בהקרנת הבכורה בתל אביב של סרטו של ברנרד-אנרי לוי על אוקראינה, הופתעתי מהחד-צדדיות החד משמעית של מסמך, שהתיימר להיות סרט תיעודי. שאלתי את האינטלקטואל הצרפתי המהולל האם באמת אין צורך בדיאלקטיקה שאולי לפחות תנסה להציג, ולו ברמז קל, את הצד של רוסיה.
הוא טען שבעוד שהאוקראינים אינם קדושים, הם מתמודדים עם סוג של רוע נדיר וברור מספיק כדי שרווחת העולם תהיה תלויה בניצחונם. זה הכניס אותי למצב רוח מהורהר, כמנהגי.
שאלתי את ברנרד-אנרי לוי האם אין צורך בדיאלקטיקה שתציג גם את הצד של רוסיה. הוא טען, שבעוד שהאוקראינים אינם קדושים, הם מתמודדים עם רוע נדיר וברור מספיק כדי שרווחת העולם תהיה תלויה בניצחונם
שירתתי עשרות שנים ככתב חוץ, וזהו זן שנרתע ממושגים של טוב ורע. הדיכוטומיה נראית סכמטית מדי; התוויות נאיביות מדי. זה מרגיש נכון יותר לראות את המצב בעולם כסקאלה בה הכל עניין של מידה ולא של עקרונות, ורוב השחקנים על הבמה מתקבצים סביב האמצע. שקרנים גילו זאת ומכרו לנו את השקר המכונה "כולם משקרים".
האם לוי צודק לגבי אוקראינה?
ברור שרוסיה היא התוקפן, ופעולותיה מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר נודפות סירחון עז של פשע מלחמה. הטיעונים שהיא העלתה על הצורך להציל רוסים אתניים מרצח עם אינם משכנעים; זה נראה כמו גזל אדמות – אדמות שיש בהן עושר מינרלי וגישה לים, דבר שתמיד שיבש על שליטי רוסיה את דעתם.
אבל יש גם יש צד שני. הגבולות הפנימיים של ברית המועצות שורטטו בכוונה כך שייווצרו רפובליקות לא הומוגניות, מלאות ברוסים אתניים, שיתקשו לתפקד כמדינות עצמאיות. כך מולדובה האתנית-רומנית, הבלטיות הלא-רוסיות, גאורגיה וקזחסטן – כולן מתפקעות מסלאבים, ואזרבייג'ן תקועה עם ארמנים.
לא מוזר שרוסיה כעת רוצה להחזיר לעצמה חלק מהאזורים האלה, וייתכן שזה לא יהיה טיפשי שמדינות אלה יסכימו; מדובר במהדורה פוסט-סובייטית של "בעיה דמוגרפית" מהסוג שקוראים ישראלים אמורים להכיר היטב.
גם לא מוזר שרוסיה רואה במבט עקום את התרחבות נאט"ו לגבולותיה – תחילה פולין ורומניה, ועכשיו אולי אוקראינה. ארצות הברית לא הייתה מאפשרת למקסיקו להצטרף לברית ורשה, וגם לא הייתה רוצה שהיום תהיה לה ברית צבאית עם רוסיה.
ברור שרוסיה היא התוקפן, ופעולותיה מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר נודפות סירחון עז של פשע מלחמה. זה נראה כמו גזל אדמות שיש בהן עושר מינרלי וגישה לים, דבר שתמיד שיבש על שליטי רוסיה את דעתם
לא, המצב מורכב והבעיה היא אחרת עם רוסיה ואוקראינה: כיאה לעידן הסלבריטאים שלנו זה עניין של אישיות. כלומר, ולדימיר פוטין. האיש הבעייתי הזה מצטייר כמנהיג עולמי קרוב להדהים לנבל בסרט מרוול, או אולי ג'יימס בונד. לא ראינו כדבר הזה מאז מלחמת העולם השנייה; פידל קסטרו ואפילו מאו דזה דונג מתקרבים קצת, אבל לא מהווים עבור פוטין תחרות אמיתית.
בתור התחלה, אנחנו מדברים על מנהיג שמגיע מהק.ג.ב. זה האות מבשרת הרע, דבר שכל סרט על נבל חייב שיהיה לו בתור התחלה.
בשלב הבא יש לנו את העובדה שהוא ירש את השלטון מבוריס ילצין. לילצין היה רגע על גבי טנק, שנראה הרואי, אבל הקרדיט לפירוק הקומוניזם מגיע, בצדק או שלא, למיכאיל גורבצ'וב שהלך לעולמו לאחרונה. ילצין ייזכר בזכות פאשלות בהפרטה וברפורמת השוק החופשי שיצרו כאוס ושחיתות, אשר הולידו את האווירה הנוכחית בציבור, הכמהה ליד חזקה. והוא ייזכר בעיקר בשל היותו אחד מהשיכורים המפורסמים של ההיסטוריה המודרנית.
היסטוריה אמורה לנוע מטרגדיה לפארסה – אבל כאן, בחידוש גאוני באומנות הסיפור, זה התהפך.
פוטין לא הסתפק רק בשיבוש בחירות, מאסר ליריבים, משפטי ראווה לאוליגרכים לא-צייתנים בבתי משפט מזויפים, או בשכתוב חוקתי כדי לשמר את שלטונו לעד. משטרו גם הואשם בהפלת מטוס מלזי מעל אוקראינה; הוא בעל ברית של בשאר אסד הסורי; הוא עוזר בשיטות של על העוקם לתומכי הברקזיט (שהזיק לבריטניה ולמערב) ולטיפוסים כמו שונאת הזרים הצרפתייה מרין לה פן ולדונלד טראמפ, שעליו כבר אין פשוט מה לומר.
פוטין מצטייר כמנהיג עולמי קרוב להדהים לנבל בסרט מרוול, או אולי ג'יימס בונד. לא ראינו כדבר הזה מאז מלחמת העולם השנייה; קסטרו ואפילו מאו מתקרבים קצת, אבל לא מהווים תחרות אמיתית לפוטין
אבל אפילו כל אלה הם מעשים של רודן מוכשר מאוד אך גם מצוי. הוא הלך על משהו, כאמור, מהסרטים.
אני מדבר על עיתונאים טורדניים שנמצאו מתים במעליות (אנה פוליטקובסקאיה), מרגלים סוררים שהורעלו בערים רחוקות (אלכסנדר ליטוויננקו), מנהיגי אופוזיציה שנורו למוות על גשרים (בוריס נמצוב), פנים שחוררו מקרינה אצל מנהיגים זרים בלתי-נוחים (ויקטור יושנקו), ורעל שמפוזר בתחתוני ובכוס התה של ראש האופוזיציה (אלכסיי נבלני).
אני מדבר על בניית ארמון לעצמו בעלות 1.3 מיליארד דולר, שהיה מתאים לראש ארגון "ספקטר" הנלחם ב-007 בדרכים מוזרות מאוד.
כך הוא מנהל את המלחמה באוקראינה. תוקפנות, שקרים ואכזריות זה לא מספיק.
המצב אפילו חורג מהאיומים המדהימים להשתמש בנשק גרעיני, דבר ששבר טאבו על אמירת דברים כאלה שהיה קיים מאז הירושימה ונגסאקי. העובדה שפוטין עשה זאת בהחלט עומד מאחורי חלק גדול מהקארמה הרעה שפוקדת את העולם ב-2022; אבל זה כמעט פשוט מדי, ישיר מדי, כדי לספק את התסריטאי.
הרי נבל בונד אמיתי מתנהל במתודולוגיה לא רק אכזרית אלא גם איטית ללא תכלית – הוא חוגר את הגיבור למתקן הכולל מסור חשמלי שיורד מטה באיטיות, בזמן שהוא נושא נאומים ומלטף חתולים עת בונד נאבק להשתחרר. תמיד הוא משתחרר.
נבל בונד אמיתי מתנהל במתודולוגיה לא רק אכזרית אלא גם איטית ללא תכלית – הוא חוגר את הגיבור למתקן הכולל מסור חשמלי שיורד מטה באיטיות בזמן שהוא נושא נאומים ומלטף חתולים, עת בונד נאבק להשתחרר
כך בניהול המלחמה.
- פוטין מאיים לגרום לאסון גרעיני בתחנת כוח שנתפסה – שתביא לנשורת למערב אירופה.
- הרוסים הפגיזו והרגו מאות אזרחים שהסתתרו בחדרי ההלבשה ובמרתף של תיאטרון במריופול, ולמרות שנכתב משני צידי התיאטרון באותיות ענק "ילדים", כדי להבהיר שילדים ושאר חפים מפשע מצאו שם מקלט.
New drone footage shows the rubble of a Mariupol theater destroyed in a bombing last month. Ukrainian officials estimated roughly 300 people were killed in the strike on the theater, which had the Russian word for "children" written on the ground at the time of the attack pic.twitter.com/9YYZ4JQS8M
— CBS News (@CBSNews) April 11, 2022
- הם חטפו צוותי הצלה משיירות הומניטריות שסוכם עליהם וירו במכוניות המתפנים שנעו במסלול המוסכם כמסדרון הומניטרי.
- הם הרסו סכר שגרם להצפה קטסטרופלית באזורים אזרחיים לאחר ירי טילים מהיקרים ביותר שברשותם לעברו.
In today's dam attack that's flooding Kryvy Rih, the Kremlin sticks to the old playbook. Back in 1941, Stalin killed tens of thousands of Ukrainians, blowing up the Zaporizhzhia dam and flooding cities and villages downstream. https://t.co/r8VCDd6TWK
— Yaroslav Trofimov (@yarotrof) September 14, 2022
- הם ביצעו שורת מעשי טבח ועינויים, כולל ירי באנשים שידיהם כבולות בבוצ'ה ובערים נוספות.
- הם הפגיזו והרגו שבויי מלחמה, דבר שמנוגד לכל האמנות ושרק דאע"ש – או אולי הדמות אולטרון – היו מעלים על דעתם לעשות.
????#WindofChange inside the FSB sent a short note on #Olenivka massacre of Ukrainian POWs from #Azovstal in occupied Donetsk. Background: Russia shelled the prison of tortured & executed POWs, and is now claiming that it was the Ukrainian military that did the shelling. ⬇️ pic.twitter.com/r4gDujp53y
— Igor Sushko (@igorsushko) July 29, 2022
זה מזכיר את הדמות המרושעת במערבון שיורה בגבם של אנשים לא חמושים שידיהם קשורות.
כמו בסרטים, לפוטין יש מעין תמונת מראה בוולודימיר זלנסקי. הנשיא האוקראיני הוא בהחלט לא אמא תרזה: היו טיהורים, היו דיווחים על עושר עצום ודי חשוד, והאיסור על יציאת גברים אוקראינים הוא איכשהו מובן אבל ממש לא נחמד.
יתרה מכך, ייתכן שההתעקשות שלו לשמור על כל סנטימטר באוקראינה אינה חכמה. אני ואחרים טענו שעדיף לאוקראינה להיפטר מאזורים המאוכלסים בהמוני רוסים.
אבל אי אפשר להכחיש שהבחירה שלו להישאר ולהוביל את הקרב הייתה הרואית והסיפור שלו עשוי מחומרים של אגדה: הוא הפך מצעיר ב"רוקדים עם כוכבים" להובלת חברת הפקות שבלהיט העיקרי שלה הוא גילם מורה שהופך בטעות לנשיא, עד נhצחון בבחירות לנשיאות בחיים האמיתיים – על אף היותו יהודי נמוך קומה במדינה של גוליברים בלונדיניים.
ייתכן שהתעקשות זלנסקי לשמור על כל ס"מ באוקראינה אינה חכמה. אני ואחרים טענו שעדיף לאוקראינה להיפטר מאזורים המאוכלסים בהמוני רוסים. אבל בחירתו להישאר ולהוביל את הקרב הייתה הרואית
כל זה מספיק כדי לשכנע את ברנרד-אנרי לוי. כנראה שזה שכנע גם אותי.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו