המאבק למנוע מאיראן להפוך למדינה גרעינית הסתיים. איראן תהיה גרעינית, עם ההסכם או בלי ההסכם – ובין אם ישראל תתקוף את איראן ואם לאו. חבל שהפוליטיקה בישראל לא מאפשרת למנהיגים לומר את האמת ולהתמקד בשלב הבא: יצירת מאזן אימה שינטרל את האיום האיראני ממילא.

העולם כמרקחה: הסכם הגרעין החדש בין איראן למערב קרוב לחתימה ונדמה כי הוא שקול בעיני המנהיגות בישראל – גם בקואליציה וגם באופוזיציה – לאסון בלתי נסבל. ראש המל"ל איל חולתא נסע בשבוע שעבר לוושינגטון, שר הביטחון בני גנץ טס לשם השבוע.

ראש המוסד דוד ברנע שחרר הצהרות חריפות שלכאורה אינן מתאימות למסורת של המוסד, וראש הממשלה יאיר לפיד נאם בפני כתבים זרים נאום תואם. ועשרות גנרלים מתייצבים באולפני הטלוויזיה בפנים חמורי סבר, על הפרשנים, יועצי התקשורת והיחצ"נים.

ריצת האמוק לוושינגטון כדי להציל את המצב נראית כמו נובעת מאינסטינקט ולא מחשיבה, ולבטח לא מניתוח קר ומחושב לגבי העתיד. ייתכן מאוד שזה נועד לשרת חצי מנדט פה וחצי מנדט שם בבחירות הקרובות, אבל זו התנהלות של היסטריה ומהומה המתאימה יותר לטירונים פוליטיים וביטחוניים ולא למנהיגים בעלי שיקול דעת ויכולת ניתוח מעמיקה.

ריצת האמוק לוושינגטון כדי להציל את המצב נראית כמו נובעת מאינסטינקט ולא מחשיבה, ולבטח לא מניתוח קר ומחושב לגבי העתיד. ייתכן מאוד שזה נועד לשרת חצי מנדט פה וחצי מנדט שם בבחירות הקרובות

איראן תהיה גרעינית וגם תהיה לה יכולת שיגור גרעינית צבאית. זו מדינה בת 90 מיליון איש, עם מספר לא קטן של מכונים טכנולוגיים ואוניברסיטאות ברמות גבוהות (בישראל יש רק מכון אחד – הטכניון), עם ידע עצום בפיזיקה ואווירונאוטיקה, שחלקו נרכש במכון הטכנולוגי בקליפורניה "קלטק"  וב-MIT בבוסטון, שני המכונים המובילים בעולם בתחומים  של אווירונאוטיקה, פיזיקה וכל מה שקשור אליהם.

קלטק, למשל, צמודה למחנה ענק של NASA  בפסדינה (ליד לוס אנג'לס) הקרוי    JPL העוסק בפיתוח מנועי סילון – והאיראנים כבר למדו שם הכול. הם בעסק הזה כמעט 30 שנה. והם חכמים לא פחות מאיתנו וגם רציונליים לא פחות – אי אפשר להבין בנושאים כל כך מורכבים, שמעטים מבינים אותו, ולא להיות רציונליים.

לפני שלושים שנים ויותר האיראנים שלחו את מיטב המוחות שלהם ללמוד בקלטק וב-MIT. חלק נשאר בארה"ב וחלק חזר לאיראן ומוביל אותה כעת מבחינה מדעית וטכנולוגית. איראן היא לא אוסף של בורים שיש להם במקרה איזה מדען גרעין מבריק. לא, יש להם הרבה. והרבה יכולות, וגם הרבה רציונל.

ישראל צריכה לשנות כיוון. על ישראל לייצר הגנה שתגרום לאיראן לשכוח מהאפשרות לתקוף את ישראל. כל הגנה כזאת מכילה גם מרכיב התקפי, כמובן, שכן ללא המרכיב התקפי אין להגנה הזאת משמעות.

על ישראל ליצור משוואה שמביאה את האיראנים לכך שלא יעזו לתקוף, כי ייתכן שגם לא ישיגו את מבוקשם וגם יתאבדו באופן מובטח. המושג "מובטח" לקוח מהעולם האסטרטגי שהתפתח במיוחד בתקופת המלחמה הקרה: "השמדה הדדית מובטחת" או Mutual Assured Destruction (ובקצרה: MAD). המושג הזה מתייחס לשתי מדינות (לכל שתיים) שיש להן יכולת גרעינית, אשר לכל אחת האפשרות לתקוף את השנייה – אבל בשל מאזן האימה בין שתיהן, אף צד לא יעשה זאת.  הדגש הוא על "הדדי" – Mutual.

המושג "מובטח" לקוח מהעולם האסטרטגי שהתפתח במיוחד בתקופת המלחמה הקרה: "השמדה הדדית מובטחת" או Mutual Assured Destruction (ובקצרה: MAD)

ארצות הברית היא כמובן מעצמה גרעינית, ולפי פרסומים זרים גם ישראל מחזיקה ביכולות תקיפה גרעיניות. אם איראן תהיה גרעינית, ההדדיות לכאורה תתקיים אפריורי.

לכן במצב הזה, דווקא משמעותי שישראל תצטייד ביכולת הגנה שתחייב את האיראנים לקחת סיכון שאם יחליטו לתקוף את ישראל – הם גם לא יצליחו לפגוע בנו וגם יתאיידו. זהו מצב שאין בו הדדיות, אלא סיכון חד-צדדי שכולו בצד של איראן. לכן אין מצב שהאיום על ישראל, שעליו מדברים ראש המוסד וכל מיני אלופים מטעם, אכן יש בו ממש.  

ההגנה הזאת עולה מיליארדים. וזאת כבר לא כיפת ברזל.  אלו הן יכולות מסוג חדש מעולם האנרגיה והלייזר, שאם ישראל תתמקד בהן – איום הטילים על ישראל עשוי להפוך ללא רלוונטי בתוך עשור או שניים.

אבל ישראל חייבת להשקיע ביכולות הללו – במקסימום אנרגיה ומיקוד וכוונה. כלומר, את המאמצים והשקעות התקציב בתכנון ובאיסוף המודיעין כדי להרוג עוד מדען איראני – שיוחלף כמעט מייד – כדאי להשקיע באיזון ההרתעתי שיידרש מאיתנו עוד עשר שנים, וכדאי להתחיל עכשיו כדי שלא ניקלע לחוסר זמן (כהרגלנו).

את המאמצים וההשקעות בתכנון ובאיסוף המודיעין כדי להרוג עוד מדען איראני – שיוחלף כמעט מייד – כדאי להשקיע באיזון ההרתעתי שיידרש מאיתנו, וכדאי להתחיל עכשיו כדי שלא ניקלע לחוסר זמן (כהרגלנו)

עוצמת הטרור והגרילה בדחיפה ותחת המטרייה של איראן עומדים לגדול משמעותית. לזה ישראל חייבת להתארגן ולאסוף את עצמה – והפתרון מול מערכי הרקטות והטילים של ארגוני הגרילה כמו חזבאללה וחמאס דומה לפתרון מול איראן: היכולת להפיק הגנה מפני טילים ורקטות שהיא כמעט טוטאלית, יחד עם יכולת תקיפה עילית במצב שבו פורץ עימות אלים.

רבים בארה"ב ובאירופה – וגם בישראל, רחמנא ליצלן – כבר הגיעו למסקנה שאיראן תהיה גרעינית בכל מצב, ולכן עדיף להפוך כיוון, להשתחרר מהמנטרה "שאיראן לא תהיה גרעינית במשמרת שלי", ולהפסיק להתרוצץ כמו עכברוש מורעל לוושינגטון ובחזרה כדי לעצור את מה שאי אפשר.

החברה הישראלית, שהפכה להיות ימנית בעיקרה (לפחות 60% מהציבור הישראלי), עוברת מגרסה הקרויה בחירות, כמעט כל שנה, וכבר בפעם החמישית. המצב הפוליטי הזה יוצר הטיה בעייתית שכן מי שיעלה את הטיעונים הללו ייחשב שמאלן שמזכיר את צ'מברליין הבריטי, והרי כל שוחרי הכוח הם בני דמותו ואולי צאצאיו של צ'רצ'יל.

יש לאווירה הזאת השפעה על המנהיגות הפוליטית בישראל, עד כדי כך שלא נשמע קול אחר ובעיקר קול ביקורתי לכל הנושא הקריטי הזה. במילים אחרות: הדיון הציבורי בנושא התאדה, ויש בכך כדי לסכן את ישראל לא פחות מהאיום האיראני עצמו.

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב