הציבור והתקשורת בישראל עסוקים בימים אלה, ובצדק, בהשלכותיו של המשא ומתן הקואליציוני, שהולך להשפיע על החיים שלנו במדינה. אולם בתהליך הזה, בין הוויכוחים, ההסכמים וחלוקת התיקים, אסור שייפול בין הכיסאות נושא אחד שישפיע על חיינו יותר מכפי שאנחנו חושבים – הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית והעולם.

בין הוויכוחים, ההסכמים וחלוקת התיקים, אסור שייפול בין הכיסאות נושא אחד שישפיע על חיינו יותר מכפי שאנחנו חושבים – הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית והעולם

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

דרוש סנהדרין בן זמננו כדי לדבר על השאלות הגדולות ולחזק את הקשר עם התפוצות. צו השעה הוא להחיות את "הפורום האזרחי" של בית הנשיא.

חישבו לעצמכם על סנהדרין בן ימינו, מועצת חכמים של כלל העם היהודי. הכנסת אמנם הוקמה על פי מודל הסנהדרין, אבל היא, מטבע הגדרתה, אינה מייצגת את כל העם היהודי, אלא את אזרחי מדינת ישראל. מלבד זה, "אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה", ובפרלמנטים לאומיים – אפילו בכנסת שלנו, תתפלאו – לאו דווקא בוחרים את אנשי הרוח הגדולים או מומחים בתחומם.

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)

ביום שלישי שעבר הלך לעולמו, בגיל 32, אחד הפעילים החברתיים המרשימים בישראל. נתנאל יהודה הלוי היה מראשוני החברים בלינק 20, ארגון הצעירים עם המוגבלויות שהקמנו, ואחד הלוחמים המסורים להנגשת התחבורה הציבורית בארץ.

כל חייו התמודד נתנאל עם ניוון שרירים מלידה. הוא שייט בעולם בכיסא גלגלים ממונע כשתנועת פלג גופו העליון מוגבלת. אבל כששוחחת איתו, העניין הזה איכשהו נשכח, בין שלל הבדיחות והתובנות שלו.

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)

מילים רבות נכתבו על ההחלטה של בית המשפט העליון בארצות הברית לבטל את פסק הדין רו נגד ווייד שהתיר הפלות. כמי שחולקת את חייה בין ארצות הברית לישראל כבר שנים ארוכות, נדמה לי שהפסיקה הטרגית הזו מאירה עוד סוגיות במצב הנוכחי בארצות הברית.

רבות נכתב על החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את פס"ד רו נגד ווייד שהתיר הפלות. כמי שחולקת את חייה בין ארה"ב לישראל כבר שנים ארוכות, נדמה לי שפסיקה טרגית זו מאירה עוד סוגיות במצב הנוכחי בארה"ב

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.

לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.