עד כמה הטרמינולוגיה קובעת את היחס שלנו לדברים, עד כמה היא מקבעת את דרך מחשבתנו לכל דבר ועניין, אפשר ללמוד מכך שגם שנים לאחר שפורסמה פרשת אייל גולן והקטינות יש מי שעדיין קורא לה "פרשת משחקי חברה" ולא בשמה המפורש ולמעשה היחיד – "פרשת הניצול המיני".

עד כמה הטרמינולוגיה קובעת את יחסנו לדברים – אפשר ללמוד מכך שגם שנים לאחר פרסום פרשת אייל גולן והקטינות, יש מי שעדיין קורא לה "פרשת משחקי חברה" ולא בשמה המפורש – "פרשת הניצול המיני"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אינני יודעת מי נקב לראשונה בשם המופרך הזה לפרשה כה מזעזעת, אבל כולנו יודעים היטב את ההבדל בין משחקי חברה, משחקי לוח תמימים, לבין ניצול מיני. עצם השם הזה מקטין את המעשים, מגמד אותם, הופך אותם ללא כאלה איומים, לא כאלה שנכנסים בגינם לכלא, אלא למשהו שהוא אולי על גבול המותר. סוג של שעשוע בלתי מזיק.

משחקי חברה מתקיימים בדרך כלל בין חברים. חבר'ה מהכיתה, מהשכבה, מהצבא. אלא שהצדדים משני עברי המתרס בפרשה הזו אינם שווים אלא רחוק מכך. מן הצד האחד גבר נשוי ואב לילדים, שגילו יותר מכפול מגיל הנערות, למעשה הוא בגיל של אביהן. בנוסף הוא מפורסם, רב עוצמה, עתיר קשרים ובעל ממון ואמצעים. ומהצד השני נערות קטינות, כמעט כולן מבתים חלשים ולא רק במובן הכלכלי, שנאספו בהפסקות בבית הספר שלהן ב"פותמוביל" המפורסם.

המפגש הזה בין הצדדים הביא לניצול מחפיר. ואין חשיבות לדרך בה הוא נוצר, והאם הן השליכו עצמן לרגליו כמעריצות הכמהות לתשומת לבו, או ניצודו באופן מניפולטיבי על ידי אביו שפעל לצדו (והורשע בסרסרות בקטינות) או על ידי אנשים מסביבתו הקרובה. כל זה אינו נוגע לדיון, משום שיש עבירות שגם אם הקטין נותן הסכמתו – הן עדיין עבירות. ולמען הסר ספק, אף אם הוא היה רווק נטול ילדים – זה לא היה משנה כהוא זה מחומרת המעשים.

עדויות נגד אייל גולן, כותרת במאקו

8 שנים אחרי שהתפוצצה ברעש גדול פרשת אייל גולן הקטינות הן היום נשים בוגרות וכעת הן יוצאות לקרב אחרון. בקול ברור וצלול, הן מתארות בראיון ל-@IlanLukatch איך הפכו לטרף קל, כלשונן, ומדוע הן רק רוצות שייקח אחריות על חלקו בטראומה שרודפת אותן עד היום | מחר ב-#אולפןשישי עם @DanyCushmaro pic.twitter.com/U74wZhLOEg

— החדשות – N12 (@N12News) May 27, 2021

והמרוויח העיקרי מכך שממשיכים לקרוא לפרשת ניצול מיני בשם כה תמים, המזכיר את הילדות, הוא אייל גולן. כי אם היו קוראים לפרשה בכל עת, בכל תכנית, בכל פרסום – "ניצול מיני", ולא בשם המופרך הזה, זה היה מביא להטמעת המעשים. אולי אז הנושא היה מקבל התייחסות רצינית, בפרט מגורמי אכיפת החוק.

"משחקי חברה" מצטרף לעוד מושגים מעוותים שהתקבעו בשיח הציבורי – "אישה מוכה" במקום גבר מכה, "מקלט לנשים בסיכון" במקום מעצר או מאסר לגברים מכים שמהווים סכנה לנשותיהם ולילדיהם, "ילדים מוכים" במקום הורים מכים, "נאנסת" במקום אנסים, "נרצחת" במקום רוצחים – מושגים המביאים לכך שלפחות חלק מהאשמה תוטל על הקורבנות. היא נאנסה כי היא התלבשה, שתתה, פלירטטה, לא נזהרה וכו', לא כי האנס אנס אותה. אם היא זו ש"בסיכון", האחריות מוטלת עליה להימלט על נפשה למקלט, אחרת היא זו שמסכנת את עצמה וילדיה, והרווחה עלולה לקבל חסות על ילדיה, כפי שקבעה שופטת לא מזמן. 

המרוויח העיקרי מכך שממשיכים לקרוא לפרשת ניצול מיני בשם תמים, המזכיר את הילדות, הוא אייל גולן. אילו קראו לפרשה בכל תכנית ובכל פרסום – "ניצול מיני", ולא בשם המופרך הזה, זה היה מטמיע את המעשים

אייל גולן לא הועמד לדין פלילי על חלקו בפרשה בשל קושי ראייתי. ארבע המתלוננות נגדו באותם ימים חזרו בהן מתלונתן באופן מפתיע ולא מוסבר. אלא שזה לא הופך אותו לזכאי או לחף מפשע. הפרשה מסרבת לרדת מסדר היום ובמשטרה אף נערך היום עימות בין אחת המנוצלות לבין אחד הגברים. ועד שהפרשה תגיע לסיומה יש לקרוא לה בשם היחיד המתאר אותה: "ניצול מיני". ולא, זה לא משחק, וזה לא פעילות חברתית.

פרשת "משחקי חברה": אחת המתלוננות ערכה עימות עם כדורגלן המקורב לאייל גולןhttps://t.co/1n2xEyB3Iz pic.twitter.com/TMcHPyb17s

— ynet עדכוני (@ynetalerts) August 17, 2022

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.