התקשורת הישראלית עוזרת לנתניהו

עמית סגל (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90
עמית סגל

למרות המוניטין של היותה שמאלנית ואולי בגללו, התקשורת הישראלית מעניקה לבנימין נתניהו הנחות של סוף העונה ממש.

לתקשורת, ובמיוחד לחדשות המשודרות, יש אחריות גדולה לכך שנתניהו שומר על פופולריות למרות נזקיו.

זה נכון (אם כי פחות מבעבר) שרוב העיתונאים אינם תומכים באופן אישי בראש הממשלה. זה פשוט לא בא לידי ביטוי בסיקור שלהם.

כמו כמעט בכל מקום בעולם, עיתונאים שייכים לשכבות המשכילות יחסית. בדרך כלל רמת השכלתם, הידע והאינטליגנציה שלהם הרבה מעבר לממוצע פשוט מתוקף העבודה שעליהם לעשות.

וכמו כמעט בכל מקום בעולם, יש קשר בין אותן תכונות לאינסטינקט הליברלי. זה לא מוחלט, ולכן דוגמאות סותרות אינן מוכיחות דבר. מדובר בהסתברות.

פעם זה היה בסדר. באמריקה, מגישי חדשות כמו אדוארד ר' מורו ו-וולטר קרונקייט היו אהובים ונחשבו אמינים במהלך שנות החמישים והשישים, תקופה פשוטה יותר. אנשים רצו שהשדרים שלהם יהיו מה"אליטות"; הם שאפו בעצמם להיות באליטות; לא הייתה מדיה חברתית, לא היו האקרים רוסים ולא היתה תעמולת שקרים שיטתית שתשגע אותם.

כיום אנו חיים בתקופה בה השסע הפוליטי רעיל. יש מתקפה מתואמת נגד עקרונות הדמוקרטיה הליברלית אשר הנהיגו המנצחים במלחמת העולם השנייה כדי להגביל את סמכויות המדינה ליצור נזק. גל הפופוליזם הגדול שקם נגד זה (חלקית כתוצאה מטעויות ה"אליטות" שהתעשרו יתר על המידה) פונה אל הלאומיות ואגוצנטריות הטבועה בכל אדם ובזה לעקרונות ההומניזם והצדק האוניברסלי, שמתוארים כסימנים לחולשה ואף חוסר נאמנות.

יש קשר הפוך בין תמיכה בפופוליזם הזה לבין חינוך, וזו הסיבה כאמור שרוב העיתונאים אינם תומכים בזה באופן אישי. אבל יש בכל זאת הרבה כסף וגם אנשים חכמים (ומרושעים) מאחורי הפופוליזם הזה והם חסרי רחמים. הם לא נחמדים. כדי להלחם בהם יש להשיב אש; בקרב פוליטיקאים ישראלים בכירים, נראה שרק אהוד ברק ובמידה פחותה יותר יאיר לפיד מבינים זאת.

חזית מרכזית במלחמה העולמית נגד ערכים אוניברסליים היא התקשורת המיינסטרימית, שהפופוליסטים עושים לה דה-לגיטימציה. במקומה הם מציעים מקורות מידע "אלטרנטיביים" שהם למעשה פלטפורמות תעמולה לתנועת הפופוליסטים הגלובלית; כולנו יודעים מהן אלו.

איך מגיבים בתקשורת? ארגונים רציניים, כמו סוכנות הידיעות AP שעבדתי בה שנים, משתדלים מאוד להביא מידע מבלי לנקוט עמדה. היוצא מן הכלל, עבור AP, הוא שינויי אקלים, שהפופוליסטים נוטים לשלול. AP סירבה להעמיד פנים שמדובר בתפיסה לגיטימית, אני גאה לומר.

AP גם בודקת אחד לאחד את השקרים הבלתי פוסקים של טראמפ, מבלי לקרוא להם במפורש שקרים. יש ארגונים שכן עושים זאת, ועיתונים כמו "הניו יורק טיימס" מפרסמים מאמרי מערכת שתוקפים את הנשיא באופן קבוע. בעמודי הדעות שלהם יש כמה שמרנים, אך רוב הכותבים ליברלים, וגם שמרנים יחסית כמו ברט סטיבנס של הטיימס מתעבים את הנשיא.

בעמודי החדשות, עם זאת, מקפידים לא לתת לפופוליסטים סיבה לטעון שהם מוטים. בכל אופן, למעט פוקס ניוז ודומיו, התקשורת המיינסטרימית לא "מנרמלת" את הנשיא הסורר (למשל בכך שבבירור הוא גורף הון מנשיאותו). יש ויכוח אם זה חכם. אבל לפחות זה נראה צודק.

ומה קורה בישראל?

זה המצב:

  • יש לנו ממשלה שהורסת את הסיכויים להפריד בין ישראל למיליוני פלסטינים, ובכך היא מחבלת קשות בפרוייקט הציוני. בינתיים המדינה מדכאת ושולטת במיליוני הפלסטינים הללו במשך כחצי מאה – וכתוצאה מכך ישראל איננה בדיוק דמוקרטיה.
  • יש לנו ממשלה שמאפשרת לשכבה ענקית וצומחת של האוכלוסייה, החרדים, לשלול מילדיהם חינוך שיאפשר להם להיות מועסקים בכלכלה מודרנית. אין לזה אח ורע בעולם הדמוקרטי. בינתיים היא מסבסדת מגזר זה ברמות העולות בהרבה על מימון החינוך הרגיל עד לנקודה שיש מחסור במורים שיסכימו לעבוד עבור שכר מינימום. כל זה יקרוס כמו בית קלפים, בסופו של דבר.
  • יש לנו ממשלה שעושה כל שביכולתה כדי להתנכר לחמישית מהאזרחים שהם ערבים. במצבנו העדין זה גובל בטירוף, כאילו היא מבקשת לגרום למרד.
  • יש לנו ראש ממשלה, שתיקיו בגין שוחד והפרת אמונים (בכפוף לשימוע) הם רק קצה הקרחון. בזבזנות אישית מהממת, התנהגות שערורייתית מצד משפחתו, בנו הבוגר שנוסע למועדוני חשפנות על חשבון משלם המסים (על פי הקלטות שפורסמו לפני כמה שנים). זה לא יאומן.
  • יש לנו כלכלה שלמרות התרברבות הממשלה צומחת בקצב איטי יותר מהממוצע של ה-OECD. רוב האנשים עניים למעשה, ורמת האי-שוויון היא מספר 2 בעולם המפותח. ללא סקטור ההיי-טק, שבו התמיכה בימין דלה למדי, היינו ברמה של יוון ואף גרוע מכך. זה לא מפתיע: מבזבזים הון על סבסוד החרדים ומפעל ההתנחלויות הקטסטרופלי בשטחים, ויש גם צורך אובייקטיבי בצבא מסיבי בגלל אתגרי ביטחון אמיתיים.

האם התקשורת מתמקדת בביזיונות הללו? האם היא רודפת את הממשלה כדי לאלץ אותה להשיב לשאלות הקשות שעולות ממדיניותה והתנהגותה?

התנהגותו האישית של ראש הממשלה מציעה כל כך הרבה פוטנציאל לסיקור ביקורתי. היכן  השאלות על ההוצאות ההזויות וחסרות התקדים?

מתי בפעם האחרונה הוזכר כי לפני עשור נתניהו אמר תחת כל עץ רענן שאהוד אולמרט לא יכול להמשיך לכהן בגלל חקירת משטרה? ברור שכעת הוא מעוניין להמשיך לכהן במהלך משפט ואחרי הרשעה אפשרית. זה אולי המקרה הגדול ביותר של צביעות בהיסטוריה הישראלית.

בראיון של נתניהו עם קרן מרציאנו בבחירות אפריל הוא הכחיש שהוא ינסה לארגן חסינות, ושקר זה נחשף בבירור ברגע שניצח. האם התקשורת עוסקת בזה?

מתי ספג ביקורת על כך שהוא לא מקיים מסיבות עיתונאים? אפילו לטראמפ יש אומץ לעשות זאת; לא לנתניהו.

מתי הוא אותגר על סירובו להופיע לעימות לפני הבחירות? לכל מדינה נורמלית יש את זה.

מתי ספג ביקורת על כך ש"מפלגת" הליכוד לא  מפרסמת מצע בחירות?

בפעמים הנדירות שהוא מסכים להתראיין – על ידי עיתונאים נבחרים – הוא זוכה ליחס מתרפס באופן מחפיר, כאילו היה מלך. שפה מהססת, שאלות עקיפות, שפת גוף ביישנית.

לבני גנץ, לשם השוואה, לא ניתנות הנחות או התחשבות, משל היה אחרון הפושטקים.

איזו "תקשורת שמאלנית" תאפשר לממשלה כל כך מרושעת, מזיקה ומושחתת לחמוק מביקורת אפקטיבית?

המסנגרים יאמרו שקיימות עדיין שמורות של חשיבה ביקורתית, במיוחד בעיתונות הכתובה, ולא רק ב"הארץ ". ליברלים ישראלים שואבים מכך נחמה והמדינה פעם התגאתה בשיח החופשי. אבל זה מתמעט, וזה הופך בהדרגה לנחלתם של ותיקים הנמצאים במגננה. בטלוויזיה וברדיו, המשפיעים יותר על דעת הקהל, ההתקרנפות חזקה, לצד סוג של חוסר אונים.

הסיבות מובנות. האינטרנט הרס את המודל העסקי של התקשורת והכל עומד על בלימה היסטרית טרם פורענות. בסביבתנו המחוממת יתר המידה, התקשורת במיוחד מפחדת לעצבן. במקום ליידע היא שמה למטרתה לעיתים קרובות מדי להרגיע. בכך היא מנרמלת את האמור לעיל.

התקשורת מקבלת ללא עוררין את קלישאות הימין. כדוגמה אחת בלבד, אין שום דבר פסול ב"גירוש יהודים מבתיהם". אם בכלל, צריך לדבר על "גירוש אנשים". וממשלות עושות זאת כל הזמן, רק כדי לבנות אוטוסטרדה כשצריך. בוודאי שזה בסדר, עם פיצוי הולם, כשהמטרה היא הצלת הציונות. מתי הפעם האחרונה שה"תקשורת השמאלנית" שיקפה עמדה הזו (למעט במאמרי דעה ב"הארץ")?

בינתיים יש לנו תופעה של יותר ויותר נציגים של מגזר המתנחלים על המסך. הם חדים כמו סכין והם באו להילחם. עמית סגל הוא כמובן הסמל שלהם, אבל הוא רחוק מלהיות היחיד.

סגל זכה לאחרונה בלהיט עם הרצאה שמטרתה להסביר את נתניהו לציבור. אני לא חושב שזה בהכרח רע אם זה פרשנות. עם זאת, יש בעיה בכך שסגל הוא פרשן בעל דעה מובהקת וגם הכתב הפוליטי העיקרי בתוכנית החדשות הנצפית ביותר במדינה.

חייבים להודות שהוא סובטילי, ונראה נייטרלי למדי רוב הזמן. אך כמובן שניטרליות גם יכולה לנרמל משהו שאינו תקין.

בראיונות בעבר אמר סגל כי הוא מרגיש שעמיתים רבים אינם רואים את השקפותיו הימניות לגיטימיות. אני בטוח שרובם היו ממהרים להכחיש זאת. אני לא אעשה זאת.

אני חושב שיש לו נקודה, אם כי מעט לא מדוייקת. זה לא קשור ללגיטימציה. אלוהים יודע, בעולם כל כך לא שפוי, בעולם שבו התקינות הפוליטית ירדה מהפסים ופאשיסטים יצאו מהארון וחצי מהאנשים חושבים שהכול קונספירציה, בתוך עולם בו אחוז אחד מהאנשים מחזיק בעושר השווה לכל השאר, בעולם שבו דאע"ש בכלל יכול להתקיים ועוד לזכות בתמיכה של המוני משוגעים, אין מה לדבר על לגיטימיות.

