זה נראה כמעין סגירת מעגל: להקת הגבעטרון מגבע, נסיכת התרבות הקיבוצית, עושה מחווה למאסטרו צביקה פיק שהלך השבוע לעולמו. מחווה לאיש שנתפס בצעירותו כניגוד כמעט מושלם להוויית הקיבוצים ול"ארץ ישראל העובדת", כאליל נוער טווסי – מטורזן שמחבר ומבצע שירי פופ נחותים.

זה נראה כמעין סגירת מעגל: להקת הגבעטרון, נסיכת התרבות הקיבוצית, עושה מחווה למאסטרו שהלך השבוע לעולמו. מחווה לאיש שנתפס בצעירותו כניגוד כמעט מושלם להוויית הקיבוצים ול"ארץ ישראל העובדת"

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ביום מותו הועלה לרשת על-ידי גל"צ וגלגל"צ שיר שביצעה להקת הגבעטרון – "מת אב ומת אלול". לפי אחד המשאלים זהו שירו האהוב ביותר.

את ההתייחסות לצביקה פיק כאל "גורם שלילי", המייצג התנגשות בין תרבויות, ממחיש בבוטות סיפור ההתחברות בינו לבין המשורר נתן יונתן מקיבוץ שריד. הסיפור פורסם באתר הספרייה הלאומית ב-23 לספטמבר 2021, לרגל יום הולדתו ה-98 של יונתן שנפטר בקיץ 2004 והיה המשורר המולחן ביותר בזמר העברי.

המפגש הראשון בין הטקסטים הנפלאים של יונתן והווירטואוזיות המוסיקלית של פיק התחולל ב-1976. דן אלמגור היה האחראי לשידוך. הוא הציע למשורר שצביקה פיק ילחין את שירו "השנים שעברו". לפי אלמגור, יונתן הקיבוצניק כמעט התחלחל. הוא החוויר ואמר "צביקה פיק? יזרקו אותנו מהקיבוץ!" לאחר ששמע את הניגון נחה דעתו. וכך נפתח השיר "השנים שעברו":

השנים שעברו בין אביב לענן
כבר חלפו ואינם. כבר חלפו ואינן.
אך שדה שנזרע בין ענן ואביב
מלבלב ומניב מלבלב ומניב.

אותו שיתוף פעולה ראשון בין המשורר והמלחין-זמר הכשיר את הקרקע להלחנת השיר "נאסף תשרי" אשר נבחר לימים כשיר הכי אהוב של צביקה פיק. פיק הלחין את השיר האלמותי בעקבות פנייתה של דליה הלר מ"קול ישראל", עורכת מצעד הפזמונים לשנת 1977.עם הצלחתו המרגשת של השיר נוצר קשר מיוחד בין המשורר והמלחין. "שנינו הרגשנו שיצרנו משהו גדול מהחיים" אמר צביקה פיק בראיון.

את ההתייחסות לצביקה פיק כאל "גורם שלילי", המייצג התנגשות בין תרבויות, ממחיש בבוטות סיפור ההתחברות בינו לבין המשורר נתן יונתן מקיבוץ שריד. לפי דן אלמגור, האחראי לשידוך, יונתן כמעט התחלחל

השיר פורסם לראשונה ב-1974, כשנה לאחר נפילת ליאור, בכורו של נתן יונתן, במלחמת יום הכיפורים. יונתן פתח בשורות הראשונות משירו של רבי שמואל הנגיד, מגדולי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. שמואל הנגיד שר על חילופי העונות ועל הצורך בחום אנושי בימי החורף הקרים. ומכאן הפליג נתן יונתן לשיר שכול על לכתו של ילדו שהלך לפני (ה)אב ונאסף אחרי תשרי, וכך נותרה מהקיץ "רק גחלת עמומה".

"בהתחלה", סיפר צביקה פיק בראיון, "לא התעמקתי במילים, ההלחנה זרמה די מהר. תוך כדי ההקלטה הבנתי שקורה פה משהו לא רגיל, משהו גדול מאוד". הנה השיר:

נאסף תשרי

מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.

אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו

מת אב ומת אלול…

וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמום הוא מחפש את הצלול.

לך ילד לך. אולי בסוף המערב
בין ים ליבשה, בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.

מת אב ומת אלול…

חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.

מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.

מת אב ומת אלול…".

יש אומרים שהשיר הזה פרץ את דרכו של צביקה פיק אל לב הקונצנזוס. אבל התקבלותו בקיבוצים לא הייתה מהירה ומיידית. ההסתייגות מצביקה פיק נמשכה והתמידה גם בשנות השמונים.

יש אומרים שהשיר הזה פרץ את דרכו של צביקה פיק אל לב הקונצנזוס. אבל התקבלותו בקיבוצים לא הייתה מהירה ומיידית. ההסתייגות מצביקה פיק נמשכה והתמידה גם בשנות השמונים

כך, למשל, זכור לי שהוא לא נכלל ברשימת האמנים והמרצים המומלצים שהוצעו לקיבוצים בתיווכו של מדור המופעים במחלקת התרבות של תנועת הקיבוץ-הארצי. אחדים מקיבוצי השומר-הצעיר הזמינו את פיק ביוזמתם, בלי תיווכו של המדור. ההזמנה הפרטיזנית נראתה אז חריגה ונועזת למדי.

קיבוצניקים עדיין התקשו אז לחרוג מתפריט השירים שבו שלטו נעמי שמר, נחצ'ה היימן, סשה ארגוב וכיו"ב. המשיכו לדבוק ב"שירי ארץ-ישראל היפה", בנעימות רוסיות, שירי להקות צבאיות וכן שירי חלוציות ופטריוטיות אשר כונו באירוניה כלשהי "שירי סוכנות".

הקיבוצים ותנועות הנוער עדיין ניסו אז להתבצר בתוך בועה ולהישמר מרוחות פרצים של תרבות מערבית פופולרית. להימנע ממוזיקה קלה וחפה מאידיאולוגיה, מבלשים ומספרי סטלאגים, שנחשבו ל"ספרות זולה", מקולנוע הוליוודי ושאר מוצרי תרבות מהז'אנר הקל והקלוקל. צביקה פיק נתפס, כמובן, כמגלם מובהק של אותה תרבות שממנה הם ניסו להישמר.

הייתה זאת כמובן מלחמת מאסף אבודה. החומות נפלו בהדרגה. המחווה של להקת הגבעטרון למאסטרו אכן סוגרת מעגל.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.