הכותרות סביב הריצה העצמאית של בל"ד נועדו לשפר עמדות במו"מ על המקומות ברשימה המשותפת, והקרב הפנימי קשה מאוד ● אולם לכולם ברור שבל"ד לא תעבור את אחוז החסימה לבד - וגם מה שישאר מהמשותפת עשוי להישאר מחוץ לכנסת ● בכיר בבל"ד: "אין לנו הרבה תוחלת בלי הכנסת והכסף הציבורי" ● ובינתיים, אחמד טיבי לא מוכן לוותר על אוסמה סעדי, שהודיע על פרישה ● פרשנות
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.
במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.
אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.
למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת והבגץ הכופר. יותר יותר אנשים מאמינים באלוהים שהמצאנו לנו תוך פרשנות ריאקציונית לתנך, ובחורינו ממשיכים בהרס הרג והגשמת הכ.ג.ה וכל זאת תוך תמיכה במנהיג הכי מושחת ורע כניראה בהיסטוריה היהודית. אשרי רב אני בישראל ומאושרת עדתי.
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט,
ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים
והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן.
אבל, זה לא ילד ולא כלי.
מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי
זה קולות פשוטים ברורים.
אפילו מדבקות המחאה מחווירות
ביחס לפשיזם אלים, עוקד, מפקיר,
רומס, עושק, משחית ומשעבד.
שיח אינטלקטואלי במשלב גבוה
לא עוזר בשיט כשהמצב חרא
ותהליכים מאיצים.
נחוצים יותר אנשים שמדברים
ועושים באומץ תכלס.
(ומאמר המשך: איך יהיו עשרות
שמדברים בגובה העיניים
וגורמים לפעולה, בזמן).