אני מדבר על משהו אחר. רבים מעמיתיו של סגל אכן רואים את השקפותיו כדבר עצוב מאוד. זה פשוט מדכא כל כך שאנשים אינטליגנטים, שמסוגלים להחזיק מסך, שעבודתם מקדשת כביכול את האמת והעובדות, יכולים לתמוך בסטטוס קוו הדפוק עד היסוד.

אני לא מכחיש שאני חושב את זה, ועם סגל הסליחה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,197 מילים
כל הזמן // יום שישי, 24 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

למקרה שפיספסת

לילה ראשון בסרייבו

בפרק הקודם במסע: מאי 1993, בעיר הגדולה בבוסניה-הרצגובינה, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של רשת הטלוויזיה האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו ושמים את פעמינו במכונית המשוריינת שלנו אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד לשבועיים הקרובים.

את הצילומים בסרייבו אנחנו מתחילים בבית הכנסת האשכנזי הגדול עם כמה ״צילומי אווירה״ ופנייה למצלמה של מרטין הכתב, שמסכם לצופה בבית את המצב בעיר אחרי 400 ימים של מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור.

בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
בית הכנסת האשכנזי בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

מרטין הכתב מסכם לצופה בבית את המצב בעיר סרייבו אחרי 400 ימי מצור. דֵּנִי, הפיקסר שלנו, מזרז אותנו לסיים ולהיכנס למכונית המשוריינת. הוא כבר מרגיש בבטן שהגיע הזמן לעזוב, למהר ולחפש מסתור

כשאנחנו חולפים במהירות ברחובה הראשי של סראייבו אל עבר ההולידיי-אין, רק אז אפשר להבין בדיוק מה היא עיר רפאים. רק שכאן, בשדרת הצלפים, אפילו רוחות הרפאים חוששות להסתובב.

אף אחד לא יוצא מפתח הבית למעט, כפי שדֵּנִי מסביר – כשמוכרזת הפסקת אש. או אז הרחובות מתמלאים בנשים וגברים, צעירים וזקנים וילדים. כולם יוצאים להתאוורר לזמן קצר של הפוגה מהצליפות וההפגזות. המאושרים מצליחים אפילו לקנות מעט מהמצרכים החיוניים בשוק, לאחר עמידה ארוכה בתור ארוך ומתפתל כמו נחש אנושי.

תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
תורים למצרכים בזמן הפסקת אש בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

דווקא אז, מעשה השטן, הסרבים הסובבים את העיר יורים. רק פגז אחד או שניים, אבל תמיד יכוונו אל מרכזו של התור למים או זה של הלחם, במטרה לגרום לכמה שיותר נפגעים.

הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
הפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש בעיר למספר שעות, נחתו בסוף השבוע האחרון שני פגזים. שלושה ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים לאחר שמתו מאובדן דם.

ליד תור כמו זה שצילמתי באחת מהפסקות האש שהוכרזו לכמה שעות, נחתו בסופ"ש האחרון שני פגזים. 3 ילדים נהרגו במקום מרסיסי הפגזים, ושני מבוגרים, אולי אמא ואבא, הגיעו ללא דופק לבית החולים

אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)
אנשים ברחוב בהפסקת אש בסרייבו, 1993 (צילום: חנני רפופורט)

בחזרה להולידי-אין. שעת ערב מוקדמת יחסית ואנחנו נכנסים לחדר האוכל לארוחת ערב ראשונה. המלון שהיה פעם מהמפוארים בעיר זכה לארח את הבכירים באנשי הוועד האולימפי והספורטאים שלקחו חלק בתחרויות אולימפיאדת החורף שנערכו בעיר בחורף של 1984.

מסימני העבר המפואר שלו נשאר רק הסכו״ם על השולחן. סכו״ם כסף כבד, שבכל כף, מזלג וסכין מוטבע הסמל האולימפי. חמש הטבעות המסמלות את כל מה שלא קיים כבר כאן בסרייבו מאז תחילת המלחמה.

בעיר יש האפלה בלילות כבר למעלה משנה, ועל החלונות הגדולים של חדר האוכל בקומת הכניסה וילונות כבדים שעוצרים מבעד האור הצהבהב לצאת החוצה. לאורך הקיר מבחוץ שקי חול.

לשולחן מצטרף גם דיויד, עורך הוידאו שהגיע מלונדון שבוע לפנינו. דיויד היה איתנו באולפנים בהרצליה במלחמת המפרץ ב-1991. צחקנו כשבכל אזעקת נחש צפע הוא היה היחיד שמיהר לרכוס את חליפת המגן, הכפפות ומסכת האב״כ והקפיד לשמור על בריאותו. פעם אחת היינו יחד גם במוגדישו שנה לאחר מכן. דיויד נפטר מסיבוכי צהבת כמה שנים מאוחר יותר.

השיחה ליד השולחן משוחררת ממתח או חשש, שיחה שלא מרמזת אפילו בשמץ על הסכנה שבחוץ, מעבר לקיר שקי החול.

התפריט מציע בשר או עוף עם שתי תוספות. אחת מהן תפוחי אדמה. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שיש להם כאן. אנחנו צוחקים ואני מצטט להם דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳.

התפריט מציע בשר או עוף עם תפ"א. מישהו שואל אם אין לנו ייסורי מצפון לאכול לבוסנים את מעט האוכל שנשאר. אני מצטט דוח של קרן המזון הבינלאומית של האו״ם, לפיו מנת בשר לאדם היא 60 גר׳

מישהו מצלם במצלמת וידאו קטנה. אנחנו שותים בירה. יין מקומי ומעשנים סיגריות. יש קומפוט תפוחי עץ כמו של אמא בבית וקפה שחור שרוף בלקני. אנחנו יושבים ומקשקשים, מעלים זכרונות ממקומות אחרים ממלחמות קודמות.

חבורה של עיתונאים שאנחנו, משהו בין חבורת אומני קרקס נודד לבין  קבוצה של שכירי חרב של הממלכה השביעית. חבורה שממאנת להתבגר, סובבת בעולם ממלחמה למלחמה ומתגרה בסכנה. אנחנו מורידים גם כוסית של סליבוביץ׳, ברנדי שזיפים בלקני, 35% אלכוהול, עם עוד סיגריה אחרונה והולכים לישון.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים. חדר שיש בו מכשיר טלפון המחובר לקבלה, מטף כיבוי, שולחן ושני כסאות.

חושך בחוץ, ליל ירח, אין אנשים ברחוב. לא מעז לעמוד ליד החלון אבל מגניב מבט מהצד. אמבולנס עובר במהירות בצומת הקרובה למלון, פנסיו צבועים בצבע כחול כמו אצלנו במבצע סיני של 56'. אני נזכר בחוויות ילדות של תל-אביב במלחמה הראשונה שלי, עם סבא ואמא ליד קיר המגן בחדר המדרגות בבית ברחוב אחד-העם. פקחים של הג״א עוברים ברחוב וצועקים לדייר בקומה ראשונה מעל לחנות של דב החשמלאי שיכבו שם את האור הדולק.

אור בחדר לא מדליקים כמובן ואין גם תריס להגיף. יקיצה עם אור ראשון בכל מקרה כי הימים קצרים והמלאכה מרובה. ובכלל, מי רוצה להיות לבד בחדר בקומה גבוהה בלי חלונות ובלי תריסים

הד של יריה בודדת מתגלגל מההרים, ולאחריו עוד הד ועוד אחד. מישהו שלא נרדם מנסה כנראה את הרובה שלו. המיטה גדולה כמו שמלון חמישה כוכבים מציע לאורחיו. אני שוכב על הגב, אור הירח נכנס ומאיר את רצפת החדר. בחדר ליד מישהו מוריד את המים בשירותים.

