דרוש סנהדרין בן זמננו כדי לדבר על השאלות הגדולות ולחזק את הקשר עם התפוצות. צו השעה הוא להחיות את "הפורום האזרחי" של בית הנשיא.

חישבו לעצמכם על סנהדרין בן ימינו, מועצת חכמים של כלל העם היהודי. הכנסת אמנם הוקמה על פי מודל הסנהדרין, אבל היא, מטבע הגדרתה, אינה מייצגת את כל העם היהודי, אלא את אזרחי מדינת ישראל. מלבד זה, "אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה", ובפרלמנטים לאומיים – אפילו בכנסת שלנו, תתפלאו – לאו דווקא בוחרים את אנשי הרוח הגדולים או מומחים בתחומם.

חישבו על סנהדרין בן ימינו, מועצת חכמים של כלל העם היהודי. הכנסת אמנם הוקמה על פי מודל הסנהדרין, אבל היא, מטבע הגדרתה, אינה מייצגת את כל העם היהודי, אלא את אזרחי מדינת ישראל

חישבו כמה גוף כזה, מועצת מומחים עכשווית ומגוונת, יכול לסייע לקירוב ישראל ויהדות התפוצות, המשתנות והמתרחקות זו מזו. שערו בנפשכם איך גוף כזה יכול להסתייע במוחות האדירים של יהדות העולם כדי להיטיב את מצבה של המדינה מחד  ולחזק את העם היהודי מאידך.

ובכן, מועצה כזו קיימת כבר ונקראת "הפורום האזרחי". הפורום נפגש לאירוע הקמה חגיגי בתחילת 2020, באירוח בית הנשיא, ובנוכחות הנשיא דאז, ראובן ריבלין.

המפגש הראשוני אולי העסיק פחות את התקשורת הישראלית, כי לא התקוטטו בו, אבל הביא קול מרענן, הדגיש את המנעד של הנושאים בהם ישראל ויהודי העולם יכולים לשתף פעולה, וסייע להפגת החשד בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות והמשפיעות ביותר – הישראלית והאמריקאית, שמונות יחד כ-13 מיליון מתוך 15 מיליון היהודים בעולם.

בעידן שנראה כאילו חזות הכול הוא הקרבות בין אנשי רק-לא-ביבי ומחנה רק-ביבי, יש לטעמי מקום לקחת מרחק בריא מהסוגייה הטובענית הזו, כדי לדון ברעיונות הגדולים והחשובים. כשהמדינה תהיה עוד כעשרים שנה חניון פקוק בן 14 מיליון איש, עם מעט שטחים פתוחים ומריבות בין השבטים השונים, נדמה לי ששאלת גורלו של בנימין נתניהו תתגמד. וכשהמתח עם יהדות ארצות הברית, החיונית כל כך לעומק האסטרטגי של ישראל, יהפוך חלילה לקרע עמוק, יובן שהעיסוק בשמפניות ורודות וסיגרי קוהיבה, שאליו מופנית מרבית המרץ כיום, הוא לאו דווקא הדבר החשוב ביותר.

בבית הנשיא הוקם לאחרונה "פורום האקלים הישראלי" ביוזמתו של הנשיא יצחק הרצוג. לטעמי, השילוב בין הרעיונות, הטכנולוגיות והמשאבים האדירים של יהדות התפוצות – רק יוכל לסייע למאבק החיוני נגד האסון האקולוגי הקרב. מדוע לא להיעזר בהם או לשלב בין השניים?

מעבר למדענים, ליוצרים, ולאנשי רוח ודת, ה"פורום האזרחי" הוא הזדמנות להאזין לא רק לפוליטיקאים ולבכירים, אלא להקשיב לקול הפעילים החברתיים והסביבתיים, הלוחמות והלוחמים למען נגישות, גיוון חברתי, קיימות  ואנטישמיות, חוסר שוויון או אלימות במשפחה, מהתפוצות ומישראל, עם מקום של כבוד לאזרחי המדינה הערבים, החולקים איתנו את חלקת הארץ וגורלם קשור בגורלנו.

"היהדות צריכה לחגוג את המגוון של הקהילות היהודיות, בארץ ובחו"ל, ולצמוח מכוח ההפריה ההדדית", הכריז ריבלין בכינוס הפתיחה של "הפורום האזרחי". כאזרחית ישראלית-אמריקאית הצוברת מיילים על קו ישראל-בוסטון, אני מודעת למורכבות ולפער בין שתי הקהילות. נח לחכות להמחאות כשבונים בית חולים חדש או מייסדים ארגון חברתי. ישראל נהנית מהשפעת הקול היהודי בארצות הברית, ומזדעזעת באמת מפיגועים אנטישמיים, אבל חוץ מזה, המדינה ותושביה רואים בתמיכת התפוצות משהו מובן מאליו, נצחי ולא תלוי בדבר. אזהרת ספוילר: היא לא.

ישראל נהנית מהשפעת הקול היהודי בארה"ב, ומזדעזעת באמת מפיגועים אנטישמיים, אבל חוץ מזה – המדינה ותושביה רואים בתמיכת התפוצות משהו מובן מאליו, נצחי ולא תלוי בדבר. אזהרת ספוילר: היא לא

רק התחלנו את המלאכה. צו השעה הוא השבת "הפורום האזרחי", שהוקפא בגלל הקורונה. אני קוראת ל ומזמינה את נשיא מדינת ישראל הרצוג, שעשה ועושה  הרבה  לקידום יחסי ישראל והתפוצות כיו"ר הסוכנות וכנשיא להוביל איתנו את המהלך, לטובת כולנו.

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)