ריקוד החרבות של לבנון וישראל

זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. למרות ההערכות האופטימיות שזרמו לתקשורת באמצע השבוע, המו"מ בין ישראל ולבנון על קביעת הגבול הימי שוב נתקע. הלבנונים משחקים אותה קשוחים, למרות מצבם העגום שממשיך להתדרדר לתהום בכל יום נוסף שעובר.

לא רק מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה עומד מאחורי הקשחת העמדות: אף פוליטיקאי – לבנוני או ישראלי – לא רוצה להיתפס כוותרן, חלש או נאיבי. בדיוק כמו בישראל, בלבנון הקמפיין לעולם לא נגמר, וההרגשה היא שהפוליטיקה הקטנה ולא האינטרס העליון של המדינה מכתיב את ההתנהלות של כולם.

בדיוק כמו בישראל, בלבנון הקמפיין לעולם לא נגמר, וההרגשה היא שהפוליטיקה הקטנה ולא האינטרס העליון של המדינה מכתיב את ההתנהלות של כולם

ג'ובראן באסיל, חתנו של הנשיא מישל עאון המקורב לחזבאללה, כתב בחשבון הטוויטר שלו ש"החלופה להסכם היא מלחמה" ובכך שלח מסר מאיים לישראל. בתגובה לכך, שר הביטחון בני גנץ הורה לצה"ל להיערך לתרחיש ההסלמה בצפון.

הגורמים המדיניים מפזרים רמזים לכך שהסיכוי כי ההסכם ייחתם לפני הבחירות בישראל הינו קלוש ונראה שלמרות המאמצים של המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין, הסכם בין ישראל לבין ישות מדינית מתפרקת שמנוהלת על ידי חזבאללה וקומץ פוליטיקאים מושחתים שקודם כל רואים את טובתם פשוט אינו בקלפים.

נשיא לבנון מישל עאון מקבל מידי שגרירת ארה"ב בלבנון דורותי שיאה את טיוטת ההסכם על הגבול הימי עם ישראל, 1 באוקטובר 2022 (צילום: Dalati Nohra via AP)

מבחינתו של נסראללה הכול טוב – הוא הרי נתן את הסכמתו, הכריז שמבחינתו לבנון קיבלה את כל מה שדרשה, אז אם ההסכם ייפול זה יהיה בגלל הישראלים, ולא בגללו.

אם המו"מ יקרוס, עלולה לפרוץ מלחמה – כך אומרים לנו הפוליטיקאים בביירות ובירושלים. אך הבעיה היא שגם הצלחת העסקה אינה מבטיחה שלא תהיה מלחמה.

כל עוד לבנון מנוהלת על ידי איראן והשלוחה המקומית שלה חזבאללה, הסיכוי להסלמה נותר גבוה מאוד. המלחמה הזאת תהיה קשה לישראל, ובמקרה של לבנון זאת עלולה להיות המלחמה האחרונה. כדאי שגם קברניטי הטיטניק הלבנונית ידעו זאת. אולי זה מה שיגרום להם להתעורר ולהציל את מה שנותר מארצם היפה.

כל עוד לבנון מנוהלת על ידי איראן והשלוחה המקומית שלה חזבאללה, הסיכוי להסלמה נותר גבוה מאוד. המלחמה הזאת תהיה קשה לישראל, ובמקרה של לבנון זאת עלולה להיות המלחמה האחרונה

ההפתעה הסעודית לביידן

כחודש לפני בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב שיכריעו האם הדמוקרטים יאבדו את השליטה על בית הנבחרים ועל הבית העליון, ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) אישור קיצוץ של כ-2 מיליון חביות נפט ביום.

משרדי אופ"ק בווינה (צילום: AP Photo/Lisa Leutner)

ההחלטה הדרמטית הזאת – שהתקבלה זמן קצר לאחר ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בריאד, שם פנה אל שליטי הערב הסעודית בבקשה להגביר את תפוקת הנפט – עלולה לגרום שוב לעלייה חדה במחירי הדלק ולזינוק משמעותי באינפלציה בארה"ב ובאירופה.

בבית הלבן גינו את הצעד הזה בחריפות והאשימו את יורש העצר מוחמד בן סלמאן בתיאום פעולות עם פוטין. שליחיו של הנשיא הרוסי אכן ביקרו מספר פעמים בממלכה לאחרונה והתקבלו בבירה הסעודית בחמימות מופגנת: כך סעודיה מנסה להפגין עצמאות ויכולת לשחק במגרש של הגדולים מבלי להיות בכיס של אף אחד מהם.

אין ספק שהצעד הסעודי עלול להשפיע לרעה על שווקי האנרגיה ולגרום לזינוק במחירי האנרגיה בעולם, למרות שהמומחים חלוקים לגבי מידת הנזק. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ירוויח מכך, אך גם יורש העצר בן סלמאן לא ייצא מופסד: למרות השאיפה שלו להקטין את התלות של ארצו בתעשיית הנפט, התקציב הסעודי זקוק למחירי נפט גבוהים ויציבים – מעל 80 דולר לחבית נפט לפחות.

אין ספק שהצעד הסעודי עלול להשפיע לרעה על שווקי האנרגיה ולגרום לזינוק במחירי האנרגיה בעולם, למרות שהמומחים חלוקים לגבי מידת הנזק. הנשיא הרוסי פוטין ירוויח מכך, אך גם יורש העצר בן סלמאן

מי שמתעתד לבנות ערים עתידניות שיתנשאו לגובה של קילומטר וזקוק לתמיכה של הצעירים, לא מעוניין לקצץ בתקציב ולפגוע בפופולריות שלו. כך שגם אם הצעד של בן סלמאן משחק לידיים של רוסיה, הוא קודם כל משרת אותו.

שדה הנפט חוראייס, כ-150 ק"מ מזרחית לריאד בערב הסעודית (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

השאלה היא האם הרווחים שיזרמו לאוצר הסעודי שווים את הריב הגדול עם נשיא ארה"ב? היחסים בין השניים היו מתוחים גם לפני כן, ושום חמימות לא נוצרה בין השניים בעת ביקורו של ביידן בריאד. עכשיו הם יעלו על שרטון באופן מוחלט.

ככל הנראה, בריאד עושים חישוב פשוט (ואולי גם פשטני): ביידן עלול להפסיד עכשיו בבחירות אמצע הקדנציה בעוד חודש, ובשנתיים האחרונות שלו בתפקיד ביידן לא יוכל לקדם שינויים משמעותיים במדיניות חוץ אמריקאית. בהתחשב בגילו המבוגר, קיים ספק לגבי התמודדותו של ביידן לכהונה שנייה בעוד שנתיים.

בריאד עושים חישוב פשוט: ביידן עלול להפסיד עכשיו בבחירות אמצע הקדנציה בעוד חודש, ובשנתיים האחרונות שלו בתפקיד ביידן לא יוכל לקדם שינויים משמעותיים במדיניות חוץ

בריאד מחכים לנשיא רפובליקאי ואינם מסתירים את אכזבתם מהממשל האמריקאי הנוכחי – מהתנהלות שלו מול איראן ומול המורדים החות'ים בתימן שממטירים אש וגופרית על שדות תעופה ובסיסים צבאיים סעודיים ומכלים אמירתיים.

יחד עם זאת, לסעודיה אין אשליות ביחס לרוסיה. היחסים בין השתיים התחממו בשנים האחרונות אך לא הפכו לקרובים, לפחות לא בכל מה שקשור לכלכלה ומסחר. הצהרות הכוונות לא הבשילו להסכמים אמיתיים, החיוכים והחיבוקים לא קיבלו חיזוק מדיני.

הנשיא ביידן מצמיד אגרופים עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בארמון בג'דה. 15 ביולי 2022 (צילום: Saudi Press Agency via AP)

סעודיה לא הופכת היום לבעלת בריתה של רוסיה: היא עדיין נמצאת עמוק מאוד באזור ההשפעה האמריקאי, עם העדפה ברורה לצד אחד של המפה הפוליטית.

במקביל, ההתנהגות הסעודית הבוטה מרמזת על היחלשות במעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ועל העדפה ברורה של כוח פוליטי מסוים – דבר שלא היה קיים עד לפני 15-20 שנה, לפני השינויים הדרמטיים שעיצבו את האזור במהלך שני העשורים האחרונים, החל מפיגועי ה-11 בספטמבר, המלחמה בעיראק ב-2003 ואירועי האביב הערבי.

האם סיקור אובייקטיבי מתוך עזה בכלל אפשרי?

ב-5 באוקטובר הצלם הפלסטיני חוסאם סאלם המתגורר בעזה חשף בטוויטר שה"ניו יורק טיימס" פיטר אותו לאלתר לאחר שהתגלה כי הביע תמיכה ב"התנגדות הפלסטינית". הדוח על אמירותיו של סאלם שהועסק על ידי העיתון מאז 2018 פורסם על ידי הארגון החוקר Honest Reporting.

הצלם הפלסטיני חוסאם סאלם המתגורר בעזה חשף בטוויטר שה"ניו יורק טיימס" פיטר אותו לאלתר לאחר שהתגלה כי הביע תמיכה ב"התנגדות הפלסטינית"

הדוח כלל התבטאויות של סאלם בזכות הפיגוע באוטובוס בירושלים בשנת 2011 ובבית הכנסת בירושלים בשנת 2014. במהלך הפיגוע ההוא נרצחו ארבע אזרחים ושוטר. גם בהמשך סאלם המשיך להביע תמיכה בפיגועי חמאס ואף קרא לפעילי הארגון "להמשיך באותה הרוח".

צלם עיתונאי בעזה, אילוסטרציה. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Adel Hana)

באוגוסט השנה פרסם Honest Reporting פרטים על שני פרילנסרים פלסטינים נוספים שעבדו עם ה"ניו יורק טיימס". הצלם סולימאן חיג'י שיבח ברשתות את אדולף היטלר בעוד שהמפיק פאדי חנונה התבטא כך על יהודים וישראלים:

"אינני מקבל את היהודי, הישראלי או הציוני או כל אחד שמדבר עברית. אני בעד להרוג אותם – ילדים, קשישים וחיילים. היהודים הם בני כלבים, ואני בעד להרוג אותם ולשרוף אותם כמו שעשה היטלר. זה ישמח אותי".

"אינני מקבל את היהודי, הישראלי או הציוני או כל אחד שמדבר עברית. אני בעד להרוג אותם – ילדים, קשישים וחיילים. היהודים הם בני כלבים, ואני בעד להרוג אותם ולשרוף אותם כמו שעשה היטלר. זה ישמח אותי"

בהקשר הזה יש כמה שאלות מטרידות: האנשים הללו ביצעו את עבודתם עבור ה"ניו יורק טיימס" וכלי תקשורת בינלאומיים אחרים במשך שנים עד ש-Honest Reporting עלו עליהם. שמחה גלויה לאידם של היהודים המתים, אהדה לנאצים ותמיכה בטרור נוגדים את כל הקודים האתיים של אותם כל תקשורת ואין ספק בכך שהם צריכים לעשות עבודה הרבה יותר יסודית ומשמעותית כדי למנוע מצבים כאלה.

השאלה הנוספת היא האם במצב הנוכחי – ולאור השליטה ההדוקה של תנועת חמאס בעבודתם של העיתונאים והצלמים ברצועת עזה – סיקור אובייקטיבי של הרצועה בכלל אפשרי? האם עיתונאי שלא ישבח את חמאס בכלל יוכל להמשיך לעבוד? האם מישהו שמנסה להישאר אובייקטיבי יורשה לסקר אירועים ולקיים ראיונות עם אנשי חמאס?

עיתונאים על גבול עזה במהלך התנגשויות עם כוחות צה"ל, 22 בדצמבר 2017 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)

רבות נכתב בעבר על הסיקור של עזה מאז עלייתו של חמאס לשלטון: כל דבר שקשור לחמאס עצמו עובר דרך מסננת דקה מאוד שאינה משאירה מקום לביקורת או ספק. בעוד שהאובייקטיביות העיתונאית היא מושג חמקמק ושנוי במחלוקת גם במדינות חופשיות וליברליות, ברור שבעזה המצב מורכב פי אלף.

רבות נכתב בעבר על הסיקור של עזה מאז עלייתו של חמאס לשלטון: כל דבר שקשור לחמאס עצמו עובר דרך מסננת דקה מאוד שאינה משאירה מקום לביקורת או ספק

וגם אם בעתיד העיתונים הבינלאומיים יעבדו עם עיתונאים מקומיים שאינם מפרסמים את דעותיהם בטוויטר ובפייסבוק, הם צריכים להזכיר כל פעם לקורא שמדובר במקום שמונע חופש מעיתונאים ושהעיתונאים בו תלויים לגמרי במשטר ששולט בכל מילה, ציוץ ותמונה.

הפסקת האש בתימן הגיעה לקיצה

בצניעות וללא חגיגות גדולות סוכם לפני שישה חודשים על הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים בתימן – החות'ים הנתמכים על ידי איראן והכוחות התימניים המזוהים עם איחוד האמירויות וערב הסעודית.

האירועים הדרמטיים באוקראינה דחקו את העיסוק של התקשורת העולמית במזרח התיכון, ותימן ממילא נחשבה תמיד לפריפריאלית ורחוקה. המדינה הערבית הענייה ביותר חווה משבר הומניטרי עצום במהלך העשור האחרון שמקבל מעט תשומת לב עולמית.

אספה של המורדים הח'ותים בצנעה, תימן, בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hani Mohammed)

ארגוני זכויות אדם וארגוני צדקה הפועלים בתימן מזהירים שהתחדשות של הלחימה עלולה לפגוע קשה מאוד במיליונים שרק הספיקו להסדיר את נשימתם במהלך החודשים האחרונים ולהתחיל לטפל בפצועים, חולים ונזקקים. שדה התעופה בבירה צנעה נפתח, דלק זרם דרך נמל חודיידה – סלע המחלוקת בין הצדדים הנלחמים.

ארגוני זכויות אדם וארגוני צדקה מזהירים שהתחדשות של הלחימה עלולה לפגוע קשה מאוד במיליונים שרק הספיקו להסדיר את נשימתם במהלך החודשים האחרונים ולהתחיל לטפל בפצועים, חולים ונזקקים

על פי דוח האו"ם, רק לרבע מהאזרחים בתימן יש גישה למים ראויים לשתייה, בעוד שכל השאר סובלים ממחסור חמור במים, מזון ותרופות. האם יהיה מי שיעצור את הטירוף בתימן ויילחם בעד המשך של הפסקת האש במדינה השסועה?

היום הזה בתולדות מזרח התיכון: הפיגוע בראס בורקה

ב-5 באוקטובר 1985, בחול המועד סוכות, שוטר משמר הגבול המצרי פתח בירי לעבר לקבוצה של מטיילים ישראלים בראס בורקה בדרום סיני. במהלך הפיגוע נרצחו שבעה אזרחים ישראלים, בהם ארבעה ילדים. כוחות הביטחון המצריים לא אפשרו למטיילים אחרים שהיו במקום לגשת אל הישראלים המדממים ולא הוענקה להם עזרה רפואית שהייתה יכולה להציל את חייהם.

בימים הראשונים לאחר הפיגוע, התקשורת המצרית התעלמה מהאירוע ולא דיווחה עליו כלל. יותר מאוחר הופיעו גרסאות שטענו כי היורה – סולימאן חאטר – פתח בירי כיוון שראה את המטיילים דורכים על דגל מצרים ועולבים בו. רק לאחר מספר שבועות הופיעו ידיעות על כך שחאטר נעצר ויישפט בגלל פגיעה באזרחים ישראלים תמימים.

בעיתונות המצרית פורסמו מאמרים רבים שתמכו במעשה חאטר והביעו עמו הזדהות. חאטר עצמו דחה את הטענות על אי-שפיות וטען שהוא פעל למען הגנה על ארצו. כאשר התאבד בכלא, שמועות רבות נפוצו במצרים על המעורבות של המוסד הישראלי באירוע.

השלטונות באיראן קראו לרחוב בטהרן על שמו של חאטר. גם היום לסולימאן חאטר לא חסרים אוהדים ותומכים שממשיכים להצדיק את מעשה הזוועה שביצע כנגד אזרחים תמימים שבאו לסיני ליהנות מפירות השלום.