חלק ו: זה כתוב בתורה, אולי בגמרא, לכו תשאלו את הרב…
מה אתם חושבים. מי מצביע יותר, דתיים או חילונים? במה אתם מאמינים?
לרבים מאיתנו יש תפיסות ואף קיבעונות בנוגע להצבעה של סקטורים מסוימים בתוך העם. אנחנו יכולים רק על-פי שם העיר "לנחש" איזו מפלגה קיבלה בה יותר קולות.
תראו בעצמכם – קחו שלוש מפלגות: הליכוד-מחל, כחול לבן-פה, אגודת ישראל-ג. עליכם לנחש מהי המפלגה שקיבלה את כמות הקולות הגדולה ביותר בערים הבאות: שדרות, ראש פינה, בני ברק, כרמיאל זכרון-יעקב, בית-שמש.. אנחנו "יודעים לנחש" נכון מה מצביעים תושבי עיר זו או אחרת. קצת יותר קשה לנו לנחש כמה בזבים הלכו להצביע. את התשובות תמצאו בסוף הפרק.
בסוף הפוסט הקודם התייחסתי לשלט תעמולה שראיתי בצפון. שלט שבו נכתב "מצווה להצביע ש"ס". בישראל הרוב הוא עדיין חילוני אבל הציבור הדתי יכול ללמד את החילונים שיעור באזרחות טובה וביישום ערכים. אקצר ואתייחס לעובדה כי הציבור הדתי יוצא להצביע מתוך מוסכמה דתית ולאו דווקא מתוך חובה דמוקרטית ערכית.
בנוסף לכך, חלק ניכר מהציבור הדתי מצביע למפלגה שמשרתת אותו באופן ישיר. ההצבעה בציבור הדתי אינה "עיוורת" כי הרבי אמר. ההצבעה אכן נתפסת כמצווה. ולא סתם מצווה – אלא מצווה בסדר גודל של יראת ה' וקידוש השם.
על פי התורה, שלושה הם השותפים במינוי מלך לישראל: נביא, סנהדרין והעם. מאחר והנבואה עברה מן העולם ועדיין אין בישראל סנהדרין, הזכות והחובה לבחור מנהיג לישראל היא בידי העם. על כך כתב הרב קוק: "נראין הדברים שבזמן שאין מלך… חוזרים אלה הזכויות של המשפטים לאומה בכללה". זאת אומרת (לידיעת הקוראת מירי רגב) שהיכולת להמליך מלך וגם להוריד אותו מגדולתו – היא בידי האנשים. בסופו של דבר ועניין האנשים הם אלו שמחליטים מי יהיה פה ראש ממשלה.
כל גדולי הפוסקים של דורנו מאמצים את קביעתו של הרב קוק – ושולחים את הציבור שלהם לנהור אל הקלפיות! כך הופכת ההשתתפות בבחירות למצווה שכוללת את כל שורשי התורה. מבחינת הציבור הדתי, עם ישראל קיבל מתנה גדולה מבורא עולם בדמותה של מדינה יהודית בארץ ישראל. מתנה עליה חלמו דורות רבים. הצבעה בבחירות היא חלק מהכרת הטוב לבורא עולם על מה שהעניק לעם ישראל.
האזרח הדתי-לאומי רואה בעצם חייו בעת הזו זכות להיות בר השפעה במעשיו על אופייה של הממשלה היהודית בארץ ישראל. הלוואי והציבור החילוני היה רואה כך את פני הדברים. סביר להניח כי לא הייתי כותב את הבלוג הזה וכי לא היינו הולכים לבחירות נוספות באותה השנה, אלא הייתה מתקבלת הכרעה כלשהי.
כאשר מחלקים את ישראל ליישובי פריפריה קטנים וערים גדולות רואים את ההבדלים: העיר עם אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר היא דווקא חילונית. מודיעין-מכבים-רעות (78%) עם 48,000 קולות כשרים מתוך כ-62,000 בזבים. מיד אחריה – בני ברק (77%) עם 83,000 קולות כשרים מתוך 109,000 בזבים.
זוכרים את עיקרון היחסיות מהמאמר הקודם? במודיעין כ-31,000 קולות הצביעו לכחול-לבן ולליכוד ביחד. בבני ברק כ-51,000 קולות הצביעו לאגו"י. פה טמון כל ההבדל. דרך אגב, בבני-ברק הצביעו פחות מ-5000 איש לליכוד ולכחול לבן גם יחד. אבל הנתון הבולט ביותר מפילוח היישובים לפי אחוזי הצבעה הוא אופי ההצבעה.
בישראל הרוב הוא עדיין חילוני אבל הציבור הדתי יכול ללמד את החילונים שיעור באזרחות טובה וביישום ערכים.
בישובים בהם היו 85% הצבעה ויותר, הקולות הלכו באופן כללי לצד הימני של המפה. רוב הקולות היו למפלגות הדתיות ובמיוחד לאיחוד מפלגות הימין. מפלגות חילוניות קיבלו בין קולות ספורים לאפס קולות. נתון מעניין (אך לא בהכרח רלוונטי) מעלה העדפה יישובית למפלגה מסויימת. אם ביישוב בחרו בש"ס או באגו"י, כמעט ולא בחרו באיחוד ולהפך – בישובים בהם יש רוב קולות לאיחוד, כמעט ואין מצביעים לש"ס או לאגו"י.
ככל שאחוזי ההצבעה יורדים, כמות המצביעים לכחול לבן עולה. בישובים בהם בין 80%-85% הצבעה – יש לכחול לבן ייצוג מכובד בסך הקולות. אבל בסיכומו של דבר, כאשר סוכמים את כל הישובים בהם 80% הצבעה ויותר, מדובר בסך הכל בכ-280 ישובי פריפריה לא גדולים. כמות הבזב בהם מסתכמת בכ-282,000. והלא מצביעים כ-48,600. זה הכל.
כאשר ממשיכים לבחון את מפת אחוזי ההצבעה. הפעם בין 70%-79% הצבעה מקבלים את התמונה המלאה של הפריפריה: מאות ישובים קטנים בהם לכחול לבן יש רוב מכובד. תמונה זהה מתקבלת גם מתוך מפת ההצבעה של השיתוף בין אתר מדלן ו-ynet.
הפריפריה שהלכה להצביע בחרה במפלגות שאינן הליכוד. בערים הגדולות מחוץ לגוש דן וחיפה, היכן שהייתה פחות היענות ציבורית לצאת ולהצביע – רוב מי שבחר, בחר בליכוד.
בכל הפוסטים הקודמים התייחסתי לכך שישנו הבדל מובהק בין ההצבעה בערים הגדולות והפריפריה. כאן המקום להדגיש שוב כי הכמות הגדולה ביותר של הלא-מצביעים נמצאת בערים הגדולות.
| אחוזי הצבעה | 80% ויותר | 79%-70% | 69%-60% | 59%-50% | 49% ופחות |
|---|---|---|---|---|---|
| מספר יישובים | 284 | 601 | 169 | 64 | 101 |
| ב.ז.ב (וכשרים) | 282,166 (232,158) | 1,030,652 (1,378,366) | 3,314,443 (2,132,812) | 878,467 (495,583) | 516,031 (206,379) |
| לא הצביעו | 48,611 | 342,561 | 1,166,477 | 378,142 | 306,905 |
גם אתם חושבים שחשוב מאוד לצאת ולהצביע? הצטרפו לדף של אני מצביע בבחירות והזמינו את החברים שלכם.
שתי מערכות הבחירות של 2019, זו הנוכחית וגם זו שקדמה לה, נחשבות בעיני רבים למלוכלכות והזוייות. המתמודדים מתקוטטים זה עם זה על זוטי דברים, נטפלים זה לגחמותיו של זה ובעצם כמעט ולא מתייחסים לנושאים הבוערים בחברה הישראלית.
גם ציבור הטוקבקיסטים עסוק בהתקוטטות עבור נבחריו, שלא לדבר על כל המגיבים מטעם, המגיבים בתשלום והבוטים למיניהם. תעמולת הבחירות מתרחשת כמעט כולה ברשתות החברתיות. יום או יומיים לפני הבחירות, מתמלאים הרחובות בכמויות של פסולת נייר, ניילון ופלסטיק ללא אבחנה ובקרה ואז גם האלימות המאפיינת את הטוקבקים והתגובות עוברת לרחוב כאשר פעילים משחיתים שלטים של מפלגות יריבות אבל בעצם מגבירים את הלכלוך והזוהמה ברחובות.
בסופו של דבר, הציבור, שמאס בכל אלו בוחר שלא לבחור ואין הכרעה, אין פתרון ועם ישראל נגרר בעל-כורחו לעוד סבב של קיפאון ובזבוז משווע של כספי המיסים של כולנו. אז אם אתם עירוניים ורואים עצמכם חילונים או מסורתיים, יש סיכוי שלא הלכתם להצביע. בתקווה שהפעם תשנו את דעתכם. זה ממש חשוב הפעם. צאו להצביע!
ביום ג' 17/9 ייצא עם ישראל אל הקלפיות. בדיוק שלושה שבועות לאחר מכן, ביום ג' 8/10 עם ישראל יתקדש ביום הכיפורים. כל אחד מאיתנו יבוא חשבון עם עצמו ועם נפשו על אירועי השנה שחלפה. אני יודע שלפחות בעניין אחד אני אהיה שלם ונקי עם עצמי. כי אני מצביע בבחירות.
לפוסטים הקודמים בנושא – זהו יום הבוחר
התשובה לחידה: שדרות -מחל. ראש פינה-פה. בני ברק-ג. כרמיאל-מחל. זכרון יעקב-פה. בית שמש-ג.
אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו