בקרוב ימלאו 40 שנה לאסון צור הראשון. ב-11 בנובמבר 1982, מיד לאחר תום מלחמת לבנון הראשונה, קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי סמוך לעיר צור ובפיצוץ נהרגו 91, אנשים מהם 34 שוטרי מג"ב, 9 אנשי שב"כ, 33 חיילי צה"ל ו-15 עצירים לבנוניים.

בקרוב ימלאו 40 שנה לאסון צור ה-1. ב-11 בנובמבר 1982, מיד בתום מלחמת לבנון ה-1, קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי סמוך לעיר צור ובפיצוץ נהרגו 91 אנשים. בהם שוטרי מג"ב, אנשי שב"כ וחיילי צה"ל

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ועדת החקירה שצה"ל מינה לבדיקת האירוע, בראשות אלוף (מיל') מאיר זורע, קבעה בתוך שבוע ימים מיום הקמתה(!), שהאסון נגרם עקב דליפת גז במטבח של הבניין אשר גרמה להתפוצצות הבניין ולקריסתו, ולא כתוצאה מפעילות עוינת. בראיה לאחור, נראה כי ועדת זורע מיהרה לקבוע ממצאים ובכך כשלה בעבודתה, ואולי הופעלו עליה לחצים שתתיישר עם הקו של מערכת הביטחון, לפיו הייתה זו תאונה ולא פיגוע.

עימאד מורנייה, בכיר החזבאללה, קיבל על עצמו את האחריות לפיצוץ בצור וכן בשני פיגועים נגד בסיסי הכוח הרב-הלאומי בביירות. הפיגועים התרחשו באותה צורה כעבור כשנה ונהרגו בהם 305 אנשים, מהם 240 אנשי מרינס אמריקאיים ובעקבותיהם נסוג הכוח מלבנון.

הפיצוץ נגד ישראל בצור, וגם אלה שפוצצו את הכוח הרב לאומי כללו מטעני נפץ של מספר טונות גז בוטאן ולכן החוקרים באסון צידון טעו וחשבו כי מדובר בדליפת גז ולא בפיגוע מתוכנן.

#היום_לפני 38 שנה התרחש אסון צור הראשון, בו נהרגו 75 ישראלים. מסמכים שנחשפו במוסף "7 ימים" בסוף השבוע האחרון מחזקים את הטענה כי לא מדובר בדליפת גז אלא בפיגוע התאבדות של חיזבאללה pic.twitter.com/wGZQQyBTNq

— ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) November 11, 2020

מיד לאחר האירוע מיהרו ראש שב"כ דאז וראש המרחב בצפוני של שב"כ לקבוע כי לא מדובר בפיגוע אלה בהתפוצצות בלוני גז. כבר אז היו בכירים בשב"כ שלא הסכימו עם הקביעה הנ"ל, אשר התקבלה מייד לאחר האירוע ועוד לפני שהדברים נבדקו, אך קולם לא נשמע.

ועדת החקירה שצה"ל מינה לבדיקת האירוע, בראשות האלוף (מיל') זורע, קבעה בתוך שבוע ימים מיום הקמתה(!), שהאסון נגרם מדליפת גז במטבח הבניין, שגרמה להתפוצצות הבניין ולקריסתו, ולא מפעילות עוינת

מיד לאחר האירוע מצאה חקירת מצ"ח ראיות לפיצוץ מכונית תופת, אך התעלמו מממצאיה באופן לא ברור והדברים לא נבדקו לעומק כפי שהתבקש. היו עדי ראיה שהעידו שראו מכונית נכנסת במהירות גבוהה אל תוך הבניין, ואכן בין ההריסות נמצאה מכונית פיג'ו שמספרה הראה כי נרכשה בלבנון. בין ההריסות נמצאה גם רגל אדם שלא הייתה שייכת לאף אחד מהחללים.

גם שיחזור שעשו מומחי "רפאל" העלה כי ייתכן מאד שהיה מדובר במכונית תופת. יצוין כי הצעת "רפאל" לבחון את ממצאי ועדת זורע ולבצע פיצוץ מבוקר באמצעות בלוני גז, לא התקבלה.

על חוקרי מצ"ח הופעל לחץ כבד שלא להגיע למסקנות נחרצות, וצה"ל החליט לדבוק בגרסה הרשמית כי מדובר בתאונה ולא במכונית תופת. עד היום מחזיק שב"כ בעמדה כי מדובר בתאונה.

מה שמחזק את ההערכה כי היה מדובר בפיגוע הוא המידע שהתקבל לאחר הפיגוע על הלוויה שנערכה למפגע נהג מכונית הנפץ (שכונה אף "השהיד") בכפרו בדרום לבנון ולאחר מכן התקיימה אזכרה שבה אוזכר בשמו ואנדרטה הוקמה לזכרו. ארגון חיזבאללה התייחס לא פעם, החל משנת 1985, לאירוע כעל פיגוע מוצלח שלו.

כעבור שנה, ב-4 נובמבר 1983, אירוע אסון צור השני, כאשר מכונית תופת התפוצצה בכניסה לבניין מפקדת צה"ל ומג"ב ונהרגו 59 אנשים, כולל 3 אנשי שב"כ. פיגוע זה נרשם כפיגוע המשמעותי הראשון של חיזבאללה נגד ישראל והתרחש כשבועיים לאחר הפיגוע הקשה בכוח הרב לאומי בלבנון.

מיד לאחר האירוע מצאה חקירת מצ"ח ראיות לפיצוץ מכונית תופת, אך התעלמו מממצאיה. עדי ראיה ראו מכונית נכנסה במהירות לתוך הבניין, ואכן נמצאה כזו בהריסות, וגם רגל אדם שלא השתייכה לאיש מהחללים

המקרה של אסון צור מעלה שאלות חשובות שעד היום לא קיבלו מענה מתאים. כיום ברור שהיה מדובר בפיגוע לכל דבר, אך הדבר עדיין לא קיבל הסמכה רשמית. למרות שלאחר הפיגוע היה מודיעין טוב, המערכת הביטחונית ובעיקר השב"כ – שכבר אז היה אחראי לסיכול טרור בדרום לבנון – התכחשו לעובדות שהתגלו. התכחשו לכך שהחזבאללה עבר לפיגועי התאבדות, דפוס פעילות שלא היה מוכר עד אז. לכן הפיגוע נקרא עד היום אסון צור ולא הפיגוע בצור.

כפי שכתב רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" בנובמבר 2020: "אלמנות ויתומי האסון מפעילים לחץ על שב"כ ומערכת הביטחון, להפסיק עם הטיוח וההסתרה ולחלץ מבין ההריסות של הבניין בצור את מה שעדיין נותר קבור שם: האמת", ללא הועיל.

עוד סיפר ברגמן על סגן ראש שב"כ בגמלאות נחמן טל (שבינתיים הלך לעולמו) שחקר את הנושא בשנים האחרונות ולא ניתן לו לפרסם את ממצאיו כי היה מדובר בפיגוע ולא בתאונה. ולא ברור מדוע שב"כ ממשיך להסתיר את האמת עד עצם היום הזה?

בכירי מערכת הביטחון מאשרים את ממצאי תחקיר "7 ימים": אסון צור הראשון, שמחר ימלאו לו 38 שנה, אכן היה פיגועhttps://t.co/snjMWXN5kI@ronenbergman @itay_il pic.twitter.com/IR8YW7QabP

— ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) November 10, 2020

אפשר להעריך בסבירות גבוהה שאם הפיגוע בצור היה מזוהה בזמן כפיגוע של החיזבאללה, היה הדבר מצביע על שינוי שהתחולל כבר אז בדפוס הפעילות של החיזבאללה. הכוח הרב לאומי היה מקבל התראה ונערך אחרת ולא היה סופג כזאת כמות של הרוגים. ויכול להיות שכך היה נמנע גם אסון צור השני.

כיום ברור שהיה מדובר בפיגוע, אך הדבר עדיין לא קיבל הסמכה רשמית. המערכת הביטחונית ובעיקר השב"כ התכחשו לעובדות שהתגלו. לכן הפיגוע נקרא עד היום אסון צור ולא הפיגוע בצור

ממסמך אמריקאי שפורסם ב-2012 בעניין מתקפת החיזבאללה על הכוח הרב לאומי בלבנון עולה כי שלושה שבועות לפני המתקפה הצליח המודיעין האמריקאי ליירט תשדורת סודית מטהראן למנהיג החיזבאללה שבו הוא מונחה לבצע "פיגוע ספקטקולרי כנגד המרינס בלבנון". בגין טעות, ההתראה לא הועברה בזמן לכוחות האמריקאיים בשטח ולכן לא נמנע הפיגוע.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט (אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב.