עומר שרביט)

"בסביבות עשר וחצי בבוקר הם עלו במדרגות ודפקו על הדלתות בצורה חזקה ומבהילה וביקשו להשאיר את הדלת פתוחה. לא התקשרו לדיירים. יש פה אישה מבוגרת, אמהות עם ילדים והפינוי יכול היה להיות יותר רגוע ופחות מלחיץ", סיפרה אחת הדיירות, שביקשה להישאר בעילום שם.

"נציגי העירייה שאלו אם יש לנו איפה לישון? כן כן, אז יאללה ביי, סלמאת. לא ניסו למצוא פתרון לינה חלופי. פשוט אמרו שאם יש לנו משפחה אז תסתדרו. כן, זה פתרון מעולה. מהמם", מתאר בציניות את הפינוי דייר נוסף, אלקנה אלבז.

"נציגי העירייה שאלו אם יש לנו איפה לישון? כן כן אז יאללה ביי, סלאמת. לא ניסו למצוא פתרון לינה חלופי. פשוט אמרו שאם יש לנו משפחה אז תסתדרו. כן, זה פתרון מעולה. מהמם"

בשעות שלאחר הפינוי העירייה הציבה סביב העמוד שבסכנת קריסה שתי תומכות ברזל ובטונדות, כדי לחזק את החלק הפינתי. באותו יום בשבע בערב הדיירים כבר קיבלו הודעה שהם יכולים לחזור הביתה.

נכון לעכשיו הם מחכים להחלטה של מהנדס העיר שיקבע מה צריך לשקם ולתקן בבניין כדי להפוך אותו לבטוח למגורים.

"בגלל שהבניין פרטי, אנחנו אמורים לשאת בעלות. אבל יש לנו שיג ושיח עם הרשות המקומית כדי שלא כל העלות תיפול עלינו, כי הבניין באמת ישן", אומרת הדיירת שהיא גם בעלת הדירה.

בניין שהעמוד הפינתי בו חוזק באופן זמני בשיכון חב"ד בלוד. אוגוסט 2022 (צילום: עומר שרביט)

הממשלה עוצמת עיניים

האירוע הסתיים בשלום לפי שעה, אבל זה היה יכול להיות אחרת, כפי שקרה בקריסת הבניין בחולון לפני שנה, וגם שם המזל היה שהדיירים פונו יממה קודם לכן – כך שתחת ההריסות נקבר רק הרכוש שלהם.

הקריסה בחולון הגבירה ערנות ומודעות לבניינים מסוכנים וכפי שאפשר ללמוד מהאירוע בלוד, גם הרשויות מבינות שעליהן להגיב מהר. אלא שמעבר לתגובה הנקודתית שמגיעה בעקבות תלונה, לא נעשה הרבה כדי להפחית את הסיכון הידוע מזה שנים.

בישראל יש מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה שעדיין לא חוזקו ולא עומדות בתקן לעמידות בפני רעידות אדמה ועלולות לסכן חיי אדם.

דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר קטל את השלטון המקומי ובעיקר את משרד הפנים ומשרד השיכון, שלא עשו דבר להתמודד עם הבעיה ולאמוד את היקפה, כי הרשויות מעולם לא ביצעו מיפוי של מבנים או שכונות שעלולים להיות מסוכנים.

דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש קטל את השלטון המקומי ובעיקר את משרד הפנים ומשרד השיכון, שלא עשו דבר להתמודד עם הבעיה ולאמוד את היקפה

בניין שקרס בחולון, 13 בספטמבר 2021 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

משרד הפנים מפנה למשרד השיכון

המבקר מצא כי רק 7% מהדירות הישנות קיבלו היתרים לשיפוץ וחיזוק במסגרת תמ"א 38. בחמישית מהרשויות שנדגמו אין חוקים לטיפול במבנים מסוכנים ובאלה שיש, הם מיושנים מדי. כמעט באף רשות אין תוכנית עבודה לטיפול במבנים האלה ומעט מאוד מהן העלו לרשת את רשימת המבנים המסוכנים.

המבקר ציין כי משרדי הפנים והשיכון עדיין לא הגדירו קריטריונים להכרזה על מבנה מסוכן והטיפול בו, ולא הכשירו כוח אדם שיבדוק את הבניינים. גם במשרד החינוך אין חובה לבדוק יציבות של מבני חינוך.

כמעט בכל הרשויות הדיירים יצטרכו לשאת בעצמם במלוא עלות התיקון גם אחרי שהעירייה מכריזה עליו כמסוכן כי לא הוקמה קרן ייעודית שתוכל לסייע להם בכך. בעיית המימון של חיזוק המבנה אקוטית במיוחד מחוץ לאזורי הביקוש, שם אין יזמים שיקפצו על ההזדמנות לניצול זכויות הבנייה במסגרת התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

הדיירים צריכים לשאת במלוא עלות חיזוק הבניין כי אין קרן ייעודית שתסייע בכך. בעיית המימון אקוטית מחוץ לאזורי הביקוש, שם אין יזמים שיקפצו על ההזדמנות לתמ"א 38

גם במקרה של החלטה על פינוי הדיירים כפי שהיה בשבוע שעבר בלוד, למשרדי השיכון והרווחה אין תוכנית סיוע ומשרד הפנים לא מנחה את הרשויות לעזור.

שאלנו את משרד הפנים מה הם עושים כדי לטפל בבעיה ולדאוג שהרשויות המקומיות יתחילו למפות את המבנים המסוכנים, אך התשובה שהתקבלה היא בסגנון 'זה לא אני, זה פופטיץ': "משרד הפנים אינו הגורם המאסדר בנושא זה ויש לפנות למשרד השיכון ו/או לרשות המקומית".

במשרד השיכון הדגישו שהאחריות על תקינות המבנים היא של בעלי הנכס ומהנדסי הרשויות. עם זאת, הם מנסים לגבש עכשיו את המדרג לקביעת מבנה מסוכן ומשתפים פעולה עם פיקוד העורף בסקר עמידות מבנים במספר יישובים לאורך השבר הסורי אפריקאי ומעבירים את הנתונים לרשויות, (תגובה מלאה בהמשך).

מרפסת שקרסה בחיפה, 21 במרץ 2022 (צילום: Shir Torem/Flash90)

"המצב מאוד לא ברור"

"הכתובת על הקיר. אף אחד לא יודע מתי זה יקרה אבל היא ברורה לגמרי", אומר יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, שחושש כי קריסה נוספת היא עניין של זמן ומפציר במדינה לפעול עכשיו:

"קודם כל, רשויות כמו בת ים שקרובות לים או באזורים סייסמים רגישים צריכות לעשות סקר ראשוני כדי להבין עד כמה המבנים חשופים לבעיות ואחר כך לקבוע סדר עדיפויות ולעבור לשלב השני של בדיקה בסקר מפורט שיקבע את מידת הסכנה על ידי המהנדסים עצמם. הסקר הראשוני לא מחייב מהנדסים, אפשר לעשות אותו עם כוח אדם של הרשויות אחרי שיקבלו הדרכה מתאימה.

"רשויות שקרובות לים או באזורים סייסמים רגישים צריכות לעשות סקר ראשוני ואחר כך לקבוע סדר עדיפויות ולעבור לשלב השני של בדיקה בסקר מפורט שיקבע את מידת הסכנה"

"המצב היום מאוד לא ברור. כשניסינו לברר דרך מרכז השלטון המקומי ורשויות מקומיות ראינו שכמעט באף אחת מהן אין מתודולוגיית טיפול ואינפורמציה. הבעיה קיימת וכולם מודעים אליה אבל זה מסוג הדברים שמטאטאים מתחת לפני השטח ומקווים לטוב, ויום אחד המציאות תטפח על פנינו. העברנו חומרים למשרד השיכון והיה ניסיון לקדם חקיקה. אבל עם פיזור הכנסת הכל נעצר.

"כדי שלא נתעורר לדוח מבקר אחרי אסון, צריך להתחיל לטפל בסיפור הזה: לנו המהנדסים ברור איך עושים את זה, יש מתודולוגיה וקבענו שלבים, אבל צריך להתחיל".

קריסת חלק מבניין בקרית ביאליק, 24 באוקטובר 2018 (צילום: Meir Vaaknin/Flash90)

מי צריך להוביל את הטיפול בבעיה?
"משרד הפנים ומשרד השיכון ובמידה מסוימת הסוגיה נוגעת למשרדים נוספים. בגלל האינטגרטיביות הצעתי שימנו פרויקטור במשרד ראש הממשלה".

איגוד המהנדסים היה שותף בגיבוש הצעת חוק שיזמה ח"כ לימור מגן (ישראל ביתנו), שהציעה לחייב את בעלי הדירות לממן סקר יציבות שלד לבניינים ישנים, (פעם אחת לבניין בן 40, או כל חמש שנים לבניין בן 50 או כזה שממוקם 200 מטר מהים).

הבדיקה אמורה להתבצע על ידי דיירי הבניין וחוות הדעת אמורה לעבור לרשות המקומית ולגורמים נוספים. בהצעת החוק צוין גם שמשרד הפנים יתקין תקנות לביצוע, אך ההצעה התפוגגה עם פיזור הכנסת.

הרשויות המקומיות לא יוזמות בדיקה של מבנים בסיכון ומגיעות לבדוק אותם רק לאחר קבלת תלונה. אם לאחר ביקורת של מהנדס עירוני נקבע שהמבנה מהווה סכנה לדיירים או לציבור או לבניינים הסמוכים, בעלי הדירות מקבלים התראה של כמה חודשים לתיקון הליקויים בתוספת פירוט וחוות דעת של מהנדס מטעם העירייה.

בסיום העבודות העירייה תדרוש אישור מהנדס שיחתום על ביצוען. ברשויות בהן יש תקנות עזר מתאימות, בעלי דירות שלא יתקנו את הליקויים חשופים לאישום פלילי. אלה שכן יתקנו יכולים באותה הזדמנות גם לבצע שיפוץ לחזית הבניין, ובחלק קטן מהרשויות נותנים סיוע כספי לשם כך.

בעלי הדירות מקבלים התראה של כמה חודשים לתיקון הליקויים ובסיום העבודה נדרש אישור מהנדס על הביצוע. אלה שלא יתקנו את הליקויים חשופים לאישום פלילי

בניין שבו קרסה מרפסת במרכז ירושלים. 12 בינואר 2016 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"בעירייה מחכים להלשנות"

ההתראות מהעירייה עלולות להכניס ללחץ את בעלי הדירות או להגביר את המוטיבציה שלהם לבצע חיזוק מפני רעידות אדמה ולהשביח את הנכס (תמ"א 38).

לצד זאת, ההכרזות על בניינים מסוכנים מניבות תוספת פעילות משמעותית לחברות שמתמחות בשיקום וחיזוק מבנים, כמו למשל זו של עמית עוז. גם הוא חושב שצריך לחייב בדיקה לבניינים ישנים במקום לחכות שמישהו יתלונן לעירייה ומוסיף כמה נקודות שלדעתו פוספסו בדוח המבקר:

"זה כמו טסט לאוטו, פעם בעשר או חמש שנים, חייבים להביא מהנדס שיבדוק את תקינות הבניין. למה צריך לחכות להלשנות? מהנדסי הרשויות לא הולכים ברחובות ובודקים בניינים, הם באים אך ורק על ידי קריאה. גם אם נעמוד ליד מבנה מסוכן והם רואים את זה, לא ירוצו מיוזמתם להוציא דוח לגביו".

"זה כמו טסט לאוטו, פעם בעשר או חמש שנים, חייבים להביא מהנדס שיבדוק את תקינות הבניין. למה צריך לחכות להלשנות? מהנדסי הרשויות באים אך ורק על ידי קריאה"

מעבר לכך, הוא חושב שמבצעי העבודות צריכים להיות קבלנים רשומים בלבד:

"ראיתי עמודים שפורקו בצורה אלימה כי לקבלן אין מושג בשיקום. ראיתי ראש ועד חוכמולוג שהיתה לו בעיה של שליכט שהתנפח אז הוא לקח פטישון וחשף את הברזלים בעומק של שתי אצבעות פנימה ונוצרה פטרייה ושקיעה של העמוד. הוא ביקש ממני לזרוק בטון ולכסות. אמרתי לו שזה נזק של 45 אלף שקל ושהוא הרס את העמוד. אני רואה את זה כל הזמן.

"הליקויים יכולים להיות מרפסות מרוסקות, מעטפת שיש משוחררת, אריחי קרמיקה ופסיפסים ושברי בטון. גם אריחים עקומים בכניסה לבניין מסוכנים ויכולים להעיף אדם מבוגר שידרוך עליהם. היום שיקום נע בין 30 ל-40 ועד מאה אלף שקל ויש כאלה שמעולם לא נגעו בהם.

"לא מעניין את בעלי הדירות להוציא 50 אלף שקל אז הם יביאו את הקבלן הכי זול ויחפשו מהנדס שיבוא לחתום להם בלי שראה את העבודה. אנחנו מקבלים הרבה טלפונים אבל אנשים לא ממהרים להוציא כסף.

"עושים בדיקה ומנסים למרוח את העירייה עד הדקה ה-90. באחד הבניינים נתתי מפרט עם קורות פלדה ב-80 אלף שקל ובסוף בא אליהם מישהו ושעשה את זה ב-12 אלף שקל. עבודה טובה לא תהיה שם".

חיילי פיקוד העורף מתרגלים חילוץ מבניין שקרס. צפת, 7 בספטמבר 2020

תגובות

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "ראשית חשוב להדגיש שהאחריות על מצבו הפיסי ויציבותו של כל מבנה הינה על בעל הנכס ומהנדס הרשות בתחומה הוא נמצא. בהתאם לכך, משרד הבינוי והשיכון אחראי באופן מלא על נכסיו, בהם בתי גיל הזהב ודירות הדיור הציבורי בהם מבוצעת בקרה לנושא כל הזמן.

"על אף זאת משרד הבינוי והשיכון בשל היותו גורם מוביל בתחום תכנון והנדסה קידם והיה שותף בתקופה האחרונה ליוזמות ממשלתיות לטיפול במבנים מסוכנים שאינם תחת אחריותו, ובהן:

"המשרד היה שותף מקצועי פעיל בוועדת מנכ"לי משרדים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ לבחינת הסוגיה; המשרד עובד בימים אלו על גיבוש מתודולוגיה לבחינת וקביעת מדרג למבנה מסוכן;

"המשרד מעורב ומשתף פעולה עם פיקוד העורף בעריכת סקר עמידות מבנים לרעידות אדמה במספר ישובים לאורך קו השבר ומתוך כך נמסרים למהנדסי רשויות נתונים על מצב המבנים. המשרד מקדם ותכנן הליכי התחדשות עירונית וחיזוק של מבנים בסיכון מוגבר הן במסגרת התחדשות עירונית והן במסגרת שיקום שכונות".