יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר אתמול בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" כי אם הוא יפסל מלכהן כשר בממשלה הבאה – הוא יוביל מהלך קואליציוני לשינוי ההחלטה באמצעות חקיקה.

למה שדרעי יפסל מכהונת שר? אולי כי בהסדר הטיעון שנחתם בין פרקליטות המדינה לבינו – לפני פחות משנה – הודיעה הפרקליטות כי היא שומרת לעצמה את הזכות לדרוש להטיל על דרעי קלון בעתיד, אם וכאשר יבחר להתמודד לכנסת ה־25.

הנה, הגענו לרגע הזה, דרעי עומד בראשות ש"ס ורשום בהתמודדות לכנסת ה־25. אם הגוש בראשות בנימין נתניהו יקים את הממשלה הבאה – דרעי יהיה ככל הנראה המועמד לחזור למשרד הפנים, בפעם השלישית בחייו.

דרעי בן ה־63 הוא מהפוליטיקאים הוותיקים ביותר בישראל – ונדמה כי הספיק הרבה: תפקידי שרים, הרשעה, מאסר, שבע שנות קלון מחוץ לחיים הפוליטיים, חזרה לפוליטיקה, עוד תפקידי שרים – וההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה. בקרוב, עוד ראש ממשלה (אם נתניהו יבחר) יוביל מהלכים פוליטיים, לרבות שינוי חוקי יסוד, כדי שדרעי יוכל לשוב לממשלה.

ראש הממשלה הראשון שנלחם שדרעי לא יודח מתפקיד שר היה יצחק רבין. באוגוסט 1993 – כשהוא רק בן 34 – הוגש נגד דרעי כתב אישום ראשון על עבירת קבלת שוחד

ראש הממשלה הראשון שנלחם שדרעי לא יודח מתפקיד שר היה יצחק רבין. באוגוסט 1993 – כשהוא רק בן 34 – הוגש נגד דרעי כתב אישום ראשון על עבירת קבלת שוחד. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש דרש ממנו להתפטר מתפקידו כשר עד לסיום משפטו הפלילי. רבין טען אז בפני בג"ץ שהוא לא חייב לפטר את דרעי.

בג"ץ דחה את טענת רבין וקבע בהלכת דרעי–פנחסי כי שר לא יכול להמשיך לכהן בזמן שיש נגדו כתב אישום (בהמשך תוקן החוק כדי שיתאים להלכה) והשאר הוא היסטוריה. מאז, שרים שהוגש נגדם כתב אישום נאלצו להתפטר מתפקידם. כך היה עם אביגדור ליברמן בזמן שכיהן כשר חוץ, כך היה עם צחי הנגבי וכך יהיה בעתיד עם נתניהו, אם הוא יהיה מועמד לתפקיד שר (להבדיל מתפקיד ראש ממשלה).

אולם, עכשיו רוצה דרעי לשנות את החוק. הכוונה היא ככל הנראה לאפשר לשרים עם קלון (כבר אחרי כתב אישום) לכהן. אגב, למה לעצור דווקא שם? למה לא לאפשר גם לח"כים עם כתב אישום לכהן כשרים ולסלול את הדרך למינוי ח"כ דוד ביטן לתפקיד בכיר? אם ראש הממשלה יכול והשר יכול, כל אחד יכול.

למעשה, אולי כדאי לקחת את זה צעד אחד נוסף ולקבוע שגם אין טעם להגיע עם חשודים בפלילים להסדרי טיעון. ממילא הסדר הטיעון שחתם היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט עם דרעי הפך לבדיחה.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עכשיו רוצה דרעי לשנות את החוק. הכוונה היא ככל הנראה לאפשר לשרים עם קלון (כבר אחרי כתב אישום) לכהן. אגב, למה לעצור דווקא שם? למה לא לאפשר גם לח"כים עם כתב אישום לכהן כשרים?

בעת החתימה על ההסדר ויתר דרעי על הטבות המגיעות לשר לשעבר (קצבת גמלאות חודשית והחזרי הוצאות שונים) כדי למנוע מבית המשפט לדון ולהכריע בשאלה האם יש להטיל עליו קלון (או לא).

בדצמבר 2021 הוגש כתב האישום נגד דרעי במסגרת הסדר הטיעון על עבירות מס. דרעי הואשם כי לא דיווח על סכום מכירה מלא של דירה בירושלים שנמכרה לאחיו שלמה דרעי, וכן הואשם שלא דיווח על הכנסות מחברת "גרין אושן".

בסך הכול דרעי הואשם כי העלים מס בגובה של 1.55 מיליון שקל. בהסדר הטיעון נקבע שהוא ישלם קנס בגובה 180 אלף שקל ויקבל מאסר על תנאי. עוד לפי ההסדר, דרעי היה חייב להתפטר מהכנסת ונקבע שאם יתמודד לכנסת ה־25 – שאלת הקלון תוכל לעלות מחדש בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת.

עוד לפי ההסדר, דרעי היה חייב להתפטר מהכנסת ונקבע שאם יתמודד לכנסת ה־25 – שאלת הקלון תוכל לעלות מחדש בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת

במסגרת ההסדר העדיף היועץ המשפטי לדחות לעתיד את הדיון בנושא הקלון אבל העתיד הפך להווה מהר מהצפוי. בינתיים, התנועה לאיכות השלטון פנתה ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לדון בנושא הקלון של דרעי כפי שלכאורה עולה מאותו הסדר טיעון שנחתם עם הפרקליטות.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, בכינוס של הוועדה לדיון בפסילת מפלגת בל"ד, 29 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופט יצחק עמית דחה את הבקשה על הסף. למה? כי דרעי מתמודד לפי שעה לתפקיד ח"כ ועדיין לא על תפקיד שר. אם וכאשר יגיע הרגע למנותו לשר בממשלה הבאה – אפשר יהיה לחזור ולדון בשאלה האם הפרקליטות צריכה לבקש להשית עליו קלון. עמית כתב:

אנו מצויים במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה־25. בחירות, כשמן כן הן, בחירות לכנסת ולא לממשלה. המבקשת (התנועה לאיכות השלטון) האריכה בבקשתה על הטעמים המצדיקים דיון בסוגיה כבר כעת, לנוכח החשיבות בשמירה על חופש ההצבעה, המחייב להציג בפני ציבור הבוחרים תמונה בהירה ושקופה של המתמודדים בבחירות ]…] מכל מקום, משהבחירות עדיין לא התקיימו;

משתפקיד הרכבת הממשלה טרם הוטל על מי מחברי הכנסת; משהרכב הסיעות אשר ירכיבו את הממשלה אינו ידוע לאיש; ומשחלוקת תפקידי השרים עדיין לא החלה ומועד השבעתם מעל בימת הכנסת לא נקבע – ברור שטרם בשלה העת לדון בסוגיית כשירותו של המשיב להתמנות לשר.

בסוף דבריו הוסיף עמית: "רק בשלב שבו מצויים העוסקים במלאכה בשאלת מינויו של פלוני לתפקיד שר בממשלת ישראל, ויש לראות את אותו פלוני בגדר 'מועמד להיות שר', או־אז ניתן להגיש בקשה בעניינו". במשפט האחרון הזה רמז עמית לתנועה לאיכות השלטון כי דרכם תהיה פנויה לדרוש דיון בנושא הקלון אם וכאשר הוא יהיה במשא ומתן לכניסת ש"ס לממשלה.

אריה דרעי בביקור במאחזים, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

דרעי, מצדו, חושב שגם אם תהיה פסיקה נגדו הוא לא מחויב למלאה. לא רק שיש לו תוכניות לשנות את החוק – אלא שאפילו פסיקות של שופטי עליון (ו/או ועדת בחירות) הן בשבילו בגדר המלצה בלבד. לא מאמינים? הוא אמר את זה בעצמו בכאן רשת ב לפני כמה שבועות.

דרעי, מצדו, חושב שגם אם תהיה פסיקה נגדו הוא לא מחויב למלאה. לא רק שיש לו תוכניות לשנות את החוק – אלא שאפילו פסיקות של שופטי עליון (ו/או ועדת בחירות) הן בשבילו בגדר המלצה בלבד