אנשי עמותת "צלול" יצאו השבוע צוהלים מאולמו של השופט קובי ורדי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הם אמנם משכו את העתירה המנהלית שהגישו נגד עיריית תל אביב – בדרישה שהעירייה תפריד בין צינורות הניקוז וצנרת הביוב בעיר על מנת למנוע את זיהום הים – אבל עשו זאת רק אחרי שהעירייה התחייבה בפני בית המשפט ללוח זמנים שבו תבצע את ההפרדה בין הצנרות.

אחרי שנים של מאבקים נגד הזרמת הביוב לים בכל פעם שיורד גשם, ב"צלול" סוף סוף מרגישים שמשהו מתחיל לזוז.

בעיריית תל אביב, בצדק מסוים, מבקשים לשפוך כוס מי ברז צוננים על ההתלהבות ומזכירים שגורמי הזיהום הגדולים באמת, ברמה הארצית, כלל לא נידונו במסגרת העתירה הנוכחית. זה נכון, ובכל זאת, כידוע, כל מסע ארוך לטיהור הים מתחיל בצעד קטן אחד, והצעד הזה נעשה השבוע.

בעיריית תל אביב, בצדק מסוים, מבקשים לשפוך כוס מי ברז צוננים על ההתלהבות ומזכירים שגורמי הזיהום הגדולים באמת, ברמה הארצית, כלל לא נידונו במסגרת העתירה הנוכחית

מדובר בכשל תשתיות היסטורי. במצב תקין יש הפרדה בין שתי מערכות צנרת ציבורית: זו של הניקוז – שקולטת את מי הגשמים ומזרימה אותם למקום הכי נמוך בסביבה (לרוב נחל או ים); וזו של הביוב – שאוספת את השפכים מבתי העיר ומזרימה אותם למכון טיהור (במקרה של גוש דן – השפד"ן בחולות ראשון לציון).

הצפה של נחל הירקון במהלך סערה בחורף, ינואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

אלא שבערים רבות בישראל הצנרת המיושנת לא מסוגלת להתמודד עם מטחי גשמים עזים – מהסוג שהופך יותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות – וכשאלה ניתכים, מי הגשם והביוב מתערבבים זה בזה. או-אז הביוב גולש היישר לים, המערכת האקולוגית הרגישה מותקפת בחומרים רעילים וגולשי הגלים שמחבבים ימי סופה מוצאים את עצמם משתכשכים בתוך אסלה ענקית.

כדי למנוע את זה, הרשויות המקומיות נדרשות למלאכה סיזיפית, לא סקסית ולא מתגמלת מבחינה ציבורית, של תיקון תשתיות והפרדת צנרות. שנים של ניסיונות להפעיל לחץ באמצעות מאבקים ציבוריים ותקשורתיים לא הניבו הרבה.

הרשויות המקומיות נדרשות למלאכה סיזיפית ולא מתגמלת מבחינה ציבורית, של תיקון תשתיות והפרדת צנרות. שנים של ניסיונות להפעיל לחץ באמצעות מאבקים ציבוריים ותקשורתיים לא הניבו הרבה

לפני שלושה חודשים החליטו ב"צלול" לפנות לאפיק המשפטי, והגישו עתירה מנהלית בדרישה שבית המשפט יורה לעיריית תל אביב להפריד צנרות ולשים קץ לזיהום. למה דווקא עיריית תל אביב מבין כל ערי החוף? ב"צלול" לא יאמרו את זה בקול, אבל הסיבה פשוטה: כי תל אביב היא הגדולה, בעלת היכולות והעשירה ביותר. וכמו בתחומים אחרים, כך מקווים ב"צלול", מה שמתחיל בתל אביב יזלוג למקומות אחרים.

שרון קרן, מנכ"ל מי אביבים, תאגיד המים של תל אביב, טוען שהעתירה מלכתחילה הייתה מיותרת. לדבריו, בשקט-בשקט, הוא ואנשיו כבר עובדים בשנים האחרונות על התרת הפלונטרים הנושנים בצנרת העירונית.

שרון קרן, מנכ"ל מי אביבים (צילום: מי אביבים)

"אנחנו עוסקים בפרויקט הפרדת הביוב הרבה שנים. לצינור הביוב יש קיבולת מסוימת. הוא מתוכנן להכיל זרם של 30%-50% מנפח הצינור. אם נכנס לשם גשם הוא לא יכול לעמוד בספיקה. במקרה כזה הזרם גולש החוצה, הלחץ מקפיץ את המכסים, והביוב גולש לכביש ומגיע לקולטני ניקוז – ומשם לים".

לדברי קרן, אחרי עבודת הפרדה שנעשתה בשנים האחרונות נשארו בתל אביב בסך הכול 11 קולטנים שמחוברים לצנרת הביוב.

"יש לנו קו ביוב עירוני ברחוב יהודה הימית ביפו שאליו מחוברים קולטנים", הוא אומר. "הכנסנו את הטיפול בזה לתוכנית העבודה ל-2023 ולתוכנית האב וזה גם מה שאמרנו בבית המשפט. עד מרץ 2024 נסיים את הניתוק של כל החיבורים הצולבים בצנרת העירונית".

"הכנסנו את הטיפול לתוכנית העבודה ל-2023 ולתוכנית האב וזה גם מה שאמרנו בבית המשפט. עד מרץ 2024 נסיים את הניתוק של כל החיבורים הצולבים בצנרת העירונית"

לאור זאת, השופט ורדי הציע לאנשי "צלול" למשוך את העתירה, וזו אכן נמשכה בלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים. לסיכום הדיון, ניסח השופט ורדי משפט קצר שנשמע ערב מאוד לאזניהם של פעילי הסביבה: "מדובר בנושא חשוב מאוד ובעל חשיבות לאינטרס הציבורי הרחב. לציבור הרחב מגיע שלא יזרמו שפכים אל מי הים".

רק שהבעיות לא מסתיימות במערכת הצנרת העירונית. יש מוקדים לא מעטים של צנרת צולבת גם בתוך הבניינים והחצרות הפרטיים. "מספיק שמכסה הביוב בחצר הבניין שלך שבור", אומר קרן, "וכשיש גשם הוא עולה על גדותיו וזורם לצנרת הניקוז, או שמישהו חיבר את המרזב של הבניין לשוחה של הביוב, כדי שזה יהיה חיבור צולב שעלול להביא להזרמת ביוב לים".

במשך תקופה ארוכה העירייה נמנעה מלפעול בתוך השטחים הפרטיים, אבל בשנה האחרונה שינתה כיוון והיא סורקת את מערכות הצנרת בית אחר בית, חצר אחר חצר. בחדרי המדרגות של בניינים בתל אביב נתלו בחודשים האחרונים הודעות לפיהן העירייה עומדת להזרים עשן למערכת הביוב תוך הרגעה שהעשן אינו מזהם או מסוכן.

מבט אווירי על שפך הירקון ותחנת רידינג בתל אביב (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

"אם אני רואה שהעשן לא יוצא משום מקום, סימן שהמערכת סגורה והכל בסדר", אומר קרן, "אבל אם אנחנו מכניסים עשן מצד אחד ופתאום הוא יוצא ממקום שהוא לא אמור להגיע אליו, זה אומר שבמערכת יש חיבורים לא תקינים". במקרה כזה העירייה דורשת מוועד הבניין לתקן ולהפריד את הצנרות.

לפי קרן, כבר נסרקו כ-15% מהבניינים בתל אביב ונתגלו 50 מקרים של צנרת צולבת. בבית המשפט הוא העריך שבשל עומס עבודות התשתית בעיר, הפרויקט במרחבים הפרטיים יימשך בקצב של 20% מהעיר בכל שנה, כך שהוא יסתיים בתוך כארבע שנים. "זו לא בעיה של תקציב אלא של עומס חפירות בעיר", הוא מבהיר.

בבית המשפט העריך מנכ"ל מי אביבים כי בשל עומס עבודות התשתית בעיר, הפרויקט במרחבים הפרטיים יימשך בקצב של 20% מהעיר בכל שנה, כך שהוא יסתיים בתוך כארבע שנים

ההתגוששות נמשכה כשבצלול רמזו שקצב העבודות הואץ בעקבות העתירה, בעירייה מכחישים כל קשר.

הבעיה היא – ועל כך דווקא יש הסכמה בין שני הצדדים – שגם לאחר שעיריית תל אביב תסיים לטפל בכל כשלי הצנרת הנושנים שבאחריותה, ההיקף הכולל של הזרמת ביוב לים בישראל יצטמצם רק במעט.

ביוב מנחל פולג נשפך לחוף פולג. נובמבר 2020 (צילום: אורן קסל)

"הסיפור הגדול נמצא במקומות אחרים", אומר קרן. "אנחנו טיפה בים, תרתי משמע. תל אביב נמצאת במורד מערכות הביוב של המון ערים שאיגודן (איגוד ערים דן לביוב) מטפל בהן, ביניהן ראש העין, פתח תקווה, בני ברק.

"בימים גשומים מאוד, כשקווי הביוב הגדולים מגיעים לתל אביב, הם כבר מפוצצים ולא מסוגלים לקלוט את הביוב הגולמי שלנו, שנשפך על הכביש ומגיע לים. בשיא הגשמים הם מקבלים אישור לפתוח את הצינור ברידינג ולהזרים לים מיליוני קוב ביוב בבת אחת. כשאצלנו זורמים 200 קוב לים, העולם משתגע.

"הסיפור הגדול נמצא במקומות אחרים. אנחנו טיפה בים, תרתי משמע. בימים גשומים מאוד, כשקווי הביוב הגדולים מגיעים לתל אביב, הם כבר מפוצצים ולא מסוגלים לקלוט את הביוב שלנו, שנשפך על הכביש ומגיע לים"

"בנוסף, מערכות הניקוז של רשויות מהחלק המזרחי של גוש דן מזרימות ביוב לנחל איילון, משם הוא מגיע לירקון ומשם לים. כשאנחנו נסיים את העבודות ייחסכו אולי כמה פרומילים מהבעיה הכוללת, אבל הסיפור האמיתי הוא אזורי וארצי".

יובל ארבל, סמנכ"ל "צלול", מסכים באופן חלקי. "אי אפשר לכמת בדיוק מה התרומה של כל עיר, אבל אין ספק שהבעיה היא ארצית ולא רק של תל אביב. יחד עם זה, בדגימות שעשינו עם ד"ר דרור אבישר מאוניברסיטת תל אביב, גילינו שאריות תרופות בפתחי הניקוז בחופים של מרכז ודרום תל אביב, מטרומפולדור ולכיוון יפו, מה שאומר שבוודאות מגיע לשם ביוב ביתי של תושבי העיר.

יובל ארבל, סמנכ"ל "צלול" (צילום: עמותת "צלול")

"אולי זו כמות קטנה מהסך הכול הארצי, אבל מנקודת המבט של המערכת האקולוגית והמתרחצים בחופי תל אביב, זו בעיה גדולה".

תל אביב התחייבה בבית המשפט ללוחות זמנים והיא בדרך הנכונה. השאלה מה עושים עם כל השאר.
"אין לנו שום כוונה לעצור בתל אביב. שלחנו מכתבים לכל ערי החוף. יש ראשי ערים שהפסיקו לדבר איתנו. כשמשה פדלון מהרצליה רואה אותנו הוא מתחיל לצעוק כי סתמנו לו את תיבת המייל במכתבי מחאה. כך יהיה גם עם כל עיר שלא תטפל בצנרת שלה".

"יש ראשי ערים שהפסיקו לדבר איתנו. כשמשה פדלון מהרצליה רואה אותנו הוא מתחיל לצעוק כי סתמנו לו את תיבת המייל במכתבי מחאה. כך יהיה גם עם כל עיר שלא תטפל בצנרת שלה"