לפני כמה שנים פגשתי אב ובן ישראלים בבית הקפה המפואר של מלון קינגס קרוס שבצפון־מרכז לונדון. השניים ביקשו המלצות ליום האחרון שלהם בלונדון. אמרתי להם שממש ליד, במרחק של כמה מטרים בודדים, נמצאת הספרייה הלאומית הבריטית.

"ספריה? באמת? לא יודע… לא בטוח שמעניין אותי לראות ספרים", אמר האב בביטול.

זה היה מוזר כי הם ביקשו לפגוש אותי בעקבות ספר שכתבתי. בכל מקרה, הספרייה הבריטית היא הרבה יותר מרק "לראות ספרים". כן, זה לא טיול ג'יפים או שיט קיאקים, ונכון, המילה "ספרייה" מעלה אסוציאציה של ספרנית עם שיער אסוף שגוערת ב"ששש!" תקיף. אולם, הספרייה הבריטית היא הרבה יותר מכך, היא מסע תרבותי מרתק הכולל את בכירי הכותבים בהיסטוריה האנושית.

הספרייה נמצאת, כאמור, במרכז לונדון והיא מכילה כ־20 מיליון פריטים, חלקם נדירים ביותר. מדובר באוצרות היסטוריים של ממש – ספרים וקטעי עיתונות לשימוש חוקרים וקוראים לצד אולמות קריאה גדולים ונוחים מאוד.

מבט על הכניסה לספרייה הבריטית (צילום: הספרייה הבריטית)

קרל מרקס ומפורסמים אחרים ישבו באולמות הקריאה האלה, ששכנו אז במוזיאון הבריטי עד שאלו עברו למשכנם החדש והמרווח. שם באמת נמצא גדוד של ספרנים וספרניות חמושים במבטים נוקבים וב"ששש!" יעיל

קרל מרקס ומפורסמים אחרים ישבו באולמות הקריאה האלה, ששכנו אז במוזיאון הבריטי עד שאלו עברו למשכנם החדש והמרווח. שם באמת נמצא גדוד של ספרנים וספרניות חמושים במבטים נוקבים וב"ששש!" יעיל. האולמות האלו סגורים לקהל הרחב אבל בקומה הראשונה נמצא אולם התצוגה הראשי של "אוצרות הספרייה הבריטית", שם אפשר למצוא כמה מיהלומי הכתר של הספרייה והאנושות.

האולם מוחשך כדי להגן על כתבי היד, המפות, הבולים והספרים הנדירים, מה שמוסיף לאווירה. כבר בכניסה אפשר לראות את אחד המוצגים היפים והמרתקים ביותר – דפים מהאוסף של לאונרדו דה וינצ'י. מדובר בעמודים בגדלים שונים, שגאון הרנסאנס כתב וצייר עליהם.

רבים מהרישומים נעשו ב־1508. דווקא הפורמט הקטן והצנוע מאפשר ללמוד על גאונותו של אחד מגדולי המוחות. באוסף יש כ־7,000 עמודים ואוצרי הגלריה מחליפים מדי פעם את העמודים בתצוגה לטובת המבקרים הקבועים.

הנושאים באוסף דה וינצ'י מגוונים: מכניקה, זרימת נהרות, אסטרונומיה, אופטיקה, ארכיטקטורה, מעוף הציפורים וגם אנטומיה – אולי המרשימים והמפורסמים ביותר שברישומיו. באתר הספרייה אפשר למצוא שלושה רישומים: מתקן צלילה, מחקר של מראות ואור ותכנון לעוגב. כך, ניתן להיחשף לייחודו של לאונרדו, איש האשכולות הגדול ופורץ הדרך – וגם לקבל רושם על אופי הגלריה.

רישומים של לאונרדו דה וינצ'י, מתוך אוסף הספרייה הבריטית (צילום: הספרייה הבריטית)

יש כאן מדע, אומנות, מוסיקה, דת, היסטוריה וגם אבק כוכבים. הינה, אפשר לעמוד במרחק 30 סנטימטרים מרישום נפלא של דה וינצ'י, מעבודה של מיכלאנג'לו או משולחן הכתיבה של ג'יין אוסטין

בספרייה אפשר למצוא יותר מ"רק" ספרים: יש כאן מדע, אומנות, מוסיקה, דת, היסטוריה וגם אבק כוכבים. הינה, אפשר לעמוד במרחק 30 סנטימטרים מרישום נפלא של דה וינצ'י, מעבודה של מיכלאנג'לו או משולחן הכתיבה של ג'יין אוסטין וממשקפי הקריאה שלה. אפשר גם להביט במחקר של צ'ארלס דרווין או בתווים – הכוללים מחיקות ותיקונים – של בטהובן.

בעולמם של האינטלקטואלים (אני מודע לכך שיש כינויים פחות מחמיאים) מדובר בחפצים מסעירים של ממש והגלריה מלאה בהם. לביטלס, למשל, הוקצתה פינה מיוחדת הכוללת טיוטות לשירים, מכתב של ג'ון לנון לסטיוארט סאטקליף, שהיה חבר בלהקה בימי ההופעות בהמבורג, לפני שמת בגיל צעיר, כמו גם את המילים ל"מישל" של פול מקרטני ואת "In My Life" של לנון.

כמו כן, מוצגות המילים של "Hard Day's Night"  על כרטיס ברכה שלנון שלח לבנו ג'וליאן. "תבין", ניסיתי להסביר לידידיי הישראלים, "יש שם את המילים בכתב יד ל־"Yesterday" ו"שדות תות לנצח". אבל הם העדיפו כנראה ללכת לחנות ממתקים אמריקאית באוקספורד.

לפני עידן הקורונה הייתה עמדה שבה יכולת להקשיב לכמה שירים של הלהקה, אבל כרגע היא מושבתת. בספרייה אפשר למצוא גם את התנ"ך של גוטנברג, כתבי הקודש הראשונים שהודפסו אי־פעם. הטקסט הודפס בעיר הגרמנית מיינץ ב־1455 בדפוס נע. מדובר באירוע היסטורי ששינה את פני שמירת והפצת המידע לנצח.

תנ"ך גסטר הראשון, נכתב במאה העשירית ונחשב לאחד מספרי התנ"ך העתיקים והחשובים בעולם (צילום: הספרייה הבריטית)

בספרייה אפשר למצוא גם את התנ"ך של גוטנברג, כתבי הקודש הראשונים שהודפסו אי־פעם. מדובר באירוע היסטורי ששינה את פני שמירת והפצת המידע לנצח

הדפוס אפשר באופן הדרגתי להוציא לאור ספרים במספרים גדולים ובכך להגיע לקוראים רבים יותר. עד אז ספרים היה נגישים רק למעט בעלי כוח והשפעה. אגף שלם בגלריה מוקדש לספרי תנ"ך, ברית חדשה, קוראן, ספרי קודש בודהיסטיים וספרים נוספים של דתות המזרח. רובם מעוטרים באופן מרשים כמו הגדת ברצלונה מ־1350 או הגוספל של לינדיספארן, ארבעת ספרי הבשורה והספר המפואר ביותר ששרד מהתקופה האנגלו־סקסית באנגליה.

"הגוספל" היא אחת מיצירות האומנות החשובות בתולדות בריטניה. 1,300 שנה אחרי שנוצרה, ניתן לחזות ביצירה המרשימה הזו בתצוגה נגישה. עם זאת, הספר הנוצרי החשוב ביותר באוסף כולו – ואולי החשוב בעולם – נכתב בישראל או מצרים.

קודקס סינאיטיקוס – אוסף של ספרי קודש נוצריים – הכולל את תרגום התנ"ך כפי שהופיע ב"תרגום השבעים", שנכתב ביוונית על־ידי נזירים במאה הרביעית ונשמר במנזר סנטה קתרינה שבאזור חצי האי סיני, נמצא כאן. הקודקס הוא בעל חשיבות תיאולוגית כבירה: מדובר במקור של ספרי הברית החדשה כפי שהם מוכרים היום.

מדובר במאות עמודי קלף בכתב יווני יפהפה, שמהווים את הברית החדשה העתיקה ביותר בעולם. הקודקס הועבר – על פי החשד נגנב – לרוסיה על ידי חוקר גרמני בשם קונסטנטין טישנדוף ואנשי הכנסייה הרוסית בארץ הקודש במאה ה־19.

הגוספל של לינדיספארן, מתוך אסוף הספרייה הבריטית (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של הספרייה הבריטית)

אולם, כ־40 עמודי קלף מצאו את דרכם לאוניברסיטת לייפציג שבגרמניה. ב־1933 נקלע המשטר של יוסיף סטלין למשבר כלכלי – והקודקס הוצע למכירה. הממשלה הבריטית והציבור התגייסו וקנו את המסמך ההיסטורי – וב־2005 הושלם פרויקט כינוס עמודי הקודקס למהדורה דיגיטלית הכוללת את האוסף הלונדוני והשלמות מסנט פטרסבורג, לייפציג והמנזר עצמו, שם נותרו מספר קטן של עמודים ושרידים.

הפריט המעניין ביותר בחלק המדעי של התצוגה הוא דיאגרמה של פלורנס נייטינגייל בנושא הסיבות לתמותה בקרב אנשי צבא במלחמת קרים מ־1858. נייטינגייל הייתה אחות אבל עבודתה כסטטיסטיקאית ויכולתה להעביר מידע בדיאגרמות פשוטות ובהירות – הרבה לפני עידן הדאטה – הביאו לשיפור דרמטי בסניטציה וביצירת גופים אחראים לסניטציה ולסטטיסטיקה. 

חוץ מספרים מוצגות גם מפות שונות: החל מהזמנים שירושלים הייתה במרכז של כל מפה – ועד שתחום הקרטוגרפיה התפתח. ישנם מוצגים מכל רחבי העולם, אבל באופן טבעי המוסד הלאומי שם דגש על בריטניה. ואין ספר יותר אנגלי מהפוליו – המהדורה הראשונה של כתבי שייקספיר שיצאה לאור ב־1623, שבע שנים אחרי מותו.

אין ספר יותר אנגלי מהפוליו – המהדורה הראשונה של כתבי שייקספיר שיצאה לאור ב־1623, שבע שנים אחרי מותו. זו הייתה הפעם הראשונה שכל המחזות קובצו

זו הייתה הפעם הראשונה שכל המחזות קובצו באופן רשמי. ההשפעה על התרבות האנגלית של הקובץ הזה היה ענקית. הספר מכיל 36 מחזות של שייקספיר, 18 מהם, כולל מקבת', היו אובדים לעולם לולא כונסו ונשמרו. יש הטוענים כי מדובר בספר החשוב ביותר בתולדות השפה והתרבות האנגלית, לצד תרגום התנ"ך של המלך ג'יימס, שגם הוא כמובן זוכה למקום של כבוד באולם.

המהדורה הראשונה של כתבי שייקספיר, מתוך אוסף הספרייה הבריטית (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של הספרייה הבריטית)

שייקספיר תרם מילים וביטויים רבים לשפה האנגלית, העשיר את התרבות וממשיך להשפיע עד היום. בספרייה מוצגים לצד הפוליו הראשון פריטים מההצגות השונות לאורך הדורות.

אולם, המסמך ההיסטורי החשוב ביותר ככל הנראה מוצג בחדר צדדי, בשתי גרסאות. המגנה כרטה, הסכם השלום בין המלך ג'ון לברונים, כתב הזכויות הגדול של החירויות, תחילת המשפט האנגלי וצמצום כוחו של הכתר. המסמך הזה מ־1215 נמצא בגלריה נפרדת.

שתי גרסאות של כתב הזכויות – מתוך הארבע ששרדו – מוצגות כאן. אחת מהן אף כוללת את החותם המלכותי של המלך ג'ון – המגנה כרטה היחידה שנושאת את החותם האישי. מספרים כי אחת משתי הגרסאות התגלתה בחנות של חייט שהשתמש בקלף לשם יצירת צווארונים לג'נטלמנים במאה ה־17, ואילו האחרת שרדה שריפה. עתה הן מוצגות לדורות הבאים.

המסמך ההיסטורי החשוב ביותר ככל הנראה מוצג בחדר צדדי, בשתי גרסאות. המגנה כרטה, הסכם השלום בין המלך ג'ון לברונים, כתב הזכויות הגדול של החירויות, תחילת המשפט האנגלי וצמצום כוחו של הכתר

בקומה אחרת ניתן לראות את מכונת האניגמה הגרמנית, מכונת הצופן של הצבא הנאצי, שפוצחה על ידי צוות בראשות אלן טיורינג. השילוב של השגת המכונה באמצעים צבאיים ובניית מחשבים מיוחדים בשילוב גאונותו של טיורינג – קיצרה על־פי ההערכות את המלחמה בשנתיים.

ארבע הגרסאות המקוריות של המגנה כרטה (צילום: Clare Kendall, הספרייה הבריטית)

אולי זו הדרך הטובה ביותר לסיים את הסיור שהחל בגאונות של דה וינצ'י, עבר דרך המאבק לזכויות הפרט שהסתיים בחתימת המגנה הכרטה – ועד הניצחון הגדול של כוחות החופש על האיום הנאצי.

יש עוד מוצג אחד ומרכזי בבניין – מגדל ספריית המלך. מדובר במגדל בן עשר קומות שבו מוצג אוסף המלך ג'ורג' השלישי, הכולל כמה עותקים משלו למהדורות ראשונות של ספרים חשובים כמו הפוליו של שייקספיר ותרגומי התנ"ך, לצד ספרים פחות חשובים כמו מחקרים על פרסות סוסים.

הספרים אומנם מסודרים לפי גודל ורק גבם ניבט אל המבקרים. אבל המראה הזה – של עשר קומות של ספרים עתיקים – שווה ביקור. כן, אני ממליץ לראות ספרים. הכניסה, דרך אגב, היא בחינם – חוץ מהתערוכות המיוחדות.