ברדיו הקטן שלי אני מנסה לשמוע באוזניה את מהדורת החדשות האחרונה של ה-BBC באנגלית ולא מצליח. תחנה רדיו מקומית משדרת מוזיקה אתנית. מזכירה מוזיקה מזרחית שלנו, יוונית או טורקית. בלקנית. בתחנה אחרת משוחחים שיחת לילה רגועה גבר ואשה בשפה לא מזוהה. מתהפך על הבטן, מנסה להירדם מחבק את הכרית.

לא הצלחנו לקבל 4 חדרים צמודים, בקומה איתי רק דובי. יוסי בקומה מעלינו, אני חושב שבחדר לא רחוק ממרטין. קבענו שבמידה ותהיה אזעקה במהלך הלילה ניפגש ארבעתנו למטה בלובי, ליד הירידה למרתף הבניין.

אני שומע צעדים במסדרון. דלת החדר נעולה. הצעדים מתרחקים במסדרון. מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק. זה רק ההד שמתגלגל ונכנס דרך הפתח הקרוע בחלון אל תוך החדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמוציאים לשון ומראים אצבע משולשת למלחמה בסרייבו. מחר בבוקר אנסה לנחש מי היה הגבר ומי הייתה בת הזוג לרגע של אינטימיות שמתעלמת מהכאוס מסביב.

מישהו יורה צרור מנשק אוטומטי שמהדהד במרחק וההד נכנס מהפתח הקרוע בחלון לחדר. כבר אחרי חצות, עוד לא כיבו את הירח. אני שומע אנחה ועוד אחת ושלישית. גבר ואשה שמראים אצבע משולשת למלחמה

מלחמה מצמיחה רגעים חד פעמיים. מזווגת זיווגים של רגע. כבר ראיתי זיווג של קופסת סיגריות בטימישוארה הרעבה, שלא היה דומה לאינטימיות בחדריו של האינטרקונטיננטל בבלגראד. במלחמה כמו במלחמה תמיד יהיו מרוויחים, ואחרים שינסו רק לעבור את הלילה בשלום כדי להביא לילדים בבית לחם טרי בבוקר.

המוזיקה הבלקנית מתחלפת במוסיקה קלאסית באוזניה. אני סופר כבשים ומתעורר עם אור ראשון – בוקר טוב סרייבו.

רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)
רחוב הרוס בסרייבו (צילום: חנני רפופורט)

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,052 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתקבל באנקרה, 22 ביוני 2022

מי היה מאמין שנסיך הכתר הסעודי יחזור כל כך מהר למרכז העניינים? ● בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים שלו בין קהיר, עמאן ואנקרה ומבינים היטב: הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל ● וגם: גנץ אומנם שיפר את כישוריו הפוליטיים אבל לא שמע את פעמוני האזהרה ופספס ככל הנראה את ההזדמנות למנות רמטכ"ל ● פרשנות

עוד 953 מילים

הממשלה הפחיתה את הפשיעה בחברה הערבית? תלוי את מי שואלים

לא ברור עדיין אם התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית עובדת ● הנתונים על ירידה במספר הנרצחים הם בעלי ערך סטטיסטי קלוש ● אנשי הציבור הערבי חלוקים בדעתם: ראשי רשויות מעידים על פעילות משטרתית נחרצת אבל הפעילים החברתיים ספקניים יותר ● אולם, כולם מסכימים: המלחמה הזאת דורשת זמן – והרבה

עוד 2,571 מילים

דיווח: בית ראש הממשלה במצב ירוד, שלא מאפשר להתגורר בו

לפיד מעוניין לעבור לגור במעון מייד עם מינויו לראש הממשלה, אך בשל מצב הבית ספק אם הדבר יסתייע ● אוקראינה מועמדת להיות חברה באיחוד האירופי ● טורקיה: סיכלנו ניסיון איראני לחטוף את שגריר ישראל לשעבר ואשתו ● הסתדרות המורים הקפיאה את העיצומים ● בניסיון לעקוף את ועדת הכנסת תדון ועדת החוקה בפיזור הכנסת ובחוק שימנע מנתניהו לכהן כראש הממשלה

עוד 35 עדכונים

בחירות חמישיות ברצף הן ההגדרה של אי־שפיות

במשך ארבע מערכות בחירות רצופות, גוש הליכוד השיג בין 55 ל-59 מנדטים ● דבר מהותי לא השתנה באוכלוסייה הישראלית מאז הבחירות ב-2021 והבחירות הבאות לא צפויות להשיג תוצאה שונה ● מה שעשוי לשנות את המפה הפוליטית, גם אם לא את גודל הגושים, הוא המהלך שמובילים ביהדות התורה להורדת אחוז החסימה - שני המחנות ירוויחו מכך ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של... המשך קריאה

אחוזי הצבעה בני ברק 74%. אלעד 81%. אין מנדט נוסף לחרדים האשכנזים. אין ינהרו–לקלפיות. כי הם תמיד נוהרים. הפוטנציאל הגדול באחוזי הצבעה הוא בשמאל תל אביבי עם 60% והמגזר הערבי 46%. חלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה – 25 מנדטים!!! (מעל 21%, שיום אחד יצאו לקלפי)

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פ... המשך קריאה

נראה שמפספסים את הנקודה, הימין ועכשיו גם השמאל פשוט נהנים מהמשחק החדש שנפל לידהם. הם נלחמים מלחמה מדומה אחד בשני על גב האזרחים המוסתים. התקשורת מתמוגגת כי יש אקשן והאזרחים חושבים שיש פה משהו מהותי ובפועל חברי הכנסת חברים ועושים קירקס מכולנו.

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

עם האישור להקמת שני יישובים פרבריים חדשים ברמת הגולן, איילת שקד יכולה לסמן וי על משימה שהושלמה לפני שהממשלה מתאיידת ● פוליטיקאים אוהבים לנפנף ב"עשייה", אבל מה גרם לנציגי מנהל התכנון ומשרד התחבורה להצביע בעד? ● החברה להגנת הטבע: "מדובר בשיקולים פוליטיים שלא נועדו להיטיב עם תושבי הגולן"

עוד 989 מילים

גם אם "חוק הנאשם" יעבור, זה אינו סוף פסוק עבור נתניהו

הצעת החוק שמטרתה למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכיב ממשלה - שוב על הפרק, והיא עשויה לעלות להצבעת הכנסת בשבועות הקרובים ● השאלה האם ראוי ואיך ניתן לחוקק חוק כזה בשלהי הכנסת הנוכחית, תעמוד בוודאי בכל עתירה נגד החוק - לו יעבור ● וגם אם נניח שכל המשוכות המשפטיות ייפתרו, מה מונע מ-61 ח"כים פשוט לבטל את החוק אחרי הבחירות? ● פרשנות

עוד 1,192 מילים

רכבת ישראל בונה ומממנת מנחת פרטי מכספי הציבור

תחקיר זמן ישראל חברת הרכבת הממשלתית סוללת ומממנת עבור המנחת הפרטי "פרדייב" שליד חוף הבונים מסלול תעופה משודרג בעלות של כ־50 מיליון שקל על חשבון הציבור ● זאת, על אף שמדובר בעסק פרטי ובניגוד לכאורה לנכתב בתוכנית המקורית ● היזם: "ההסכם ביני לבין הרכבת סודי" ● רכבת ישראל: "בין הרכבת ליזם אין התקשרות עסקית. אנחנו פועלים בהתאם לאישורים" ● הבונים לטיס: כתבה חמישית בסדרה

עוד 2,321 מילים

מסתמן: הבחירות ייערכו ב-1 בנובמבר

הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה בטרומית ● השביתה נמשכת מחר, בר-דוד מסכל את יוזמת ליברמן לממן עבודת סייעות בלי מורה או גננת ● לפיד ימריא לאנקרה מחר ● שקד: "מוכנה לשבת תחת נתניהו בכנסת הנוכחית" ● סער יעלה ביום ראשון הצעת חוק הגבלת כהונת רה"מ ● בנט: "אצביע נגד חוק הנאשם" ● יאיר נתניהו בהודעה לאביו: "מנסים להרדים אותנו"

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה