לילה. הכביש חשוך. אתם מבחינים בבעל חיים שרוע על הכביש. אם מדובר בשטח עירוני, ברוב המקרים זה יהיה חתול. אתם לא פגעתם בו ולא אחראים לשלומו אבל ליבכם נכמר ואתם מבקשים להצילו. אם זה קורה במרכז הארץ, הכתובת שלכם ברורה: בית החולים הווטרינרי בבית דגן. שם יקבלו את בעל החיים הפגוע, יטפלו בו במסירות וישחררו אתכם לדרככם.

הפרקטיקה הזו, שמוכרת לישראלים רבים מאזור המרכז, ניצבת כעת בפני סכנה.

"אני לא פוליטיקאי וקשה לי להתמודד עם עולם של שקרים. הם פשוט משקרים", אומר פרופ' אמיר שטיינמן, מנהל בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן. שטיינמן טעון עד הקצה. כשהוא אומר "הם" הוא מתכוון למי שאמורים להיות עמיתיו, בכירי השירות הווטרינרי במשרד החקלאות.

בימים אלה מגיעה לשיאה מחלוקת חריפה בין בית החולים האוניברסיטאי למשרד הממשלתי. העימות נסוב על כסף ותקציבים, אבל גם ליצרים, לאגו ולדם הרע ששורר בין הצדדים יש תרומה להסלמה.

זה התחיל בשיתוף פעולה מחמם לב: לפני ארבע שנים נפגשו פרופ' שטיינמן ועמיתיו מבית החולים עם שר החקלאות דאז, אורי אריאל. הם הציגו בפניו את פעילותו של בית החולים בקבלה וטיפול בכלבים וחתולים שאין להם בעלים – ולכן גם אין מי שישלם על הטיפול.

בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי שליד צומת בית דגן (צילום: פייסבוק)

כדי להגדיל את נפח הפעילות ומספר החיות שניתן להציל, אמרו, המדינה צריכה להיכנס מתחת לאלונקה ולהשתתף בנטל ההוצאה. אריאל התלהב. סוכם שיוצאים לדרך, לניסוי שיימשך שלוש שנים במתווה של מאצ'ינג: עלויות הטיפול יתחלקו שווה בשווה בין בית החולים, משרד החקלאות והרשות המקומית שבתחומה נמצא החתול/כלב.

ההשתתפות הממשלתית אפשרה לבית החולים להרחיב את ההתקשרות מ-4 רשויות מקומיות ל-14, להקצות שלוש וטרינריות לטיפול בבעלי החיים שאין להם אבא ואמא ולפתוח חדר אשפוז ייעודי.

ההשתתפות הממשלתית אפשרה לבית החולים להרחיב את ההתקשרות מ-4 רשויות מקומיות ל-14, להקצות שלוש וטרינריות לטיפול בבעלי החיים שאין להם אבא ואמא ולפתוח חדר אשפוז ייעודי

בית החולים בבית דגן הוא עמותה ללא כוונת רווח שפועלת כשלוחה של בית הספר לווטרינריה של האוניברסיטה העברית. זה המקום שבו הסטודנטים, הווטרינרים של מחר, מקבלים הזדמנות להתנסות ולהתמחות במפגש עם מקרים אמיתיים שמגיעים מהשטח.

המיזם שיצא לדרך ב-2019 פעל כשלוש שנים, שבמהלכן טופלו יותר מ-4,500 חיות ללא בעלים. התקציב הכולל עמד על כ-6.7 מיליון שקל, מתוכם כ-2.2 מיליון ממשרד החקלאות – כ-750 אלף שקל לשנה.

לקראת סוף השנה שעברה פתחו בבית החולים בגישושים לגבי הארכת ההסכם, אבל נתקלו בכתף קרה. בתום כמה חודשים של שיח חירשים, נפתחה באביב האחרון חליפת מכתבים סוערת, לא נטולת עקיצות הדדיות, שלפי שעה הסתיימה במבוי סתום.

ד"ר חיליק מרום (צילום: שגיא בשן ז"ל)

ד"ר חיליק מרום, יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים, לכאורה אינו צד בעניין, אבל הוא רותח על המהלך של משרד החקלאות. "חברה נמדדת ביחס שלה למוחלשים ביותר, לאלה שנמצאים בתחתית החבית. אלה בעלי החיים שאין להם בעלים ובית.

"הטיפול שאנחנו נותנים להם הוא אינדיקציה לחוסן הקהילתי והחברתי שלנו. בקונגו לא תראה טיפול בחתולי רחוב. ככל שהמדינה יותר מתוקנת תראה יותר טיפול.

"הפרויקט הזה רץ טוב כבר כמה שנים. בית החולים בבית דגן הוא הגדול והמאויש ביותר. הטיפולים האלה לא רווחיים, בית החולים סופג עלויות והוא מבקש לספוג פחות וזה לגיטימי.

"הפרויקט הזה רץ טוב כבר כמה שנים. בית החולים בבית דגן הוא הגדול והמאויש ביותר. הטיפולים האלה לא רווחיים, בית החולים סופג עלויות והוא מבקש לספוג פחות וזה לגיטימי"

"אם נתקלת בחתול או כלב שזקוק לטיפול ועשית את המעשה השומרוני ואספת אותו, ובכך גם חינכת את ילדיך ואת העולם, המקום הכמעט יחיד שיקבל אותך, בעיקר בלילות ובסופי שבוע, זה בית דגן. בכל מקום אחר, בשירותים הווטרינריים של הרשויות המקומיות, זמינים במקרה הטוב בין שמונה בבוקר לארבע אחר הצהריים, ובמקומות פרטיים יבקשו ממך לשלם אלפי שקלים".

גורמים בתחום טוענים שהפניית העורף של משרד החקלאות לא בהכרח נובעת ממניעים ענייניים: ד"ר תמיר גושן, ראש השירותים הווטרינריים, מזכירים אותם גורמים, הגיע מעולם הרפתות ולטענתם מרגע שנכנס לתפקיד הבהיר ש"יש לי על הראש את שפעת העופות ומחלת הפה והטלפיים" ושגורלן של מיליוני חיות המחמד כמו כלבים וחתולים פחות מעניין אותו. בנוסף, יש מי שמזכיר שמי שהתמודד מול גושן על התפקיד היה לא אחר מפרופ' שטיינמן.

ד"ר תמיר גושן (צילום: עודד קרני/משרד החקלאות)

גורמים במשרד החקלאות שוללים על הסף את הטענות לשיקולים לא ענייניים. לפי אותם גורמים, במשרד פשוט סבורים שהשימוש שנעשה בתקציב הציבורי הוא לא מיטבי, ושבכסף שהועבר לבית החולים האוניברסיטאי ניתן היה להציל יותר בעלי חיים.

במשרד מזכירים שמלכתחילה הפרויקט הוגדר כניסיוני ולא כמשהו קבוע, שהמשכו תלוי במידע ובנתונים שיאספו, וטוענים שעל אף בקשות חוזרות ונשנות, בית החולים לא העביר מסד נתונים מסודר עם פירוט לגבי הטיפולים והעלויות שקיבל כל בעל חיים.

במשרד החקלאות רומזים שבחלק מהמקרים בעלי החיים קיבלו טיפול יקר ללא הצדקה. "השמיכה הציבורית תמיד קצרה", אומר גורם במשרד, "השאלה כמה היא מתוחה – ופה היא לא הייתה מספיק מתוחה".

במשרד החקלאות רומזים שבחלק מהמקרים בעלי החיים קיבלו טיפול יקר ללא הצדקה. "השמיכה הציבורית תמיד קצרה", אומר גורם במשרד, "השאלה כמה היא מתוחה – ופה היא לא הייתה מספיק מתוחה"

הטענה הזו קיבלה ביטוי גם במכתב התשובה של ד"ר חן הניג, ראש אגף רווחת בעלי חיים במשרד החקלאות, לאחת מפניותיו של פרופ' שטיינמן: "חישוב פשוט מראה שהסכום הממוצע שהוקצה על ידי המשרד לכל בעל חיים היה 489 שקל", כותבת הניג, "עם כל הרצון להעניק לכל בעל חיים חסר בית טיפול טוב, יש לזכור שמדובר בכספי ציבור ויש לבחון את התועלת שמתקבלת במסלול זה מול פעילויות אלטרנטיביות".

בנוסף, במשרד החקלאות מוטרדים מהעובדה שבית החולים בבית דגן נותן מענה רק ל-14 רשויות מקומיות באזור המרכז, בעוד הפריפריה כולה – מדרום ומצפון – נותרת מופקרת כמעט לחלוטין.

הפתרון שרוקמים במשרד: קול קורא לרשויות המקומיות בחלוקה לשלושה אזורים, שבו הן יוזמנו לבצע התקשרות עם מרפאה וטרינרית או כמה מרפאות שיספקו את שירותי החירום שכיום ניתנים בבית דגן ובעוד מספר מצומצם של מקומות. המשרד ישלם פר טיפול וכך, לפי הגישה הזו, תושג פריסה רחבה של מרפאות חירום ברחבי הארץ.

הטענות לגבי הפקרות כספית וחוסר שקיפות מוציאות את פרופ' שטיינמן מדעתו. "המשרד השתתף במסגרת המיזם בכ-500 שקל בכל טיפול. כשאתה מפעיל קבלה כל הלילה עם רופאים תורנים, טכנאים וכו', כשחתולים מגיעים 24/7 גם בסופי שבוע, מתקבלים על ידי רופא ועוברים בדיקות והדמיות ומאושפזים ליומיים-שלושה, רק הבדיקה והטיפול הראשונים עולים 500 שקל. כל מה שמעבר זה כבר על חשבוננו.

"המשרד השתתף במסגרת המיזם בכ-500 שקל בכל טיפול. כשאתה מפעיל קבלה כל הלילה עם רופאים תורנים, טכנאים וכו', רק הבדיקה והטיפול הראשונים עולים 500 שקל"

"אנשי משרד החקלאות שואלים אותנו שאלות הזויות, כמו האם עשינו בדיקות רנטגן מיותרות, כאילו אנחנו מרפאה חאפרית של גנבים ולא בית חולים אוניברסיטאי מלא רופאים וסטודנטים. השאלות שלהם מראות שהם פשוט לא מבינים שום דבר".

במכתב ששיגר שטיינמן לשר החקלאות עודד פורר הבהיר בדיוק למי הוא מתכוון, כשהשיב ישירות לטענותיה של ד"ר חן הניג: "העלאת טענות כגון מדוע יש צורך בבדיקות דם וצילומי רנטגן", נאמר במכתב, "מעידות על חוסר הבנה קיצוני בנוגע לטיפול בחתולים אסופיים והצורך החיוני בביצוע בדיקות דם, למשל בשל הצורך לאבחן פגיעה כלייתית בלתי הפיכה או נשאות של מחלות מדבקות המחייבות ביצוע המתות חסד".

פרופ' אמיר שטיינמן (צילום: אלינור רויזמן)

במשרד טוענים שלא קיבלו מכם נתונים מסודרים.
"הדרישות שלהם קטנוניות. סגן מנהל השירותים הווטרינריים הגיע פעם בחודש לעבור על החשבוניות והדו"חות של הטיפולים, אחר כך דילל את ההגעה שלו לפעם ברבעון. הם ממוקמים פיזית 100 מטר מאיתנו, בכל רגע נתון הם יכולים לעבור את הכביש ולהיכנס אלינו ולעבור על התיקים של בעלי החיים.

"הנתונים והפילוחים שהם דורשים הם קנטרניים ודורשים מאיתנו עבודת נבירה שאין לנו זמן לעשות. יש סטודנטית אחת שעושה על זה עכשיו מחקר אבל ייקח לה חודשים לעבור על התיקים".

אולי פריסה של מרפאות ברשויות המקומיות תהיה יותר יעילה מאשר בית חולים מרכזי אחד שמשרת בעיקר את מרכז הארץ?
"אם הם חושבים שהם ימצאו פתרון ב-500 שקל לטיפול, שיהיה להם לבריאות. הם עומדים להוציא מכרז שאין להם מושג מה לכתוב בו ואין להם שום יכולת לפקח עליו.

"אם הם חושבים שהם ימצאו פתרון ב-500 שקל לטיפול, שיהיה להם לבריאות. הם עומדים להוציא מכרז שאין להם מושג מה לכתוב בו ואין להם שום יכולת לפקח עליו"

"אין הרבה רשויות בארץ, בטח לא בפריפריה, שיכולות לטפל בבעלי חיים בקהילה. היום אין מדרום לגדרה פתרון אשפוז לבעלי חיים שהבעלים שלהם מוכנים לשלם 5,000 שקל – אז איך יהיה טיפול ב-500?

"פתחנו שלוחה באשל הנשיא, שבינתיים פועלת על אש קטנה, מתוך תקווה שהפרויקט יגדל והיא תהיה הזרוע שלנו בפריפריה הדרומית, אבל זה כנראה לא יקרה.

"כשהבנו שיש למשרד החקלאות התלבטויות, כל מה שביקשנו זה שייתנו לנו להמשיך שנה עד שימצאו אלטרנטיבה, שלהערכתי ממילא לא תימצא. הרי נכון להיום לא מצאתם. הייתה להם שנה שלמה לכתוב מכרז – לא עשו את זה.

"בתור תושב משלם מיסים אני לא מבין מה קורה פה. הרי זה פרויקט win-win. בכסף קטן מטפלים בהרבה בעלי חיים. כשהיינו בפגישה עם חברי כנסת מוועדת הכספים הם הסתכלו עלינו ואמרו 'אתם מדברים איתנו על 700 אלף שקל בשנה? אתם רציניים?'

צילום אווירי של מבנה משרד החקלאות בבית דגן (צילום: משה מילנר/לע"מ)

"ברור שיש בעיה בפריפריה. פתחנו שלוחה באשל הנשיא בתקווה לפתור את הבעיה הזו. אבל לא פוגעים במרכז בגלל שיש בעיה בפריפריה, כמו שלא סוגרים בתי חולים בגוש דן בגלל ששירותי הרפואה בדרום פחות זמינים".

גם ד"ר חיליק מרום לא צופה היתכנות לחלופה של משרד החקלאות: "מי שייגש למכרז בסכומים האלה יעשה את זה בשביל לקבל את החתול ולהרוג אותו. מי שיכול לעמוד במחירים כאלה לא עושה רפואה נכונה.

"שום רשות מקומית בפריפריה לא מסוגלת להחזיק מרפאות פתוחות 24/7. היום כשאתה מתקשר לשירות הווטרינרי בלילה או בסופ"ש אומרים לך לפנות לפיקוח העירוני. אם הפקח יאסוף את החתול, הוא ישים אותו בכלוב ואם הוא ישרוד עד הבוקר אולי הוא יראה וטרינר.

"משהו רע מאוד קורה במשרד החקלאות. זו קדנציה כושלת לחלוטין, השר פורר מייחצ"ן את עצמו כמושיע הגדול של בעלי החיים אבל כשאתה מוריד את נוצות הטווס מתברר שמצבם רק הולך ומתדרדר".

"משהו רע מאוד קורה במשרד החקלאות. זו קדנציה כושלת לחלוטין, השר פורר מייחצ"ן את עצמו כמושיע הגדול של בעלי החיים אבל כשאתה מוריד את נוצות הטווס מתברר שמצבם רק הולך ומתדרדר"

שר החקלאות עודד פורר, יולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המיזם המדובר ממשיך ואף שודרג. בתמיכה ובסיוע המדוברים, יוכלו לעשות שימוש כל אזורי הארץ, ובפרט אזורי פריפריה.

"במסגרת זו, התקציב יחולק באמצעות 'קול קורא' שיאפשר לרשויות לעשות שימוש בתמיכה זו למספר רב יותר של בעלי חיים, באופן יעיל יותר ושוויוני בין כל האזורים הגיאוגרפיים. הרשויות שיזכו בתמיכה יוכלו לטפל בבעלי החיים בכוחות עצמן, להיעזר בשירותיהן של מרפאות וטרינריות פרטיות, ובכלל זה להיעזר גם בבית החולים הווטרינרי.

"ככלל, משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בכל הנוגע לרווחת בעלי החיים, שיפורה וקידומה. סוגיית התמיכה בטיפול בכלבים ובחתולים חסרי בית שנפגעו ברחובות זוהתה כאחת מהבעיות הקשות, שכן הרשויות המקומיות מתקשות לטפל בבעלי חיים אלה בכוחות עצמן.

"על מנת לשלב סיוע ולימוד מעמיק של מאפייני הבעיה (לרבות: סוגי בעלי החיים, סוגי הפציעות והמחלות), במהלך השנים 2021-2019, משרד החקלאות לקח חלק במיזם משותף יחד עם בית החולים הווטרינרי, בעלות כוללת של 6.27 מיליון שקל.

"מתוך סכום זה, משרד החקלאות מימן שליש והשאר מומן על ידי בית החולים הווטרינרי, הרשויות המקומיות או עמותות למען בעלי חיים. יתר על כן, המשרד תיקצב מלגות לשלוש רופאות וטרינריות שהיו אמורות ללוות את הפעילות.

"לקראת סיום המיזם, נמצא כי בפועל רק רשויות מקומיות במרכז הארץ, הקרובות גאוגרפית לבית החולים, עשו שימוש בסיוע שניתן. כמו כן, על אף שהתחייב בית החולים, לא בוצע מעקב אחר בעלי החיים שטופלו במטרה לוודא שהם אינם מוחזרים לרחוב לפני שמצבם הבריאותי מאפשר זאת.

"בנוסף, נתונים רבים שנדרשו כדי לטייב את השימוש במשאבים הציבוריים ולענות על חלק עיקרי ממטרות המיזם – כלל לא התקבלו מבית החולים למרות בקשות חוזרות. משכך, הוחלט לשדרג את המיזם ולפנות באמצעות קול קורא לכלל הרשויות".